פרשת בהעלותך – שלך גדולה משלהם

יום רביעי י׳ סיון ה׳תשע״ו
שלך גדולה משלהם – כי ענינם הוא עלי' מבי"ע לאצילות, וזהו ענין של אתערותא דלתתא מלמטה למעלה, ושלך גדולה, כי עבודתו של אהרן היא באצילות גופא, שזה בא מלמעלה.
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו

 

ד"ה וידבר גו' בהעלותך תשכ"ו – באדיבות "המכון להפצת תורתו של משיח"

 

בס״ד. ש״פ בהעלותך, ט"ז סיון ה׳תשכ״ו

 

וידבר ה' גו' דבר אל אהרן גו', ומסיים בהעלותך את הנרות, עד ויעש כן אהרן[1], ופירש"י[2] להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. וידועה הקושיא שמקשים בזה[3], מדוע דוקא בציווי הזה כתוב בתורה ויעש כן אהרן להגיד שלא שינה, דישנם הרבה ציוויים לאהרן ומ"מ לא תמיד נאמר בהם ויעש וכו', ומדוע כאן כתיב ויעש כן אהרן. וגם צריך להבין מ"ש[4] למה נסמכה פרשת המנורה לקרבנות הנשיאים וכו', אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, וצריך להבין דאיך זה ששלו גדולה משלהם, הלא אצלם היו קרבנות בריבוי לגבי שאר פעמים שלאחרי כן, שזהו ענין החינוך של כל תחילת דבר שאז צריך ריבוי אורות[5], וכמו"כ הם המשיכו אור נעלה ביותר, ועד שאצלם הי' ענין הקטורת על מזבח החיצון שזה הי' רק אז לפי הוראת שעה ולא יותר כמ"ש ברש"י[6] בפירוש, משא"כ אצל אהרן היתה ההדלקה בפעם הראשונה כמו בכל פעם שלאחרי כן, וא"כ איך אומרים שלך גדולה משלהם, בזמן שאצלם הי' כעת שינוי מתמיד, משא"כ אצל אהרן זהו בשוה בכל פעם.

 

ויובן ע"פ המבואר בלקו"ת[7] (ומובא ומבואר באוה"ת בהעלותך[8] הנמצא עתה בדפוס) החילוק בין קרבנות הנשיאים להדלקת המנורה, דבזה גם יובן מה שאצל הנשיאים רואים שהי' י"ב קרבנות מצד י"ב שבטים, כמ"ש[9] לגוזר ים סוף לגזרים, שנקרע לי"ב גזרים עבור י"ב שבטים[10], שכ"א במסילתו יעלה, דהיינו שיש י"ב מיני עבודה, וכאן בהדלקת המנורה ע"י אהרן אומרים שיש שבע נרות ואותם צריכים להעלות, דהיינו שיש רק שבע מדריגות ושבעה סוגי עבודה בישראל, ומהו ענין ששם (אצל הנשיאים) הי' י"ב וכאן שבע. ומבאר שם, דהחילוק בין קרבנות הנשיאים להדלקת המנורה הוא, דקרבנות הנשיאים הענין בזה שלוקחים פר מעניני העולם ומקריבים, העלאה מלמטה למעלה, משא"כ בהדלקת הנרות ע"י אהרן הי' צ"ל שמן טהור וקדוש וכן מנורה (ופתילה) קדושה וטהורה וכן זה הודלק בבית המקדש שהוא מקום קדוש. ואע"פ שגם אצל הנשיאים הקריבוהו על המזבח לה', מ"מ שם לא הי' צריך שמן זך וכתית למאור[11] כמו במנורה, אלא שם לקחו מעניני העולם והעלום לקדושה. וכן אע"פ שגם במנורה הי' שמן וכו' מדברים גשמיים, מ"מ הרי ביררו אותם קודם ורק אח"כ הדליקו בם את המנורה. ובעבודת האדם זהו החילוק בין העבודה מצד נפש האלקית לעבודה מצד נפש הבהמית, דנפש הבהמית מתחילה מאתה בראתה אתה יצרתה וכו'[12], הענין של עולמות בי"ע[13], וע"ז היתה עליית בי"ע באצילות ע"י הי"ב שבטים שהם נגד י"ב גבולי אלכסון דבריאה[14], שזהו י"ב דרכים וי"ב נתיבות, ומשם היתה העלי' לחיצוניות המלכות, ואח"כ עבודתו של אהרן להעלות את שבעת הנרות, שזהו העבודה באצילות גופא מחיצוניות המלכות לפנימיות. וזהו שאומר אל מול פני המנורה, דעבודתו של אהרן היא באצילות גופא, להעלות את שבעת הנרות לפנמיות הספירות. ולכן כתיב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, דלכאורה הי' מתאים לומר ששת הנרות, כי זהו העלי' של שבעת הנרות ללמעלה מזה, דהיינו העלי' באצילות גופא, ולכן במנורה אומר שבע ולא י"ב, כי באצילות הוא שבע מדות דוקא. וזהו שאומר שלך גדולה משלהם, להיות שענינם הוא העלי' מבי"ע לאצילות, דזהו ענין של אתערותא דלתתא מלמטה למעלה, ושלך גדולה, דעבודתו של אהרן היא באצילות גופא, שזה בא מלמעלה. ולכן כתיב וידבר ה', שזהו אתערותא דלעילא.

 

וממשיך באוה"ת[15], שכאן כתיב ויעש כן אהרן, דויעש זהו שהוסיף על המאורות, ע"ד שאצל שרה כתיב[16] עשה לי, שעי"ז נעשה שהוסיפה על המאורות[17], שזהו ע"י יצחק, שעליו נאמר16צחוק עשה לי אלקים, דעי"ז שהוריד את ההעלם והסתר שמצד שם אלקים, עי"ז נעשה צחוק ותענוג למעלה, ומזה נעשה הוספה על המאורות, שהיו קודם שוים ואח"כ (ע"י טענת הלבנה) נעשה המאור הגדול והמאור הקטן[18], והיא הוסיפה על המאורות שיהיו שני המאורות הגדולים[19]. וכמו שאצל שרה נאמר עשה לי, כך עד"ז אצל אהרן נאמר ויעש, שעי"ז נעשה הוספה במאורות. ולכן זה בא דוקא לאחרי שחלשה דעתו, אבל אעפ"כ אין זה בדומה להעלאת מ"ן שהי' אצל הנשיאים, ולכן כתיב כאן וידבר ה', שזהו אתערותא דלעילא עד באופן שלא שייך לזה העלאת מ"ן, אלא חלשה דעתו לגבי האתערותא דלעילא, שזהו בדוגמא של רק כלי ריקן מחזיק[20], אבל אעפ"כ הנה כדי לפעול הענין של ויעש, הוספה על המאורות, זהו דוקא לאחרי שחלשה דעתו, שזה בא דוקא לאחרי הקרבת הנשיאים (אתערותא דלתתא)[21]. ומ"מ אומרים שלך גדולה משלהם, כי זהו ע"ד המבואר[22] בענין ספירת העומר שאומרים[23] משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו, שעי"ז שמשכני בלשון יחיד זה פועל אחריך נרוצה[24], לשון רבים, אבל אח"כ יש למעלה מזה הביאני המלך חדריו, דאע"פ שזה בא לאחרי נרוצה לשון רבים, אבל מ"מ הביאני המלך חדריו זהו למעלה מזה, וזהו עבודת אהרן שגדולה משלהם, העלי' באצילות גופא, לפנמיות הספירות, ועד לגמרי למעלה מאצילות.

 

וזהו גם החילוק בין גאולת מצרים וקריעת ים סוף לבקיעת הנהר לעתיד לבוא, דבקריעת ים סוף היתה הבקיעה לי"ב גזרים, שאז היתה העבודה עם נפש הבהמית, משא"כ לעתיד לבוא העבודה היא למעלה מזה, ולכן יהי' לשבעה נחלים. ואע"פ שכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות[25], היינו שהגאולה תהי' כעין יציאת מצרים, אבל מ"מ הרי הגאולה דלעתיד אין אחרי' גלות[26], ויהי' מספיק הבקיעה לשבעה נחלים, דאז תהי' העבודה עם שבעה נרות.

 

וזהו ג"כ מה שמשיח נקרא בז' שמות, כמ"ש[27] ונחה עליו רוח הוי' גו' (ז' ענינים), ומצד זה נהי' אח"כ שבעת נחלים, דזהו ענין העלי' באצילות גופא עד לכתר ועד לפנימיות הכתר, דעתה זהו רק חיצוניות הכתר, כמבואר בספרים[28], ובפרט בהמדות דעתה אין הענין של פנימיות אבא פנימיות עתיק[29] אלא הענין של חיצוניות הכתר, ופנימיות הכתר יתגלה רק לעתיד לבוא, בביאת משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש.

 

מקורות והערות



[1]פרשתנו (בהעלותך) ח, ב-ג.

[2]עה"פ שם, ג (מספרי).

[3]ד"ה בהעלותך באוה"ת פרשתנו ע' שכז.

[4]פרש"י עה"פ שם, ב.

[5]ראה בכ"ז תו"א וישב כט, ד ואילך. לקו"ת נשא כט, א ואילך.

[6]עה"פ נשא ז, יד.

[7]פרשתנו לא, ב. לב, א-ב.

[8]ראה אוה"ת שבהערה 3.

[9]תהלים קלו, יג.

[10]תנחומא בשלח י. פדר״א פמ״ב וברד״ל שם. פס״ז ומכילתא בשלח יד, טז. תיב״ע בשלח שם, כא. פרש״י תהלים שם.

[11]ר"פ תצוה (כז, כ). אמור כד, ב.

[12]ברכות ס, ב.

[13]ראה לקו״ת בחוקותי מו, סע״ד ואילך. ר״פ דברים. ובכ״מ.

[14]ראה תו"א וישב כח, ג. ויחי מה, ד. ובכ"מ.

[15]שם ע' של-שלא.

[16]וירא כא, ו.

[17]ב"ר פנ"ג, ח.

[18]בראשית א, טז ובפרש"י.

[19]בראשית שם.

[20]ברכות מ, סע״א. סוכה מו, סע״א-ב.

[21]הערת המעתיק: והיינו היות וכאן מבאר שויעש זהו הסרת ההעלם של שם אלקים, א"כ העיקר אתעדל"ת, וא"כ הנשיאים למעלה מאהרן, וע"ז מבאר שמ"מ שלך גדולה. המו״ל.

[22]לקו״ת ויקרא ב, סע״ג. שם, סע״ד. אוה״ת שה״ש כרך א ע׳ סד ואילך.

[23]שה״ש א, ד.

[24]הערת המעתיק: זהו עבודת הנשיאים. המו״ל.

[25]מיכה ז, טו.

[26]ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד״ה ה״ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ובכ״מ.

[27]ישעי' יא, ב.

[28]פע״ח שער (ז) הק״ש פט״ו. הובא בלקו״ת שה״ש נ, ריש ע״ג. נא, ג. ובכ״מ.

[29]ראה פע״ח שם. לקו״ת נצבים מט, ד. הערת כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א בקונטרס לימוד החסידות פ״ג (ע׳ 6. אגרות-קודש אדמו״ר מהוריי״צ ח״ג ע׳ שלה-ו. ובשינויים קלים – סה״מ ה׳ש״ת ע׳ 49-50). וש״נ.

 

פרסום תגובה חדשה

test email