פרשת בחוקותי לילדים – התורה היא סיפור הבטחה וציווי

הקראת כתבה
יום ראשון כ״ב אייר ה׳תשע״ו
פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחַנֵּן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה.

הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּעִקָּר בְּאֹפֶן שֶׁל סִפּוּר

פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים:

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם".

וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחַנֵּן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה.

וּבְבַקָּשָׁה זוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

הוּא גַּם נוֹתֵן אֶת הַכֹּחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה.

כָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל סִפּוּר וְהַבְטָחָה.

לֹא סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה בִּלְבַד, כְּמוֹ בְּרִיאַת הָעוֹלָם וִיצִיאַת מִצְרַיִם,

אֶלָּא אֲפִלּוּ הַמִּצְווֹת, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְדַבֵּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר"… "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ"… וְכַדּוֹמֶה.

לִכְאוֹרָה, רְאוּיָה הָיְתָה הַתּוֹרָה, מִלְּשׁוֹן "הוֹרָאָה", לְדַבֵּר רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל צִוּוּי וְהוֹרָאוֹת.

אָז לָמָּה נִתְּנָה הַתּוֹרָה בְּעִקָּר בְּאֹפֶן שֶׁל סִפּוּר דַּוְקָא?…

צָרִיךְ גַּם צִוּוּי

יְהוּדִי מִצַּד עֶצֶם נִשְׁמָתוֹ הוּא "חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ",

וּבְתוֹר שֶׁכָּזֶה יֵשׁ לוֹ רָצוֹן עָמֹק וּפְנִימִי לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם.

מִצְווֹת הַתּוֹרָה עֲבוּרוֹ הֵם סִפּוּר, הַבְטָחָה, וַאֲפִלּוּ חֲגִיגָה.

אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהַנְּשָׁמָה מְלֻבֶּשֶׁת בַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית וּבַגּוּף,

אָז עֲבוּר הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְהַגּוּף לֹא דֵּי בְּסִפּוּר, צָרִיךְ גַּם צִוּוּי.

וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל הַמִּצְווֹת וּמַבְטִיחָה לָנוּ שֶׁנּוּכַל לְקַיֵּם אוֹתָן,

הִיא נוֹתֶנֶת לַנְּשָׁמָה אֶת הַכֹּחַ לִפְעֹל עַל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְהַגּוּף,

עַד שֶׁכָּל חֶלְקֵי הָאָדָם: הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית, הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְהַגּוּף חוֹבְרִים יַחְדָּו לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה.

וְהַ"צִּוּוּי", לְשׁוֹן "צַוְתָּא וְחִבּוּר", מְחַבֵּר אוֹתָנוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

גַּם בַּמִּצְווֹת שֶׁנִּתְּנוּ בִּלְשׁוֹן צִוּוּי כְּמוֹ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"… "וְאָהַבְתָּ אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ"…

יֵשׁ הַבְטָחָה שֶׁנּוּכַל לְקַיְּמָן, כִּי נִתְּנוּ לָנוּ הַכֹּחוֹת לְכָךְ.

לִכְאוֹרָה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת "וְאָהַבְתָּ" שֶׁזֶּהוּ רֶגֶשׁ שֶׁבַּלֵּב?…

אֶלָּא שֶׁהַצִּוּוּי הוּא לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם וּבִשְׁאַר דְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה.

לָכֵן נֶאֱמַר "שְׁמַע"… כְּלוֹמַר, הִתְבּוֹנֵן וְתָבִין, לִפְנֵי "וְאָהַבְתָּ",

שֶׁאִם תִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בִּגְדֻלַּת מִי שֶׁמְּצַוֶּה אוֹתְךָ, וְעִם זֹאת, בָּאַהֲבָה שֶׁלּוֹ לְךָ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עָלֶיךָ,

מִמֵּילָא, תִּתְמַלֵּא אַהֲבַת הַשֵּׁם.

עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם לְחַבֵּר אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית

וּבֶאֱמֶת, "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". אֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, הוּא אָבִינוּ וּמְקוֹר חַיּוּתֵנוּ.

הַנְּשָׁמָה יוֹדַעַת הַכֹּל, וּמִצַּד עַצְמוּתָהּ וּשְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת זֶה עִנְיָן בָּרוּר מֵאֵלָיו עֲבוּרָהּ,

וְרַק מִפְּנֵי שֶׁנְּשָׁמָה נִתְלַבְּשָׁה בְּגוּף וְנֶפֶשׁ בַּהֲמִית, צָרִיךְ לְצַוּוֹתָהּ עַל זֶה,

וְגַם לָתֵת לָהּ כֹּחוֹת מְיֻחָדִים לְשֵׁם כָּךְ.

עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם לְחַבֵּר אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית וּלְהָפְכָהּ לְטוֹב.

וְכַאֲשֶׁר נַשְׁלִים אֶת הָעֲבוֹדָה נִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ –

"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת",

כַּאֲשֶׁר מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּרֹאשֵׁנוּ בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.

פרסום תגובה חדשה

test email