האשל בבאר שבע

יום שלישי כ״ט טבת ה׳תשע״ה
הַסִּפּוּר בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָדָם אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְדֹּד כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת אָשְׁרוֹ וְעָשְׁרוֹ. הָעֹשֶׁר וְהָאֹשֶׁר נִמְצָאִים בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם נִמְצָא וְהַנְּדִידָה עֲשׂוּיָה לִגְרֹם לוֹ סֵבֶל. זֶהוּ צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ. אוּלָם מִצַּד שְׁנֵי בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ יִּתְרוֹן לְאָדָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "מְהַלֵּךְ", כִּי תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְקַדֵּם וְלָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל.
מאת הרב ד"ר ש"ז כהנא

 

 

לָמָּה נֶעֶכְרָה רוּחָם שֶׁל הָעֵצִים?

כְּשֶׁיָּצַר אֱלֹקִים אֶת הָאִילָנוֹת הִזְדַּקְּפוּ כְּלַפֵּי מָרוֹם, הֵרִימוּ אֶת עַנְפֵיהֶם, הִתְעוֹרְרוּ וְאָמְרוּ שִׁירָה, כִּי לֹא חָסַר לָהֶם דָּבָר: מַיִם מִלְּמַעְלָה וַאֲדָמָה מִלְּמַטָּה וְהֵם גְּדֵלִים מֵעַצְמָם. לֹא הָיָה לָהֶם עַל מַה לְּהִתְאוֹנֵן, בְּרִיּוֹת מְאֻשָּׁרוֹת הָיוּ. אוּלָם כְּשֶׁנּוֹצַר הָאָדָם, הִתְחִיל לְהִתְנוֹעֵעַ וּלְהִתְהַלֵּךְ בַּגַּן וּלְהִתְפָּאֵר בָּזֹאת, הִתְקַנְּאוּ בּוֹ הָאִילָנוֹת. רָצוּ הָעֵצִים לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לְהִתְנוֹעֵעַ וּלְהִתְהַלֵּךְ כָּמוֹהוּ, וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁהֵם קְשׁוּרִים לִמְקוֹמָם וּכְבוּלִים לָאֲדָמָה. נִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהַשָּׁרָשִׁים שֶׁהִכּוּ בָּאֲדָמָה לִינֹק אֶת לְשַׁדָּהּ נֶהֶפְכוּ לַכְּבָלִים הַמְּקַשְּׁרִים אוֹתָם לָאֲדָמָה וְאֵינָם נוֹתְנִים לָהֶם לְהִטַּלְטֵל. אָז נֶעֶכְרָה עֲלֵיהֶם רוּחָם, הִתְחִילוּ לְקַנֵּא בְּבֶן הָאָדָם הַמִּתְהַלֵּךְ לְכָל מָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חֵפֶץ, וּבָאוּ בְּטַעֲנָה לִפְנֵי בּוֹרְאָם וְיוֹצְרָם: "עַל מַה הִפְלֵיתָנוּ לְרָעָה? לָמָּה קָשַׁרְתָּ אוֹתָנוּ, אֶת הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים הָרָמִים לָאֲדָמָה, וְאֶת הָאָדָם הַקָּטָן וְהַבְּרִיּוֹת הַזּוֹחֲלוֹת הִשְׁאַרְתָּ חָפְשִׁיִּים?"

 

אַבְרָהָם נוֹטֵעַ אֵשֶׁל

מֶה עָשׂוּ בַּשָּׁמַיִם? הָלְכוּ וְרָמְזוּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לִנְטֹעַ אֵשֶׁל בִּבְאֵר שֶׁבַע, לְיַד הַפֻּנְדָּק שֶׁהֵקִים בִּשְׁבִיל עוֹבְרֵי דְּרָכִים לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. נָטַע אַבְרָהָם אֶת הָאֵשֶׁל, וְהוּא גָּדַל בִּמְהֵרָה וְעָלָה מַעְלָה וַעֲנָפָיו הִשְׂתָּרְגוּ לְכָל הַצְּדָדִים.

אַבְרָהָם יוֹשֵׁב לְיַד הָאֵשֶׁל, מִסְתַּכֵּל לְמֶרְחַקִּים עַל חֻלְדּוֹת הַנֶּגֶב הַנָּעוֹת בַּשָּׂדוֹת וְעוֹקֵב אַחֲרֵי הָעוֹבְרִים בַּדֶּרֶךְ לְהַזְמִינָם לְפֻנְדָּקוֹ. וְהִנֵּה מֵרָחוֹק, מִדֶּרֶךְ מִצְרַיִם, מִתְקָרֶבֶת שַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים. אַבְרָהָם רָץ לִקְרָאתָם וּמַזְמִינָם אֵלָיו. בַּשַּׁיָּרָה הָיָה אִישׁ זָקֵן עִם שְׁלֹשׁ נָשָׁיו וַחֲמֵשֶׁת יְלָדִיו. אַבְרָהָם הִשְׁכִּין אוֹתוֹ מִתַּחַת לָאֵשֶׁל – בְּצַל הָאִילָנוֹת, הֵבִיא לוֹ מַיִם לִרְחֹץ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְלֶחֶם לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ. לְאַחַר שֶׁהַהֵלֶךְ נָח, יָשַׁב אֶצְלוֹ אַבְרָהָם, וְהִנֵּה הִכִּיר בּוֹ אַבְרָהָם שֶׁכְּבָר הָיָה אֶצְלוֹ פַּעַם לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, וְאָז בָּא מֵהַצָּפוֹן וְהָיָה צָעִיר וְרַב חַיִל. שָׂמַח אַבְרָהָם לַמִּקְרֶה וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ, אוּלָם הַהֵלֶךְ הָיָה מְדֻכָּא. נֶאֱנַח מֵעֹמֶק לִבּוֹ וְהִתְאוֹנֵן עַל טִרְדוֹת הַדֶּרֶךְ וְהַנְּדִידָה הַמַּתִּישָׁה אֶת הַכֹּחוֹת, קִלֵּל אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ וְהָלַךְ לִנְדֹּד לְמֶרְחַקִּים.

"מַה קָּרָה לְךָ? שָׁאַל אַבְרָהָם, וּמִפְּנֵי מַה יָּצָאתָ מִמְּקוֹמְךָ? וּמַדּוּעַ אַתָּה חוֹזֵר?" הַהֵלֶךְ הִתְחַמֵּק מִתְּשׁוּבָה, אוּלַם אַבְרָהָם הִפְצִיר בּוֹ: "דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יַשְׂחֶנָּה".

קִנֵּאתִי בִּשְׁכֵנֵי – אָמַר הַהֵלֶךְ – עָנִי הָיָה שְׁכֵנִי, לֹא הָיוּ לוֹ מִחְיָה וּמָזוֹן לִסְעוּדָה אַחַת. יָצָא לְמֶרְחַקִּים לְחַפֵּשׂ מְזוֹנוֹ, הָלַךְ וְהִצְלִיחַ. סִפְּרוּ עָלָיו שֶׁמָּצָא בְּמִצְרַיִם אוֹצָרוֹת יְקָרִים. קִנֵּאתִי בּוֹ וְיָצָאתִי גַּם אֲנִי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הָאוֹצָרוֹת וּלְהִתְעַשֵּׁר כָּמוֹהוּ, וְהִנֵּה אֲנִי נָע וָנָד מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, מִזְדַּקֵּן וְהוֹלֵךְ וּמִתְעַיֵּף, וְאֶת הָאוֹצָרוֹת טֶרֶם מָצָאתִי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי בְּדַרְכִּי לְאֶרֶץ מִצְרִים פָּגַעְתִּי בְּהֵלֶךְ שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם לַאֲרָם נַהֲרַיִם, לְחַפֵּשׂ עֹשֶׁר וְאוֹצָרוֹת. הִתְפַּלֵּאתִי עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁיּוֹצֵא הוּא מִמִּצְרַיִם לַאֲרָם, וְהוּא עָנָה לִי שֶׁמֵּעִירוֹ יָצָא אָדָם לַאֲרָם וּמְסַפְּרִים שֶׁהִתְעַשֵּׁר שָׁם וְיֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה מִקְנֶה. הִרְהַרְתִּי: מִמִּצְרַיִם לַאֲרָם, וּמֵאֲרָם לְמִצְרַיִם – יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹצָרוֹת, אַךְ לַשָּׁוְא. כִּי הָעֹשֶׁר נִמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָאָדָם. עַכְשָׁו חוֹזֵר אֲנִי לִמְקוֹמִי – לָנוּחַ, וַאֲנִי מִתְפַּלֵּל לֶאֱלֹקִים שֶׁיִּשְׁמְרֵנִי בַּדֶּרֶךְ וְיַנְחֵנִי לִמְקוֹמִי בְּשָׁלוֹם".

 

הָאָדָם דּוֹמֶה לְעֵץ הַשָּׂדֶה

"צָדַקְתָּ", אָמַר אַבְרָהָם, "הָאָדָם דּוֹמֶה לְעֵץ הַשָּׂדֶה וְעָשְׁרוֹ בִּמְקוֹמוֹ – בַּשָּׁרָשִׁים שֶׁהוּא מַכֶּה בָּאֲדָמָה. שָׁמַעְתָּ בְּוַדַּאי עַל קַיִן שֶׁהָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו, וְאָז נִגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה לִהְיוֹת נָע וָנָד בָּאָרֶץ כְּעָלֶה נִרְדָּף אֲשֶׁר תִּדְחֲפֵנוּ רוּחַ לְכַפֵּר עַל חֲטָאָיו. הַנְּדִידָה הִיא עֹנֶשׁ וּקְלָלָה, וְהָאָדָם רָאוּי לוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹקִים לִהְיוֹת כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם. אֱלֹקַי הַשָּׁמַיִם יִהְיֶה בְּעֶזְרֶךָ וְיִשְׁמָרְךָ בְּדַרְכְּךָ".

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָעֵצִים אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁבֵּין אַבְרָהָם לְבֵין הַהֵלֶךְ הוֹדוּ לְיוֹצְרָם וְאָמְרוּ אֶת הַמִּזְמוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא הַמִּזְמוֹר הָרִאשׁוֹן, הַהַתְחָלָה לְכָל שִׁירָה, וְהַמְּדַבֵּר עַל אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאָדָם:

"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל…"

 

הֶסְבֵּר עַל הַסִּפּוּר

הַסִּפּוּר בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָדָם אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְדֹּד כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת אָשְׁרוֹ וְעָשְׁרוֹ. הָעֹשֶׁר וְהָאֹשֶׁר נִמְצָאִים בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם נִמְצָא וְהַנְּדִידָה עֲשׂוּיָה לִגְרֹם לוֹ סֵבֶל. זֶהוּ צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ. אוּלָם מִצַּד שְׁנֵי בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ יִּתְרוֹן לְאָדָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "מְהַלֵּךְ" וְלֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, כִּי תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְקַדֵּם וְלָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל. וְכַאֲשֶׁר הוּא מְהַלֵּךְ וּפוֹעֵל פְּעֻלּוֹתָיו לֶשֶׁם שָׁמַיִם אָז הַצְלָחָתוֹ מֻבְטַחַת.

פרסום תגובה חדשה

test email