פרשת האזינו לילדים – הכל רמוז בפרשת האזינו

הקראת כתבה
יום שני ח׳ תשרי ה׳תשע״ו
הָרַמְבַּ"ן, רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן, לִמֵּד פַּעַם אֶת תַּלְמִידָיו, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וְאַף כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם רְמוּזִים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ.
מאת שולמית שמידע

 

 

הַכֹּל רָמוּז בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ הִיא פָּרָשָׁה חֲשׁוּבָה שֶׁהַכֹּל רָמוּז בָּהּ.

הָרַמְבַּ"ן, רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן לִמֵּד פַּעַם אֶת תַּלְמִידָיו,

שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וְאַף כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם רְמוּזִים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ.

 

רַבִּי אַבְנֵר אֵינוֹ מַאֲמִין

אַבְנֵר, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן, רַבֵּי מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן,

סָטָה מִן הַדֶּרֶךְ הֵמִיר אֶת דָּתוֹ וְחַי כְּגוֹי עַד שֶׁהָפַךְ לְשַׂר חָשׁוּב שֶׁלָּהֶם.

מִתּוֹךְ שֶׁשָּׂנָא אֶת הַיַּהֲדוּת שָׁלַח שְׁלִיחִים לְהָבִיא אֵלָיו אֶת הָרַמְבַּ"ן בְּאֶמְצַע יוֹם הַכִּפּוּרִים,

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו הָרַמְבַּ"ן, לָקַח אַבְנֵר חֲזִיר, הֲרָגוֹ וּבִשְּׁלוֹ וַאֲכָלוֹ לְעֵינֵי הָרַמְבַּ"ן.

שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַמְבַּ"ן בַּצַּעַר: מַדּוּעַ הֵמַרְתָּ אֶת דָּתְךָ?

עָנָה לוֹ אַבְנֵר: מִמְּךָ לָמַדְתִּי פַּעַם בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ,

שֶׁפָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַדְּבָרִים בָּעוֹלָם וְאֶת כָּל הַמִּצְווֹת.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁפָּרָשָׁה קְטַנָּה כָּל כָּךְ יְכוֹלָה בֶּאֱמֶת לִכְלֹל הַכֹּל,

וְלָכֵן גַּם לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְכָל מַה שֶּׁלִּמַּדְתִּי מִמְּךָ, וְעָזַבְתִּי הַכֹּל.

 

הָרַמְבַּ"ן מְגַלֶּה לְאַבְנֵר אֶת שְׁמוֹ בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ

הָרַמְבַּ"ן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְאָמַר: אָכֵן הַכֹּל כָּלוּל בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ.

הִתְפַּלֵּא אַבְנֵר וְשָׁאַל: אִם כֵּן, הֵיכָן נִמְצָא שְׁמִי בַּפָּרָשָׁה?

הָרַמְבַּ"ן לֹא הִתְבַּלְבֵּל, הוּא עִיֵּן בַּפָּרָשָׁה מִתּוֹךְ תְּפִלָּה,

וּמָצָא פָּסוּק בֶּן חֲמֵשׁ מִלִּים שֶׁבּוֹ מוֹפִיעַ שְׁמוֹ שֶׁל אַבְנֵר בְּכָל אוֹת שְׁלִישִׁית:

"אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם",

כַּאֲשֶׁר הָרִאשׁוֹנָה הִיא ר' קִצּוּר שֶׁל רַבִּי וּבְיַחַד ר' אַבְנֵר.

 

אַבְנֵר עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה

נִבְהַל רַבִּי אַבְנֵר נָפְלוּ פָּנָיו וְהִתְחָרֵט וּבִקֵּשׁ מֵהָרַמְבַּ"ן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

אָמַר לוֹ הָרַמְבַּ"ן: עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק – תַּשְׁבִּית וְתַעֲלִים אֶת זִכְרְךָ מִבְּנֵי אָדָם.

לְאַחַר שֶׁהָלַךְ הָרַמְבַּן לְדַרְכּוֹ,

נִכְנַס רַבִּי אַבְנֵר לִסְפִינָה לְלֹא מַלָּח וּמְשׁוֹטִים וְנָסַע עִם הָרוּחַ.

כָּךְ הִתְקַיֵּם בּוֹ: "אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם".

 

כּוֹחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה

סִפּוּר מַבְהִיל אֲבָל גַּם מְאַלֵּף.

מִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים מָה רַב כּוֹחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַכֶּה לַשָּׁבִים, אַף אִם הֵם רְשָׁעִים וּמוּמָרִים.

וְכַאֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה לֹא רַק שֶׁהֵם מִתְקַבְּלִים, אֶלָּא הַתּוֹרָה מְכַנָּה אוֹתָם רַבִּי.

זֹאת לוֹמְדִים מִפָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ שֶׁלָּרֹב נִקְרֵאת בְּשַׁבָּת שׁוּבָה,

וְעַל כָּל פָּנִים סָמוּךְ לְיוֹם כִּפּוּר.

אָז הָבָה נִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ ידִיעָה שֶׁתְּשׁוּבָתֵנוּ מִתְקַבֶּלֶת.

 

פרסום תגובה חדשה

test email