בגדי החתן והכלה

הקראת כתבה
יום ראשון ה׳ אלול ה׳תשע״ד
החתן והכלה מלך ומלכה ראוי שילבשו בגדים חדשים ונאים ולבנים דוקא. למה דוקא לבנים?
מאת הרב יוסף קרסיק
לבן

 

 

ראוי לחתן ולכלה ללבוש בגדים נאים ולבנים

א. החתן והכלה מצווים בעת החתונה ללבוש בגדים נאים[1].

ולכלה מצינו בחז״ל שבנוסף לדגש על לבישת בגדים נאים יש דגש גם על תכשיטים (קישוטי כלה)[2].

בקהילות רבות בישראל נהוג שחתן וכלה לובשים בגדים לבנים[3]. וכן בתלמוד[4] מתואר כיצד היו נעשים השידוכים בזמנים ההם, נאמר ש״בנות ישראל יוצאות בכלי (בגדים) לבן כו'״.

בדברים נוספים ביהדות אנו מוצאים דגש לצבע הלבן, כגון: בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים, הקלף והגויל של התפילין, לבונה בקטורת, ועוד.

ביאורים שונים נאמרו במעלת הצבע הלבן, ומהם[5]: צבע הלבן מורה על נקיון וטוהר, כמו שכתוב[6]: ״אם יהיו חטאיכם כשני, כשלג ילבינו״.

לכן גם בגדי החתן וכלה הם לבנים, כי, ביום חתונתם מוחלין להם על כל עוונותיהם, והם נעשים זכים וטהורים כלובן.

 

לבן – גוון עצמי

ב. על פי תורת הקבלה והחסידות[7] – יש קשר מהותי וענייני לצבע הלבן עם החתונה:

הצבע הלבן הוא מיוחד מכל הצבעים בזה שהוא מקורי ועצמי שנברא כמות שהוא מלמעלה, ואילו שאר הצבעים הורכבו על־ידי האדם, או הטבע וכדומה, והם אינם יצירה מקורית מלמעלה כצבע הלבן.

גם החתונה היא פעולה הנקבעת משמים ״הקב׳׳ה מזווג זיווגים"[8], ולא רק בחירה (הרכבה) שבידי האדם (כמבואר לעיל ב׳מבוא׳ וראה גם לקמן בסוף הפרק).

 

לבן חלק ממהות החפץ

ג. כמה הוכחות ליחודיות הצבע הלבן:

1) חפץ שהוא בצבע לבן (שנברא משמים לבן), לא ניתן לגרד את הצבע מהחפץ, ולמרות שנסיר כמה שכבות מהחפץ, עדיין החפץ ישאר לבן. כי הצבע הלבן הוא חלק מגוף ועצם החפץ, ולא רק שיכבה חיצונית העוטפת אותו, לכן לא ניתץ להפריד ולנתק (לגרד) את הצבע מהחפץ.

אבל צבעים אחרים, ניתן לגרד ולקלף אותם ואז החפצים יפסיקו מלהיות צבועים בצבעם. כי הצבעים הללו הם רק שיכבה חיצונית העוטפת את החפץ, ולא חלק מעצם ומהות החפץ, לכן ניתן להפריד (לגרד) את הצבע מהחפץ[9].

סיבת הדבר נעוצה במהות הצבע הלבן וייחודו על שאר הצבעים:

שאר הצבעים הם יצירת האדם (על ידי עירוב דברים שונים) ולא יצירה אורגינלית של הבורא, ומעצמו מובן שיצירת האדם אינה יכולה להיות חלק ממהות חפץ הנוצר מלמעלה, והיא רק עטיפה חיצונית סביב לחפץ.

אבל הצבע הלבן כיוון שהוא נברא מלמעלה הוא יכול להיות חלק ממהות החפץ הנברא מלמעלה[10].

 

ללבן גוון יחיד

2) לכל הצבעים ישנם גוונים רבים, ולדוגמא בצבע אדום יש אדום, אדמדם, אדום שבאדומים ועוד, וכן בשאר הצבעים. שונה מהם הוא הצבע הלבן שיש לו רק גוון אחד.

סיבת הדבר: כל הצבעים, כיוון שהם לא נוצרו מלמעלה אלא האדם עירב צבעים שונים ויצר אותם, לכן – בשינויים קלים בכמויות מרכיבי העירוב וכדומה – ניתן להרכיב בהם גוונים רבים שמאותו סוג צבע.

אבל הצבע הלבן – כיון שהוא מקורי, כך הוא נברא מלמעלה, ולא שהוא נוצר על ידי עירוב צבעים, לכן אין בו גוונים, כי כל עירוב שלו עם צבע אחר משנה את צבעו והוא מפסיק מלהיות לבן. ויש בו רק גוון אחד – הגוון שנברא מלמעלה.

3) כל הצבעים כולם, ניכרים היטב אך ורק כאשר הם צבועים על גבי מצע בצבע הלבן, אבל כאשר הם צבועים על גבי מצע בצבע אחר – לעיתים הצבע משתנה ואינו נראה כמו שהוא היה לפני הצביעה.

סיבת הדבר נעוצה במהות הצבע הלבן – כיוון שהוא צבע מקורי שנברא מלמעלה, לכן הוא יכול להוות יסוד אמיתי וטוב לקלוט עליו את כל הצבעים האחרים שנוצרו בידי האדם.

 

לבן צבע מיוחד – גוון עצמי

ד. מקור הדברים האמורים הוא במאמרו של כבוד־קדושת אדמו״ר הרש׳׳ב נשמתו־עדן, וזה לשונו[11]:

״גוון לבן הוא גוון עצמי. דבזה חלוק הלבן משאר הגוונים, שהוא עצמי, כלומר, שאינו נוסף על עצמות הדבר, אלא הוא העצם.

שאר הגוונים, כגון אדום, הוא צבע נוסף על העצמיות, כגון דבר שמראהו אדום אין זה שהדבר בעצמיותו הוא אדום, אלא שמצד הרכבה מסוימת הוא נעשה אדום, וכמו זכוכית או אבן אדומים הרי אין הזכוכית והאבן עצמם אדומים, רק הם נצבעו באדום.

וגם עצם הצבעים עצמם, אינם עצמיים, אלא הם מורכבים מאיזה דבר כו', שבגלל סיבה מסויימת, עירוב דברים שונים, הם נעשו בצבע ומראה כזה.

לכן לכל צבע וצבע ישנם גוונים רבים ושונים, בריבוי מזיגות והרכבות, כגון אדום, אדמדם אדום שבאדומים כו', כי בעצם הצבעים הללו הינם מורכבים, לכן יש בהם הרכבה מגוונים ומראות אחרים כו'.

אבל הצבע הלבן הוא גוון פשוט ועצמי, ולכן אין בו נטיות לגוון אחר, וההבדלים שיש בצבע הלבן הוא דרגות בעוצם הלובן, כמו לבן עז כשלג, כצמר לבן, כסיד וכו', אבל אין בו נטיות לגוונים אחרים כי הוא גוון עצמי״[12].

עד כאן לשונו של אדמו״ר הרש״ב.

 

חתונה – איחוד שורשי

ה. לפי זה נבין את הקשר המהותי והפנימי של החתונה לצבע הלבן:

הבחירה של שני בני הזוג זה בזה אינה תלויה (רק) בבחירת בני האדם, אלא היא נקבעה מלמעלה. כאמור לעיל ש״הקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים״, הקב״ה מחליט מי ישתדך עם מי.

וזהו הרמז שבלבישת בגדי לבן בחופה:

כשם שהצבע הלבן הינו יצירה משמים ולא בידי האדם, כך השידוך הוא מדוייק ומותאם מלמעלה ולא רק בחירה של בני הזוג.

 

 

הערות



[1] יורה דעה סימן שמב.

[2] בנוסף לזה, הורה כ״ק אדמו״ר הריי״ץ נשמתו־עדן, שבגדי החתן והכלה בחופה יהיו חדשים.

[3] אורחות חיים הלכות קידושין סימן כא. כל בו סימן עא. שולחן העזר חלק ב דף כז. הבגד הלבן של החתן נקרא ״קיטל״ ונהוג שמעל הקיטל החתן לובש בגד נוסף המסתיר את הקיטל, כך שהקיטל אינו נראה מבחוץ. נהרי אפרסמון יורה דעה סימן כב. וראה במנהגי חב״ד עמוד 76.

[4] מסכת תענית דף מ, עמוד ב.

[5] מטה משה דיני הכנסת כלה אות ב.

[6] ישעיה פרק א, פסוק יח.

[7] בהבא לקמן עיין בלקוטי שיחות חלק ד עמוד 1337. ועיין בלקוטי תורה פרשת אחרי, דף כח, עמוד ג. אור התורה דרושים לסוכות א׳תשיז־ח (הובא בספר הליקוטים, ערך לבן, עמוד שצ). ספר המאמרים תרמג, עמוד עו. ספר המאמרים תרעב, חלק א, עמוד רכט. ועוד.

[8] זוהר ויחי, דף רכט, עמוד א.

[9] ראה דרך מצוותיך (מצוות בניין המקדש, עמוד פו): המראה לבן אינו תופס מקום ואיננו נתפס כף. מציאות דבר ועם כל זה אינו נתפס.

[10] וגם דברים שנבראו בצבעים מסויימים, כמו פרי אדום, הרי הצבע אינו חלק מהפרי, שהרי ניתן לסחוט את הפרי ולהעלים את הצבע.

[11] בספר המאמרים תרעב, חלק א, עמוד רכט. למען הקל על הקורא – הוספנו שינויי סגנון קלים.

[12] מה שמלבנים פשתן על ידי כיבוס וכדומה? אין זה צביעת הפשתן מחדש, כי אם הסרת הליכלוך, וגילוי הצבע הלבן של הפשתן עצמו שהיה מוסתר בגלל הליכלוך.

 

 

תגובות

פרסום תגובה חדשה

test email