נושאי פרשת שלח

א. משה שלח 12 מרגלים – איש מכל שבט – לתור את ארץ כנען, ולעמוד על טיב הארץ ויושביה. (י"ג, א'-ב').

ב. המרגלים חוזרים לאחר ארבעים יום, ומביאים מפרי הארץ. (שם, כ"א־ב"ה).

ג. עשרה מתוך המרגלים הודיעו שאמנם הארץ טובה מאד, אבל אין סיכוי שבני ישראל יוכלו לכבוש אותה מתושבי הארץ הגיבורים והענקים. (שם, כ"ו-ל"ג).

ד. המרגלים הטילו פחד בעם, שהתמרד נגד משה ואהרון ורצה לשוב מצריימה. ודברי החיזוק והעידוד של יהושע וכלב לא הועילו. (י"ד, א'-י').

ה. הקב"ה קצף! על בני ישראל כפויי-הטובה, ורצה להשמידם. רק תפילת משה – כמו במעשה העגל – מצילה את עם ישראל מכליה, אולם נגזר עליהם למות במדבר. (שם, י"א-כ"ה).

ו. גזרה שכל יוצאי מצרים מבן 20 שנה ומעלה ימותו במדבר, חוץ מיהושע וכלב. 10 המרגלים שהוציאו דבת הארץ" מתו במגפה. (שם, כ"ו-ל"ח).

ז. למחרת הגזרה העפילו אנשים מבני ישראל להלחם בכנענים וניגפו מפניהם. (שם, ל"ט-מ־ה).

ח. דינים ומצוות:

א) דיני מנחה ונסך לכל מיני קרבנות (ט"ו, א'-ט"ז).

ב) מצות הפרשת חלה מן הבצק שאופים (שם, י"ז-כ"א).

ג) קרבנות שמביאים על שגגות הצבור והיחיד (שם, כ"ב-ל"א).

ד) חטאו וענשו של המקושש עצים ביום השבת (שם, ל"ב-ל"ו).

ה) מצות ציצית (שם, ל"ז־מ"א).