בזכות השבת ניצל

יום ראשון ט״ז מרחשון ה׳תשע״ה
הָלַךְ הַקָּצִין לְבֵית הַיְּהוּדִי נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּמַה הִתְפַּעֵל מִן הָאֲוִירָה וְהַהוֹד שֶׁאָפְפוּ אֶת הַבַּיִת. בְּנֵי הַבֵּית לְבוּשִׁים חֲגִיגִית, נֵרוֹת שַׁבָּת מְאִירִים אֶת הַחֶדֶר, מַפָּה לְבָנָה וְיָפָה פְּרוּשָׂה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּמֵעָלֶיהָ כֵּלִים יְקָרִים, וּבְתוֹךְ קְעָרוֹת יָפוֹת מַעֲדַנִּים בְּרֵיחַ מְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן. מִכָּל פִּנָּה שֶׁל הַחֶדֶר בָּקַע אוֹר וּקְדֻשָּׁה.

 

רַבִּי יוֹסֵף, יְהוּדֵי יְרֵא שָׁמַיִם וְלַמְדָן חַי בַּעֲיָרָה יְהוּדִית קְטַנָּה לְיַד קוֹבְנָה. שֵׁם נִהֵל בֵּית מָלוֹן וּפֻנְדָּק  שֶׁשְּׁמָם יָצָא לִתְהִלָּה. כָּל עֲשִׁירֵי הַסְּבִיבָה הָיוּ מַגִּיעִים לְבֵית מְלוֹנוֹ בְּעִתּוֹתֵיהֶם הַפְּנוּיוֹת. וּלְמַעַן אֶחָיו הַיְּהוּדִים אִרְגֵּן גַּם שִׁעוּרֵי תּוֹרָה בְּכָל יוֹם.

 

הָיָה זֶה בְּסוֹף הַמֵּאָה הַתְּשַׁע עֶשְׂרֵה לְאַחֵר הַ"הִתְקוֹמְמוּת הַפּוֹלָנִית" כַּאֲשֶׁר הַצָּבָא הָרוּסִי חָזַר מִוַּרְשָׁא, אָז הֶחְלִיט גְּדוּד צְבָאִי לַחֲנוֹת בָּעֲיָרָה שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף. חַיָּלֵי הַגְּדוּד הִגִּיעוּ לָעֲיָרָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּדִיּוּק לִפְנֵי הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת. וְהִנֵּה הַקָּצִין שֶׁעָמַד בְּרֹאשׁ הַגְּדוּד הִתְאַוָּה לְיַיִן. לְאַחַר שֶׁהִתְעַנְיֵן הֵיכָן יוּכַל לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ, נוֹדַע לוֹ עַל הַפֻּנְדָּק שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף. הוּא מִהֵר לִשְׁלֹחַ אֶת אַחַד מֵחַיָּלָיו לְרַבִּי יוֹסֵף כְּדֵי לִקְנוֹת בַּקְבּוּק יַיִן. הַחַיָּל שָׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת וְאָמַר, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁשַּׁבַּת הַיּוֹם, אֵין רַבִּי יוֹסֵף עוֹסֵק בְּמִסְחָר, וְלֹא יוּכַל לִמְכֹּר יַיִן.

 

הַקָּצִין כָּעַס מְאֹד וְשָׁלַח אֶל רַבִּי יוֹסֵף שְׁנֵי חַיָּלִים בְּאַיְּמוֹ עָלָיו, שֶׁאִם לֹא יִמְכֹּר לוֹ בַּקְבּוּק יַיִן, זֶה עָשׂוּי לַעֲלוֹת לוֹ בְּחַיָּיו. רַבִּי יוֹסֵף לֹא הִתְרַגֵּשׁ וּבִמְקוֹם יַיִן נָתַן לַחַיָּלִים אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל מַרְתְּפֵי הַיַּיִן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָקַחַת יַיִן כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַקָּצִין שֶׁחָזְרוּ הַחַיָּלִים בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, הֵיטֵב חָרָה לוֹ, וְצָעַק: אֵיפֹה הַיַּיִן?…

הִסְבִּירוּ לוֹ הַחַיָּלִים: אֵין הַיְּהוּדִי מוֹכֵר בְּשַׁבָּת, אֲבָל הוּא מוּכָן לָתֵת לְךָ יַיִן כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה, וְהִנֵּה מַפְתְּחוֹת הַמַּרְתֵּף שֶׁל הַיַּיִן.

הַקָּצִין הִתְפַּלֵּא אֵיזֶה יְהוּדִי מוּזָר, לִמְכֹּר בַּקְבּוּק יַיִן אֵינוֹ מוּכָן וְלָתֵת לִי אֶת כָּל הַיַּיִן שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, אֵין לוֹ בְּעָיָה. הַפַּעַם הִרְגִּישׁ הַקָּצִין פָּחוֹת כָּעַס וְיוֹתֵר סַקְרָנוּת. מִי זֶה הַיְּהוּדִי הַמּוּזָר הַזֶּה?!… אֲנִי מֻכְרָח לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ.

הָלַךְ הַקָּצִין לְבֵית הַיְּהוּדִי נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּמַה הִתְפַּעֵל מִן הָאֲוִירָה וְהַהוֹד שֶׁאָפְפוּ אֶת הַבַּיִת. בְּנֵי הַבֵּית לְבוּשִׁים חֲגִיגִית, נֵרוֹת שַׁבָּת מְאִירִים אֶת הַחֶדֶר, מַפָּה לְבָנָה וְיָפָה פְּרוּשָׂה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּמֵעָלֶיהָ כֵּלִים יְקָרִים, וּבְתוֹךְ קְעָרוֹת יָפוֹת מַעֲדַנִּים בְּרֵיחַ מְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן. מִכָּל פִּנָּה שֶׁל הַחֶדֶר בָּקַע אוֹר וּקְדֻשָּׁה.

 

רַבִּי יוֹסֵף קִדֵּם אֶת אוֹרְחוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְהִזְמִין אוֹתוֹ לִסְעוּדַת שַׁבָּת. הַקָּצִין נִדְהַם, וּבְקוֹל מָלֵא חִבָּה שָׁאַל אֶת רַבִּי יוֹסֵף: אֵיךְ זֶה שֶׁאַתָּה מוּכָן לָתֵת לִי יַיִן כְּאַוַּת נַפְשִׁי, וְאֵינְךָ מוּכָן לִמְכֹּר לִי בַּקְבּוּק אֶחָד?…

 

עָנָה לוֹ רַבֵּי יוֹסֵף: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָסַר עָלֵינוּ הַיְּהוּדִים לִמְכֹּר בְּשַׁבָּת, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה אוֹרֵחַ חָשׁוּב כָּל כָּךְ, אֲנִי שָׂמֵחַ לְכַבֵּד אוֹתְךָ וְלָתֵת לְךָ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, בִּמְיֻחָד שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ אַתָּה מְזַכֶּה אוֹתִי בְּמִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים הַחֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ.

 

הַקָּצִין לֹא הִסֵּס, וְקִבֵּל אֶת הַזְמָנַת רַבִּי יוֹסֵף, הֵסֵב לַשֻּׁלְחָן וְטָעַם מִכָּל מַעֲדַנֵּי הַשַּׁבָּת: חַלּוֹת, דָּגִים, פַּשְׁטִידוֹת, עוֹף צָלוּי… וְאַף זָכָה לְקִנּוּחַ בְּיַיִן אָדֹם מְעֻלֶּה כַּאֲשֶׁר אָהַב. שָׂבֵעַ וּמְרֻצֶּה נִפְרָד הַקָּצִין מֵרַבִּי יוֹסֵף, כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹשֵׁם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמְּאָרֵחַ בְּפִנְקָסוֹ.

 

*   *   *

 

עָבְרוּ שֶׁנִּים מִסְפָּר וְהִנֵּה אִתְּרַע מַזָּלוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף, שׁוֹטְרִים הִגִּיעוּ לְפֻנְדָּקוֹ וַאֲסָרוּהוּ כְּפוֹשֵׁעַ פְּלִילִי וּבְמֶרְכָּבָה שְׁחֹרָה הוֹבִילוּהוּ לְוִילְנָא. וְכָל כָּךְ מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁאַחַד הַמּוֹרְדִים בַּשִּׁלְטוֹן הָיָה נוֹהֵג לְהִפָּגֵשׁ עִם פָּרִיצִים בַּפֻּנְדָּק שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף. מִזֶּה הִסִּיקָה הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁגַּם רַבִּי יוֹסֵף הוּא אַחַד הַפְּעִילִים בַּמַּחְתֶּרֶת שֶׁל הַמּוֹרְדִים.

 

אֵין לְתָאֵר אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף בְּבֵית הַכֶּלֶא עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ. כַּמָּה בָּכָה! כַּמָּה הִתְפַּלֵּל! וְלֹא חָדַל מִלִּקְרֹא תְּהִלִּים, כַּאֲשֶׁר הוּא מְחַכֶּה לַמִּשְׁפָּט, וּמְצַפֶּה לִגְזַר דִּינוֹ, גְּזַר דִּין מָוֶת, ח"ו.

 

וְהִנֵּה לְפֶתַע נִכְנַס לְתָא הַכֶּלֶא, בּוֹ יָשַׁב רַבִּי יוֹסֵף, קָצִין חָשׁוּב, וְשָׁאַל אֶת רַבִּי יוֹסֵף: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?… רַבִּי יוֹסֵף שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו הַדּוֹמְעוֹת מְנַסָּה לְזַהוֹת אֶת הַקָּצִין. וּלְפֶתַע נִזְכַּר, הֲרֵיהוּ הַקָּצִין שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת.

 

אֲנִי חַף מִפֶּשַׁע, אֵינֶנִּי מֵבִין מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵף.

 

הֵשִׁיב הַקָּצִין: אֵין סָפֵק שֶׁאַתָּה זַכַּאי אֶשְׂמַח לַעֲזֹר לְךָ, וּבְקָרוֹב תִּשְׁתַּחְרֵר. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת קַבָּלַת הַפָּנִים וְהַכָּבוֹד שֶׁעָשִׂיתָ לִי בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁיֵּשׁ לִי הִזְדַּמְּנוּת לַעֲזֹר לְךָ וּלְהָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלְךָ הַטּוֹב.

 

וְאָכֵן, הַקָּצִין הֵעִיד לִפְנֵי הַוַּעֲדָה הַחוֹקֶרֶת אֶת פָּרָשַׁת מַנְהִיג הַמּוֹרְדִים, שֶׁלְּרַבִּי יוֹסֵף אֵין שׁוּם קֶשֶׁר לַמּוֹרְדִים שֶׁהִתְאָרְחוּ בְּפֻנְדָּקוֹ. שֶׁהוּא אָדָם יָשָׁר וִירֵא הַשֵּׁם וְחַף מִפֶּשַׁע. הוּא גַּם סִפֵּר אֶת כָּל סִפּוּר הָאֵרוּחַ שֶׁאֵרְחוֹ רַבִּי יוֹסֵף בְּלֵיל שַׁבָּת, וְאֶת הַנְּסִבּוֹת לָאֵרוּחַ, עַד שֶׁכָּל אַנְשֵׁי וַעֲדַת הַחֲקִירָה הִסְכִּימוּ עִם הַקָּצִין וְרַבִּי יוֹסֵף שֻׁחְרַר מִיָּד.

 

כַּמּוּבָן, רַבִּי יוֹסֵף שָׁב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וְהוֹדָה לְהַשֵּׁם, שֶׁלֹּא דֵּי שֶׁעָזַר לוֹ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁבִּזְכוּת זֶה הִצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ. וּבְוַדַּאי לֹא שָׁכַח רַבִּי יוֹסֵף לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל.

פרסום תגובה חדשה

test email