פרשת פקודי לילדים – הקשר בין פרשת פקודי לפרשת ויקרא

הקראת כתבה
יום שני כ״ח אדר א׳ ה׳תשע״ו
לְאַחַר הַהֶעְלֵם שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי בָּא הַגִּלּוּי בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא. וְכָל גִּלּוּי שֶׁלְּאַחֲרֵי הֶעְלֵם מַעֲלָתוֹ יְתֵרָה.

 

 

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לְפָרָשַׁת פְּקוּדֵי

פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, הַפָּרָשָׁה הָאַחֲרוֹנָה בְּסֵפֶר שְׁמוֹת,

מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל סִיּוּם עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן וַהֲקָמָתוֹ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.

וּמִשֶּׁכִּלָּה מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה מִיָּד כִּסָּהוּ הֶעָנָן, הַמְּסַמֵּל אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִתְגַּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי, בָּא לִשְׁכֹּן בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ רָאָה אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן וְלֹא יָכֹל לְהִכָּנֵס לְאֹהֶל מוֹעֵד…

 

הַסִּפּוּר אֵינוֹ מִסְתַּיֵּם בְּסֵפֶר שְׁמוֹת הוּא מַמְשִׁיךְ בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא:

"וַיִּקְרָא הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה"…

וְכַאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לְמֹשֶׁה וּמִתְגַּלֶּה אֵלָיו,

סָרָה הַיִּרְאָה מִמֹּשֶׁה וְהוּא נִכְנַס לְאֹהֶל מוֹעֵד.

 

הַגִּלּוּי שֶׁלְּאַחַר הַהֶעְלֵם

אָכֵן, לְאַחַר הַהֶעְלֵם שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי בָּא הַגִּלּוּי בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא.

וְכָל גִּלּוּי שֶׁלְּאַחֲרֵי הֶעְלֵם מַעֲלָתוֹ יְתֵרָה.

 

גַּם בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם יֵשׁ גִּלּוּי שֶׁאַחֲרֵי הֶעְלֵם, גִּלּוּי לְמִי שֶׁשָּׁב בַּתְּשׁוּבָה.

לְאַחַר שֶׁאָדָם הִתְרַחֵק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת וְהִרְגִּישׁ הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם,

כַּאֲשֶׁר הוּא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וּמִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם הוּא מַרְגִּישׁ גִּלּוּי אֱלֹקִי. 

הַגִּלּוּי הָאֱלֹקִי לוֹ זוֹכִים בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה נַעֲלֶה יוֹתֵר מֵהַגִּלּוּי שֶׁזּוֹכִים לוֹ הַצַּדִּיקִים.

לָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,

שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד.

 

זְכוּת מְיֻחֶדֶת יֵשׁ לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁבִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עָשׂוּ קְפִיצָה בְּאֹרַח חַיֵּיהֶם,

וּמִן הַתְּהוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הָיוּ, הִצְלִיחוּ לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה,

וּבְאַהֲבָה רַבָּה הָפְכוּ אֶת הָרַע לְטוֹב – מַאֲמָץ לֹא קַל כְּלָל!

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִשְׁאַר חַיָּב!

וְלֹא רַק שֶׁמּוֹחֵל לָהֶם עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם,

אֶלָּא שֶׁהוֹפֵךְ לָהֶם זְדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וּמַרְבֶּה אֶת שְׂכָרָם.

 

הַהוֹרָאָה מִזֶּה

וּמִכָּאן שֶׁאַל לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם מַצָּב שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים.

גַּם אִם דַּרְגָּתֵנוּ נְמוּכָה וּמַעֲמָדֵנוּ נָחוּת – יֵשׁ תִּקְוָה!

הַהֶסְתֵּר הוּא בִּשְׁבִיל גִּלּוּי נַעֲלֶה יוֹתֵר.

וּבִמְיֻחָד בְּדוֹרֵנוּ דּוֹר הַגְּאֻלָּה מֻבְטָחִים אָנוּ,

שֶׁלְּאַחַר הַחֹשֶׁךְ הַכָּפוּל וּמְכֻפָּל, לְאַחַר הַיְּרִידָה הַנּוֹרָאָה,

נְזַכֶּה כֻּלָּנוּ, דּוֹר שֶׁל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, לְאוֹר הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה,

עַד שֶׁלַּיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר.     

פרסום תגובה חדשה

test email