פרשת שופטים – היש נביא בעיר?

יום חמישי ג׳ אלול ה׳תשע״ד
בשביל מה בכלל צריך נביא? מדוע יש ממוצע בין הקב"ה לבינינו, בני אדם הפשוטים? האם באמת צריך בני אדם ש"יתווכו" בינינו לבין אבינו שבשמיים וייצגו את דבר ה'?
מאת נעמה טוכפלד

 

"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְ־הֹוָ־ה אֱ-לֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:" (דברים יח, טו)

 

בפרשה הקודמת הוזהרנו מפני נביא שקר, וחתמנו בחידה, כיצד נדע מיהו נביא אמת, ויש שבאו לברר זאת באופן אישי.

 

ואכן, פרשת שופטים עוסקת בכך בהרחבה ואף מרחיבה את השיח לגבי נביא אמת, ומה תפקידו.

 

לפני הכל, כדאי לשאול את עצמנו: בשביל מה בכלל צריך נביא? מדוע יש ממוצע בין הקב"ה לבינינו, בני אדם הפשוטים? האם באמת צריך בני אדם ש"יתווכו" בינינו לבין אבינו שבשמיים וייצגו את דבר ה'?

 

התשובה היא, שמי שצריך את הנביא – זה אנחנו. מכיוון שאנו חיים בעולם גשמי, בגוף גשמי, עם מגבלות אנושיות, הרי שהשראה אלוקית יכולה לגרום לנו לפרוץ את מגבלות הגשמי, להפוך לנשמה הפורחת מהגוף ולהתאיין (להפוך ל"אין"). הדוגמא הראשונה והבולטת לכך היא במעמד הר סיני, כאשר שתי הדברות הראשונות נאמרו ישר מפי הגבורה לעם ישראל, אך מפאת הקדושה ועוצמת האלוקות, פרחו נשמותיהם של בני ישראל ורצו לחזור למקורן, בעולם העליון, עולם הנשמות. עשה עימם חסד הקב"ה והחזיר את הנשמות לגופים, ואז התחננו בני ישראל לפני משה: "דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן-נָמוּת." (שמות כ', ט')

 

כאן נכנס לתמונה נביא האמת, אותו אחד שהוא למעשה מעין צינור, ממוצע המחבר בין אלוקות אין סופית, לבין אנושות גשמית, סופית ומוגבלת. רש"י מסביר: חציו ומעלה אלוקים וחציו ומטה אדם. כלומר, אין המדובר בהיבריד משונה כמו אדם-סוס או בת-ים קטנה להבדיל, אלא באדם גשמי, בשר ודם ממש שתכונותיו ומידותיו הרוחניות מאפשרות "הרחבה" של הקיבולת האנושית של רוח הקודש, של אלוקות ורוחניות והוא מסוגל להיות חשוף להם, מבלי שנשמתו תפרח מתוך גופו. הנביא הוא למעשה הצינור שלנו לה', והוא מעביר לנו את המסר האלוקי כך שכל אחד ואחת בדרגתו יוכל לשמוע ולקבל באופן שהוא יוכל לקלוט זאת, דברי אלוקים חיים.

 

אם להשתמש בדימוי, הרי שאם נחבר את הצנרת בבית שלנו היישר לימת הכנרת על מנת לקבל מי שתיה, כל המערכת תקרוס ותתפוצץ. אך אם נתקין מוביל ראשי, שמתחבר לצינורות עבים, ומשם לצינורות דקים יותר ומסועפים יותר, הרי שהמתח יווסת והמים יגיעו לברז במטבח שלנו באופן אופטימאלי.

 

אך איך נדע שהצינור שהתחברנו אליו הוא טוב ונכון? שהוא מעביר אלינו מים חיים וטובים ולא חומרים רעילים ומסוכנים? או במילים אחרות, איך נדע שלפנינו נביא אמת ולא סתם שרלטן שמחרטט אותנו?

 

לשם כך הגדירה התורה קריטריונים, ועומד עליהם הרמב"ם באופן מובחן ומדויק בעזרת 2 סימנים:

אדם שהיינו יודעים בו מתחילתו שהוא ראוי לנבואה בחכמתו ובמעשיו, שנתעלה בהן על כל בני גילו, והיה מהלך בדרכי הנבואה בקדושתה ובפרישותה. כאשר הוא בא ועשה אות ומופת ואמר שהא-ל שלחו. ומהות האות שלו – שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו, ואינו צריך לעשות דברים שיש בהם שינוי מטבע העולם. ובודקים את כל דבריו, ואם נבואתו אמת – הרי הוא נביא אמת.

 

כלומר, מצד התכונות ה"אנושיות" שבו הוא צריך להיות אדם משכמו ומעלה, בעל מידות תרומיות, המדקדק בקיום תורה ומצוות ומקפיד על קלה כבחמורה, ומצד התכונות ה"אלוקיות" שבו הוא מסתמן כשליח ה' על ידי מופתים שעושה, וכאשר אומר דבר נבואה – זה מתקיים. ומדגיש הרמב"ם שהנביא איננו צריך לשבר את הטבע ולעשות שינוי טבע על ידי אותות וקסמים אלא עצם הנבואה שאמר, אם היא מתקיימת – הרי זה נביא אמת. כמובן – יש דיון גדול סביב השאלה מה נחשב דברי נבואה, אך לצורך העניין יש קו אדום אחד: איסור לעקור מצווה או דבר ה' מהתורה. נביא שמנסה לעשות זאת, אוטומטית נפסל מקטגורית נביא אמת.

 

אמנם, יש מה שנקרא – "הוראת שעה" הנביא מצווה על משהו שסותר מה שכתוב בתורה, אך זה אירוע חד פעמי ונדיר, שאין בו כדי להשליך על המשך ההתנהלות אלא באותה שעה בלבד ולפי הצורך ואז – יש חובה לשמוע לו.

 

ומה קורה בימינו?

 

האם יש מקום לנביא? האם אנו צריכים לחפש נביא, האם יש לנו צורך בו?

אמרו חז"ל: "משמתו נביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, נסתלקה רוח-הקודש מישראל", ולפי זה נראה, כביכול, שלא יכולה להיות נבואה בזמננו. אך תורת החסידות מבארת כי נסתלקה – אין פירושה שהיא פסקה או בטלה אלא נסתלקה. כלומר, הצטמצמה מאוד, ונדיר למצוא אותה. אולם ברגע שנמצא אדם שמשיג את התנאים הנדרשים להשראת הנבואה – "מיד רוח-הקודש שורה עליו", כלשון הרמב"ם.

 

ולשאלה האחרונה, האם אנו רוצים או צריכים מנהיג? די לראות את כותרות החדשות, ואת השיח הציבורי ולהבין עד כמה עם ישראל כמה וזקוק למנהיג אמיתי, שליח ה' אמיתי, שאין בו אלא מסירות נפש לעם ישראל ורצון להיטיב עם כלל הנבראים. מנהיג שיבטיח- ויקיים, שיאמר- ויעשה, שיהיו נבואותיו מתקיימות ויהיה צינור אנושי לשפע אלוקי, לטובת עם ישראל והעולם כולו. רק צריך לפקוח ת'עיניים!

 

(מבוסס על דברים מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 70)

 

פרסום תגובה חדשה

test email