פרשת לך לך – לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך

יום שני ו׳ כסלו ה׳תשע״ז
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך… מבאר רבינו הזקן בתורה אור שהליכה זו יש בה שני ענינים, כמו שכתוב: וילך למסעיו, מסעיו לשון רבים, שהם שני מסעות, ממטה למעלה וממעלה למטה…
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו

 

בס״ד. ש״פ לך לך, יו״ד מרחשון ה׳תשמ״ב

 

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך גו׳[1], ומבאר רבינו הזקן בתורה אור (ריש פרשתנו[2]) דהליכה זו יש בה ב׳ ענינים, כמ״ש[3] וילך למסעיו, מסעיו לשון רבים, שהם ב׳ מסעות, ממטה למעלה וממעלה למטה כו׳. ובענין ההליכה מלמעלה למטה ממשיך ומבאר שם, דאברם הוא אב רם, שכל הנעלם מכל רעיון, ומדרגא זו צריך ללכת מלמעלה למטה עד שבא אל הארץ אשר אראך1, בחי׳ המלכות, ועד לארץ כפשוטה. אמנם, אף שהליכה זו היא בבחי׳ ירידה מלמעלה למטה, מ״מ הרי ע״י ירידה זו ניתוסף עילוי באברם שנקרא שמו אברהם, היינו שניתוספה בו אות ה׳, כי אב המון גוים נתתיך[4], כלומר, דמשום שירד למטה להיות אב המון גוים, לפיכך ניתוספה בו אות ה׳, כי בכדי לרדת למטה יותר צריך שיומשך בו מדרגא נעלית יותר. ובדוגמת החכם שכשהוא צריך להשפיע לקטן (בשנים או בשכל) הרי הוא צריך לבינה יתירה כדי להשפיע. דיש חכמים גדולים שאין ביכולתם להשפיע למטה ממדריגתם, ודוקא שלמה המלך שהי׳ חכם מכל האדם[5], לכן נאמר בו[6] וידבר שלשת אלפים משל, היינו שהוריד את הדבר-שכל שלשת אלפים מדריגות, ובכל מדריגה הי׳ צריך להלבישו במשל שהוא דבר זר הדומה אל הנמשל [וע״ד מה שמובא בכמה מדרשי חז״ל משל למלך מלכי המלכים הקב״ה ממלך בשר ודם], והוא משום שהי׳ בו בינה יתירה. ועד״ז בעניננו, דבכדי שיוכל להיות הירידה משכל הנעלם מכל רעיון אל הארץ אשר אראך, עד שיהי׳ אב המון גוים, הי׳ צריך שתתוסף בו אות ה׳.

 

וענין ההליכה שמלמטה למעלה, מובא בדרושי חסידות (גם) בפ׳ לך לך [ומזה שהובא פירוש זה בדרושי פ׳ לך לך מובן דפירוש זה מוכרח הוא (לא רק ממקום אחר, אלא) גם מצד פ׳ לך לך], וכן הוא גם הפירוש הפשוט במ״ש לך לך גו׳, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו[7], שהליכה זו היתה מארצך וממולדתך ומבית אביך, היינו מחרן, שהוא חרון אף של מקום בעולם[8], ומאור כשדים, אל הארץ אשר אראך. ואף שאז היתה זו ארץ כנען, כמ״ש[9] והכנעני אז בארץ, מ״מ הרי פירש רש״י שהכנעני הי׳ הולך וכובש אז את ארץ זו ועדיין היתה ארצו של שם, וגם כשהיתה ארץ כנען, הרי זה שלא בערך למעלה מחרן ומאור כשדים כו׳, וכמ״ש[10] בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו׳, דנוסף להפירוש למעליותא[11], דעבר הנהר קאי על השכל הנעלם מכל רעיון, הרי ידוע הפירוש בזה לגריעותא[12], כסיום הכתוב (ויעבדו אלקים אחרים), דתרח הי׳ עובד עבודה זרה ואברהם הי׳ משבר צלמי אביו כו׳[13]. וזהו לך לך מלמטה למעלה, דאחרי שפעל את שבירת הצלמים בבית אביו ובמולדתו, הרי אחרי זה הי׳ הולך אל הארץ אשר אראך, אל ארץ ישראל, ויקרא שם בשם ה׳ א-ל עולם[14], וכפרש״י[15] דבהיותו בבית אביו הי׳ רק אלקי השמים, היינו שהעולם הוא מציאות בפני עצמו והקב״ה הוא א-ל העולם, ואח״כ פעל שיהי׳ גם אלקי הארץ, א-ל עולם, שהעולם ואלקות כולא חד[16]. וכמ״ש הרמב״ם (בהלכות עבודה זרה[17]) בסדר עבודת אברהם אבינו בעולם.

 

והנה ב׳ פירושים הנ״ל שייכים וקשורים זה בזה[18]. והענין הוא, דבכדי שתהי׳ הירידה מלמעלה למטה, משכל הנעלם מכל רעיון עד למטה מטה, צריך ע״ז נתינת כח ממדריגה נעלית, כנ״ל, אשר זה (הנתינת כח) נעשה ע״י העלי׳ שלפני זה מלמטה למעלה, ודוקא עי״ז יכול לרדת אח״כ למטה מטה. וע״י הירידה למטה באים אל הארץ אשר אראך, שאראה ואגלה אותך[19], את אברהם, היינו ששם דוקא מתגלית מעלתו של אברהם אבינו.

 

והנה כשם שהי׳ באברהם אבינו, דכתיב בי׳[20] אחד הי׳ אברהם, ונקרא אברהם העברי[21] שכל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד[22], עד״ז הוא בכאו״א מישראל, שיש לו הכל בירושה מאברהם אבינו[23], וצ״ל אצלו העבודה בב׳ האופנים, דבתחילת עבודתו בבוקר (בכל יום) הרי הוא עולה מלמטה למעלה בסולם התפילה[24], קריאת שמע ותפילה, שזוהי עלי׳ בעילוי אחר עילוי, וזהו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך[25], שיוצא מרצונותיו ומהרגליו ומשכלו ומדותיו ועולה למעלה מעלה, ואח״כ, ע״י נתינת כח זו, באים להעבודה דהנהג בהן מנהג דרך ארץ[26], ירידה מלמעלה למטה. ובזה מתגלה אשר אראך, גילוי מעלתו של כאו״א מישראל, וגם אשר אראך גילוי אלקות. כי ע״י הירידה למטה הרי הוא עולה לשרשו ומקורו, ויתירה מזו, דעולה למעלה משרשו ומקורו, למעלה משורש הנאצלים, בשרשו ומקורו האמיתי, כמ״ש[27] והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, שזהו אמיתית ענין התשובה[28].

 

והנה ע״י עבודה בב׳ קוים אלו, באים להגילוי דלעתיד לבוא דכתיב בי׳[29] והתהלכתי בתוככם, ב׳ מיני הילוך[30], ואולך אתכם קוממיות[31], ב׳ קומות[32], שזהו ע״י מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות במיוחד[33], ובפרט בעקבתא דמשיחא, ועי״ז באים אל הארץ אשר אראך, גילוי אלקות בבחי׳ ראי׳, כמ״ש[34] ולא יכנף עוד מוריך, בלי לבושים[35]. וכבר הי׳ לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה שהי׳ בבחי׳ ראי׳35, אבל זה הי׳ רק מעין הגילוי דלעתיד לבוא. ולעתיד לבוא יהי׳ הכל בבחי׳ ראי׳, כמבואר בארוכה בשער האמונה[36] (ובקיצור בלקו״ת[37]) דלימוד התורה לעתיד לבוא יהי׳ בבחי׳ ראי׳. וזה נפעל ע״י העבודה בב׳ מיני הילוך עתה, שבכללות הם תורה ומצוות, דתורה ענינה מלמעלה למטה, כמ״ש[38] מן השמים השמיעך את קולו גו׳, ומצוות ענינם העלאת הדברים הגשמיים למעלה (כמבואר בתו״א בתחילתו), דעי״ז באים לקיום היעוד ואולך אתכם קוממיות, והייתי לכם לאלקים29, במהרה בימינו ממש.

 

 

מקורות והערות


[1]ריש פרשתנו (לך לך יב, א).

[2]יא, א ואילך. וראה גם תו״ח פרשתנו פ, א ואילך. אוה״ת שם (כרך ד) תרפה, א ואילך. שם (כרך ו) תתרעב, א ואילך. ד״ה זה תשל״ח (לעיל ע׳ קעד ואילך).

[3]פרשתנו יג, ג.

[4]שם יז, ה.

[5]מלכים-א ה, יא.

[6]שם, יב.

[7]שבת סג, א. וש״נ.

[8]פרש״י ס״פ נח. וראה לקו״ש חט״ו ע׳ 63 ואילך (ובהערה 3 שם).

[9]פרשתנו יב, ו.

[10]יהושע כד, ב.

[11]אוה״ת שם (כרך ד) תרפב, ב.

[12]אוה״ת שם. וראה פסחים קטז, א.

[13]ב״ר פל״ח, יג. וראה גם רמב״ם הל׳ ע״ז פ״א ה״ג.

[14]וירא כא, לג. וראה סוטה י, סע״א ואילך.

[15]חיי שרה כד, ז. נת׳ בלקו״ש שם ע׳ 158 ואילך.

[16]לקו״ת תבוא מב, ד. מג, ג. המשך תער״ב ח״א פקל״ג (ע׳ רנז ואילך). ובכ״מ.

[17]שם.

[18]ראה לקו״ש ח״ג ע׳ 782. ועוד.

[19]תו״א שם. תו״ח שם פא, רע״א. אוה״ת שם (כרך ו) תתרעא, א.

[20]יחזקאל לג, כד.

[21]פרשתנו יד, יג.

[22]ב״ר פמ״ב, ח.

[23]ראה תניא פי״ח. תו״ח תצוה תקלז, סע״ב.

[24]ראה זח״א רסו, ב. ח״ג שו, ב. סה״מ קונטרסים ח״ב שיח, ב ואילך.

[25]ראה לקו״ש ח״כ ע׳ 59. וש״נ.

[26]ברכות לה, ב.

[27]קהלת יב, ז.

[28]ראה לקו״ת ר״פ האזינו. שם ר״פ בלק.

[29]בחוקותי כו, יב.

[30]אמרי בינה שער הק״ש פפ״ז. ספפ״ח ואילך. לקו״ת פ׳ ראה כו, א. מאמרי אדה״ז הנחות הר״פ ע׳ קנז. תקס״ט ע׳ קלא ואילך. אוה״ת בחוקותי (כרך ב) ע׳ תרמ ואילך. וראה גם ד״ה לך לך תשל״ח ס״ה (לעיל ע׳ קעח). ד״ה והתהלכתי בתוככם תשי״א (סה״מ ויקרא ע׳ רנז ואילך). וש״נ.

[31]בחוקותי שם, יג.

[32]ב״ב עה, א. סנהדרין ק, א. וראה אמרי בינה שם פפ״ט. אוה״ת שם ע׳ תרנג. תערב-ג. ד״ה לך הנ״ל שם.

[33]ראה תניא רפל״ז.

[34]ישעי׳ ל, כ.

[35]תניא פל״ו (מו, א).

[36]לאדהאמ״צ – פרק ס (צד, א ואילך).

[37]ראה לקו״ת צו יז, א.

[38]ואתחנן ד, לו.

 

פרסום תגובה חדשה

test email