פרשת דברים לילדים – שבת חזון שבת של שמחה

יום שני ה׳ אב ה׳תשע״ה
פָּרָשַׁת דְּבָרִים קוֹרְאִים לְעוֹלָם בְּשַׁבַּת חֲזוֹן. בְּשַׁבַּת "חֲזוֹן" מַרְאִים לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, וְזוֹהִי סִבָּה לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה יְתֵרָה.
מאת שולמית שמידע

 

 

שַׁבַּת "חֲזוֹן" יוֹצֵאת מִכְּלָל תִּשְׁעַת הַיָּמִים

פָּרָשַׁת דְּבָרִים קוֹרְאִים לְעוֹלָם בְּשַׁבַּת "חֲזוֹן".

שַׁבַּת "חֲזוֹן" לְעוֹלָם חָלָה קֹדֶם תִּשְׁעָה בְּאָב אוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב עַצְמוֹ,

וּמִמֵּילָא אָנוּ נִזְכָּרִים בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְחָשִׁים לִכְאוֹרָה יְרִידָה גְּדוֹלָה.

אוּלָם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מברדיטשוב מְנַחֵם אוֹתָנוּ וְאוֹמֵר,

שֶׁדַּוְקָא בְּשַׁבַּת "חֲזוֹן" מַרְאִים לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי.

וְאַף שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּעַיִן פְּשׁוּטָה, הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ רוֹאָה.

וְזוֹהִי סִבָּה לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה יְתֵרָה,

מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁבְּשַׁבָּת יִהְיֶה לָנוּ הַכֹּחַ לַהֲפֹךְ אֶת "בֵּין הַמְּצָרִים" לִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

 

אִם כֵּן, נִתֵּן דַּעְתֵּנוּ שֶׁאָמְנָם בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב,

אָנוּ חָשִׁים עַצְבוּת מֵחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,

אוּלָם שַׁבָּת יוֹצֵאת מִכְּלָל תִּשְׁעַת הַיָּמִים שֶׁבָּהּ חַיָּבִים לִשְׂמֹחַ,

כִּי שַׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא וְלֶעָתִיד לָבוֹא נִזְכֶּה לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת,

שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ שׁוּם רֹשֶׁם מֵהַגָּלוּת.

 

וְאָכֵן הַתֹּכֶן הַפְּנִימִי שֶׁל עִנְיַן הַגָּלוּת הוּא טוֹב, כִּי תַּכְלִית הַגָּלוּת הִיא הַגְּאֻלָּה,

וְדַוְקָא מִתּוֹךְ הַיְּרִידָה הַזּוֹ תָּבוֹא הָעֲלִיָּה הָאֲמִתִּית.

הַאֻמְנָם?… הֲכֵיצַד?…

 

מָשָׁל מֵרַב וְתַלְמִיד

מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְהַשְׁפָּעַת רַב לְתַלְמִיד.

כְּשֶׁרַב מְלַמֵּד תַּלְמִיד הֲרֵיהוּ נָתוּן בִּתְשׂוּמַת לֵב מְיֻחֶדֶת אֶל הַתַּלְמִיד,

וְזֶה גּוֹרֵם לְתַלְמִיד תְּחוּשַׁת סִפּוּק וְתַעֲנוּג שֶׁלּוֹמֵד דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּמְעַנְיְנִים.

וְהִנֵּה לְפֶתַע תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּד עוֹלֶה בְּשִׂכְלוֹ שֶׁל הָרַב רַעְיוֹן חָדָשׁ,

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע מַפְנֶה הָרַב דַּעְתּוֹ מִן הַתַּלְמִיד אֶל הָרַעְיוֹן הֶחָדָשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָלֵם וְיִשָּׁכַח מִמֶּנּוּ.

דַּוְקָא מִפְּנֵי עֹצֶם פְּנִימִיּוֹת אַהֲבָתוֹ שֶׁל הָרַב לַתַּלְמִיד הוּא רוֹצֶה לְהִתְמַסֵּר לָרַעְיוֹן,

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִקְלֹט אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ עַל מְנַת לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ לַתַּלְמִיד.

לִכְאוֹרָה, בְּרֶגַע כָּזֶה הָרַב הֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַתַּלְמִיד וּכְאִלּוּ הִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ.

הַתַּלְמִיד עָשׂוּי לְהַרְגִּישׁ שֶׁהָרַב לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו וְאוּלַי מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ – מֵעֵין גָּלוּת!

אוּלָם זֶה זְמַנִּי! רַק לִזְמַן מָה, רַק לְרֶגַע קָט.

אֶלָּא כְּכָל שֶׁהָרַעְיוֹן עָמֹק וְנַעֲלֶה יוֹתֵר, נִמְשָׁךְ זְמַן רַב יוֹתֵר.

לָכֵן עַל הַתַּלְמִיד לְהָבִין שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא הִתְעַלְּמוּת חִיצוֹנִית,

כַּאֲשֶׁר הַמַּטָּרָה הַפְּנִימִית שֶׁלָּהּ הִיא לְהַשְׁפִּיעַ לְתַלְמִיד הַשְׁפָּעָה רַבָּה וּמְחֻדֶּשֶׁת יוֹתֵר.

הַכֹּל לְטוֹבַת הַתַּלְמִיד שֶׁיִּזְכֶּה לְגִלּוּי אוֹר יוֹתֵר גָּדוֹל.

וּכְגֹדֶל הַהֶעְלֵם גֹּדֶל הַגִּלּוּי. 

וּכְשֶׁהַתַּלְמִיד מֵבִין זֹאת הוּא לֹא מִתְפַּעֵל מִן הַהֶסְתֵּר הָרִגְעִי

וּמְצַפֶּה בְּשִׂמְחָה לְגִלּוּי נַעֲלֶה יוֹתֵר. 

 

הַגְּאֻלָּה שֶׁלְּאַחַר הַגָּלוּת תִּהְיֶה נַעֲלֵית כָּל כָּךְ

אָנוּ מְצַפִּים מְאוֹד לִגְאֻלָּה שֶׁתָּבוֹא אַחַר הַגָּלוּת,

כִּי הַגְּאֻלָּה שֶׁלְּאַחַר הַגָּלוּת תִּהְיֶה נַעֲלֵית כָּל כָּךְ,

הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּצָּב שֶׁלִּפְנֵי הַגָּלוּת, כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם!

שֶׁכֵּן, אִם כַּוָּנַת הַבּוֹרֵא הָיְתָה לְהַחְזִיר אֶת הַמַּצָּב לְקַדְמוּתוֹ, לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּגָלוּת כְּלָל.

 

אָז הָבָה לֹא נִתְפַּעֵל מֵחֹשֶׁךְ הַגָּלוּת,

נִזְכֹּר שֶׁכְּכָל שֶׁהַחֹשֶׁךְ גָּדוֹל יוֹתֵר, סִימָן שֶׁהַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה יוֹתֵר.

נְצַפֶּה לַגְּאֻלָּה! נִשְׁתּוֹקֵק לְגִלּוּי הַשֵּׁם בָּעוֹלָם!

וְעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה הָאוֹר הָאֱלֹקִי בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ מִיָּד מַמָּשׁ.

 

פרסום תגובה חדשה

test email