פרשת ויצא – להחדיר קדושה בחרן

הקראת כתבה
יום חמישי ז׳ כסלו ה׳תשע״ו
פרשתנו פרשת ויצא מספרת את סיפור יציאת יעקב לחרן. רש"י מסביר שאין זה מקום מובחר. ובלשונו: חרן=חרון אף של הקב"ה, ומה בכוונתו לעשות שם?
מאת נעמה טוכפלד

 

 

שבת מקור הברכה

רמי לוי סיפר פעם כי בהיותו איש עסקים פנה אליו אדם שרצה לרכוש נכס לשם הקמת בר-מסעדה. לוי הסכים למכור לו בתנאי אחד: שלא יפעיל את העסק בשבת. ההוא התפלא, הלא את מירב הרווחים העסק אמור להניב בשבת, ומה העיקרון שלא לפתוח בשבת? היתה אי הסכמה והעסקה כמעט נפלה. רמי לוי מספר כי הוא אמר לאדם שמולו: תראה, שאם תעמוד בהתחייבות זאת, תרוויח לא רק הכנסות יפות, אלא את הזמן הטוב ביותר בעולם עם משפחתך". אותו אחד חיפש וחיפש נכס אחר, אך לא היה בנמצא. הוא נאלץ לשוב אליו ולהתחייב כי העסק לא יפתח בשבת, והעיסקה נסגרה בהצלחה.

כעבור שנה, פגש לוי את אותו אדם ברחוב. ההוא רץ אליו בזרועות פתוחות וחיבק אותו בהתרגשות. לפליאתו, ענה האיש כי אכן, לא רק שהעסקים לא נפגעו, הוא מצא לו זמן יחידי בשבוע שאינו מוטרד מהעסקים, ונהנה מקרבה משפחתית והעיקר- הוא אומר, כל הגישה שלי בעסקים ובכלל, השתנתה לגמרי,לטובה. הבנתי שלא הכל אני מנהל.. יש בורא לעולם. וזה נתן לי שלוות נפש גדולה, וגם הצלחה.

 

יעקב מכניס קדושה בחרן

פרשתנו מספרת את סיפור יציאתו של יעקב אבינו לחרן. רש"י מסביר שזה היה מקום, לא מהמובחרים, איך לומר.. ובלשונו: חרן=חרון אף של מקום (של הקב"ה) ומה בכוונתו לעשות שם? האם הוא פתח כולל? רשת בתי כנסת ובתי מדרש? הרביץ תורה ברבים?

לא. יעקב אבינו עבד בעבודת כפיים פשוטה, והיה רועה צאן. בסופו של דבר הוא השתדך עם שתי בנותיו של לבן: רחל, בה רצה מהרגע הראשון, ולאה, אותה "הוסיף" לו לבן כעסקת חבילה, ויצא שמשתיהן (בתוספת זלפה ובלהה) יצאו 12 השבטים ומהם עם ישראל. לכאורה נשמע כסיפור אקראי והרפתקני עם סוף טוב אך ברור שהתורה לא נועדה לספר לנו סיפורים, אלא ללמד אותנו שיעורים.

 

בדרכו עצר ב'בית א-ל', שם התפלל לה' ושכב לישון – "וישכב במקום ההוא".

אומר על כך המדרש: "כאן שכב, אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית עבר, לא שכב". דעה נוספת במדרש: "כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן, לא שכב", כפי שנאמר: "ותידד שנתי מעיני". כלומר על פי המדרש יעקב אבינו לא ישן (!!!) משך כל אותם שנים של עבודה אצל לבן, כי בימים עבד ובלילות למד. יש סטודנטים שחיים קצת ככה.. אבל יעקב אבינו למד תורה. השאלה היא: מתי הוא נח? אולי התנמנם לו בין לבין.. למעשה, מפרש הכתוב שזו היתה מטרת הגעתו של יעקב לשם – לברר ניצוצות של קדושה מהמקום השפל שנקרא חרן, לחלץ את רחל ולאה מצפרני טומאת העבודה זרה של אביהן שהיה גם נוכל בנוסף לכל (ארמי אותיות רמאי) ולהעמיד 12 שבטים שמהם יצא עם ישראל.

זאת, בסתירה גמורה לגישתו של חמיו, שהרי לבן דורש מיעקב שלא לערב קדושה לא בעסקיו ולא בדרך חינוך ילדיו. רוצה ללמוד? תלמד בלילות, אומר לבן, בעסקים תתנהג כרגיל ואת הילדים תעזוב מהשטויות שלך. תן להם ללמוד ולהתקדם, להנות מהמודרניזציה ולהיות כמו כולם.

על זאת עונה לו יעקב: "עבדתיך (במסירות-נפש) ארבע-עשרה שנה בשתי בנותיך (חינוך הילדים) ושש שנים בצאנך"

כלומר, יעקב האמין וידע שאם לא יחדיר את הקדושה, התורה והתפילה בעבודתו ובחינוך ילדיו, הוא בעצם לא עשה כלום. ללמוד תורה בלילה, לבד, זו לא חכמה. זה להיות "צדיק בפרווה" אבל ללכת עם עקרונות התורה בכל דיסציפלינה, זה כבר סיפור אחר. כאן באה התנגדותו של לבן, אבל זה לא עוזר לו.

 

יעקב שמר, גם בימים וגם בלילות על דרכו ועל דרך חינוך ילדיו ועשיית עסקיו בדרך התורה, כדי שלא ליצור מצג שווא של ביזנס לחוד, ופלז'ר לחוד, אלא זה אותו היינו הך, הכל בא ממקום אחד והולך בסוף למקום אחד. ואכן, העבודה השתלמה. בסופו של דבר בערוב ימיו, אומר עליו הכתוב כי "מיטתו של יעקב היתה שלימה" וכל בניו היו צדיקים, שלא כמו אברהם ש"התברך" בישמעאל, ויצחק- בעשיו.

כך, שההשקעה הכרחית, חשובה ומשתלמת, ורק זו הדרך להתנהל בעולם, בטח בדור הנוכחי.

 

(מבוסס על שיחה מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך  "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 789 )

פרסום תגובה חדשה

test email