פרשת פינחס – קודש ישראל לה' ראשית תבואתה

יום שני כ״ז תמוז ה׳תשע״ה
כשקוראים פרשת פינחס בג' השבועות בין המצרים מפטירים "דברי ירמיהו"… (ירמי' ב) בו נקראים ישראל קודש לה', ראשית תבואתו, שעניינם לגלות את בחינת היחידה שבנפש.
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו

 

בס״ד. ש״פ פינחס, ט״ז תמוז ה׳תשמ״א

 

קדש ישראל להוי׳ ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו וגו׳[1], וצריך להבין[2] מהו הענין שנקראו ישראל בשם קודש ובשם ראשית תבואתה, וגם מהו ענין כל אוכליו יאשמו דקאי על המצירים לישראל בגלות[3], כמארז״ל[4] כל המלכיות נקראו על שם מצרים על שם שמצירים לישראל, דעליהם נאמר שיאשמו גו׳.

 

והנה כל הענינים נמשכים ע״י עבודת האדם, וכמארז״ל[5] דע מה למעלה ממך, וידוע הפירוש בזה (מהרב המגיד[6], מאדמו״ר הזקן[7] ומהבעש״ט[8], כמבואר במ״א שיש כמה גירסאות בזה) דכל הענינים שלמעלה הם ממך ועל ידך. ובלשון התניא[9], דכל הגילויים תלויים במעשינו ועבודתנו. ומזה מובן, דגם הענין דכל אוכליו יאשמו ישנו בעבודת האדם.

 

והענין הוא (כמבואר בלקו״ת פרשתנו)2, דהנה החידוש במועל בקדשים לגבי גזילה סתם הוא[10] כמ״ש[11] ואת חמישתיו יוסף עליו, והיינו חומש בלבד שהוא אחד מארבעה מן הקרן, עד שיהי׳ הקרן וחומשו חמשה. וביאור הענין בעבודת האדם, דהנה יש בעבודה ד׳ בחינות, מעשה דיבור מחשבה ושכל, ובלשון הכתוב[12] כי קרוב אליך הדבר גו׳ בפיך ובלבבך לעשותו, דכולל כאן ד׳ הבחינות הנ״ל. ויש בחינה חמישית הנרמזת ג״כ בפסוק זה, והיא העבודה למעלה מכל מדידה והגבלה, שעלי׳ נאמר (כי קרוב אליך הדבר) מאוד, למעלה ממדידה והגבלה. וזהו גם מה שנת״ל (בד״ה מה טובו דש״פ בלק)[13] שיש ד׳ בחינות בעבודה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו[14], ולמעלה מהם היא עבודת התשובה שלמעלה ממדידה והגבלה. ועד״ז יש ה׳ בחינות אלו בעולמות, וכמארז״ל בסוף פרק ו׳ דאבות (שלומדים בשבת זו) כל מה שברא הקב״ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר[15] כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, בראתיו יצרתיו ועשיתיו הם ג׳ עולמות בי״ע, ובתיבת אף מרבה את העולם הרביעי, עולם האצילות. אמנם למעלה מזה הוא מ״ש כל הנקרא בשמי, שמי סתם, דע״י הקריאה בשם סתם נמשך העצם שלמעלה. והמשכה זו היא ע״י עבודת התשובה הנ״ל שהיא נמשכת מן העצם שלמטה, מעצם נפשו של כאו״א מישראל. וכמ״ש הרמב״ם בסוף פ״ב מהלכות גירושין שכל איש מישראל רוצה בעצם לעשות רצון קונו, אלא שיש דברים המעלימים ע״ז, וע״י עבודת התשובה הרי הזדונות (וכל שכן השגגות) נעשין לו כזכיות[16], לפי שעי״ז נתגלה למפרע רצונו האמיתי שהוא עצם מציאותו של כל איש מישראל, לעשות רצון קונו. ובדרגות הנפש היא בחי׳ יחידה שבנפש שענינה הוא יחידה ליחדך[17], ובלשון הרמב״ם הנ״ל שכל רצונו אינו אלא (ליחדך) לעשות רצון קונו, דדרגת היחידה שבנפש גם היא בחינה חמישית מהה׳ בחינות שבנפש, נפש רוח נשמה חי׳ יחידה[18]. וזהו גם מה שענין התשובה צ״ל גם בצדיקים, כמאמר[19] משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא, לפי שעבודת התשובה היא למעלה מעבודת הצדיקים שהיא בד׳ בחינות הנ״ל.

 

וזהו קדש ישראל לה׳ גו׳ כל אוכליו יאשמו, שצ״ל העבודה בבחינה החמישית, עבודת התשובה. וכמשנת״ל (בד״ה הא לחמא עניא די״ג ניסן)[20] שיש ד׳ דרגות, חולין מעשר תרומה וקודש, דהטהור לחולין צריך טבילה למעשר וכו׳ והטהור לתרומה צריך טבילה לקודש[21]. אמנם למעלה מהם היא הדרגא החמישית, דהטהור לקודש צריך טבילה למי חטאת, דענין החטאת כפשוטו הוא התשובה והכפרה על החטא, ועד״ז מי חטאת (פרה אדומה) דחטאת קריי׳ רחמנא[22]. וזהו פירוש הפסוק, שצריך לעלות מדרגת קודש ישראל לדרגת חטאת, בחי׳ החומש, כל אוכליו יאשמו. אמנם לא זו בלבד שצ״ל עבודת התשובה, העבודה דיחידה שבנפש, אלא שעבודה זו צריכה לפעול גם בד׳ הדרגות שלמטה ממנה. וכמו בנתינת החומש כפשוטו, דהוא וחומשו חמשה, היינו שהחומש נעשה חלק מהקרן. וזהו מה שבזהר[23] נקראו ב׳ הבחינות חי׳ ויחידה בשם אחד, נשמתא לנשמתא, לפי שהיחידה צריכה לפעול בכל הדרגות שלמטה ממנה, נפש רוח נשמה וחי׳.

 

והנה כתיב[24] כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ומזה מובן, דמ״ש כל אוכליו יאשמו, גילוי הבחינה החמישית שלמעלה ממדידה והגבלה, הי׳ גם ביציאת מצרים. ויש לומר, דזהו מ״ש גבי יציאת מצרים[25] ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, והיינו דנוסף על השכר על העבודה במצרים, שזה אינו רכוש גדול, שהרי היו יכולים לתבוע אותו, כטענת גביהא בן פסיסא[26], הנה נוסף לזה קיבלו רכוש גדול, שזהו יתרון האור מן החושך[27], גילוי הבחינה החמישית הנ״ל.

 

וזהו גם מה שמשיח דוקא אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא, לפי שמשיח הוא בחי׳ היחידה הכללית של עם ישראל, כמבואר בקבלה[28] ובחסידות[29], ומובן גם בפשטות, דמכיון שימות המשיח הם תכלית השלימות דישראל[30], הרי מובן שאז תהי׳ בגילוי בחי׳ היחידה שבכאו״א מישראל ובחי׳ היחידה הכללית דכלל ישראל. ולפיכך דוקא משיח יפעול את מעלת התשובה בצדיקים. וכשם שבעבודת האדם צריך החומש לפעול גם בהקרן, כנ״ל, עד״ז יהי׳ בביאת משיח צדקנו, שיהי׳ גילוי אור חדש בכל העולמות, בכל סדר ההשתלשלות, כמ״ש[31] אור חדש על ציון תאיר, וכמ״ש[32] כי תבנה בית חדש דקאי על כל סדר ההשתלשלות (כדאיתא בכתבי האריז״ל)[33].

 

והנה ידוע שהמעשה הוא העיקר[34], ומזה מובן שיש הוראה למעשה מכל הנ״ל. והענין הוא, דאף שנמצאים בגלות, וכמ״ש בעל הגאולה ברשימתו מג׳ תמוז תרפ״ז[35] שהגוף הוא בגלות, מ״מ צ״ל העבודה למעלה ממדידה והגבלה, ואדרבה ע״י חושך הגלות באים ליתרון האור מתוך החושך. וע״י העבודה דכל אוכליו יאשמו יוצאים ביד רמה[36] ממצרים (דכל המלכיות נקראו על שם מצרים) לקבל פני משיח צדקנו שעתיד לאתבא צדיקיא בתיובתא. וכשם שבכל ערב שבת צריך לטעום מכל תבשיל ותבשיל ממאכלי שבת[37], עד״ז בערב הגאולה צריך לטעום מן הגילויים דלעתיד[38], דלכל בני ישראל יהי׳ אור במושבותם[39] (כמו שהי׳ בגלות מצרים). אבל אח״כ באים מיד אל הגאולה כפשוטה, וכפתגם כ״ק אדמו״ר מהר״ש[40] שצריך שתהי׳ הגאולה כפשוטה, במהרה בימינו ממש ובעגלא דידן.

 

 

מקורות והערות



[1]ירמי׳ ב, ג (סיום הפטרת פ׳ פינחס).

[2]ראה לקו״ת פרשתנו (פינחס) עט, סע״ב ואילך.

[3]ראה אוה״ת פרשתנו ע׳ א׳רכא ואילך. וש״נ.

[4]ב״ר טז, ז.

[5]אבות פ״ב מ״א.

[6]לקו״א (הוצאת קה״ת) סקצ״ח (נ, סע״ג). או״תקיב, ב (בהוצאת קה״ת, תש״מ ואילך – סימן תפ).

[7]סה״ש תש״ג ע׳ 12. תש״ד ע׳ 23. ״היום יום״ יג אייר.

[8]צוואת הריב״ש (הוצאת קה״ת) סימן קמב (כח, א).

[9]רפל״ז.

[10]ב״מ נד, א. רמב״ם הל׳ ערכין פ״ח ה״ה.

[11]ויקרא ה, טז.

[12]נצבים ל, יד.

[13]לעיל ע׳ רנז ואילך.

[14]תהלים לד, טו.

[15]ישעי׳ מג, ז.

[16]יומא פו, ב.

[17]נוסח הושענות ליום ג׳.

[18]ב״ר פי״ד, ט. דב״ר פ״ב, לז.

[19]הובא בלקו״ת שמע״צ צב, ב. שה״ש נ, ב. ובכ״מ. וראה זח״ג קנג, ב.

[20]סה״מ תשמ״א ע׳ 211 ואילך.

[21]חגיגה יח, ב.

[22]ע״ז כג, ב.

[23]ח״א עט, א. פא, א. ח״ג קנב, א. ועוד.

[24]מיכה ז, טו.

[25]לך לך טו, יג.

[26]סנהדרין צא, א.

[27]ע״פ ל׳ הכתוב – קהלת ב, יג.

[28]רמ״ז לזהר ח״ב מ, ב. ח״ג רס, ב. וראה שער וספר הגלגולים בתחלתו. ובכ״מ.

[29]ראה סד״ה קול דודי דאחש״פ שנה זו. סה״מ תשמ״א ע׳ 230. קונטרס ענינה של תורת החסידות ס״ה. וש״נ.

[30]ראה תניא פל״ו (מא, א). פל״ז (מז, סע״ב ואילך). ובכ״מ.

[31]ברכות ק״ש (נוסח אשכנז) – הובא בלקו״ת שה״ש ט, ב. כ, ב. ובכ״מ.

[32]תצא כב, ח.

[33]ע״ח שער (מב) דרושי אבי״ע פי״ד. ס׳ הליקוטים עה״פ. ועוד.

[34]אבות פ״א מי״ז.

[35]סה״מ תרפ״ז ע׳ קצו. סה״ש תרפ״ז ריש ע׳ 170.

[36]בשלח יד, ח.

[37]מג״א או״ח סר״נ סוסק״א. שו״ע אדה״ז שם ס״ח. פע״ח שער (יח) השבת רפ״ג. שעה״כ ענין טבילת ע״ש.

[38]ראה לקו״ש ח״ב ע׳ 475. חט״ו ע׳ 282. וש״נ.

[39]בא י, כג.

[40]ראה סה״מ מלוקט ח״ד ע׳ קיג. וש״נ.

 

פרסום תגובה חדשה

test email