סיפור של מסירות נפש – הברחת תפילין למחנה

יום שישי א׳ אב ה׳תשע״ו
אָנוּ קוֹרְאִים וְשׁוֹמְעִים רַבּוֹת עַל נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁסִּיְּעוּ לְבַעֲלֵיהֶן לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּרוּסְיָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית. בְּסִפּוּרִים אֵלּוּ מִשְׁתַּקְּפִים מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַסִּכּוּן הָעַצְמִי, שֶׁכֵּן הַקּוֹמוּנִיסְטִים עָצְרוּ וְהֶעֱבִירוּ לְמַחֲנוֹת עֲבוֹדָה נָשִׁים יְהוּדִיּוֹת שֶׁנִּתְפְּסוּ בְּסִיּוּעַ לִשְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

 

אָנוּ קוֹרְאִים וְשׁוֹמְעִים רַבּוֹת עַל נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁסִּיְּעוּ לְבַעֲלֵיהֶן לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּרוּסְיָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית. בְּסִפּוּרִים אֵלּוּ מִשְׁתַּקְּפִים מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַסִּכּוּן הָעַצְמִי, שֶׁכֵּן הַקּוֹמוּנִיסְטִים עָצְרוּ וְהֶעֱבִירוּ לְמַחֲנוֹת עֲבוֹדָה נָשִׁים יְהוּדִיּוֹת שֶׁנִּתְפְּסוּ בְּסִיּוּעַ לִשְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

בָּחַרְתִּי כָּאן בַּסִּפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מֵהָרַב יִצְחָק זִילְבֶּר,

הָרַב זִילְבֶּר הָיָה מוֹרֶה בָּכִיר לַמָּתֶמָטִיקָה בִּבְרִית הַמּוֹעֲצוֹת. הֱיוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר שַׁבָּת וּמִצְווֹת נוֹסָפוֹת, נִתְפַּס, נִשְׁפַּט וְנִשְׁלַח לְמַחֲנֵה עֲבוֹדָה – 'לאגר' – הַמְּרֻחָק כְּ-30-20 קִילוֹמֶטֶר מֵהָעִיר קאזאן שֶׁבְּחֶבֶל הַטָּטָרִים בִּצְפוֹן רוּסְיָה.

מִדֵּי פַּעַם הֻתַּר לָאֲסִירִים לִפְגֹּשׁ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם (בַּפְּגִישָׁה נָכְחוּ שְׁלוֹשָׁה שׁוֹטְרִים). בְּאַחַת הַפְּגִישׁוֹת הִצְלִיחַ רַבִּי יִצְחָק לְהַעֲבִיר פֶּתֶק לְאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית גיטא, וּבוֹ בַּקָּשָׁה שֶׁתְּחַפֵּשׂ וְתִקְנֶה עֲבוּרוֹ תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת וּקְטַנּוֹת בְּיוֹתֵר. לִקְרַאת הַפְּגִישָׁה הַבָּאָה תָּנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין בְּתוֹךְ מַגָּפֶיהָ שֶׁל בִּתָּם בַּת הַשָּׁלוֹשׁ, בְּאַחַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּבַשְּׁנִיָּה שֶׁל רֹאשׁ.

עֶצֶם הַחִפּוּשׂ אַחַר תְּפִלִּין בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה פָּשׁוּט וְעָלוּל הָיָה לַעֲלוֹת לָהּ בְּיֹקֶר. הַהַבְרָחָה הָיְתָה עוֹד יוֹתֵר מְסֻכֶּנֶת. אִם הָיְתָה נִתְפֶּסֶת הָיוּ אוֹסְרִים אוֹתָהּ מִיָּד, אַךְ הָרַבָּנִית גיטא לֹא וִתְּרָה. הִיא הִכִּירָה אֶת בַּעֲלָהּ הַצַּדִּיק וְיָדְעָה עַד כַּמָּה קִיּוּם מִצְוָה זוֹ יָקָר וְחָשׁוּב לוֹ. הִיא הִשִּׂיגָה אֶת הַתְּפִלִּין, וּכְשֶׁהִגִּיעַ מוֹעֵד הַפְּגִישָׁה לָקְחָה אוֹתָם אִתָּהּ. כְּשֶׁהִתְקָרְבָה לַמַּחֲנֶה הִנִּיחָה אוֹתָן עֲטוּפוֹת בַּבַּד בְּנַעֲלֵי בִּתָּם הַקְּטַנָּה, שֶׁגַּם הִיא הוּבְאָה לַפְּגִישָׁה. הָרַבָּנִית רָמְזָה לְבַעֲלָהּ שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַתְּפִלִּין. רַבִּי יִצְחַק לָקַח אֶת בִּתּוֹ עַל יָדָיו וְהוֹשִׁיבָה עַל בִּרְכָּיו. אַחַר כָּךְ חָלַץ אֶת מַגָּפֶיהָ, כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לְסַדֵּר וּלְנַקּוֹת אוֹתָם. הַמַּגָּפַיִם הָיוּ עַד גֹּבַהּ הַבֶּרֶךְ וּקְצָת רְחָבוֹת. גַּם רַבִּי יִצְחָק לָבַשׁ נַעֲלֵי צֶמֶר גְּבוֹהוֹת הַמַּגִּיעוֹת עַד הַבִּרְכַּיִם. כַּאֲשֶׁר חָלַץ מַגָּף אֶחָד הָפַךְ אוֹתוֹ לְכִוּוּן נַעֲלָיו הַגְּבוֹהוֹת, וְהַתְּפִלִּין נָשְׁרוּ לְתוֹךְ נַעֲלָיו. כָּךְ עָשָׂה גַּם עִם הַמַּגָּף הַשֵּׁנִי.

כָּאָמוּר, הַפְּגִישָׁה הָיְתָה תַּחַת עֵינֵיהֶם הַבּוֹחֲנוֹת שֶׁל שׁוֹמְרֵי הַמַּחֲנֶה, אַךְ הֵם לֹא הִרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר.

כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה? אוֹמֵר רַבִּי יִצְחָק: "אֶת הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם בְּחָכְמָה. בְּרוּסְיָה עוֹשִׂים דְּלָתוֹת גְּדוֹלוֹת מְאוֹד. בִּשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּדִי יוּכַל לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין!

מְעַט לִפְנֵי זְרִיחַת הַחַמָּה הָיִיתִי מִתְגַּנֵּב מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת כָּזוֹ, וְשָׁם, בֵּין הַדֶּלֶת וְהַקִּיר, הָיִיתִי מַנִּיחַ תְּפִלִּין וּמִתְפַּלֵּל עַד סוֹף שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אַחַר כָּךְ הָיִיתִי חוֹלְצָם וּמַנִּיחַ אוֹתָם בְּכִיס מְעִילִי".

הֱיוֹת שֶׁמִּדֵּי פַּעַם בְּאֶמְצַע הָעֲבוֹדָה הָיוּ שׁוֹטְרֵי הַמַּחֲנֶה בּוֹדְקִים אֶת הָאֲסִירִים, וּבַמַּחֲנֶה עַצְמוֹ לֹא הָיָה מָקוֹם בָּטוּחַ לְהַסְתִּירָם, הָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁהַתְּפִלִּין יִתְגַּלּוּ. גַּם לִבְעָיָה זוֹ מָצָא רַבִּי יִצְחָק עֵצָה. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲפָצִים יְקָרִים וְחָשַׁשׁ שֶׁיִּגְנְבוּ אוֹתָם, יָכוֹל הָיָה לְהַפְקִידָם בְּמִשְׂרַד הַמַּחֲנֶה וְלָשׁוּב לְקַחְתָּם מִשָּׁם מְאֻחָר יוֹתֵר. רַבִּי יִצְחַק הִפְקִיד שָׁם אֶת מְעִילוֹ אֲשֶׁר בְּכִיסוֹ הָעֶלְיוֹן הָיוּ מֻנָּחִים הַתְּפִלִּין הַקְּטַנּוֹת. לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ לִבְדֹּק מָה יֵשׁ בַּמְּעִיל. בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה הָלַךְ לִפְדּוֹת אֶת מְעִילוֹ, כְּשֶׁהַתְּפִלִּין נִמְצָאִים בְּתוֹכוֹ וּלְאַחַר שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין וְהִתְפַּלֵּל הֶחֱזִיר אֶת הַמְּעִיל לַמִּשְׂרָד וְהִפְקִידָם שֵׁנִית.

בַּחוּץ שָׂרַר קֹר שֶׁל 30-40 מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס, אַךְ רַבִּי יִצְחָק עָבַד לְלֹא מְעִיל עַל מְנַת שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹר עַל הַתְּפִלִּין.

מוֹסִיף רַבִּי יִצְחָק בְּחִיּוּךְ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ לְמַעְלָה מִשְּׁנָתַיִם שֶׁשָּׁהָה בַּמַּחֲנֶה, לֹא הִתְקָרֵר וְלֹא חָלָה לַמְרוֹת שֶׁעָבַד בְּלִי מְעִיל. כְּשֶׁשֻּׁחְרַר וְהָיוּ לוֹ בְּגָדִים חַמִּים – אָז הִתְקָרֵר!

רַבִּי יִצְחַק עָלָה לָאָרֶץ עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהָיָה מֵרָאשֵׁי הַפּוֹעֲלִים לְמַעַן חִזּוּק הַיַּהֲדוּת, שְׁמִירַת וְלִמּוּד הַתּוֹרָה בֵּין הָעוֹלִים מֵרוּסְיָה וַאֲלָפִים אֲלָפִים נֶהֱנוּ לְאוֹרוֹ. הוּא וְאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית גיטא עָסְקוּ תָּמִיד בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד נִסְתָּרִים.

פרסום תגובה חדשה

test email