נושאי פרשת בלק

א. בלק מפחד מפני בני ישראל – לאחר כבוש ארץ סיחון ועוג, שכנו בני ישראל סמוך לגבול מואב, ובלק בן צפור מלך מואב מפחד מפני בני ישראל (כ"ב, ב'-ד').

ב. השליחות הראשונה לבלעם בן בעור "הנביא" – המכשף, לבוא אליו על מנת לקלל את בני ישראל נכשלה. ה' לא מרשה לו ללכת (שם, ה'-י"ד).

ג. בשליחות השנייה לבלעם, ה' מרשה לבלעם ללכת לארץ מואב, בתנאי שיעשה רק מה שיאמר לו ה' (שם, ט"ו-כ').

ד. בלעם והאתון – בלעם מזדרז לבוא את בלק כשהוא רוכב על אתונו. בדרך הופיע לקראתו מלאך ה' האתון ראתה את המלאך נבהלה ורבצה תחתיה. בלעם היכה אותה. האתון פתחה את פיה והתלוננה (שם, כ"א־ל').

ה. בלעם והמלאך – פתאום נפקחו עיני בלעם והוא ראה את המלאך וחרבו שלופה בידו. הוא כבר היה מוכן לסגת… אולם המלאך נתן לו רשות ללכת בתנאי שידבר רק מה שיצווה אותו הקב"ה (שם, ל"א-ל"ה).

ה. פגישת בלעם ובלק – בלעם הגיע לארץ מואב ובלק קבל את פניו בכבוד גדול (שם, ל"ו-מ"א).

ו. ברכות במקום קללות – בסדרה של ארבעה משלים, למרות כל כוונותיו והכנותיו של בלעם, הוא מברך ומהלל את עם ישראל ומנבא עליהם נבואות גדולות וטובות לעתיד. כל תלונות בלק אחרי כל משל נבואי כזה, היו ללא הועיל. בסופו של דבר, בלק ובלעם נפרדים (כ"ג, א' – כ"ד, כ"ה),

ז. עוון פעור – עצת בלעם להכשיל את בני ישראל בזנות הצליחה. גברים מבני ישראל הלכו עם בנות מואב ונכשלו בזנות ועבודה זרה, הקדוש ברוך הוא כועס ודורש להעניש את הנצמדים לבעל פעור (כ"ה, א'-ה').

ח. פינחס הורג את נשיא שבט שמעון שחטא עם המדיינית, והמגפה שפרצה בעם ומתו בה 24000 איש נעצרה (שם, ו'-ט').