פרשת וילך – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום חמישי ד׳ תשרי ה׳תשע״ז
בפרשת וילך מעודד משה את בני ישראל העומדים להיכנס לארץ. הוא ממנה את יהשע במקומו, ומביא להם את שירת האזינו לעד שלא יעברו על דברי תורה.

לִקְרַאת מוֹתוֹ מְעוֹדֵד מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדִים לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ

מֹשֶׁה כְּבָר סִיֵּם לְשַׁנֵּן לִפְנֵי הָעָם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית, אֶת הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת שֶׁכּוֹלְלוֹת תּוֹכָחוֹת וְאַזְהָרוֹת, וּכְבָר הוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁלֹּא יָבוֹא לָאָרֶץ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן יַנְחִיל לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, כִּי גַּם מִכָּאן וְאֵילָךְ יִהְיֶה הַשֵּׁם עִמָּהֶם בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם.

עַכְשָׁו – בַּיּוֹם שֶׁמָּלְאוּ לְמֹשֶׁה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהַשֵּׁם הוֹדִיעוֹ: "הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת", הִגִּיעַ יוֹם מוֹתוֹ! – יוֹצֵא הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן מֵאָהֳלוֹ הַסָּמוּךְ לַמִּשְׁכָּן וְסוֹבֵב מֵאֹהֶל לָאֹהֶל, מִמִּשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה וּמִשֵּׁבֶט לְשֵׁבֶט, כְּדֵי לְדַבֵּר עִם כֻּלָּם בְּאֹפֶן אִישִׁי, וְלוֹמַר לָהֶם דִּבְרֵי עִדּוּד וְנֶחָמָה. הוּא נִכְנַס יְחִידִי לְכָל אֹהֶל וְיוֹצֵא עִם יוֹשְׁבֵי הָאֹהֶל הַמְּסָרְבִים לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.

הוּא מוֹדִיעָם שֶׁעַל פִּי רְצוֹן הַשֵּׁם הִגִּיעָה שְׁעַת פְּרֵדָתוֹ מִן הָעוֹלָם, וּבְכָל אֹפֶן הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵם. הַשֵּׁם יַשְׁמִיד מִפְּנֵיהֶם אֶת הַגּוֹיִים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְהֵם יִירָשׁוּהָ. יְהוֹשֻׁעַ יִהְיֶה הַמַּנְהִיג הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהֶם, וְהוּא יְבִיאֵם לָאָרֶץ וִיחַלֵּק אוֹתָהּ לָהֶם בְּנַחֲלָה.

בְּיוֹדְעוֹ שֶׁזֶּהוּ יוֹם מוֹתוֹ כָּתַב שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר סִפְרֵי תּוֹרָה, שְׁנֵים עָשָׂר סְפָרִים לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְאֶחָד הִנִּיחַ בָּאָרוֹן לַהוֹכָחָה מַהִי תּוֹרַת אֱמֶת, לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְזַיֵּף אֶת הַתּוֹרָה. חָשַׁב מֹשֶׁה, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי עָסוּק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיִּים, תִּתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה וְלֹא אָמוּת, אָמַר הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה: "קָרְבוּ יָמֶיךָ, אוּלָם אֵין אַתָּה בָּטֵל מִן הָעוֹלָם". וְאָכֵן מֹשֶׁה עֲדַיִן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ… כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, עָלָיו נֶאֱמַר: "יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת", וּכְדָוִד, עָלָיו נֶאֱמַר: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.

מֹשֶׁה מוֹסֵר אֶת הַנְהָלַת הָעָם לִידֵי יְהוֹשֻׁעַ לְעֵינֵי כֹּל יִשְׂרָאֵל

בְּמַעֲמַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֹשֶׁה מְבָרֵךְ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וּמְעוֹדְדוֹ: "חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ". "תָּבוֹא" וְלֹא "תָּבִיא", כִּי רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכוֹחוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ יָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּפִי שֶׁנִּשְׁבַּע לָהֶם. יְהוֹשֻׁעַ הוּא רַק הַשָּׁלִיחַ לְחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ לְנַחֲלוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְכָל זֹאת, כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה מְדַבֵּר עִם יְהוֹשֻׁעַ בִּיחִידוּת הוּא אוֹמֵר לוֹ: "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת הָעָם. אַתָּה הַמַּנְהִיג שֶׁבְּיָדוֹ מֻפְקָד הָעֵדֶר". כְּלוֹמַר, "אַתָּה הַמַּנְהִיג שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם וְלֹא לְפַחֵד כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יְסַיֵּעַ לְךָ, וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ. אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם אֶת הָאָרֶץ".

מֹשֶׁה מְצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים לִקְרֹא אֶת כָּל הַתּוֹרָה בְּסוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וּבְמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל

בְּאוֹתוֹ יוֹם כָּתַב מֹשֶׁה אֶת כָּל הַתּוֹרָה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ שֶׁדִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם כַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁעַל לוּחוֹת הַבְּרִית. לְעֵדוּת לְדוֹרוֹ וּלְדוֹרוֹת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל חַיָּבִים בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת.

מֹשֶׁה מוֹסֵר אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁכָּתַב לַכֹּהֲנִים הַמְּצֻוִּים בִּמְיֻחָד עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּנֵי לֵוִי הַמְּצֻוִּים לָקַחַת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְלָשִׂים אוֹתוֹ לְצַד הַלּוּחוֹת שֶׁבַּאֲרוֹן בְּרִית הַשֵּׁם לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם מֻפְקָדִים לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, וְלָכֵן נִקְרְאוּ "שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה".

וְכָאן סָמוּךְ לְמִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ לְמֶלֶךְ מְצַוֶּה מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת "מִצְוַת הַקְהֵל". עַל פִּיהָ מִתְאַסְּפִים כָּל יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים נָשִׁים וָטָף בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁלְּאַחַר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְהַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לִפְנֵיהֶם חֵלֶק מִסֵּפֶר דְּבָרִים. כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת קַבָּלַת עֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וּכְדֵי לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. זֶהוּ מַעֲמָד חָשׁוּב בְּיוֹתֵר הַמַּזְכִּיר אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי.

הַשִּׁירָה תִּהְיֶה לְעֵדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עַל הַתּוֹרָה

בְּמִצְוַת הַשֵּׁם מֹשֶׁה קוֹרֵא לִיהוֹשֻׁעַ, וּשְׁנֵיהֶם מִתְיַצְּבִים בְּאֹהֶל מוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל יְהוֹשֻׁעַ שֶׁפָּנָיו כַּלְּבָנָה מִקְּצָת זִיו חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁפָּנָיו כַּחַמָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַשָּׁמַיִם מִתְכַּסִּים קַדְרוּת, וְעָנָן יוֹרֵד עַל הָאֹהֶל לְאוֹת אֵבֶל עַל סִיּוּם תַּפְקִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

וְאָז הַשֵּׁם מוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה שֶׁאַחֲרֵי מוֹתוֹ עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהָפֵר אֶת הַבְּרִית וְלַחְטֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה. וְלָכֵן הַשֵּׁם יַסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם, וְלֹא יְנַהֵל אוֹתָם בְּדֶרֶךְ נִסִּית שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, וְיָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת רַבּוֹת וְיִתְקַיְּמוּ בָּהֶם כָּל הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דְּבָרִים. הֵם יִסְבְּלוּ מֵאוֹיְבֵיהֶם שֶׁיִּתְנַכְּלוּ לָהֶם – זֶהוּ הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁל כַּעַס, שֶׁיַּרְגִּישׁוּ שֶׁהַשֵּׁם אֵינוֹ עוֹזֵר לָהֶם, אוֹ הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁל חִבָּה, כְּאָב שֶׁרוֹאֶה בְּסֵבֶל בְּנוֹ וּמַסְתִּיר פָּנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא לִרְאוֹת בְּסִבְלוֹ. אוּלָם אִם יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, יַסְתִּיר פָּנָיו מֵחֲטָאֵיהֶם וְיוֹשִׁיעֵם.

וְאָכֵן בְּרֹב רַחֲמָיו, אַף שֶׁבִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אֶת עַמּוֹ, אֵין הוּא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם כְּלָיָה.

לְשֵׁם כָּךְ בָּאָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת – שִׁירַת הַאֲזִינוּ – לְעֵד לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם הִתְרָה בָּהֶם קֹדֶם שֶׁהֶעֱנִישָׁם.

מֹשֶׁה כָּתַב אֶת "דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל סֵפֶר" וְצִוָּה לָשִׂים אוֹתוֹ בָּאָרוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד

הַתּוֹרָה הִיא הַתְּרוּפָה הַבְּדוּקָה לְהֶסְתֵּר הַפָּנִים. עֵדוּת לְכָךְ הִיא שִׁירַת הַאֲזִינוּ הַמְּלֵאָה אֱמוּנָה, בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה, שֶׁבָּהּ כְּתוּבִים כָּל הַתְּנָאִים לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ. בָּהּ גַּם כָּתוּב כָּל מַה שֶּׁיִּקְרֶה לְיִשְׂרָאֵל, אִם לֹא יְקַיְּמוּ אֶת הַתְּנַאי לְבִטְחוֹנָם, שֶׁהוּא קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה.

הַשִּׁירָה הַזֹּאת תִּשָּׁמֵר לְדוֹרוֹת לְעֵד הֵן לְטוֹב וְהֵן לְמוּטָב. עַל יָדָהּ יֵדְעוּ שֶׁהַשֵּׁם הִתְרָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרֹאשׁ. וְעַל יָדָהּ יִרְאוּ שֶׁהַשֵּׁם צוֹפֶה הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, יוֹדֵעַ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יֶחְטְאוּ, וְהוּא גַּם מַבְטִיחַ לָהֶם, שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲזֹב אֶת חֲטָאֵיהֶם וְלַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהִוָּשַׁע.

וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה לְיִשְׂרָאֵל, וְגַם עַל הַגּוֹיִים תַּעֲבֹר רוּחַ אַחֶרֶת וַיָּבוֹאוּ לְסַיֵּעַ לְיִשְׂרָאֵל וְאַף לְהַלֵּל אוֹתָם וּלְהַרְנִין אֶת לִבָּם.

פרסום תגובה חדשה

test email