הַחתן שהופיע לחתונתו בזכות העשיר ה'קמצן'

הקראת כתבה
יום שני ז׳ אלול ה׳תשע״ד
"חַכּוּ רֶגַע", נִשְׁמַע שׁוּב קוֹלוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. הַפַּעַם הוּא נָתַן לָהֶם שְׁטָר שֶׁל 10 רוּבָּל, וְרַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן אָמַר לוֹ תּוֹדָה רַבָּה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ צוּרָה בָּהּ הוֹדָה קֹדֶם לָכֵן עַל קַבָּלַת הַקּוֹפֵּקָה. מַחֲזֶה זֶה חָזַר וְנִשְׁנָה מִסְפַּר פְּעָמִים, כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם נוֹתֵן הַגְּבִיר סְכוּמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, עַד שֶׁהוּא פָּרַץ פִּתְאוֹם בִּבְכִי.
מאת הרב מישאל ארונסון

בַּעֲיָרָה קְטַנָּה בְּרוּסְיָה הַלְּבָנָה, חַי פַּעַם עָשִׁיר קַמְצָן. כָּל פַּעַם שֶׁמִּישֶׁהוּ בָּא אֵלָיו בְּבַקָּשַׁת נְדָבָה, אִם לְכַלָּה עֲנִיָּה וְאִם לִיהוּדִי קְשֵׁה יוֹם וְאִם לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, הָיָה מְיֻדָּעֵנוּ נִגַּשׁ לְקֻפַּת הַבַּרְזֶל שֶׁלּוֹ, מוֹצִיא מִשָּׁם "קוֹפֵּקָה" (אֲגוֹרָה) אַחַת וְתוֹחֲבָהּ לִידֵי הַמְּבַקֵּשׁ. אוּלָם, גַּם מַטְבֵּעַ עֲלוּבָה זוֹ נִשְׁאֲרָה תָּמִיד בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקַּמְצָן, אַחֲרֵי שֶׁאִישׁ מִן הַמַּתְרִימִים לֹא הָיָה מוּכָן לָקַחַת מֵעָשִׁיר כֹּה גָּדוֹל "סְכוּם" כֹּה מַצְחִיק. כָּךְ חָזְרָה הַקּוֹפֵּקָה תָּמִיד לְקֻפַּת הַבַּרְזֶל וְהֶעֶלְתָה חֲלוּדָה מֵרֹב "אִחְסוּן".

יוֹם אֶחָד הָיְתָה בָּעֲיָרָה תְּכוּנָה גְּדוֹלָה, עַד כִּי מִי שֶׁנִּקְלַע לְשָׁם יָכוֹל הָיָה לַחְשֹׁב כִּי מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל אֵרַע שָׁם. חֲתֻנָּה עָמְדָה לְהֵעָרֵךְ לִפְנוֹת עֶרֶב. חֲתֻנָּה בַּעֲיָרָה קְטַנָּה הוּא מְאֹרָע שֶׁכָּל הַתּוֹשָׁבִים נוֹטְלִים בּוֹ חֵלֶק. וּמַה גַּם שֶׁחֲתֻנָּה זוֹ שֶׁל יָתוֹם וִיתוֹמָה הָיְתָה, וַהֲרֵי זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה לְסַיֵּעַ בִּידֵי יְתוֹמִים לְהָקִים מִשְׁפָּחָה. כָּךְ עָסְקוּ יְהוּדִי הָעֲיָרָה בְּמִצְוַת "הַכְנָסַת כַּלָּה". כָּל אֶחָד תָּרַם מַשֶּׁהוּ, מִי כְּלֵי בַּיִת, מִי שִׂמְלָה לַכַּלָּה אוֹ חֲלִיפָה לֶחָתָן, וּמִי בִּסְכוּם כֶּסֶף. רַק אָדָם אֶחָד הָיָה מִחוּץ לַתְּמוּנָה, הָיָה זֶה הֶעָשִׁיר הַקַּמְצָן. אַף אֶחָד גַּם לֹא נִגַּשׁ לְהַתְרִימוֹ. אִישׁ לֹא רָצָה "לִמְכֹּר" לוּ אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, תְּמוּרַת הַקּוֹפֵּקָה שֶׁהוּא עָתִיד הָיָה לְהַצִּיעַ…

וְהִנֵּה, בְּעִצּוּמָן שֶׁל הַהֲכָנוֹת, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי הַחֻפָּה, זִעְזְעָה אֶת הָעֲיָרָה הַיְּדִיעָה הַמַּרְעִישָׁה: הֶחָתָן נֶעֱצַר עַל יְדֵי מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה. בְּעֶצֶם הוּא לֹא "נֶעֱצַר", אֶלָּא "גֻּיַּס" בְּכוֹחַ, כְּטִירוֹן בִּצְבָא הַצָּאר. עַתָּה עָלָיו יִהְיֶה לְשָׁרֵת שָׁנִים מִסְפָּר עַד שֶׁיְּשֻׁחְרַר וְיוּכַל לְהִתְחַתֵּן.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים, יְמֵי הַצָּאר אָלֶכְּסַנְדֶּר הָרִאשׁוֹן, לֹא שָׂמוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת דָּגֵשׁ חָזָק עַל בִּצּוּעַ חֹק הַשֵּׁרוּת הַצְּבָאִי, בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַיְּהוּדִים. אָמְנָם הַיְּהוּדִים חֻיְּבוּ לְסַפֵּק לַצָּבָא מִסְפָּר מְסֻיָּם שֶׁל טִירוֹנִים מִדֵּי שָׁנָה, אוּלָם יָכְלוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵחוֹבָה זוֹ, תְּמוּרַת תַּשְׁלוּם מַתְאִים. הֶסְדֵּר זֶה הָיָה חֻקִּי וְאִישׁ לֹא עִרְעֵר עָלָיו עַד כֹּה, לֹא בַּעֲיָרָה זוֹ וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר.

אִם כֵּן, מַדּוּעַ נִתְפַּס דַּוְקָא הֶחָתָן, וְדַוְקָא בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ? פָּשׁוּט מְאוֹד. מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה בָּעֲיָרָה הָיָה חָדָשׁ בְּתַפְקִידוֹ, וְהוּא שָׂנָא יְהוּדִים בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה. כַּאֲשֶׁר קִבֵּל פְּקֻדָּה לְגַיֵּס צָעִיר יְהוּדִי לִצְבָא הַצָּאר, לֹא הִסֵּס מִלָּקַחַת דַּוְקָא אֶת הֶחָתָן בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, כְּדֵי לְהַרְגִּיז בְּכָךְ אֶת הַיְּהוּדִים הַשְּׂנוּאִים עָלָיו. מִשֶּׁבָּאָה אֵלָיו מִשְׁלַחַת יְהוּדִית, מִיָּד עִם הִוָּדַע הַיְּדִיעָה הַמַּעֲצִיבָה עַל מַעֲצַר הֶחָתָן, גֵּרֵשׁ מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה אֶת חֲבֵרֶיהָ בְּאַיְּמוֹ עֲלֵיהֶם בְּגֵרוּשׁ לְסִיבִּיר אִם יָעֵזוּ לַחְזֹר שֵׁנִית. עַל הַצָּעָתָם לְשַׁלֵּם סְכוּם כֶּסֶף, כַּמְּקֻבָּל, תְּמוּרַת שִׁחְרוּר שֶׁל הֶחָתָן, לֹא רָצָה מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה לִשְׁמֹעַ כְּלָל.

נָקֵל לְתָאֵר אֶת מַצַּב הָרוּחַ שֶׁהַיְּדִיעָה עַל מַעֲצָרוֹ שֶׁל הֶחָתָן עוֹרְרָה בָּעֲיָרָה. כֻּלָּם הִתְהַלְּכוּ אֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ וְלֹא יָדְעוּ לָשִׁית עֵצָה בְּנַפְשָׁם מַה לַּעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת הֶחָתָן שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל חֲתֻנָּתוֹ.

שָׁעָה שֶׁכָּל הָעֲיָרָה הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּצַעַר עַל הֶחָתָן שֶׁנִּלְקַח בִּידֵי הַמִּשְׁטָרָה, הִגִּיעַ לַמָּקוֹם אוֹרֵחַ נִכְבָּד בְּיוֹתֵר. הָיָה זֶה רַבֵּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלָּאדִי, בַּעַל הַ"תַּנְיָא" וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ מְיַסֵּד שִׁיטַת חַבַּ"ד. לְרַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן הָיְתָה בִּשְׁעָתוֹ יָד בְּ"שִׁדּוּךְ" זֶה בֵּין הַיָּתוֹם וְהַיְּתוֹמָה, וְעַתָּה הוּא בָּא כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה וְלִהְיוֹת נוֹכֵחַ בַּחֲתֻנָּתָם. רַבֵּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מָצָא אֶת בְּנֵי הָעֲיָרָה בּוֹכִים וְנֶאֱנָחִים עַל מַר גּוֹרָלוֹ שֶׁל הֶחָתָן.

מִבְּלִי לְאַבֵּד זְמַן, הוּא בִּקֵּשׁ אֶת הָרַב הַמְּקוֹמִי לְהִלָּווֹת אֵלָיו וּלְטַכֵּס עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת הֶחָתָן וּלְהַכְנִיסוֹ לַחֻפָּה בַּמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע.

רֵאשִׁית כָּל הֵם הֶחְלִיטוּ לָגֶשֶׁת לִמְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה. לְאַחַר שֶׁצַּעַד זֶה הָיָה כָּרוּךְ – לְאוֹר אִיּוּמֵי מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה – בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, הִתְפַּלְּלוּ בְּנֵי הָעֲיָרָה לִשְׁלוֹמָם וְהַצְלָחָתָם שָׁעָה שֶׁהֵם הָיוּ בְּדַרְכָּם אֶל תַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה.

הֵם נִתְקַבְּלוּ עַל יְדֵי הַמְּפַקֵּד בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת וְכָל חָזוּתוֹ אָמְרָה שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעַט הוּא יַעֲצֹר אוֹתָם, בְּהֶתְאֵם לְ"הַבְטָחָתוֹ"… אוּלָם עֵינָיו שֶׁל הָרַב נְשׂוּא הַפָּנִים, שֶׁהִבִּיטוּ עָלָיו בִּקְפִידָה, הִקְפִּיאוּ אֶת הִתְפָּרְצוּתוֹ עַל דַּל שְׂפָתָיו וּבִמְקוֹם לִנְזֹף בָּהֶם שָׁאַל בְּקוֹל שָׁקֵט יוֹתֵר עַל רְצוֹנָם.

רַבֵּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן הֵשִׁיב לוֹ כִּי הֵם בָּאִים בְּקֶשֶׁר לַבָּחוּר הַיְּהוּדִי שֶׁנֶּעֱצַר הַיּוֹם כְּדֵי לְשָׁרֵת בַּצָּבָא. "הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַתֵּן הַיּוֹם וְחַיָּל טוֹב הוּא מִמֵּילָא לֹא יִהְיֶה. אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים לְךָ תְּמוּרָתוֹ כֶּסֶף, בּוֹ תּוּכַל לְהַשִּׂיג חַיָּל טוֹב וּמְאֻמָּן".

מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה שִׂחֵק בִּקְלָפִים יוֹם קֹדֶם לָכֵן וְהִפְסִיד כֶּסֶף רַב. עַתָּה הוּא הָיָה חַיָּב לְסַלֵּק אֶת חוֹבוֹ. שֶׁהִגִּיעַ לִסְכוּם לֹא קָטָן. "אֶלֶף רוּבָּל תְּשַׁלְּמוּ תְּמוּרַת שִׁחְרוּר הַבָּחוּר" – פָּלַט בְּאָזְנֵי מְבַקְּרָיו.

הָיָה זֶה סְכוּם עָצוּם אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁבְּנֵי הָעֲיָרָה יוּכְלוּ לְגַיֵּס. אוּלָם רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן הֵשִׁיב מִיָּד: "הַכֶּסֶף יִהְיֶה כָּאן, לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה". בְּאוֹמְרוֹ זֹאת קָם רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן וְיָצָא אֶת הַחֶדֶר, כְּשֶׁמְּלַוָּיו הַמִּשְׁתָּאִים מִשְׂתָּרְכִים אַחֲרָיו.

בַּחוּץ, כַּאֲשֶׁר הִתְרַחֲקוּ בְּמִקְצָת, פָּנָה הָרַב הַמְּקוֹמִי וְאָמַר לְרַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהוּא הִסְכִּים לְכָךְ, אַךְ מֵאֵיפֹה יִהְיֶה לָנוּ, בַּעֲיָרָה עֲנִיָּה זוֹ, סְכוּם כֹּה גָּדוֹל וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה קָצָר"?

"אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ, וְאָכֵן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא אֲבִי יְתוֹמִים, יִהְיֶה לָנוּ אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ" – הֵשִׁיב הָרַבִּי.

הֵם חָזְרוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַמְּקוֹמִי. שָׁם עָשׂוּ רְשִׁימוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה אֲשֶׁר יִתְבַּקְּשׁוּ לְהָרִים אֶת תְּרוּמָתָם לְמַטָּרָה נַעֲלֵית זוֹ שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים. רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן בָּחַן אֶת הַשֵּׁמוֹת וְאֶת הַסְּכוּמִים שֶׁהוֹפִיעוּ לְיָדָם (אֲשֶׁר בְּיַחַד לֹא הִגִּיעוּ לְמֵאָה רוּבָּל) וְהֵעִיר לָרַב הַמְּקוֹמִי שֶׁהוּא שָׁכַח לִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל גְּבִיר הָעֲיָרָה.

הָרַב הַמְּקוֹמִי "הוֹדָה" בַּמִּשְׁגֶּה, אַךְ אָמַר כִּי אֵין עֲרֹךְ לְ"קוֹפֵּקָה" שֶׁהַגְּבִיר מוּכָן לָתֵת וְרַק חֲבָל עַל הַזְּמַן שֶׁיְּבַזְבְּזוּ עָלָיו. "אֵין דָּבָר" – אָמַר רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן – "בְּכָל זֹאת כְּדַאי לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לָרְשִׁימָה". וְכַאֲשֶׁר הָרַב הַמְּקוֹמִי רָצָה לְהוֹסִיף אֶת הֶעָשִׁיר הַקַּמְצָן בְּסוֹף הָרְשִׁימָה, תָּבַע רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן בְּמַפְגִּיעַ לִרְשֹׁם אוֹתוֹ רִאשׁוֹן, מִיָּד בִּתְחִלַּת הָרְשִׁימָה.

מִי יַמְרֶה אֶת פִּיו שֶׁל רַבֵּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן? הָרַב הַמְּקוֹמִי נִכְנַע, רָשַׁם אֶת שֵׁם הַגְּבִיר בְּרֹאשׁ הָרְשִׁימָה וְהַשְּׁנַיִם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, לֶאֱסֹף אֶת הַסְּכוּם הֶעָצוּם, הַדָּרוּשׁ לְשִׁחְרוּרוֹ שֶׁל הֶחָתָן. דַּרְכָּם הָרִאשׁוֹנָה הוֹבִילָה אוֹתָם אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הַקַּמְצָן, הַמַּצִּיעַ לְכָל מְבַקֵּשׁ נְדָבָה קוֹפֵּקָה אַחַת שֶׁאֵינָהּ שָׁוֶה יוֹתֵר מֵאֲגוֹרָה אַחַת…

גְּבִיר הָעֲיָרָה עָמַד לְיַד הַחַלּוֹן. מִשֶּׁהִבְחִין בַּבָּאִים, הוּא נִגַּשׁ לַדֶּלֶת וּבֵרֵךְ אֶת הָרַבָּנִים עִם חִיּוּךְ רָחָב עַל שְׂפָתָיו. הוּא הֶאֱזִין לְתֵאוּר סִבְלוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַמִּסְכֵּן, אוֹתוֹ הִרְצָה בְּפָנָיו הָרַב הַמְּקוֹמִי בְּקוֹל רְווּי צַעַר, כְּשֶׁדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו. מִשֶּׁכִּלָּה הָרַב אֶת דְּבָרָיו, לֹא אָמַר הַגְּבִיר דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר, אֶלָּא נִגַּשׁ לְקֻפַּת הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר לוֹ, הוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַקּוֹפֵּקָה, הוֹשִׁיטָהּ לָרַבָּנִים בְּאוֹמְרוֹ: הִנֵּה, זוֹהִי תְּרוּמָתִי.

כָּאן קָרָה מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָרַב הַמְּקוֹמִי הִסְפִּיק לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, לָקַח רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן אֶת הַקּוֹפֵּקָה, הוֹדָה לַגְּבִיר עַל תְּרוּמָתוֹ וְהִתְקָרֵב אֶל הַדֶּלֶת כְּדֵי לָצֵאת הַחוּצָה. הֵם עוֹד לֹא הִגִּיעוּ הַחוּצָה, כַּאֲשֶׁר הַגְּבִיר רָץ אַחֲרֵיהֶם וּבִקְּשָׁם לַחְזֹר הַבַּיְתָה. מִשֶּׁחָזְרוּ, נָתַן לָהֶם רוּבָּל שָׁלֵם, בְּאוֹמְרוֹ: "דּוֹמַנִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי מִקֹּדֶם מַסְפִּיק,,. רַבֵּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן שׁוּב לָקַח אֶת הַכֶּסֶף, הוֹדָה לַגְּבִיר בְּסֵבֶר פָּנִים יְדִידוּתִיּוֹת וּפָנָה לָלֶכֶת.

"חַכּוּ רֶגַע", נִשְׁמַע שׁוּב קוֹלוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. הַפַּעַם הוּא נָתַן לָהֶם שְׁטָר שֶׁל 10 רוּבָּל, וְרַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן אָמַר לוֹ תּוֹדָה רַבָּה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ צוּרָה בָּהּ הוֹדָה קֹדֶם לָכֵן עַל קַבָּלַת הַקּוֹפֵּקָה.

מַחֲזֶה זֶה חָזַר וְנִשְׁנָה מִסְפַּר פְּעָמִים, כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם נוֹתֵן הַגְּבִיר סְכוּמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, עַד שֶׁהוּא פָּרַץ פִּתְאוֹם בִּבְכִי. רַבֵּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן חִכָּה בְּסַבְלָנוּת, עַד שֶׁיֵּקַל עַל לִבּוֹ וִינַגֵּב אֶת דִּמְעוֹתָיו וִיסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ.

וְאָכֵן סִפֵּר הֶעָשִׁיר אֶת סִפּוּרוֹ: "מֵאָז הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנָּתַתִּי מַטְבֵּעַ זוֹ לֶעָנִי שֶׁבִּקֵּשׁ נְדָבָה וְהוּא זָרַק אוֹתָהּ בְּפַרְצוּפִי, נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁמַּטְבֵּעַ זוֹ תִּהְיֶה תְּרוּמָתִי לְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ נְדָבָה, לְלֹא כָּל קֶשֶׁר עִם מַטְּרַת הַמַּגְבִּית, עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ יִהְיֶה מוּכָן לְקַבְּלָהּ וּלְהַגִּיד תּוֹדָה רַבָּה עֲבוּרָהּ בְּצוּרָה יְדִידוּתִית. מֵאָז חָזְרָה אֵלַי הַמַּטְבֵּעַ פְּעָמִים רַבּוֹת, אִישׁ לֹא הָיָה מוּכָן לְקַבְּלָהּ, עַד שֶׁהִיא נִשְׁאֲרָה בְּקֻפָּתִי וְשׁוּב לֹא בָּאוּ אֵלַי לְבַקֵּשׁ נְדָבָה כְּלָל. אַתָּה הוּא, רַבִּי, הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיִיתָ מוּכָן לְקַבֵּל אוֹתָהּ וְאַף נָתַתָּ לִי לִהְיוֹת שֻׁתָּף בְּמִצְוָה כֹּה גְּדוֹלָה. אֲסִיר תּוֹדֶה אֲנִי לָכֶם וּמוֹדֶה לְהַשֵּׁם שֶׁזִּכַּנִי לַחְרֹג מִכַּבְלֵי שְׁבוּעָתִי. הִנֵּה לָכֶם כָּל הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים – אֶלֶף רוּבָּל! לְשִׁחְרוּר הֶחָתָן".

רַבֵּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן נָטַל אֶת הַכֶּסֶף וְיַחַד עִם הָרַב הָלַךְ מִיָּד לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה. כַּעֲבֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר יָצְאוּ מִשָּׁם עִם הֶחָתָן הַמְּשֻׁחְרָר. הֵם צָעֲדוּ מִשָּׁם מְאֻשָּׁרִים, יָשָׁר לַמָּקוֹם בּוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לְהֵעָרֵךְ הַחֲתֻנָּה.

בַּחֲתֻנָּה עַצְמָהּ דִּבֵּר רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן עַל דַּרְכֵי הַהַשְׁגָּחָה שֶׁאֵינָן מוּבָנוֹת לָנוּ תָּמִיד אַךְ הַמְּכֻוָּנוֹת תָּמִיד לְטוֹבַת הָאָדָם, גַּם אִם אֵין הוּא מֵבִין זֹאת מִיָּד לַאֲשׁוּרוֹ. לִפְנֵי לֶכְתּוֹ בֵּרֵךְ אֶת הַזּוּג הַצָּעִיר בְּעֹשֶׁר וּבִבְרִיאוּת. כֵּן בֵּרֵךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה שֶׁיִּחְיוּ בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְיִתְיַחֲסוּ אִישׁ אֶל אָחִיו בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת.

סְעוּדַת הַחֲתֻנָּה נִמְשְׁכָה עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה. פִּתְאוֹם נִכְנַס מִישֶׁהוּ בְּרִיצָה וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה: מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה נֶהֱרַג כַּאֲשֶׁר סוּסוֹ הִפִּילוֹ בְּקִרְבַת הַגֶּשֶׁר שֶׁעַל הַנָּהָר הַחוֹצֶה אֶת הָעֲיָרָה.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הָלַךְ הֶחָתָן לִטְבֹּל בַּנָּהָר, בְּקִרְבַת הַגֶּשֶׁר. בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּיִם הוּא מָצָא נַרְתִּיק עוֹר וּבוֹ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל. הוּא בָּא אֶל הָרַב, שָׁם סָפְרוּ אֶת הַכֶּסֶף וּמָצְאוּ בְּדִיּוּק אֶלֶף רוּבָּל. הָיָה זֶה הַסְּכוּם שֶׁשִּׁלְּמוּ יוֹם קֹדֶם לָכֵן לִמְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה, תְּמוּרַת שִׁחְרוּרוֹ שֶׁל הֶחָתָן מֵהַמַּעֲצָר.

הַכֶּסֶף שַׁיָּךְ לְךָ, לְפִי הַחֹק וּלְפִי הַצֶּדֶק – אָמַר הָרַב הַמְּקוֹמִי לֶחָתָן. אֵין סָפֵק כִּי זוֹהִי מַתְּנַת הַכְּלוּלוֹת שֶׁנִּתְּנָה לְךָ עַל יְדֵי רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלָּאדִי.

פרסום תגובה חדשה

test email