פרשת משפטים לילדים – עבודת השם בהבנה או בקבלת עול?

הקראת כתבה
יום רביעי כ״ב שבט ה׳תשע״ה
מִבְנֵה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים מַתְאִים לַהֲבָנַת הַמַּעֲלָה שֶׁבָּאֱמוּנָה הַטִּבְעִית, לְפִיכָךְ פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים פּוֹתַחַת בְּהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי, שֶׁאָז מַתְחִילָה הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – קִיּוּם מִצְווֹת, מִשְׁפָּטִים. וּבְסוֹף הַפָּרָשָׁה מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע.
מאת שולמית שמידע
זוהר בהיר

 

 

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים עוֹסֶקֶת בְּעִקָּר בְּמִצְווֹת שִׁמְעִיּוֹת

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא,

פָּרָשָׁה הַכּוֹלֶלֶת שֶׁפַע שֶׁל מִצְווֹת שִׁמְעִיּוֹת – מִשְׁפָּטִים –

מִצְווֹת הַמּוּבָנוֹת עַל פִּי שֵׂכֶל וְהִגָּיוֹן.

 

אוּלָם בְּסוֹף פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, שׁוּב מְתֹאָרוֹת הַהֲכָנוֹת לְמַתַּן תּוֹרָה,

כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל הִקְדִּים "נַעֲשֶׂה" לְ"נִשְׁמַע".

וְהָיָה מוּכָן בְּקַבָּלַת עֹל מֵעֵבֶר לַהֲבָנָה וְהַשָּׂגָה,

לְקַבֵּל אֶת כָּל מִצְווֹת הַשֵּׁם אֲפִלּוּ מִצְווֹת שֶׁאֵינָן עַל פִּי טַעַם וְדַעַת,

וּכְמוֹ הַמִּצְוָה "לֹא תְּבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ".

 

הַמַּעֲלֶה שֶׁבָּאֱמוּנָה הַטִּבְעִית כְּנֶגֶד הַמַּעֲלֶה שֶׁבַּהֲבָנָה

מִנַּיִן הָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל כֹּחַ הָאֲמוּנָה שֶׁל קַבָּלַת עֹל,

עַד שֶׁאָמְרוּ: נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע,

כְּלוֹמַר, נְקַבֵּל אֶת הַמִּצְווֹת וְאַחַר כָּךְ נָבִין אוֹתָן?…

 

מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה!!!

 

לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ אֱמוּנָה טִבְעִית אוֹתָהּ יָרַשְׁנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ,

זוֹהִי הָאֱמוּנָה שֶׁל "אֱלֹקֵי אָבִי" הָעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר.

אֱמוּנָה טְהוֹרָה בְּטוּחָה וְטִבְעִית אַף שֶׁהִיא מְסֻתֶּרֶת.

מַעֲלָה יְתֵרָה יֵשׁ בֶּאֱמוּנָה זוֹ אוּלָם גַּם חִסָּרוֹן מְסֻיָּם –

בֶּאֱמוּנָה כָּזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁאָר מְרֻחָק מִן הָאָדָם.

כְּדֵי לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם צָרִיךְ גַּם הִתְבּוֹנְנוּת שִׂכְלִית בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם,

שֶׁאָז נוֹצֶרֶת הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְאַחֲדוּת פְּנִימִית שֶׁל הָאָדָם עִם בּוֹרְאוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ הַשְׁלָ"ה אֶת הַפָּסוּק:

"זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ"

כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מַגִּיעַ בְּשִׂכְלוֹ לַהַכָּרָה בַּבּוֹרֵא וְאוֹמֵר "זֶה אֵ-לִי",

אָז נוֹצַר "וְאַנְוֵהוּ", נוֹצֶרֶת הִתְאַחֲדוּת שֶׁל "אֲנִי וְהוּא" –

הָאָדָם מִתְאַחֵד וּמִתְכַּלֵּל עִם בּוֹרְאוֹ.

בְּנִגּוּד לְהִתְחַבְּרוּת לְהַשֵּׁם הַבְּנוּיָה עַל אֱמוּנָה בִּלְבַד – "אֱלֹקֵי אָבִי",

בָּהּ הָאָדָם נִשְׁאַר בְּרִחוּק מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – "וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ".

 

מַדּוּעַ בְּפָסוּק זֶה הִקְדִּים אֶת הָאֱמוּנָה מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת עַל הָאֱמוּנָה הַטִּבְעִית?

וְהִנֵּה הַפָּסוּק "זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ",

הַמַּקְדִּים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם,

מְלַמֵּד עַל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית,

אַף שֶׁהִיא מְבֻסֶּסֶת עַל הָאֱמוּנָה הַטִּבְעִית;

כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עַל יָדָהּ הוּא מִתְאַחֵד עִם הַשֵּׁם וְתוֹרָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת.   

 

עִם זֹאת, עַל הַמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם לָדַעַת שֶׁכּוֹחַ שִׂכְלוֹ מֻגְבָּל,

וְלֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ הַמֻּגְבָּל אֶת הַבּוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ בַּעַל גְּבוּל.

וְאַף שֶׁהַהִתְבּוֹנְנוּת מְחַזֶּקֶת אֶצְלוֹ אֶת הַהַכָּרָה בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם,

גַּם אָז הוּא אוֹמֵר: "אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ".

 

מִבְנֵה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים מַתְאִים לַהֲבָנַת הַמַּעֲלָה שֶׁבָּאֱמוּנָה הַטִּבְעִית

לְפִיכָךְ פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים פּוֹתַחַת בְּהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי,

שֶׁאָז מַתְחִילָה הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – קִיּוּם מִצְווֹת, מִשְׁפָּטִים.

וּבְסוֹף הַפָּרָשָׁה מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע.

כְּלוֹמַר, שֶׁגַּם לְאַחֲרֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת הָעַצְמִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל,

הוּא מַגִּיעַ לַמַּסְקָנָה, שֶׁכָּל הַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלּוֹ בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם,

אֵינָהּ מַגִּיעָה אֲפִלּוּ לְאֶפֶס קָצֵהוּ בַּהֲבָנַת אֱלֹקוּת,

וּמִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּכָךְ הוּא שׁוּב מַקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע מִתּוֹךְ קַבָּלַת עֹל,

הוּא מוּכָן לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת גַּם בְּלִי לְהָבִינָן,

בְּיוֹדְעוֹ שֶׁגַּם אֶת הַשֵּׁם וְגַם אֶת מִצְווֹתָיו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל פָּשׁוּט.

פרסום תגובה חדשה

test email