פרשת בשלח לילדים – משה מסיע את ישראל מים סוף בעל כרחם

הקראת כתבה
יום ראשון ו׳ שבט ה׳תשע״ה
מֵהַפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח – "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף" – לְמֵדִים שֶׁמֹּשֶׁה הִסִּיעַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּעַל כָּרְחָם. עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲסוּקִים כָּל כָּךְ בְּבִזַּת הַיָּם הַגְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם, לָכֵן לֹא רָצוּ לִנְסֹעַ מִיַּם סוּף. מַדּוּעַ?
מאת שולמית שמידע

 

 

מֹשֶׁה מַסִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף בְּעַל כָּרְחָם

מֵהַפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח – "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף" –

לְמֵדִים שֶׁמֹּשֶׁה הִסִּיעַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל  בְּעַל כָּרְחָם.

עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲסוּקִים כָּל כָּךְ בְּבִזַּת הַיָּם הַגְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם,

לָכֵן לֹא רָצוּ לִנְסֹעַ מִיַּם סוּף.

 

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאַחֲרֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֱלֹקוּת בִּקְרִיעַת יַם סוּף,

עַד שֶׁאָמְרוּ: זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ, וְרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ נְבִיאִים,

וְאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה הַנִּפְלָאָה "שִׁירַת הַיָּם" הַמְּלֵאָה דִּבְרֵי שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם,

עַכְשָׁו טְרוּדִים כָּל כָּךְ בְּבִזַּת הַיָּם?!

וְכִי אֵיזֶה עֵרֶךְ יֵשׁ לְכֶסֶף וְזָהָב לְעֻמַּת גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה בִּקְרִיעַת יַם סוּף?…

 

וְגַם עַם יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים שֶׁהֵם הוֹלְכִים לִקְרַאת מַתַּן תּוֹרָה,

וְסוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים עַד מַתַּן תּוֹרָה מֵרֹב תְּשׁוּקָה וְגַעְגּוּעִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.

אָז לָמָּה מֹשֶׁה צָרִיךְ לְהָזִיזָם בְּעַל כָּרְחָם מִבִּזַּת הַיָּם?

 

עַם יִשְׂרָאֵל קְשׁוּרִים חָזָק לְקִיּוּם מִצְוַת הַשֵּׁם

אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִתְלַהֵב מִקִּיּוּם מִצְוַת הַשֵּׁם וּרְצוֹנוֹ.

וְדַוְקָא לְאַחַר שֶׁזָּכוּ לְגִלּוּי שְׁכִינָה יָדְעוּ עַם יִשְׂרָאֵל וְגַם הִרְגִּישׁוּ,

אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבִּיט עֲלֵיהֶם בְּעֵת קִיּוּם הַמִּצְוָה,

וְלָכֵן קִיְּמוּ אוֹתָהּ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם וּבְכָל מְאֹדָם,

עַד שֶׁכָּל כֻּלָּם הָיוּ שְׁקוּעִים בְּקִיּוּם מִצְוַת הַשֵּׁם – "וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרַיִם".

 

וַהֲרֵי תַּכְלִית יְרִידַת יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם הָיְתָה

לַעֲשׂוֹת בָּהּ עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים, לְבָרֵר בָּהּ אֶת הַנִּיצוֹצוֹת,

עַד שֶׁרוֹקְנוּ אֶת מִצְרַיִם מִכָּל רְכוּשָׁהּ,

וְעָשׂוּ אוֹתָהּ כִּמְצוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן, וְכִמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים.

 

יֵשׁ קֹשִׁי לַעֲבֹר מִמִּצְוָה לִמְצַוֶּה

אָמְנָם עַם יִשְׂרָאֵל רָצוּ לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר מֹשֶׁה וְלִנְסֹעַ מִיַּם סוּף…

אֶלָּא, שֶׁלֹּא הֵבִינוּ מַדּוּעַ עֲלֵיהֶם לְהַפְסִיק לַעֲסֹק בַּמִּצְוָה שֶׁהוּטְלָה עֲלֵיהֶם,

אַף שֶׁכַּמּוּבָן גַּם אֶת הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ לְמִצְוָה חֲדָשָׁה בְּוַדַּאי עָשׂוּ בְּשִׂמְחָה

מִתּוֹךְ קַבָּלַת עֹל.

אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת קָשֶׁה לַעֲבֹר מִמַּצָּב לַמַּצָּב וּמִמִּצְוָה לַמִּצְוָה.

 

כָּל עֲבוֹדָה חֲדָשָׁה יֵשׁ לְקַבֵּל בְּחַיּוּת וּבְשִׂמְחָה

וּמִכָּאן הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

לְעִתִּים אָנוּ שְׁקוּעִים בְּמִצְוָה שֶׁקָּשֶׁה לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה,

אוּלָם הַתּוֹרָה מְחַיֶּבֶת לָצֵאת מִמֶּנָּה כְּדֵי לַעֲסֹק בְּמִצְוָה אַחֶרֶת.

אָז אוּלַי בִּתְחִלָּה הַמַּעֲבָר לַמִּצְוָה הַבָּאָה קָשֶׁה,

אוּלָם תָּמִיד צָרִיךְ לִזְכֹּר: בְּעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי,

לֹא רַק שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר לַמִּצְוָה הַחֲדָשָׁה בְּשִׂמְחָה,

אֶלָּא יֵשׁ לִחְיוֹת אוֹתָהּ בְּחַיּוּת שֶׁמֵּעַל הַשֵּׂכֶל,

דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַחַיּוּת שֶׁהָיְתָה לוֹ בָּעֲבוֹדָה הַקּוֹדֶמֶת.

 

כָּךְ מִי שֶׁשָּׁקוּעַ בְּלִמּוּד תּוֹרָה וְחַיָּב לְהַפְסִיק בִּגְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ,

לְהַצִּיל יְהוּדִי בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת,

עָלָיו לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשִׂמְחָה וּבְחַיּוּת.

אַף שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁכָּרֶגַע הוּא נִמְצָא בְּתַעֲנוּג שֶׁקָּשֶׁה לָצֵאת מִמֶּנּוּ,

וַהֲרֵי, כָּל הָאוֹמֵר אֵין לִי אֶלָּא תּוֹרָה אֲפִלּוּ תּוֹרָה אֵין לוֹ.

שֶׁחוֹבָה עַל כָּל יְהוּדִי לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים.

וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשִׂמְחָה וּבְחַיּוּת.

 

וּמִצַּד שֵׁנִי, גַּם אַנְשֵׁי עֲסָקִים שֶׁעוֹסְקִים בִּגְמִילוֹת חֲסָדִים

צְרִיכִים לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה – קְבִיעוּת בִּזְמַן וּקְבִיעוּת בַּנֶּפֶשׁ,

עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁקוּעִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּאִלּוּ תּוֹרָתָם הִיא אָמָּנוּתָם.

 

קֵרוּב יְהוּדִים לְלֹא חֶשְׁבּוֹן

אִם בְּבֵרוּר כֶּסֶף וְזָהָב גַּשְׁמִיִּים הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל שְׁקוּעִים כָּל כָּךְ,

רַק כְּדֵי לְבָרֵר אֶת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה,

וּלְבַל יִשָּׁאֵר, חָלִילָה, נִיצוֹץ שֶׁלֹּא בֹּרַר; 

קַל וְחֹמֶר, שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר אֶת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּקֵרוּב יְהוּדִים לְתוֹרָה וּמִצְווֹת.

וַהֲרֵי כָּל יְהוּדִי הוּא עוֹלָם מָלֵא,

וְכָל מִי שֶׁהִצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ הִצִּיל עוֹלָם מָלֵא.

לָכֵן יֵשׁ לַעֲסֹק בְּקֵרוּב יְהוּדִים לְהַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ

בְּחַיּוּת וְשִׂמְחָה בְּלִי גְּבוּל וּלְלֹא הֶפְסֵק.

וְכָךְ נַעֲשֶׂה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים

וְנִגָּאֵל גְּאֻלָּה אֲמִתִּית וּשְׁלֵמָה גְּאוּלַת עוֹלָמִים.

פרסום תגובה חדשה

test email