פרשת אמור לילדים – כוח הדיבור והשפעתו

הקראת כתבה
יום שני ט׳ אייר ה׳תשע״ה
פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת "אֱמוֹר" – שְׁמָהּ מֵעִיד עַל תָּכְנָהּ הַפְּנִימִי. כְּבָר בְּרֵאשִׁית הַפָּרָשָׁה מוֹפִיעוֹת הַמִּלִּים: "אֱמוֹר" "וְאָמַרְתָּ". לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלַּדִּבּוּר יֵשׁ חֲשִׁיבוּת עֶלְיוֹנָה בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ.
מאת שולמית שמידע

 

 

בְּכוֹחַ הַדִּבּוּר אָנוּ מְקַיְּמִים מִצְווֹת

פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת "אֱמוֹר" – שְׁמָהּ מֵעִיד עַל תָּכְנָהּ הַפְּנִימִי.

כְּבָר בְּרֵאשִׁית הַפָּרָשָׁה מוֹפִיעוֹת הַמִּלִּים: "אֱמוֹר" "וְאָמַרְתָּ".

לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלַּדִּבּוּר יֵשׁ חֲשִׁיבוּת עֶלְיוֹנָה בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ.

 

כָּךְ לְמָשָׁל, הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת כִּתְפִלָּה וְלִמּוּד הַתּוֹרָה נַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי דִּבּוּר. 

וְכַיָּדוּעַ, מִצְוַת עִבּוּר הַשָּׁנָה וְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַדִּבּוּר וְהַהַכְרָזָה שֶׁל הַסַּנְהֶדְרִין.

הַשֵּׁם קִדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים אֶת הַזְּמַנִּים,

וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם פּוֹעֲלִים שִׁנּוּי בְּטֶבַע הָעוֹלָם.

וְעוֹד מִצְווֹת רַבּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בְּדִבּוּר הָאָדָם.

 

בְּכוֹחַ הַדִּבּוּר נִבְרָאִים עוֹלָמוֹת

מַדּוּעַ מְיַחֶסֶת הַתּוֹרָה חֲשִׁיבוּת כֹּה רַבָּה לְדִבּוּר הָאָדָם?

אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹקִים, נִקְרָא "מְדַבֵּר" וְזֶהוּ יִתְרוֹנוֹ עַל שְׁאַר הַנִּבְרָאִים.

כְּבָר בִּבְרִיאַת הָאָדָם מְסַפֶּרֶת לָנוּ הַתּוֹרָה: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב ז),

וּמְתַרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "לְרוּחַ מְמַלְלָא", כְּלוֹמַר, לְרוּחַ מְדַבֶּרֶת.

לְהוֹדִיעֵנוּ, שֶׁכְּבָר בְּהִבָּרְאוֹ נַעֲשָׂה הָאָדָם שֻׁתָּף לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ בַּבְּרִיאָה.

וּכְמוֹ שֶׁהַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מֵאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת, בְּדִבּוּר טָהוֹר,

וְאִמְרוֹתָיו קַיָּמוֹת לָעַד.

כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹתָם "בָּנִים לַמָּקוֹם" וּדְבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרֵךְ,

יְכוֹלִים לְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ לָעַד,

וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם.

 

הַחוֹבָה לִשְׁמֹר עַל לָשׁוֹן נְקִיָּה

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם יָכֹל לְקַלְקֵל אוֹ לְתַקֵּן בְּדִבּוּרוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: מָוֶת וְחַיִּים – בְּיַד לָשׁוֹן (משלי יח כא).

לָכֵן עָלִינוּ לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה.

 

וְאָכֵן, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל מְחַיֶּבֶת דִּבּוּר נָקִי וְטָהוֹר.

הָרַמְבַּ"ם נוֹתֵן לָנוּ עֵצָה אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל,

עַל יְדֵי שֶׁנְּסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי.

וְגַם אִם אָנוּ רוֹאִים יְהוּדִי שֶׁהֶעֱוָה דַּרְכּוֹ, עָלֵינוּ לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת וְלֹא לְגַנּוֹתוֹ. 

כִּי, כָּאָמוּר, יֵשׁ כֹּחַ גָּדוֹל לַדִּבּוּר,

וְהַשֶּׁבַח שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִים יְהוּדִי מְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הַכּוֹחוֹת הַנֶּעֱלָמִים,

וְכָךְ הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת טוֹב.

 

וְעוֹד נִזְכֹּר שֶׁאֶת פָּרָשַׁת "אֱמוֹר" קוֹרְאִים תָּמִיד בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר,

כְּדֵי שֶׁנַּחְדִּיר בְּתוֹדַעְתֵּנוּ, שֶׁעָלֵינוּ לְתַקֵּן אֶת טָעוּתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא,

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים עֲצוּמִים,

רַק בִּגְלַל הָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה נֶעֶנְשׁוּ וּמֵתוּ בַּמַּגֵּפָה.

וּמִזֶּה נִלְמַד לֶקַח וּנְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ וּבְטוֹבָתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי וּנְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת.

וּמֻבְטָח לָנוּ שֶׁבָּזֶה נַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ שֶׁפַע רַב וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

פרסום תגובה חדשה

test email