פרשת וישלח – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום שלישי י״ד כסלו ה׳תשע״ז
פרשת וישלח עוסקת בעיקרה במפגש שבין יעקב ועשיו. היא מתארת גם את המאבק שבין יעקב לשרו של עשיו, צרת דינה וכיבוש שכם, לדת בנימין ועוד.

 

 

יַעֲקֹב מִתְכּוֹנֵן לַפְּגִישָׁה עִם עֵשָׂו

לְאַחַר שֶׁנִּפְרַד יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו לָמַד בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְעָבַד בְּבֵית לָבָן עֶשְׂרִים שָׁנָה. עַכְשָׁו לְאַחַר פְּרֵדָה שֶׁל שְׁלוֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים מֵעֵשָׂו, כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב מִתְקָרֵב לְבֵיתוֹ, הוּא רוֹצֶה לִפְגֹּשׁ אֶת עֵשָׂו בְּתִקְוָה שֶׁהַזְּמַן עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְעֵשָׂו נִרְגַּע. הוּא שׁוֹלֵחַ שְׁלִיחִים לְאֶרֶץ שֵׂעִיר, לִשְׂדֵה אֱדֹם, לְהַשְׁלִים עִם אָחִיו וְלִבְדֹּק מָהֶן כַּוָּנוֹתָיו. וְהִנֵּה יַעֲקֹב שׁוֹמֵעַ שֶׁעֵשָׂו בָּא לִקְרָאתוֹ בְּלִוְיַת אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. אָמְנָם יַעֲקֹב מְלֻוֶּה בִּשְׁנֵי מַחֲנוֹת מַלְאָכִים, מַלְאֲכֵי חוּצָהּ לָאָרֶץ שֶׁלִּוּוּהוּ עַד הֲלוֹם, וּמַלְאֲכֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתוֹ. בְּכָל זֹאת פַּחַד יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו הַשּׁוֹאֵף לִנְקֹם בּוֹ. חָשַׁשׁ כִּי חָטָא בְּכִבּוּד הוֹרִים, שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הוֹרָיו, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יָכֹל לְכַבְּדָם. וְעוֹד חָשַׁשׁ, שֶׁשְּׁמִירַת הַמַּלְאָכִים הָיְתָה בְּחֶסֶד וְלֹא בְּדִין, וְהוּא נָדַר שֶׁיֵּהָנֶה רַק מִמַּה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ עַל פִּי דִּין. 

יַעֲקֹב חוֹשֵׁשׁ מִמִּלְחָמָה עִם עֵשָׂו. אֵין הוּא רוֹצֶה לַהֲרֹג אֶת עֵשָׂו, אוּלָם גַּם אֵין הוּא רוֹצֶה לְהִפָּגַע מִמֶּנּוּ. רָצָה יַעֲקֹב לִשְׁלֹחַ אֶל עֵשָׂו שְׁלִיחִים מֵאֲנָשָׁיו, אוּלָם אַף אֶחָד לֹא הִסְכִּים. הֵבִין יַעֲקֹב שֶׁרַק הַמַּלְאָכִים שֶׁלִּוּוּהוּ מַתְאִימִים לַתַּפְקִיד. לָבְשׁוּ הַמַּלְאָכִים דְּמוּת אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ בִּשְׁלִיחוּת יַעֲקֹב. כְּדֵי לְרַכֵּךְ אֶת עֵשָׂו קָרָא לוֹ יַעֲקֹב "אֲדוֹנִי" וּלְעַצְמוֹ קָרָא "עַבְדְּךָ". גַּם אָמַר לוֹ "עִם לָבָן גַּרְתִּי", כְּלוֹמַר, "נִשְׁאַרְתִּי גֵּר וְלֹא עָלִיתִי לִגְדֻלָּה". "גַּרְתִּי" בַּגִּימַטְרִיָּא "תַּרְיַ"ג", תַּרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי. "כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי קִבַּלְתִּי בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתִי וְלֹא בִּגְלַל בִּרְכוֹת אַבָּא, אָז הָבָה נִתְפַּיֵּס".

אוּלָם עֵשָׂו קִבֵּל אֶת הַמַּלְאָכִים בְּכַעַס וְלֹא רָצָה לְהִתְפַּיֵּס. הִתְקִין יַעֲקֹב עַצְמוֹ לִשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: דּוֹרוֹן – עֲדָרִים עֲדָרִים שֶׁל צֹאן, בָּקָר וּגְמַלִּים וְרֶוַח בֵּינֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּוָּצֵר הָרֹשֶׁם שֶׁהַמַּתָּנָה אַדִּירָה, תְּפִלָּה – בִּקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו". תּוֹךְ שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַבְטָחוֹת הַשֵּׁם. וּבְלֵית בְּרֵרָה גַּם לְמִלְחָמָה – חִלֵּק אֶת אֲנָשָׁיו לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת, שֶׁאִם יִפָּגַע הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד יִשָּׁאֵר הַשֵּׁנִי לִפְלֵטָה, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַדְרִיךְ אֶת שְׁלִיחָיו מַה לּוֹמַר לְעֵשָׂו.

 

מַאֲבָק עִם דְּמוּת מִסְתּוֹרִית

טֶרֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר עוֹבֵר יַעֲקֹב אֶת נַחַל יַבּוֹק מַעֲבִיר אֶת נָשָׁיו וִילָדָיו כְּדֵי לְהַסְתִּירָם מֵעֵשָׂו. וּכְצַדִּיק הֶחָס עַל מָמוֹנוֹ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, חוֹזֵר יַעֲקֹב לְעֵבֶר הַנָּהָר, לִטֹּל פַּכִּים קְטַנִּים שֶׁשָּׁכַח קֹדֶם לָכֵן. וּמִכֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ לְסַכָּנָה נֶעֱנַשׁ וַעֲזָבוּהוּ הַמַּלְאָכִים וְנוֹתַר לְבַדּוֹ! וְהִנֵּה מִתְרַחֵשׁ דָּבָר נִפְלָא – לְפֶתַע עוֹמֵד לִפְנֵי יַעֲקֹב שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מַלְאָךְ שְׁמֵימִי בִּדְמוּת אָדָם, אִתּוֹ נֶאֱלַץ יַעֲקֹב לְהֵאָבֵק עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. הַמַּלְאָךְ נִסָּה לְהַפִּיל אֶת יַעֲקֹב, אוּלָם לֹא יָכֹל לוֹ, רַק נָקַע אֶת כַּף יְרֵכוֹ. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר הִתְחַנֵּן הַמַּלְאָךְ לְיַעֲקֹב שֶׁיְּשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. יַעֲקֹב הִסְכִּים לְשַׁחְרְרוֹ בִּתְנַאי שֶׁיִּתֵּן לוֹ בִּרְכָתוֹ. וְהִנֵּה בִּרְכַּת אַבְרָהָם שֶׁהֶעֱנִיק יִצְחָק לְיַעֲקֹב וְאֻשְׁרְרָה בִּידֵי בַּעַל הַבְּרָכוֹת בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בַּחֲלוֹם הַסֻּלָּם, הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית רֵאשִׁית הַמְּצִיאוּת עוֹד בְּחַיֵּי יַעֲקֹב עַל יְדֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁהוֹדָה בִּבְכוֹרַת יַעֲקֹב וּבַבְּרָכוֹת שֶּׁבֵּרְכוֹ אָבִיו, וְגַם אָמַר לוֹ שֶׁבִּמְקוֹם "יַעֲקֹב" – לְשׁוֹן עָקְבָה וְרַמָּאוּת, יִקָּרֵא "יִשְׂרָאֵל" – "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל".

צוֹלֵעַ בְּרַגְלוֹ מִפְּגִיעַת הַמַּלְאָךְ בְּעֶצֶם הַיָּרֵךְ – גִּיד הַנָּשֶׁה – חוֹזֵר יַעֲקֹב לְמַחֲנֵהוּ. לָכֵן לֹא אוֹכְלִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁבִּבְשַׂר בַּעֲלֵי חַיִּים.

 

פְּגִישַׁת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר הִקְדִּים הַשֵּׁם אֶת זְרִיחַת הַחַמָּה כְּדֵי לְרַפֵּא אֶת יַעֲקֹב מִצְּלִיעָתוֹ, וְהִנֵּה יַעֲקֹב נוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת מַחֲנֵה עֵשָׂו בָּא לִקְרָאתוֹ. הוּא מְחַלֵּק אֶת נָשָׁיו וּבְנֵיהֶן וּמַצִּיב אֵם לִפְנֵי כָּל יְלָדֶיהָ. אֶת רָחֵל הִצִּיב אַחֲרֵי כֻּלָּם, כְּשֶׁיּוֹסֵף עוֹמֵד לְפָנֶיהָ וּמַסְתִּירָהּ מֵעֵשָׂו.

יַעֲקֹב עוֹבֵר לִפְנֵי כֻּלָּם וְיוֹצֵא לְבַדּוֹ מוּל אָחִיו. הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לְעֵשָׂו שֶׁבַע פְּעָמִים כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה. כָּךְ בִּטֵּל אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל עֵשָׂו. וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתוֹ נֶהֱפַךְ לִבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְרָץ לְעֶבְרוֹ בְּאַהֲבָה, נָפַל עַל צַוָּארוֹ וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ. בִּקֵּשׁ לְנוֹשְׁכוֹ אוּלָם צַוָּארוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נַעֲשָׂה קָשֶׁה כְּמוֹ שַׁיִשׁ וְשִׁנֵּי עֵשָׂו כָּהוּ, וְעַל כֵּן בָּכוּ שְׁנֵיהֶם.

עֵשָׂו רוֹאֶה אֶת מַחֲנֵה יַעֲקֹב – נְשֵׁי יַעֲקֹב וִילָדָיו הַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ, וְאֶת יַעֲקֹב שֶׁהִפְצִיר בּוֹ לְקַבֵּל מִנְחָתוֹ, וְלִבּוֹ נָמַס בְּקִרְבּוֹ, עַד שֶׁחָדַל מֵהָרָצוֹן לְהִלָּחֵם עִם יַעֲקֹב. בִּתְחִלָּה סֵרַב עֵשָׂו לְקַבֵּל אֶת מִנְחַת יַעֲקֹב וְאָמַר: "יֶשׁ לִי רָב". אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עֵשָׂו מַסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַמִּנְחָה. וְהוּא מַצִּיעַ לְיַעֲקֹב לָלֶכֶת עִמּוֹ לְבֵיתוֹ בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר. יַעֲקֹב מַסְבִּיר לְעֵשָׂו, שֶׁעָלָיו לְהִתְנַהֵל לְאִטּוֹ בִּגְלַל יְלָדָיו הָרַכִּים וְעֶדְרֵי הַצֹּאן הָרַבִּים הַהוֹלְכִים עִמּוֹ. וְהוּא מַצִּיעַ לְעֵשָׂו לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים עוֹד יָבוֹא אֵלָיו שֵׂעִירָה. וְכָךְ נִפְרַד עֵשָׂו מִיַּעֲקֹב וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

מַדְהִים! "בִּרְצוֹת הַשֵּׁם דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ". גַּם צָרַת לָבָן וְגַם צָרַת עֵשָׂו מִסְתַּיְּמִים בְּכִי טוֹב.

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם יַעֲקֹב בְּהַצְלָחָה אֶת מַעֲשֵׂה הַשָּׁלוֹם עִם עֵשָׂו נֶאֱחַז יַעֲקֹב בְּחֶבֶל סֻכּוֹת. לֹא רַק נָטַע אֹהָלִים כַּאֲבוֹתָיו אֶלָּא בָּנָה בַּיִת, רֶמֶז לְיִשּׁוּב קֶבַע וּלְבַעֲלוּת עַל אֲדָמָה שֶׁבַּיִת נִבְנָה עָלֶיהָ, וְעוֹד הִגְדִּילוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לַעֲשׂוֹת וְכָבְשׁוּ אֶת שְׁכֶם וַעֲשָׂאוּהָ "עִיר הָעִבְרִים".

כָּךְ הִמְשִׁיךְ יַעֲקֹב בְּדַרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁכֶם שָׁלֵם בְּגוּפוֹ – שֶׁנִּתְרַפֵּא מִצְּלִיעָתוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ – אַף שֶׁנָּתַן הַרְבֵּה דּוֹרוֹנוֹת לְאָחִיו, וְשָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ – אַף שֶׁהָיָה בְּבֵית לָבָן שָׁנִים רַבּוֹת. שָׁם קָנָה קַרְקַע וְנָטָה אֶת אָהֳלָיו. הֵקִים מִזְבֵּחַ לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם שֶׁהֱשִׁיבוֹ בְּשָׁלוֹם לְאַרְצוֹ. וְשׁוּב חָזְרוּ לָאָרֶץ הוֹדָהּ זִיוָהּ וַהֲדָרָהּ.

 

צָרַת דִּינָה וְכִבּוּשׁ שְׁכֶם

דִּינָה בַּת יַעֲקֹב וְלֵאָה יוֹצֵאת עַל דַּעַת עַצְמָהּ וּבְיָזְמָתָהּ לְטַיֵּל וּלְהַכִּיר אֶת בְּנוֹת הָאָרֶץ. וְהִנֵּה הִיא מוֹשֶׁכֶת אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר נְשִׂיא הָאָרֶץ. הוּא פּוֹגֵשׁ בָּהּ וְאוֹנֵס אוֹתָהּ, וּמְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו לַעֲזֹר לוֹ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה. יַעֲקֹב שָׁמַע עַל מַה שֶּׁקָּרָה לְדִינָה וְהִמְתִּין לְבוֹא בָּנָיו הָרוֹעִים צֹאנָם בַּשָּׂדֶה.

חֲמוֹר אָבִי שְׁכֶם לֹא הִתְמַהְמֵהַּ וּבָא עִם בְּנוֹ לְיַעֲקֹב לְדַבֵּר אִתּוֹ עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל שְׁכֶם לָשֵׂאת אֶת דִּינָהּ לְאִשָּׁה, וְהִנֵּה בָּנָיו שָׁבִים מֵהַמִּרְעֶה, וְשׁוֹמְעִים מַה שֶּׁקָּרָה לַאֲחוֹתָם וּמִתְעַצְּבִים מְאוֹד.

חֲמוֹר מַצִּיעַ לְיַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁדִּינָה תִּנָּשֵׂא לִשְׁכֶם, וּמוֹסִיף לְהַצִּיעַ שֶׁמִּשְׁפַּחַת יַעֲקֹב יַעַמְדוּ בְּקִשְׁרֵי נִשּׂוּאִין עִם בְּנֵי הָעִיר, וְכָךְ יֵשְׁבוּ מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב וּמִשְׁפַּחַת שְׁכֶם זֶה לְיַד זֶה וְיוּכְלוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לְהִתְהַלֵּךְ בְּכָל הָאָרֶץ לְצָרְכֵי עִסְקֵיהֶם וּלְהֵאָחֵז בָּהּ. שְׁכֶם גַּם הוֹסִיף וְאָמַר, שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְהַרְבּוֹת בְּמֹהַר וּבְמַתָּנוֹת כְּכָל שֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ עֲבוּר דִּינָה.

בְּנֵי יַעֲקֹב מְלֵאֵי כַּעַס מְגִיבִים בְּעָרְמָה, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשַׁת חֲמוֹר וּבְנוֹ, בִּתְנַאי שֶׁהֵם וְכָל בְּנֵי הָעִיר יֵאוֹתוּ לָמוּל אֶת עַצְמָם, כִּי זֶה מִנְהַג חוֹבָה בַּמִּשְׁפָּחָה.

שְׁכֶם, שֶׁהָיָה לָהוּט לָשֵׂאת אֶת דִּינָה, מְשַׁכְנֵעַ אֶת בְּנֵי עִירוֹ לְקַבֵּל אֶת תְּנַאי בְּנֵי יַעֲקֹב. וְהִנֵּה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתָם שֶׁל בְּנֵי שְׁכֶם, כַּאֲשֶׁר הַזְּכָרִים סוֹבְלִים מִכְּאֵבִים עַזִּים, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, בְּנֵי יַעֲקֹב, נָטְלוּ חַרְבוֹתֵיהֶם וְיָצְאוּ לִקְרַב נְקָמָה בְּאַנְשֵׁי שְׁכֶם. הֵם הָרְגוּ אֶת כָּל הַגְּבָרִים וּשְׁכֶם וַחֲמוֹר בְּתוֹכָם, וְאֶת הַנָּשִׁים וְהַיְּלָדִים שָׁבוּ.

יַעֲקֹב נִבְהַל מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וְחָשַׁשׁ שֶׁכָּל יוֹשְׁבֵי כְּנַעַן יָקוּמוּ נֶגְדּוֹ, אוּלָם הָאַחִים שִׁמְעוֹן וְלֵוִי חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא הָיָה מָנוֹס מִפְּעֻלָּתָם, כִּי אֵין לְהַבְלִיג עַל מַעֲשֵׂה נְבָלָה כָּזֶה.

 

יַעֲקֹב נִתְבַּע לְקַיֵּם אֶת נִדְרוֹ

יַעֲקֹב אֵחַר אֶת נִדְרוֹ וְלָכֵן נֶעֱנַשׁ. עַכְשָׁו הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה אֵלָיו וּמְצַוֶּה אוֹתוֹ לָקוּם וְלַעֲלוֹת לְבֵית אֵל לְהִתְיַשֵּׁב שָׁם וּלְקַיֵּם אֶת נִדְרוֹ וּלְהָקִים מִזְבֵּחַ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְגַּלָּה אֵלָיו כַּאֲשֶׁר בָּרַח מֵעֵשָׂו. יַעֲקֹב מֵכִין אֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָעֲלִיָּה לְבֵית אֵל, מְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהִטַּהֵר מֵהָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם מִשְּׁלַל שְׁכֶם, לְהַחְלִיף שִׂמְלוֹתָם וּלְהִתְכּוֹנֵן לַעֲלוֹת לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ. הֵם עוֹשִׂים כִּדְבָרָיו, וּמִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב עוֹבֶרֶת מִשְּׁכֶם לְבֵית אֵל בְּשָׁלוֹם, כִּי "חִתַּת אֱלֹקִים" נָפְלָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, "וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב".

יַעֲקֹב מְקַיֵּם אֶת נִדְרוֹ וּמֵקִים מִזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל. וְשׁוּב הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה אֵלָיו וּמְבָרֵךְ אוֹתוֹ וּמַבְטִיחַ לוֹ אֶת הַבְטָחַת הַזֶּרַע, וּמוֹדִיעוֹ שֶׁמְּלָכִים יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ, וְאֶת הַבְטָחַת הָאָרֶץ. עַתָּה מְקַבֵּל יַעֲקֹב אֶת בִּרְכַּת אָבִיו מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם מְאַשֵּׁר אֶת הַחְלָפַת שְׁמוֹ מִ"יַּעֲקֹב" (לְשׁוֹן אָדָם הַבָּא בְּמַאֲרָב וְעָקְבָה), לְ'יִשְׂרָאֵל' (לְשׁוֹן שַׂר וְנָגִיד).

יַעֲקֹב הֵקִים מַצֵּבָה, נִסֵּךְ עָלֶיהָ יַיִן וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְקָרָא לַמָּקוֹם בֵּית אֵל.

 

לֵדַת בִּנְיָמִין וּמוֹת רָחֵל

יַעֲקֹב בְּלִוְיַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ יוֹצֵא מִבֵּית אֵל וּמַמְשִׁיךְ מַסָּעוֹ אֶל בֵּית אָבִיו יִצְחָק דֶּרֶךְ אֶפְרָת. בְּטֶרֶם הַגִּיעָם לְאֶפְרָת יוֹלֶדֶת רָחֵל בְּלֵדָה קָשָׁה אֶת בִּנְיָמִין, בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁל יַעֲקֹב. וּבְצֵאת נַפְשָׁהּ מִקֹּשִׁי הַלֵּדָה קָרְאָה שְׁמוֹ "בֶּן אוֹנִי" וְאָבִיו קָרָא לוֹ "בִּנְיָמִין". יַעֲקֹב קוֹבֵר אֶת רָחֵל עַל אֵם הַדֶּרֶךְ בֵּין יְרוּשָׁלַיִם לְחֶבְרוֹן, וּמֵקִים מַצֵּבָה עַל קִבְרָהּ.

בְּלֵדַת בִּנְיָמִין נִשְׁלְמָה לֵדַת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, וְהַתּוֹרָה מוֹנָה כָּאן אֶת כֻּלָּם.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מַגִּיעַ יַעֲקֹב לְחֶבְרוֹן אֶל אָבִיו.

מִכֵּיוָן שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה

בְּהֶקְשֵׁר זֶה מְצַיֶּנֶת הַתּוֹרָה, שֶׁבִּהְיוֹת יִצְחָק בֶּן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה נֶאֱסַף אֶל עַמָּיו, וּבָנָיו עֵשָׂו וְיַעֲקֹב קָבְרוּ אוֹתוֹ. לִכְאוֹרָה מִבְּחִינַת סֵדֶר הַזְּמַנִּים אֵין זֶה מְקוֹמוֹ, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק הֶאֱרִיךְ יָמִים וְחַי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְאַחֲרֵי מְכִירַת יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁכַּוָּנַת הַתּוֹרָה לְסַיֵּם אֶת סִפּוּר יִצְחָק וּלְהַתְחִיל לְסַפֵּר עַל בָּנָיו, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.

 

תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו

לְאַחַר שֶׁהַתּוֹרָה מְפָרֶטֶת בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה כֵּיצַד נוֹצְרָה מִשְׁפַּחַת יִשְׂרָאֵל, וְכֵיצַד הִתְיַשְּׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, מוֹנָה הַתּוֹרָה בִּקְצָרָה אֶת תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו וּשְׁמוֹנַת הַמְּלָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ וּמָלְכוּ בֶּאֱדוֹם, כּוֹלֵל מַעֲשֵׂי עֵשָׂו וְהִתְיַשְּׁבוּתוֹ בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר. הַתּוֹרָה גַּם מְסַפֶּרֶת שֶׁעֵשָׂו עָזַב אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. וּמִכָּאן שֶׁהוֹדָה עֵשָׂו שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻבְטְחָה לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק, מְיֹעֶדֶת לְיַעֲקֹב וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם.

פרסום תגובה חדשה

test email