פרשת וילך לילדים – משה נפרד מעם ישראל

הקראת כתבה
יום חמישי ה׳ תשרי ה׳תשע״ו
כַּאֲשֶׁר רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל בְּיוֹם ב אוֹ ג נִפְרָדוֹת "הָאֲחָיוֹת" פָּרָשׁוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ, וְאָז פָּרָשַׁת נִצָּבִים נִקְרֵאת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
מאת שולמית שמידע
משה הרועה הנאמן

בְּדֶרֶךְ כְּלָל קוֹרְאִים אֶת פָּרָשׁוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ בְּיַחַד

בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְאֻחָדוֹת פָּרָשַׁת נִצָּבִים וּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ וְנִקְרָאוֹת בְּיַחַד כְּפָרָשָׁה אַחַת.

וּכְשֶׁקּוֹרֶה שֶׁפָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ נִקְרֵאת בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּנִפְרָד מִנִּצָּבִים, לְעוֹלָם הִיא נִקְרֵאת בְּשַׁבָּת שׁוּבָה,

הִיא הַשַּׁבָּת שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, הִיא הַשַּׁבָּת שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה.

הַשַּׁבָּת שָׁבָה פּוֹתַחַת הַהַפְטָרָה בַּמִּלִּים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל", וּמַזְמִינָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב בַּתְּשׁוּבָה.

מָתַי נִקְרֵאת פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ בִּפְנֵי עַצְמָהּ?

כַּאֲשֶׁר רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל בְּיוֹם ב אוֹ ג נִפְרָדוֹת "הָאֲחָיוֹת" פָּרָשׁוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ,

וְאָז פָּרָשַׁת נִצָּבִים נִקְרֵאת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

וְרֶמֶז לַדָּבָר בַּמִּלִּים מִסֵּפֶר דָּנִיֵּאל: "פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ",

מַשְׁמָע, שֶׁכַּאֲשֶׁר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁעִנְיָנוֹ הַמְלָכַת הַמֶּלֶךְ חָל בְּיָמִים בַּג (ב אוֹ ג),

אָז פַּת – פּוֹתְחִים וְחוֹצִים אֶת הַפָּרָשׁוֹת: נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ לִשְׁנַיִם, כָּאָמוּר.

שְׁתֵּי מִצְווֹת

בַּפָּרָשָׁה פּוֹנֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן עֲלֵי אֲדָמוֹת,

כְּשֶׁהוּא בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

וּמֵטִיל עֲלֵיהֶם שְׁתֵּי מִצְווֹת – מִצְוַת הַקְהֵל וּמִצְוַת תְּשׁוּבָה.

מִצְוַת הַקְהֵל אוֹתָהּ מְקַיְּמִים אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים לְאַחַר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה,

שֶׁאָז כָּל עַם יִשְׂרָאֵל מִתְאַסֵּף בִּירוּשָׁלַיִם לְמַעֲמָד שֶׁל הַקְרָאַת הַתּוֹרָה.

וּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, מִצְוָה חֲשׁוּבָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר, שֶׁ"לֹּא רְחוֹקָה הִיא"…

וְ"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאוֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ".

עִם זֹאת מִתְחַנֵּן מֹשֶׁה, רַבָּן שֶׁל נְבִיאִים,

שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִבְחֲרוּ בַּחַיִּים, בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

מֹשֶׁה נִפְרָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל

עַכְשָׁו מַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁמֹּשֶׁה יַעֲבִיר אֶת הַמַּנְהִיגוּת לִיהוֹשֻׁעַ,

לְשֵׁם כָּךְ הוּא נִפְגַּשׁ אִתּוֹ בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמְחַזֵּק אֶת יָדָיו.

שָׁם הוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל אֶת הַנְּבוּאָה הָאַחֲרוֹנָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד

(עוֹד נְבוּאָה יְקַבֵּל לִפְנֵי מוֹתוֹ בְּהַר נְבוֹ).

בִּנְבוּאָה זוֹ מוֹדִיעַ הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה,

כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָפֵרוּ אֶת הַבְּרִית שֶׁהַשֵּׁם כָּרַת עִמָּהֶם,

הֵם יַעַזְבוּ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וִיקַבְּלוּ עַל כָּךְ עֹנֶשׁ שֶׁל הֶסְתֵּר פָּנִים.

לְשֵׁם כָּךְ בָּאָה הַפָּרָשָׁה הַבָּאָה "פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ" שֶׁכֻּלָּהּ שִׁירָה,

לִהְיוֹת עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם בֶּעָתִיד.

בִּדְבָרִים אֵלֶּה נִפְרַד מֹשֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מֵעַם יִשְׂרָאֵל,

בְּאוֹמְרוֹ לָהֶם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְלֹא יִכָּנֵס אִתָּם לָאָרֶץ.

יְהוֹשֻׁעַ שֶׁבּוֹ בָּחַר הַשֵּׁם יַנְהִיגֵם בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ.

הוּא מְחַזֵּק אֶת יְדֵיהֶם בְּמִלְחַמְתָּם בְּעַמֵּי הָאָרֶץ,

וּמַבְטִיחַ לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם יִהְיֶה בְּעֶזְרָם.

פרסום תגובה חדשה

test email