פרשת בראשית – בראשית ברא… והארץ הייתה תוהו ובוהו

הקראת כתבה
יום ראשון ד׳ כסלו ה׳תשע״ז
בראשית ברא אלקים… והארץ היתה תהו… אשר ברא אלקים לעשות – לתקן. בריאת העולם מלמעלה היתה כפי שהוא באופן של גילוי ויופי, אולם באופן של עולם התהו, והתיקון לזה בעבודת האדם, אשר ברא אלקים לעשות – לתקן.
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו
העיר

 

בס״ד. ש״פ בראשית, כ״ז תשרי, מבה״ח מרחשון ה׳תשל״ב

 

בראשית[1] ברא אלקים את השמים ואת הארץ[2], והנה לכאורה מפסוק זה משמע שהבריאה של השמים והארץ היתה בתכלית השלימות, וא״כ צריך ביאור במ״ש אח״כ[3] והארץ היתה תהו וגו׳, דאיך אפשר שהבריאה כפי שהיא ע״י הקב״ה תהי׳ במצב של תהו ובהו. גם מהו שנאמר אח״כ[4] כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות, ואמרו רז״ל[5] לעשות לתקן, שכל מה שנברא במעשה בראשית צריך תיקון, דלכאורה איך מתאים זה עם המפורש שבראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ.

 

ולהבין כל זה יש להקדים תחילה מ״ש[6] שקר החן והבל היופי אשה יראת הוי׳ היא תתהלל, ואמרו רז״ל[7] שקר החן זה דורו של משה והבל היופי דורו של יהושע, ויש אומרים שקר החן דורו של משה ויהושע והבל היופי דורו של חזקיהו, אשה יראת ה׳ היא תתהלל זה דורו של ר׳ יהודה ב״ר אילעי, ופרש״י שהיו עניים ועסקו בתורה. ומבואר בזה בהמשך ראש השנה תרל״ב[8], דהנה כתיב[9] ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, דתואר הוא בציור האברים שהן לפי ערכם הראוי כתמונתם, ומראה הוא בזיו קלסתר הפנים בשופרי׳ וזיו הפנים. ורחל היו בה ב׳ המעלות. ובעבודה בחי׳ תואר הו״ע מצוות עשה, דרמ״ח פקודין אינון רמ״ח אברין דמלכא[10], שזהו בהאור השייך אל הכלים, ומראה הוא בזיו הפנים היינו במצוות ל״ת שזה שייך לספירת החכמה דחכמת אדם תאיר פניו[11]. וזהו ענין ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, היינו כנסת ישראל, כאשר הצדיקים המקיימים מצוות כראוי ובכוונה הרצוי׳ ובשמחה של מצוה שהם בבחי׳ יפת תואר ויפת מראה.

 

אמנם כל זה הוא בזמן הבית כשהי׳ גילוי אלקות וכו׳. אך כאשר מפני חטאינו גלינו מארצנו[12] ונעשה ענין הגלות, אז נקראת כנסת ישראל בשם אסתר, דאמרו רז״ל[13] אסתר מן התורה מנין ואנכי[14] הסתר אסתיר פני ביום ההוא, שזהו כנגד ב׳ בחינות יופי שחסרים בזמן הגלות. אמנם העצה לזה הוא ענין התשובה שהיא למעלה מן המצוות, שעי״ז ממשיכים עצמות אוא״ס ב״ה, שזהו ע״י המסירות נפש בפועל שהיתה בזמן אסתר, וכן הוא בזמן הגלות בכלל. וזהו מה שאמרו רז״ל[15] אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עלי׳, דירקרוקת היינו שלא הי׳ בה היפת תואר ויפת מראה במצוות עשה ומצוות ל״ת, ומ״מ חוט של חסד משוך עלי׳, שע״י התשובה במסירות נפש בפועל ממש נמשך בחי׳ ורב חסד וכו׳. ובפרט שע״י העבודה דמסירות נפש מגיעים לתכלית העלי׳ שבענין התשובה, התשובה דוהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה[16], כמבואר בכמה מקומות[17].

 

וזהו שקר החן זה דורו של משה כו׳ אשה יראת הוי׳ היא תתהלל זה דורו של ר׳ יהודה ב״ר אילעי, כי הגילויים שנמשכים ע״י שלימות העבודה דיפת תואר ויפת מראה אין זה שלימות ותכלית הכוונה, כי ההמשכה היא רק מבחי׳ הגילויים. ודוקא ע״י העבודה בדורו של ר׳ יהודה ב״ר אילעי, שאז היו כל הגזירות וכו׳ ומ״מ עסקו בתורה במסירות נפש בפועל ממש, הרי עי״ז ממשיכים עצמות א״ס. וזהו גם הביאור בתורת אדמו״ר הזקן[18] בענין והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה[19], דבעיקר הי׳ משה רבינו עניו בפני דרא דעקבתא דמשיחא מחמת המסירות נפש שלהם וכו׳, כי דוקא דרא דעקבתא דמשיחא ע״י המסירות נפש שלהם ממשיכים בחי׳ עצמות א״ס, משא״כ בדורו של משה הרי שקר החן וכו׳.

 

ובזה יובן מ״ש בראשית ברא אלקים גו׳ והארץ היתה תהו גו׳ אשר ברא אלקים לעשות לתקן. דבריאת העולם מלמעלה היתה כפי שהוא באופן של גילוי ויופי, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, אבל זהו באופן של עולם התהו, והארץ היתה תהו, ואח״כ הי׳ שבירת הכלים דתהו[20], ואח״כ התיקון לזה הוא ע״י עבודת האדם20, אשר ברא אלקים לעשות לתקן, כי דוקא ע״י עבודת האדם ממשיכים את העצמות, כי נתאוה הקב״ה להיות לו ית׳ דירה בתחתונים[21], וכמאמר[22] שוקיו עמודי שש[23] זה העולם שנשתוקק הקב״ה לבראותו, דשורש התשוקה והתאוה היא בעצמותו ית׳[24], ולכן דוקא ע״י עשיית הדירה בתחתונים ע״י האדם נמשך העצמות. וזהו גם מ״ש[25] את הוי׳ האמרת היום גו׳ והוי׳ האמירך היום, דדוקא ישראל יש בכחם לפעול למעלה את הוי׳ האמרת היום, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם[26], המשכת העצמות, ואז והוי׳ האמירך היום, שנמשך הענין מלמעלה וכו׳[27].

 

 

מקורות והערות

[1]בתחילת ההנחה נרשם שזהו ״ראשי פרקים״ בלבד. לכללות מאמר זה ראה ד״ה ולקחתם לכם תרל״ב (י״ל בקונטרס בפ״ע – קה״ת, תש״נ). וראה גם ד״ה הנ״ל עטר״ת (סה״מ עטר״ת ע׳ כז ואילך).

[2]ריש פרשתנו (בראשית א, א).

[3]שם, ב.

[4]שם ב, ג.

[5]ב״ר פי״א, ו ובפרש״י.

[6]משלי לא, ל.

[7]סנהדרין כ, א.

[8]ד״ה ולקחתם לכם (הנ״ל הערה 1). ועד״ז בד״ה הנ״ל עטר״ת (הנ״ל שם).

[9]ויצא כט, יז.

[10]ראה זח״א קע, ב. תקו״ז תיקון ל (עד, סע״א). תניא רפכ״ג. אגה״ת רפ״א. ועוד.

[11]קהלת ח, א.

[12]נוסח תפילת מוסף דיו״ט.

[13]חולין קלט, ב.

[14]וילך לא, יח.

[15]מגילה יג, א.

[16]קהלת יב, ז.

[17]לקו״ת בלק עד, א. ר״פ האזינו. ובכ״מ.

[18]ראה תו״א שמות נב, ב. וראה תו״ח שמות סד, ב. סה״מ עטר״ת ע׳ תסד. תרפ״ה ע׳ קיב. תרפ״ט ס״ע 215-6 (קונטרסים ח״א נג, ב). תרצ״ז ס״ע 298-9 (תש״י ע׳ 237). תרח״ץ ע׳ קע. תש״ב ע׳ 13.

[19]בהעלותך יב, ג.

[20]בכ״ז – ראה בארוכה ד״ה שובה ישראל שנה זו (סה״מ תשל״ב ע׳ 8 ואילך) וד״ה כי חלק ה׳ עמו שנה זו (סה״מ דברים ח״ב ע׳ רסג ואילך).

[21]ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. במדב״ר פי״ג, ו. תניא רפל״ו.

[22]במדב״ר רפ״י.

[23]שה״ש ה, טו.

[24]אוה״ת בלק ע׳ תתקצז. המשך תרס״ו ס״ע ג. שם ס״ע ז. סה״מ תש״ב ע׳ 34. ובכ״מ.

[25]תבוא כו, יז-יח. וראה בכ״ז ד״ה את הוי׳ האמרת תש״ל (סה״מ מלוקט ח״ב ע׳ פז ואילך).

[26]ברכות ו, א.

[27]חסר הסיום. המו״ל.

 

פרסום תגובה חדשה

test email