צדקה תציל ממוות

יום שני י״ב תשרי ה׳תשע״ה
הֵבִין רַבִּי יִצְחָק מַהוּ גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁל מַתַּן צְדָקָה! צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת! מִן הַשָּׁמַיִם הֶרְאוּ לוֹ שֶׁסַּכָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לוֹ וְנִצַּל מִמֶּנָּה בְּנֵס. לֹא עַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רַבּוֹ אֶלָּא רַק בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם.

 

 

מַעֲשֵׂה צְדָקָה

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ עָנִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ רַק מַטְבֵּעַ קָטָן – חֲצִי מָעָה! וּבַחֲצִי מָעָה אִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת אֲפִלּוּ כִּכַּר לֶחֶם.

פָּנָה הֶעָנִי אֶל רַבִּי יִצְחָק וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: רַבִּי, אָנָּא רַחֵם עָלַי וְעַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָרְעֵבִים אֵין לָנוּ כֶּסֶף לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ.

רִחֵם רַבִּי יִצְחָק עַל הֶעָנִי אוּלָם אָמַר בְּהִתְנַצְּלוּת:

אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד אֵין בְּיָדִי אֶלָּא חֲצִי מָעָה, וְאֵיךְ אוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בָּזֶה?

פְּנֵי הֶעָנִי אֹרוּ וְהֵשִׁיב לְרַבִּי יִצְחָק:

גַּם בְּיָדִי חֲצִי מָעָה. אִם אֲקַבֵּל מִמְּךָ עוֹד חֲצִי מָעָה, יִהְיֶה לִי מָעָה שְׁלֵמָה! שֶׁבָּהּ אוּכַל לִקְנוֹת כִּכַּר לֶחֶם שֶׁיַּסְפִּיק לִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי לַאֲרוּחָה שְׁלֵמָה.

שָׂמַח רַבִּי יִצְחַק לָתֵת לֶעָנִי אֶת חֲצִי הַמָּעָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ. וְהֶעָנִי הָיָה שְׂבַע רָצוֹן. עַתָּה יוּכַל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹן בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

 

חֲלוֹם בַּלָּהוֹת

וְהִנֵּה בַּלַּיְלָה חוֹלֵם רַבִּי יִצְחָק חֲלוֹם בַּלָּהוֹת. הוּא עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם וּמַגִּיעִים שׁוֹדְדִים הַחֲפֵצִים לְהַשְׁלִיכוֹ לַיָּם. וּלְפֶתַע מַגִּיעַ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבּוֹ, הַמּוֹשִׁיט לוֹ יָדוֹ לְעֶזְרָה לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִן הַשּׁוֹדְדִים, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן עָמַד רָחוֹק מִמֶּנּוּ לֹא הִצְלִיחַ רַבִּי יִצְחָק לְהַגִּיעַ אֵלָיו. וּבֵינְתַיִם מִהֲרוּ הַשּׁוֹדְדִים לִתְפֹּס אוֹתוֹ וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַיָּם, וְהִנֵּה אוֹ טו טו הוּא עוֹמֵד לִטְבֹּעַ וְלִצְלֹל בְּמַיִם אַדִּירִים.

 

וְהִנֵּה נֵס! הִגִּיעַ מִישֶׁהוּ שֶׁהִצְלִיחַ לִמְשׁוֹת אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם וּלְהָבִיאוֹ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. הִבִּיט בּוֹ רַבִּי יִצְחַק וְרָאָה שֶׁהִנֵּה הוּא אוֹתוֹ עָנִי שֶׁפָּגַשׁ בַּבֹּקֶר וְנָתַן לוֹ חֲצִי מָעָה לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ.

הִתְעוֹרֵר רַבִּי יִצְחַק כֻּלּוֹ מְבֹהָל, וְהִנֵּה זֶה חֲלוֹם.

 

צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת

הֵבִין רַבִּי יִצְחָק מַהוּ גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁל מַתַּן צְדָקָה! צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת!

מִן הַשָּׁמַיִם הֶרְאוּ לוֹ שֶׁסַּכָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לוֹ וְנִצַּל מִמֶּנָּה בְּנֵס. לֹא עַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רַבּוֹ אֶלָּא רַק בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם.

 

(על־פי זוהר חדש ב', ס״א)

פרסום תגובה חדשה

test email