בר ובת מצוה ויום הולדת

יום שלישי כ״א אלול ה׳תשע״ד
יום הולדת הוא ראש השנה הפרטי של כל אחד ולחסידים יש מנהגים מיוחדים ביום הולדת ובמיוחד ביום הבר ובת מצוה שאז נכנסים לעול המצוות. ובכלל ימי ההולדת הוא יום הנישואין, שבו הזוג כנולד מחדש.
מאת הרב יוסף קרסיק

 

 

זמן הנחת תפילין

 

א. חודשיים לפני הבר־מצוה מתחיל הנער להניח תפילין, בלי ברכה, ולהתפלל איתם כל התפילה[1].

 

ב. לאחר כמה שבועות, כשהתרגל להניח היטב, והוא מדייק בהנחת התפילין במקומם הראוי כו' – יברך על הנחת התפילין[2].

 

ג. אין מברכים "שהחיינו" בפעם הראשונה שמניחים תפילין[3].

 

ד. כ"ק אדמו"ר הורה שכל אחד ואחד יניח כל יום תפילין "רבינו תם".

 

גם תפילין אלו מתחילים להניח חודשיים לפני הבר מצוה[4].

 

[ה. לכתחילה יש להניח תפילין של רבינו תם מיד לאחר הסרת תפילין של רש"י, ובמקרה שהדבר לא מתאפשר – אפשר להניחם במשך כל היום, עד שקיעת החמה[5].

 

ו. תיקון ותשובה למי ששכח להניח תפילין של רבינו תם הוא:

 

א לימוד ובקיאות בהלכות תפילין הנחוצות. ב לימוד ב' או ג' מאמרי חסידות על דבר מצוות תפילין. ג לימוד של עניינים בתורת הנגלה והחסידות בקשר לתפילין כו' (ו"כל העוסק בתורת כו' כאילו כו"'[6] עשה את הדבר). ד לימוד בעל־פה של יב פרקי תניא הראשונים][7].

 

 

 

יום הבר מצוה

 

א. חז"ל הפליגו בשבח ובמעלת יום ה"בר מצוה", ועשו אותו ליום של שמחה גדולה[8].

 

ב. ביום הבר מצוה לאחר תפילת שחרית מתאספים הציבור בבית הכנסת ל"התוועדות", אבי הבן אומר מספר מילים לכבוד השמחה, והבן אומר דברי תורה (מאמר חסידות). נהוג לכבד את המסובים במיני מזונות ובאמירת לחיים כו'. בערב נוהגים לעשות סעודה (ראה להלן)[9].

 

[ג. אחד החסידים שאל את כ"ק אדמו"ר האם ראוי שנער הבר מצוה יסע ל"אוהל" אדמו"ר מהוריי"ץ לחזור שם את המאמר כו', וענה לו אדמו"ר: "דבר נכון במאד"][10].

 

ד. ביום הבר מצוה צריך הנער לתת צדקה מכספו הפרטי, הן לפני תפילת שחרית והן לפני תפילת מנחה[11].

 

ה. מה טוב שגם ההורים יתנו צדקה לזכות בנם (שם).

 

ו. ביום הבר מצוה צריך הנער ללמוד את מזמור יד בתהילים (שם).

 

ז. אין מברכים שהחיינו על שמחת הבר מצוה[12].

 

 

 

עליה לתורה

 

א. הפעם הראשונה שנער הבר־מצוה עולה לתורה היא בקריאת התורה שבתפילת שחרית של יום שני או חמישי, או בקריאת התורה של תפילת מנחה של יום השבת[13].

 

ב. לאחר שהבן עלה לתורה בפעם הראשונה, אביו מברך: "ברוך שפטרני מעונש הלזה"[14]. את הברכה אומרים ללא שם ומלכות[15].

 

ג. את ברכת "ברוך שפטרני", מברכים לא רק בשבת אלא גם ביום ב' או ה' או בראש חודש, וכאמור, בפעם הראשונה שהבן עולה לתורה (שם).

 

ד. אין הכרח שהנער יקרא בתורה בציבור את פרשת השבוע של השבת בר מצוה, כי מרוב העיסוק בזה לא יושם הדגש על הדבר החשוב והעיקרי שהנער צריך לעשות, והוא – הכנה רוחנית לקבלת עול המצוות, לימוד יסודות התורה ולימוד ההלכות הנחוצות לחיי היום יום, כולל – הלכות תפילין[16].

 

 

 

חגיגת בר מצוה

 

א. נהוג לעשות מסיבה של שמחה – סעודת מצרה, לכבוד הבר מצוה, שכאמור הוא יום של שמחה גדולה עד שהוא דומה לשמחת החתונה.

 

ב. מזמינים למסיבה את הקרובים והידידים כו', ולכל הפחות שיהיו עשרה אנשים[17].

 

ג. בעת המסיבה אומרים לחיים ומאחלים ומברכים את הנער בכל הברכות בגשמיות וברוחניות[18].

 

ד. נהוג שהבן אומר דברי תורה, הן דרוש בתורת החסידות (מאמר), והן פלפול בתורת הנגלה[19].

 

[ה. בזמן האחרון נהוג בקרב חסידי חב"ד לחזור את המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" משנת תרנ"ג (נדפס בספר המאמרים תש"ח)].

 

ו. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ הורה שאין להפסיק באמצע אמירת הדברי תורה.

 

ואלו שבכל זאת רוצים לקיים מנהג ההפסקה – הרי לאחר סיום הדברי תורה יתחיל לומר עוד פעם, ואז יפסיקוהו19.

 

ז. נוהגים בעת הסעודה לנגן את ניגונו של אדמר'ר הזקן המכונה "ד' בבות"[20].

 

ח. את חגיגת בר המצוה צריך לעשות באותו יום שמלאו לנער שלוש עשרה שנים[21].

 

ט. אולם, כאשר מסיבות שונות מסיבת ה"בר מצוה" נדחית בכמה ימים לאחר יום הבר מצוה, רצוי שגם ביום הבר מצוה עצמו יעשו התוועדות מצומצמת שישתתפו בה לכל הפחות עשרה מישראל,

 

והבר מצוה יאמר דברי תורה כו' (ראה לעיל בסעיף "יום הבר מצוה", אות ב)[22].

 

 

 

בת מצוה

 

א. ביום הבת מצוה הנערה צריכה לתת צדקה בבוקר לפני תפילת שחרית וגם אחר הצהריים, לפני תפילת מנחה[23].

 

ב. גם ההורים יתנו צדקה לזכות בתם.

 

ג. ביום הבת מצוה תלמד הנערה את מזמור יג בתהילים.

 

ד. חגיגת ה"בת מצוה" צריכה להיות צנועה בגשמיות. כלומר אירוע כעין מסיבת יום הולדת בבית הספר וכדומה, וההורים יקנו לה מתנה יפה[24].

 

ה. מענה של הרבי להנהלת בית רבקה בקשר לעריכת מסיבות בת מצווה: לעשות רק בתור מסיבות שבת או מלוה מלכה.

 

 

 

מנהגי יום הולדת

 

א. יש לעלות לתורה בשבת שלפני יום ההולדת, וכאשר יום ההולדת חל ביום שבו קוראים בתורה – יעלה לתורה גם בשבת שלפניו וגם ביום ההולדת עצמו[25].

 

ב. להוסיף בנתינת הצדקה לפני תפילת שחרית ומנחה, וכשיום ההולדת חל בשבת או יום טוב – לתת צדקה בערב שבת או בערב יום־טוב (ומה טוב – גם למחרתו)[26].

 

ג. להשתדל להתפלל בכוונה, ולהתבונן בגדלות הא־ל כו'25.

 

ד. במשך היום לקרוא את ספר התהילים כולו, או לכל הפחות ספר אחד מהתהילים.

 

ה. ללמוד את המזמור בספר התהילים המתאים למספר שנותיו (לדוגמא: בן שלוש עשרה – פרק יד).

 

ו. להוסיף בלימוד התורה.

 

ז. ללמוד מתורת החסידות, ואם אפשר ללמוד עם עוד אנשים (חזרת מאמר חסידות).

 

ח. להוסיף בפעולה על הזולת – קירוב, חיזוק ועידוד מתוך אהבת ישראל.

 

ט. להתבודד, להעלות זיכרונות ממעשיו בשנה החולפת ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה – ישוב ויתקנם, ויקבל על עצמו החלטות טובות לשנה הבאה.

 

י. לקבל על עצמו הידור מצוה או זהירות בקיום מצוה מסויימת.

 

יא. לערוך התוועדות שמחה עם בני ביתו, חבריו וידידיו – שבח והודיה להקב"ה. ואם אפשר – לברך "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש.

 

 

 

יום הולדת של קטנים

 

יב. ביום הולדת של תינוק, צריכים הוריו להתנהג במנהגי יום הולדת – להוסיף בלימוד תורה, במעשים טובים ובנתינת צדקה – לזכות התינוק[27].

 

 

 

יום השנה לנישואין

 

א. מנהג ישראל שביום השנה לחתונה מתאספים בני המשפחה, מכרים וידידים כו', למסיבה של שמחה, להודות להקב"ה כו', ולשמח ולעודד איש את רעהו ואשה את רעותה[28].

 

ב. במספר שנים מיוחד ליום הנישואין – בחצי יובל, או ביובל וכדומה, יש דגש לעריכת שמחה מיוחדת[29].

 

 

מקורות והערות



[1]היום יום, ב מנחם־אב. אגרות קודש חלק יח, עמוד רסו. וראה באגרות קודש חלק ג, עמוד קלו, שאדמו"ר מהוריי"ץ התחיל להניח תפילין, בצנעה, ובברכה, במלאות לו יא שנים.

[2]היום יום ב מנחם־אב. אגרות קודש חלק יד, עמוד סג. חלק יא, עמוד עו.

[3]לקוטי שיחות חלק יא, עמוד 289.

[4]ספר השיחות תשמ"ט, חלק ב, עמוד 632.

[5]ספר המנהגים עמוד 18.

[6]סוף מסכת מנחות.

[7]לקוטי שיחות חלק כא, עמוד 359. היכל מנחם חלק ג, עמוד מא. עמוד רנ. ובעמוד קעו נאמר בקשר למי שלא הניח במזיד: לכל לראש עשיית תשובה – חרטה גמורה על העבר וקבלה טובה על העתיד, ובנוסף להאמור בפנים.

[8]ראה זוהר, ב, דף קא, עמוד א. זוהר חדש בראשית י, ג. טו, סע"ד.

[9]ספר המנהגים עמוד 75. ועוד.

[10]היכל מנחם חלק א, עמוד ריז.

[11]שערי הלכה ומנהג חלק ב, עמוד שז.

[12]ספר השיחות תשמ"ח חלק ב, עמוד 403.

[13]ספר המנהגים עמוד 74. בלקוטי דיבורים חלק ב, עמוד רסז מסופר שיום ההולדת של אדמו"ר האמצעי היתה ביום ה' והוא עלה לתורה בפעם הראשונה במנחה של שבת ולא ביום ה'. הביאור בזה ראה בהיכל מנחם חלק א, עמוד ריא.

[14]היכל מנחם חלק א, עמוד ריג.

[15]ספר המנהגים עמוד 74.

[16]אגרות קודש חלק כ, עמוד קיח.

[17]שערי הלכה ומנהג, חלק ב, עמוד שט־י.

[18]אגרות קודש חלק כג, עמוד לד.

[19]אגרות קודש חלק טז, עמוד צד. חלק יז, עמוד רל.

[20]ספר השיחות תרפ"ח – תרצ"א, עמוד 12.

[21]ליקוטי שיחות חלק לה עמוד 278.

[22]אגרות קודש, חלק כב, עמוד כג. חלק יט, עמוד קצו.

[23]יחידות יז שבט תשמ"ב.

[24]שערי הלכה ומנהג חלק ב', עמוד שיא.

[25]ספר השיחות תשמ"ח, חלק ב, עמוד 406.

[26]הנתינה לצדקה בסכום של "חי" (שמונה עשרה). י"ד שבט תשי"ב.

[27]התוועדויות תשמ"ב חלק ד, עמוד 2190. ילד שנפטר ל"ע, יכולים הוריו לציין את יום הולדתו בנתינת צדקה בסכום גימטריא שמו, וכן בהתוועדות חסידית. היכל מנחם חלק ג, עמוד נה.

[28]שיחת יד כסלו תשל"ט, נדפס בחלק א, עמוד 349.

[29]שיחת טו"ב סיון תש"מ.

 

פרסום תגובה חדשה

test email