משמעות צורת החופה

הקראת כתבה
יום ראשון ה׳ אלול ה׳תשע״ד
זמן החופה הוא שעת רצון וזמן סגולה למעלה, לכן גם לצורת החופה יש משמעות מיוחדת שהיא המשכת המקיפים העליונים שעל ידם מתחברים החתן והכלה.
מאת הרב יוסף קרסיק
שלושה מקלות

 

 

חופה – זמן סגולה

כותב כ"ק אדמו"ר:

יום החתונה בכלל, ושעת החתונה, העמידה תחת החופה בפרט, הינם שעת עת רצון, זמן סגולה למעלה. לכן על החתן והכלה להתכונן היטב לקראת היום הגדול בחייהם, לשמור על יוקר הזמן באופן מיוחד, ולהרבות בנתינת צדקה, תפילה ואמירת תהילים.

נוהגים להתענות ביום החופה. ולהקפיד בזמן החופה לחשוב אך ורק מחשבות טהורות, ביראת שמים ("ליקוטי הוראות כו' בעניני שידוכים", עמוד 131 ואילך).

 

צורת החופה

א. קניין הקידושין נעשה כאשר החתן והכלה נכנסים תחת החופה: יריעת בד המונפת מעל ראשי החתן והכלה[1]. במפרשים ובפוסקים דנו באריכות בביאור עניין החופה ומהותה וכיצד היא פועלת את קניין הקידושין[2].

על פי תורת הקבלה והחסידות יש משמעות מיוחדת לחופה ולצורתה:

חופה דומה לבית[3] שמקיף את כל הנמצאים בתוכו מראשם ועד רגלם בשוה, ומבארת תורת החסידות שתכונה זו – ההקפה – רומזת על אור אלוקי גבוה ונשגב ביותר, אור עליון שמעל ערך ויכולת הבנת וקליטת האדם, המכונה "אור המקיף".

 

שני כוחות אלוקיים בעולם

ב. באור[4] האלוקי הפועל בעולם, ישנן שתי דרגות:

א) "ממלא כל עלמין" – כוח אלוקי המתלבש בתוך ובפנימיות העולם ומחיה אותו. והוא (כביכול) בערך מידת האדם ומידת העולם, לכן הוא נקראת "אור פנימי".

ב) "סובב כל עלמין" – כוח אלוקי המהווה את העולם אבל הוא אינו מתלבש בתוכו ובפנימיותו אלא הוא מקיף אותו, לכן הוא נקרא "אור מקיף"[5].

 

בית ומזון כמשל לשני הכוחות

ג. דוגמא לדבר: בית (וחופה) ומזון.

בית – משמש את הדרים בתוכו, אבל הוא אינו מדוד ומוגבל לפי ערך ומידת תושביו. לכן, מי שמסתכל על הבית מבחוץ, אינו יכול לדעת כמה אנשים יש בתוכו, מה מידתם וגודלם, ומה עיסוקם.

לכן הבית רומז לדרגת "סובב כל עלמין", שהוא סובב ומקיף את העולם ואינו מתגלה בו, כשם שהבית אינו מגלה את מה שבתוכו.

מזון – נכנס אל פנימיות האדם ומתעכל, ונהפך לדם ובשר מבשר האדם. לכן המזון רומז לדרגת "ממלא כל עלמין", המתלבשת בתוך העולם, כמו המזון שנכנס אל תוכו ופנימותו של האדם.

 

"חופה" – הכוח המקיף העליון

ד. על פי זה יובן הקשר בין צורת החופה – מקיף – לחתונה:

כיון שבנישואין נעשה קשר רוחני עליון בין נשמת הבעל לאשתו (וניתנים בחופה כוחות עליונים של אין־סוף, כוח המקיף, כמבואר ב'מבוא'), לכן עושים חופה שהיא בחינת המקיף שיש בזה רמז לפעולת בחינת המקיף הרוחנית העליונה.

בלשונו של רבנו הזקן[6]: "חופה הוא בחינת המשכת המקיפים עליונים מבחינת סובב כל עלמין, על ידי זה מתחברים החתן והכלה יחד".

 

 

הערות



[1] מסכת כתובות דף מח, עמוד ב. מסכת קידושין דף ה, עמוד א. שולחן ערוך אבן העזר סא, סעיף א. סימן ה סעיף א ואילך.

[2] לדוגמא עיין בהמקורות המובאים ב"ספר הנישואין כהלכתם", חלק א, עמוד רמב בהערות.

[3] עיין בספר הנ"ל, עמוד רנ: "יש שדקדקו שיהיה לחופה זו הגדרה של בית כו'".

[4] ראה לקוטי תורה פרשת "ברכה" דף צח, עמוד ד. ועוד.

[5] שתי הדרגות פועלות בעולם: "סובב כל עלמין" – יוצרת ומהווה את מציאות העולם, ו"ממלא כל עלמין" – מחיה ומקיימת את העולם. הכוח המהווה נקרא "סובב כל עלמין" היות שהוא מהווה את חומר העולם באופן כללי ואינו מודד את כמות החומר הניתנת לכל נברא לפי ערכו. ואילו הכוח המחיה נקרא "ממלא כל עלמין" היות שהוא מתלבש וממלא כל נברא בצורה מדודה ופנימית, שהרי הוא נותן לכל אחד חיים לפי ערכו ומידתו. המהווה(סובב) נקרא "מקיף" כיוון שהוא אינו מתגלה בעולם, שהרי הוא רק יוצר את החומר הכללי של העולם, אבל הוא אינו מתלבש בפנימיות חיי הנבראים. והמחיה (ממלא) נקרא "פנימי" כיוון שהוא מתלבש בפנימות כל נברא ומחיהו. תניא פרק מח. ועוד במקומות רבים בתורת החב"ד.

[6] לקוטי תורה, שיר השירים, דף מח, עמוד ג למטה.

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email