שרח בת אשר – אחת היא ופרסמה הכתוב

יום חמישי כ״ב תמוז ה׳תשע״ו
התנ"ך נותן מקום מכובד לנשים: אימהות, נביאות, מנהיגות, וסתם נשים חכמות, שלהן כח והשפעה גדולה בחיי עם ישראל. שרח בת אשר היא אחת הנשים החשובות בתנ"ך.
מאת שולמית שמידע

 

 

אחת היא ופרסמה הכתוב

התנ"ך נותן מקום מכובד לנשים: אימהות, נביאות, מנהיגות, וסתם נשים חכמות, שלהן כח והשפעה גדולה בחיי עם ישראל. שרח בת אשר היא אחת הנשים החשובות בתנ"ך, עליה לא מסופר הרבה, ובעצם היא רק מוזכרת פעמיים, פעם אחת ברשימת יורדי מצרים ופעם ברשימת יוצאי מצרים. ובכל זאת אין זה עניין של מה בכך, שהרי היא היחידה שנזכרת ברשימה האנשים והיא המשלימה את 70 נפש בני יעקב שירדו למצרים, שהרי נמנו במפורש רק שישים ותשעה. אם כי חז"ל החשיבוה כשניים, כי היתה לה נפש יתרה (בראשית רבה צד, ט ובמפרשים). ועליה אמרו חז"ל: "אחת היא ופרסמה הכתוב!".

ואכן, שרח מוזכרת רק בחטף פעמיים בתורה: ברשימת שמות בני יעקב שירדו למצרים בספר בראשית, וברשימת יוצאי מצרים בספר במדבר. עם זאת, המדרש נתן לה מקום מכובד ונרחב ומתאר אותה כאישה גיבורה וחכמה, שאפילו גדולי ישראל התדפקו על פתחה לבקש עצתה.

 

שרח זכתה לבשר ליעקב, ש"עוד יוסף חי"!

הזכות הראשונה והחשובה לה זכתה שרח היה לבשר ליעקב, ש"עוד יוסף חי"!

וכי דבר זה קל בעיניכם?…

במשך שנים רבות חשב יעקב שבנו אהובו יוסף, חיה רעה אכלתהו, והנה אחיו היורדים למצרים לשבור אוכל פגשוהו בתור מלך מצרים. בתחילה יוסף מתנכר אליהם, הוא רוצה להשיב להם על חטאם ב"דין ממותק"… אולם סוף סוף הוא מתוודע אליהם ואומר: "אני יוסף אחיכם!"… בעוד הם נבהלים מפניו, הוא מרגיע אותם, ומבקש מהם להזדרז לשוב לביתם ולהביא עמם את יעקב, וכדי שלא יהיה ליעקב ספק, שאכן יוסף בנו חי, והוא השליט בכל ארץ מצרים, הוא שולח עם אחיו "עגלות", רמז דק שבשעה שנפרדו עסקו בפרשת "עגלה ערופה".

האחים שמחים לבשר לאביהם את הבשורה, שעוד יוסף חי. הם חזו בצערו, שהיה סבור ש"טרוף טורף יוסף, חיה רעה אכלתהו"… הם ניסו לנחמו, אולם ראו שכל הדרכים לנחמו ולהרגיעו עלו בתוהו. עכשיו שנוכחו לדעת שעוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, ידעו שזה יחיה את אביהם יעקב. עם זאת, חששו שאם יקבל בשורה זו בפתאומיות… בבת אחת… עשויה נשמתו לפרוח. לכן טיכסו עצה איך להודיע לו את הבשורה באופן שלא תפגע בו. ומצאו כי שרח החכמה היא האשה הכי ראויה לתפקיד זה.

שרח הסכימה לקבל את התפקיד הנכבד. ברוב חכמתה חיכתה עד שיעקב יתחיל להתפלל, ואז ניגנה בכינור ושרה לפניו: "יוסף במצרים? יולדו לו על ברכיים – מנשה ואפרים?" וכשהיא מיטיבה לנגן בכינור אמרה לו בנועם שוב ושוב: יוסף דודי חי הוא, וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ולא מת. דברי שרח שכאילו באו מלמעלה, שלא באופן ישיר, ערבו לאוזניו ונכנסו ללבו, ומרוב שמחה והתרגשות ברך את שרח בחיי נצח, באומרו לה: בתי אל ימשול בך מוות לעולם, כי החיית את רוחי. אך דברי נא עוד לפניי כאשר דיברת, כי שמחתיני בכל דברייך… וכשראה את העגלות ששלח יוסף, שרתה עליו רוח הקודש, וכבר היה בטוח שאכן יוסף בנו חי,

יונתן בן עוזיאל אומר, שבזכות זה זכתה שרח להיכנס לגן עדן בחייה, דבר שזכו לו צדיקים מועטים בלבד. בין כך ובין כך, מה שבטוח הוא, ששרח זכתה לאריכות ימים מופלגה. שהרי אם היתה מיורדי מצרים ואף מיוצאי מצרים. בין אם ארך השיעבוד 430 שנה, או 400 שנה, או רק 210 שנים, הרי שהגיעה לזקנה מופלגת, במיוחד אם זכתה לחיות בימי דוד ואף בימי האמוראים כפי שמצויין בכמה מדרשים. דבר שנתן לה יכולת לדעת סודות שלא נודעו לאחרים, וגם כוח והשפעה על גדולי ישראל דורות רבים.

 

שרח אישרה שמשה הוא הגואל

כבר במצרים מילאה שרח תפקיד חשוב. כשמשה ואהרון באו ובישרו לעם ישראל, שהם עומדים לגאול אותם בשליחות אלוקית, זקני ישראל הלכו לשרח לברר אם נכון הדבר. הם ידעו שסוד הגאולה ניתן לאברהם והוא העביר את זה ליצחק ויצחק ליעקב. הם הבינו שבודאי שרח קיבלה מיעקב דרך אשר אביה, ורק דרכה יוכלו לוודא שאכן משה ואהרון הם גואלי ישראל. הם החלו לספר לה על הניסים שחולל משה, אך בהם עדיין לא ראתה שרח ממש, אולם כשאמרו לה שמשה אמר בשם ה' "פקוד פקדתי אתכם" מיד הגיבה ואמרה: משה הוא הגואל! שכן, כך קיבלתי מאבי, שהשליח שיבוא לגאול את עם ישראל ממצרים ישתמש במילים אלו.

 

שרח גילתה למשה היכן ארונו של יוסף

כשהגיעה שעתם של ישראל לצאת ממצרים, זכרו את שבועת יוסף, שציוה להעלות את עצמותיו לארץ ישראל בצאתם ממצרים ולקברו בארץ ישראל. באותה שעה חיפש משה את ארונו של יוסף במצרים ולא מצא, ובלי הארון היו בני ישראל מנועים מלצאת ממצרים. גם כאן חשה לעזרתם שרח בת אשר, אחייניתו של יוסף. האשה היחידה שנותרה בחיים מאותו הדור.

ואכן משה הלך לשרח ושאל אותה, אם היא יודעת היכן קבור יוסף, והיא ענתה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים, וקבעוהו בנילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו.

ומסביר המדרש (מכילתא דר' ישמעאל, בשלח), שבא משה ועמד על הנילוס. נטל צרור וזרק לתוכו, זעק ואמר: יוסף יוסף, הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו. תן כבוד לה' אלוקי ישראל ואל תעכב את גאולתך, כי בגללך אנו מעוכבים. ואם לאו, נקיים אנחנו משבועתך. אם לא תעלה את ארונך תישאר אתה כאן ואנחנו נצא ממצרים פטורים מהשבועה. מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה.

כך בזכות שרח יכול משה לקיים את שבועת יוסף להוציא את ארונו ממצרים.

 

בתקופת מלכות דוד הצילה שרח בת אשר את ישראל ממבוכה גדולה

גם בתקופת מלכות דוד, הצילה שרח בת אשר את ישראל ממבוכה גדולה. כאשר שבע בן בכרי הכריז מרד בדוד, ולאחר מרדף נסוג לתוך העיר אבל בן מעכה, היתה סכנה שיואב בן צרויה, מפקד הצבא, יטיל מצור על העיר יפרוץ את החומה וישחית את העיר. ובשעה גורלית זו הגיעה אשה חכמה, הלוא היא שרח, המנהלת עם יואב משא ומתן ומבקשת ממנו שלא להשחית את העיר כולה בעוון שבע בן בכרי. ובזכותה, המורד הוצא להורג והכול על מקומו בא בשלום.

וכיצד הסיק המדרש שאישה חכמה זו היא שרח? כי אמרה: "אני שלומי אמוני ישראל!" בזה רמזה שהיא היא שרח בת אשר ש'השלימה' את מספר בני-ישראל ל-70 נפש.

 

שרח האירה עיניהם של חכמי התלמוד

גם בתקופת התלמוד, כאשר ישבו חכמים בבית המדרש ועסקו ביציאת מצרים. הסביר להם רבי יוחנן שמה שכתוב: "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" הכוונה היא שהמים הפכו כחומה אטומה. תוך שהם לומדים השקיפה בהם סרח בת אשר (במציאות הרגילה או מגן עדן) ואמרה: אני הייתי שם, והמים היו עשויים כחומה שקופה ומאירה כזכוכית.

 

דמותה של שרח מגלמת את תולדות ישראל

דמותה של סרח עוברת עם בני ישראל למצרים ומשם עולה עמם לארץ כנען, כאילו מגלמת את תולדות ישראל, כאשר מנהיגי העם נעזרים בה להניע מהלכים היסטוריים כבדי משקל, ובכך מסייעת לתוכנית האלוקית לצאת לפועל. קודם הירידה למצרים היא משכנעת את יעקב שיוסף עודנו חי, ובמצרים היא מזהה את משה כמושיעם של ישראל, וקודם היציאה ממצרים היא עוזרת למשה למצוא את עצמות יוסף כדי שלא תתעכב היציאה ממצרים. היא מצילה את יואב ואת כל עם ישראל ממלחמה קשה, ומה הפלא שהיא משקיפה על אמוראים בתוך לימודם בסוגיה הקשורה בנס קריעת ים סוף.

אכן שרח אינה סתם אישה אלמונית אלא אשה מפורסמת וחכמה הידועה בצדקותה ובמתינותה. וכמו המים שעמדו כחומה בנס קריעת ים סוף, כך חיי סרח כמו עצרו מלכת, כשהיא משמשת כעין חלון מאיר שבאמצעותו יכולים בני כל הדורות להשקיף על פלאי תולדות בני ישראל.

יש מסורות של יהודי פרס המספרות שבקרבת העיר אספהאן יש בית עלמין על שם שרח. שם קבורים יהודי העיר והיא ביניהם, אם כי, כאמור, על פי המדרש, היא נכנסה לגן עדן בחייה. ובכל אופן בטוח שהאריכה ימים והשפיעה על עם ישראל דורות על דורות.

 

פרסום תגובה חדשה

test email