הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת רְאֵה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל

בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת רְאֵה הַשָּׁנָה יָחוּל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל,

מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת רְאֵה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל?

"אֱלוּל" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי".

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וּמִתְגַּלּוֹת י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים שֶׁלּוֹ,

וְכָל זֶה בְּאֹפֶן שֶׁל "רְאֵה", בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה.

מַעֲלַת הָרְאִיָּה הִיא שֶׁאָדָם רוֹאֶה דָּבָר בְּמוֹ עֵינָיו וְהוּא אֲמִתִּי אֶצְלוֹ,

יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר שֶׁשָּׁמַע, אֲפִלּוּ אִם זֶה מִמָּקוֹר נֶאֱמָן בְּיוֹתֵר.

רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם

כָּךְ פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת רְאֵה פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם"…

וְאָכֵן אֱלֹקוּת וְתוֹרָה הַכּוֹלֶלֶת אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַשֵּׁם,

נִתְּנוּ לָנוּ בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה וְלֹא בְּאֹפֶן שֶׁל שְׁמִיעָה.

שֶׁהֲרֵי כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל זָכוּ לִהְיוֹת בְּמַעֲמַד הַר סִינַי וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם הַשֵּׁם.

כָּל נְשָׁמָה שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ זוֹכֶרֶת וְיוֹדַעַת אֶת זֶה בְּאֹפֶן בָּרוּר,

וְהִיא תָּמִיד רוֹצָה לְהִתְחַבֵּר עִם הַשֵּׁם וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.

אֶלָּא שֶׁחֹמֶר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַסְתִּירִים אֶת זֶה.

אָסוּר לָתֵת לַטֶּבַע לְהַסְתִּיר אֶת הַמְּצִיאוּת הָאֱלֹקִית הָאֲמִתִּית,

שֶׁהִיא הַמְהַוָּה הַמְחַיָּה וְהַמְקַיֶּמֶת כָּל נִבְרָא בָּעוֹלָם.

עָלִינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁרַק הַשֵּׁם הוּא הָאֱמֶת, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

וְאִלּוּ הָעוֹלָם וְהַחֹמֶר הַנִּכְלָל בְּתוֹכוֹ הוּא מְצִיאוּת שֶׁל שֶׁקֶר,

וְהָרְאָיָה, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים סוֹפָם לְהֵעָלֵם,

וּבָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי הָעוֹלָם הַחָמְרִי כֻּלּוֹ יִתְבַּטֵּל מִמְּצִיאוּתוֹ.

אֱלֹקוּת הִיא הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית

גַּם עַתָּה כַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם נִרְאֶה מְצִיאוּת אֲמִתִּית,

נִתֵּן דַּעְתֵּנוּ עַל כָּךְ שֶׁמְּצִיאוּתֵנוּ הָאֲמִתִּית אֵינָהּ תְּלוּיָה בָּעוֹלָם,

אֶלָּא רַק בְּהַשֵּׁם וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הַמְּחַיִּים אוֹתָנוּ.

וְכַאֲשֶׁר נַפְנִים זֹאת בְּתוֹכֵנוּ,

וּנְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁהֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ "כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ",

נוּכַל לְמַצּוֹת אֶת תַּכְלִית חֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁתָּכְנוֹ הַפְּנִימִי וְהָרוּחָנִי הוּא –

"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי",

עַל יְדֵי שֶׁנִּתְאַחֵד עִם הַשֵּׁם וְנִתְכַּלֵּל בּוֹ.

וְאָז יִתְקַיֵּם בָּנוּ: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בְּהַשֵּׁם אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".