הכנסת אורחים ברוחניות

מוצאי שבת י״ט אלול ה׳תשע״ד
כשם שקיימת מצוות הכנסת אורחים בגשמיות – בנתינת מזון גשמי בשביל הגוף, כך קיימת גם מצוות הכנסת אורחים רוחנית – בנתינת מזון רוחני עבור הנשמה, והמזון הוא התורה והמצוות, שהרי התורה נקראת "לחם" ו"מים".
מאת הרב יוסף קרסיק

 

 

הכנסת אורחים רוחנית

א. כשם שקיימת מצוות הכנסת אורחים בגשמיות – בנתינת מזון גשמי בשביל הגוף, כך קיימת גם מצוות הכנסת אורחים רוחנית – בנתינת מזון רוחני עבור הנשמה, והמזון הוא התורה והמצוות, שהרי התורה נקראת "לחם"[1] ו"מים"[2].

ובמיוחד ליהודים הנמצאים "בארץ ציה ועיף בלי מים"[3], בלי שום מזון רוחני, קיימת מצווה גדולה לתת להם סעודה רוחנית – ללמדם את היהדות – תורה ומצוות.

 

אברהם מגייר אנשים ושרה מגיירת נשים           

ב. גם הכנסת אורחים ברוחניות מצינו אצל אברהם אבינו:

במשך שנות חייו עסק אברהם רבות בפרסום האמונה בקב"ה, כמו שפירש רש"י את הפסוק[4]: "הנפש אשר עשו בחרן" – "הכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים".

בספר הרמב"ם[5] מתוארים באריכות מעשי אברהם אבינו:

"התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוקה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה, עד כו' שנתקבצו אליו אלפים ורבבות".

זאת ועוד – אברהם ניצל את הכנסת האורחים הגשמית להעניק לאורחיו גם מזון רוחני, אמונה בקב"ה:

כדברי רש"י[6]: "לאחר שאוכלים ושותים אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו, סבורים אתם שמשלי אכלתם, (לא כן הדבר, אלא) משל מי שאמר והיה העולם (הקב"ה) אכלתם".

 

דגש להכנסת אורחים ברוחניות בדורנו

ג. בדורנו יש צורך מיוחד להכניס אורחים ולתת להם מזון רוחני:

כיום ישנם יהודים שנמצאים בסכנת נפשות רוחנית, יהודים שלא זכו לקבל חינוך יהודי מעולם, ולא זכו "לטעום" אפילו מעט מעולם היהדות, התורה ומצוותיה. ליהודים אלו חסר אפילו מעט מזון רוחני הדרוש למחייתם וקיומם הרוחני, אין להם אפילו "לחם צר ומים לחץ"[7] רוחניים!

חובה וזכות גדולה מוטלת על כל אחד ואחת מאנשי הדור להרבות במעשי חסד רוחניים ולקרב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים, ולהצילם מהסכנה הרוחנית בה הם שרויים.

ויהי רצון שעל ידי הכנסת אורחים של עם ישראל, יכניס הקב"ה את עם ישראל לגאולה האמיתית והשלמה, בביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

 

 

הערות



[1] ראה מסכת ברכות דף נז, סוף עמוד א.

[2] ראה מסכת תענית דף ז, סוף עמוד א.

[3] תהילים מזמור סג, פסוק ב.

[4] לך לך פרק יב, פסוק ה.

[5] הלכות עבודה זרה סוף פרק א.

[6] על הפסוק בפרשת וירא פרק כא, פסוק לג.

[7] ישעיה פרק ל, פסוק כ.

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email