פרשת מטות לילדים – מה יחס התורה לנדרים?

יום חמישי כ׳ תמוז ה׳תשע״ד
עָדִיף שֶׁלֹּא לִנְדֹּר נְדָרִים וְלֹא לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעוֹת, אַף שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרוּת לְהַתִּיר אֶת הַנֶּדֶר אוֹ לְהָפֵר אוֹתוֹ.
מאת שולמית שמידע

 

 

הַנּוֹדֵר נֶדֶר חַיָּב לְקַיֵּם אֶת דְּבָרָיו

פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת מַטּוֹת פּוֹתַחַת בְּפָרָשַׁת נְדָרִים – מִצְוָה הַקְּשׁוּרָה בְּדִבּוּר.

אָדָם הַנּוֹדֵר אוֹ נִשְׁבַּע לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, חַיָּב לְקַיֵּם דְּבָרָיו בְּמִלּוּאָם,

וְכִלְשׁוֹן הַכָּתוּב:

אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לְהַשֵּׁם אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבוּעָה לֶאֱסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ,

לֹא יָחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (בְּמִדְבַּר ל, ג).

כָּךְ לְמָשָׁל אִם אָדָם נָדַר שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה יַיִן, אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן,

אַף שֶׁעַל פִּי תּוֹרָה מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן (וּבִזְמַנִּים מְסֻיָּמִים אֲפִלּוּ מִצְוָה).  

 

הַמַּעֲלָה שֶׁבַּנֶּדֶר

יֵשׁ מַעֲלֶה בַּנֶּדֶר, שֶׁעַל יָדוֹ אָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים (יְבָמוֹת כ, א).

כִּי נְדָרִים הֵם סְיָג לִפְרִישׁוּת (פִּרְקֵי אֲבוֹת פֶּרֶק ג מִשְׁנָה יג),

עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מוֹסִיף לְעַצְמוֹ עוֹד גְּדָרִים הוּא מוֹסִיף קְדֻשָּׁה.

 

הַבְּעָיָה בִּנְדָרִים

אֶלָּא שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְעוֹרֵר בְּעָיָה בִּנְדָרִים.

אִם אָדָם נָדַר נֶדֶר וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּנִדְרוֹ,

הֲרֵי שֶׁעָשׂוּי לַעֲבֹר עַל מִצְוַת הַתּוֹרָה.

לָכֵן נָתְנָה הַתּוֹרָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁבִּתְנָאִים מְסֻיָּמִים,

אֶפְשָׁר לְהַתִּיר נֶדֶר עַל יְדֵי חָכָם וּלְהָפֵר נֶדֶר עַל יְדֵי אָב (לְבִתּוֹ) אוֹ בַּעַל (לְאִשְׁתּוֹ).

מִכָּל מָקוֹם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל אָדָם הִזְהִיר,

"טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִּדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְּשַׁלֵּם" (קהלת ה, ד).

 

הַגְּמָרָא בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי (נְדָרִים פֶּרֶק ט הֲלָכָה א)

אֵינָהּ רוֹאָה בְּעַיִן יָפָה אֶת הַנֶּדֶר, אַף אִם אָדָם מְקַיֵּם אֶת נִדְרוֹ, בְּטַעֲנָה:

"לֹא דַּיְּךָ מַה שֶּׁאָסְרָה לְךָ תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לֶאֱסֹר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים?"

וּבֶאֱמֶת, לָמָּה לָנוּ לְהוֹסִיף אִסּוּרִים עַל אִסּוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּמֵּילָא הֵם רַבִּים?

וַהֲרֵי תַּכְלִית הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הִיא לְבָרֵר אֶת הָעוֹלָם! לְזַכֵּךְ אוֹתוֹ!

אָז אֵיךְ נוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת אִם נִתְנַתֵּק מִן הָעוֹלָם וְלֹא נִתְחַבֵּר אֵלָיו?!…

 

וְאָכֵן עַל פִּי תּוֹרָה רָאוּי לְקַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה עִם הָעוֹלָם וְלֹא מִתּוֹךְ פְּרִישָׁה מִמֶּנּוּ.

 

לָמָּה הַתּוֹרָה מַתִּירָהּ לִנְדֹּר נְדָרִים?

אָז לָמָּה, בְּכָל זֹאת, נָתְנָה הַתּוֹרָה אֶפְשָׁרוּת לִנְדֹּר נְדָרִים?…

 

כִּי בְּנִגּוּד לַאֲנָשִׁים הַמְּקַיְּמִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְקַלָּה –

וְלָהֶם דַּי בַּמֶּה שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה כְּדֵי לְזַכֵּךְ וּלְבָרֵר אֶת הָעוֹלָם

בְּהַעֲלָאַת הַנִּיצוֹצוֹת הָאֱלֹקִיִּים הַחֲבוּיִים בָּעוֹלָם לִקְדֻשָּׁה –

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבְּחִבּוּר עִם גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם יוֹרְדִים בְּרָמָתָם הָרוּחָנִית,

וּבְלִי נְדָרִים אֵינָם יְכוֹלִים לִגְדֹּר אֶת עַצְמָם כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מֵהַפִּתּוּיִים הָרַבִּים שֶׁבָּעוֹלָם.

לָכֵן דַּוְקָא עֲבוּר אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה נִתְּנָה הַדֶּרֶךְ שֶׁל נְדָרִים לְגֶדֶר עַצְמִי (לְהַגְבָּלָה עַצְמִית).

 

וּמִכָּאן מוּבָן, לָמָּה דַּוְקָא עִם הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ נֶאֱמֶרֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְדָרִים.

כִּי רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְחַבֵּר עַם יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וְלָעוֹלָם.

כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְנֻתָּקִים מִן הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל.

בַּמִּדְבָּר חָיוּ כְּמוֹ בְּגַן עֵדֶן – לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם וּמַיִם מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם,

וּבְגָדִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּלִּים מֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

וּמִשֶּׁנִּסְתַּיְּמוּ חַיֵּי גַּן הָעֵדֶן, עֲלֵיהֶם לַעֲבֹד כִּבְנֵי אָדָם רְגִילִים עִם הָעוֹלָם,

לָכֵן נִתֶּנֶת לָהֶם גַּם הָאֶפְשָׁרוּת לִגְדֹּר עַצְמָם מִפִּתּוּיֵי הָעוֹלָם.

 

לַמְרוֹת הַכֹּל עָדִיף שֶׁלֹּא לִנְדֹּר

בְּכָל זֹאת עָדִיף שֶׁלֹּא לִנְדֹּר נְדָרִים וְלֹא לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעוֹת,

אַף שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרוּת לְהַתִּיר אֶת הַנֶּדֶר אוֹ לְהָפֵר אוֹתוֹ.

עָדִיף לְהִסְתַּפֵּק בָּאִסּוּרִים שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה וּלְהִתְעַסֵּק עִם הָעוֹלָם,

כְּדֵי לְזַכֵּךְ אוֹתוֹ עַל מְנַת לַעֲשׂוֹתוֹ דִּירָה לְהַשֵּׁם בַּתַּחְתּוֹנִים,

שֶׁזּוֹהִי תַּכְלִית הַבְּרִיאָה וְזֶהוּ הַיִּעוּד שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל הָעוֹלָם,

שֶׁיִּהְיֶה גִּלּוּי אוֹר אֵין סוֹף בָּעוֹלָם וְאָז נִזְכֶּה לִגְאֻלַּת עוֹלָמִים,

גְּאֻלָּה שֶׁכֻּלָּנוּ מִתְכּוֹנְנִים וּמְצַפִּים לָהּ זְמַן רַב כָּל כָּךְ.

 

פרסום תגובה חדשה

test email