פרשת תצוה לילדים – ללמוד ממסירות הנפש של משה רבינו

הקראת כתבה
יום שלישי ה׳ אדר ה׳תשע״ה
פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה, הִיא הַפָּרָשָׁה הַיְּחִידָה שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינוֹ מֻזְכָּר בָּהּ. מַדּוּעַ?
מאת שולמית שמידע

 

 

שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֵינוֹ מֻזְכָּר בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה, הִיא הַפָּרָשָׁה הַיְּחִידָה שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינוֹ מֻזְכָּר בָּהּ.

מַדּוּעַ?

כִּי מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ "מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ".

וְקִלְלַת צַדִּיק וּבִפְרָט צַדִּיק כְּמֹשֶׁה מֻכְרָחָה לְהִתְקַיֵּם!

וְנִתְקַיְּמָה דַּוְקָא בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה.

פָּרָשָׁה חֲשׁוּבָה הָעוֹסֶקֶת בַּמְּנוֹרָה,

בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, חִנּוּךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו, וַעֲשִׂיַּת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.

 

מֹשֶׁה מֻזְכָּר בַּפָּרָשָׁה אוּלָם לֹא בִּשְׁמוֹ

אָמְנָם שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא מֻזְכָּר,

אוּלָם הוּא עַצְמוֹ מֻזְכָּר יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת.

כְּבָר תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בִּפְנִיַּת הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה "וְאַתָּה תְּצַוֶּה".

כָּאן פּוֹנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁלְּמַעְלָה מִשְּׁמוֹ.

מַהוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הִיא הַתּוֹרָה עַצְמָהּ,

וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, כִּי נָתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ.

בְּעוֹד הַשֵּׁם נוֹעַד רַק לְמַעַן הַזּוּלַת שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא לוֹ.

אִם כֵּן מֹשֶׁה מוֹפִיעַ בַּפָּרָשָׁה בְּמַעֲלָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִשְּׁמוֹ "מֹשֶׁה".

 

מַדּוּעַ מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ לִמְחוֹת אֶת שְׁמוֹ?

מֹשֶׁה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן מוֹסֵר נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְכַפֵּר עַל חֵטְא הָעֵגֶל הַנּוֹרָא.

מֹשֶׁה אוֹהֵב כָּל כָּךְ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּמַרְגִּישׁ מְאֻחָד אִתָּם,

עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁ"מֹּשֶׁה הוּא יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל הֵם מֹשֶׁה".

אַחְדוּתוֹ עִם יִשְׂרָאֵל הִיא לְמַעְלָה מֵאַחְדוּתוֹ עִם הַתּוֹרָה,

כְּמוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְאֻחָד עִם הַשֵּׁם לְמַעְלָה מֵאַחְדּוּת הַשֵּׁם עִם הַתּוֹרָה.

שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל קָדְמוּ לַתּוֹרָה.

לָכֵן הָיָה מֹשֶׁה מוּכָן לְסַכֵּן אֶת עֶצֶם מְצִיאוּתוֹ, הַקְּשׁוּרָה לַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ לְמַעַן עוֹשֵׂי הָעֵגֶל,

כִּי יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא.

 

וְאָכֵן מֹשֶׁה פּוֹנֶה לְהַשֵּׁם וְאוֹמֵר לוֹ אִם חֵטְא הָעֵגֶל חָמוּר כָּל כָּךְ,

עַד אֲשֶׁר הַתּוֹרָה אֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לִסְלֹחַ לָהֶם,

אָז "מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ" – מְחֵנִי מִן הַתּוֹרָה.

וַהֲרֵינִי מִתְאַחֵד עִם יִשְׂרָאֵל,

הִתְאַחֲדוּת שֶׁתָּבִיא לְכַפָּרָה אֲפִלּוּ עַל חֵטְא חָמוּר כְּמוֹ חֵטְא הָעֵגֶל,

וְתִגְרֹם לְהִתְאַחֲדוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

כָּךְ שֶׁיּוּכְלוּ גַּם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לַחְזֹר וּלְהִתְאַחֵד עִם הַתּוֹרָה.

 

הַקֶּשֶׁר שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְפָרָשַׁת תְּצַוֶּה

וּמִכָּאן הַקֶּשֶׁר בֵּין בַּקָּשַׁת מֹשֶׁה "מְחֵנִי" לְבֵין "וְאַתָּה תְּצַוֶּה"/

מֹשֶׁה מִתְאַחֵד עִם כָּל יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ,

וְהַשֵּׁם מוֹסִיף וּמְחַזְּקוֹ "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" ("תְּצַוֶּה" לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר) –

הַיְנוּ, שֶׁמֹּשֶׁה עַצְמוֹ יְחַבֵּר אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל כּוֹלֵל עוֹשֵׂי הָעֵגֶל לִמְצִיאוּת אַחַת.

 

וְזֶהוּ גַּם הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" לְבֵין "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן… לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד".

אָמְנָם הַעֲלָאַת הַנֵּרוֹת הָיְתָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן, אוּלָם "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ" – דַּוְקָא אֶל מֹשֶׁה.

אַהֲרֹן מַשְׁפִּיעַ עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "נֵרוֹת",

עוֹבְדֵי הַשֵּׁם, הַמּוּכָנִים לְהָאִיר בְּ"נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר",

אַךְ זֶה נַעֲשָׂה רַק עַל יְדֵי "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן" – דַּוְקָא אֶל מֹשֶׁה!

כִּי מֹשֶׁה הוּא הַמְּצַוֶּה וּמְחַבֵּר אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל,

וְרַק עַל יָדוֹ אֶפְשָׁר לְהַשְׁפִּיעַ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עַל הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר.

דַּוְקָא עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִתְגַּלֵּית הָעַצְמִיּוּת וְהַמַּהוּת שֶׁבְּנַפְשָׁם.

 

גַּם חִנּוּךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו נַעֲשָׂה דַּוְקָא עַל יְדֵי מֹשֶׁה,

כִּי פְּעֻלַּת מֹשֶׁה מַשְׁפִּיעָה שֶׁכְּהֻנַּת אַהֲרֹן תִּהְיֶה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם.

מִכָּאן גַּם בָּרוּר לָמָּה מִצְוַת הֲקָמַת "מִזְבַּח מִקְטַר קְטֹרֶת" (הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי),

נִכְתְּבָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ "פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה" וְלֹא בְּ"פָרָשַׁת תְּרוּמָה",

אַף שֶׁפָּרָשַׁת תְּרוּמָה, עוֹסֶקֶת בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, כּוֹלֵל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.

הוֹאִיל וּפָרָשָׁתֵנוּ "פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה" מַדְגִּישָׁה,

שֶׁכְּהֻנַּת אַהֲרֹן צְרִיכָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל,

דָּבָר הַמִּתְבַּטֵּא גַּם בְּעִנְיַן הַקְּטֹרֶת,

שֶׁאֶחָד מִסַּמְמָנֶיהָ הוּא הַחֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ מַר.

לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבְּכָל תְּפִלָּה יֵשׁ לִכְלֹל אֶת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַף שֶׁ"רֵיחָם מַר"!

דֻּגְמַת מֹשֶׁה שֶׁמָּסַר נָפְשׁוּ אַף עַל עוֹשֵׂי הָעֵגֶל.

 

מֶה עָלֵינוּ לִלְמֹד מִכָּךְ?

מִכָּאן הוֹרָאָה נִפְלָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם:

 

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר עַל עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם הַתּוֹרָה,

הַמַּעֲלָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה בּוֹ,

אַךְ וְרַק בְּשֶׁל מְסִירוּתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ לְמַעַן עוֹשֵׂי הָעֵגֶל!

מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה מִ"וְּאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

הַ"כָּמוֹךָ" שֶׁל מֹשֶׁה הִיא הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל מְצִיאוּתוֹ חֲדוּרָה בָּהּ.

וְהִנֵּה, מֹשֶׁה הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר עַל כָּךְ רַק כְּדֵי לְהִתְאַחֵד עִם יִשְׂרָאֵל,

וַאֲפִלּוּ עִם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל!

 

כָּךְ עָלֵינוּ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל יְהוּדִי בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם.

כִּי לֹא דַּי בְּ"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" כִּפְשׁוּטוֹ,

צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְקָרְבָן לַתּוֹרָה.

פרסום תגובה חדשה

test email