פרשת מקץ – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום חמישי א׳ טבת ה׳תשע״ז
פרשת מקץ מתארת את עלייתו של יוסף מן הבור לשליט על כל ארץ מצרים, לאחר שפתר ליוסף את חלומותיו, ואת פגישת יוסף עם אחיו והתנכרותו להם, עד להבאת בנימין אליו וכו'.

 

 

חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה עַל הַפָּרוֹת וְהַשִּׁבּוֹלִים עַד לְשִׁחְרוּר יוֹסֵף מֵהַבּוֹר

יוֹסֵף זָכָה לְכִנּוּי "בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת" כִּי הִכְעִיס אֶת אֶחָיו בַּחֲלוֹמוֹתָיו, אוּלָם בִּזְכוּת יְכָלְתּוֹ לִפְתֹּר אֶת חֲלוֹמוֹת שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים וּבְעִקְבוֹת זֶה, פָּתָר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה, נִגְאַל מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְזָכָה לִהְיוֹת מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְעַל כֵּן רָאוּי הוּא לְכִנּוּי "פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת".

בֹּקֶר אֶחָד, שְׁנָתַיִם לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר שַׂר הַמַּשְׁקִים מִבֵּית הַסֹּהַר, וְהִנֵּה מִתְעוֹרֵר פַּרְעֹה מִשְּׁנָתוֹ וְרוּחוֹ נִפְעֶמֶת בִּגְלַל חֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַם, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם.

בַּחֲלוֹמוֹ הוּא עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר, מְקוֹם רַוְחַת מִצְרַיִם. וְהִנֵּה מִן הַיְּאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאוֹת בָּשָׂר הָרוֹעוֹת בָּאָחוּ בְּשַׁלְוָה וְאַחֲוָה, וְאַחֲרֵיהֶן עוֹלוֹת מִן הַיְּאוֹר שֶׁבַע פָּרוֹת רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר, וְהֵן אוֹכְלוֹת אֶת הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת וּבוֹלְעוֹת אוֹתָן.

פַּרְעֹה מִתְעוֹרֵר מֵחֲלוֹמוֹ בְּבֶהָלָה. הוּא נִרְדַּם שׁוּב, וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים הָעוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְהֵן יָפוֹת וּמְלֵאוֹת גַּרְעִינֵי תְּבוּאָה. אַחֲרֵיהֶן עוֹלוֹת שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפוֹת קָנִים, וְהֵן בּוֹלְעוֹת אֶת הַשִּׁבּוֹלִים הַמְּלֵאוֹת. פַּרְעֹה מִתְעוֹרֵר נִסְעָר מֵחֲלוֹמוֹ. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה שֶׁשְּׁנֵי הַחֲלוֹמוֹת חֲלוֹם אֶחָד הוּא.

נִפְעָם מֵחֲלוֹמוֹתָיו קָם פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, זִמֵּן אֶת כָּל חַרְטוּמֵי מִצְרַיִם לְבָרֵר עִמָּהֶם אֶת פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם. חַכְמֵי פַּרְעֹה וְשָׂרָיו נִסּוּ לִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹמוֹת: שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד… שֶׁבַע מְדִינוֹת אַתָּה כּוֹבֵשׁ… אוּלָם פִּתְרוֹנוֹת אֵלֶּה לֹא נִרְאוּ לְפַרְעֹה.

וְהִנֵּה נִזְכַּר שַׂר הַמַּשְׁקִים בְּיוֹסֵף פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת מִבֵּית הַסֹּהַר, וְאָמַר לְפַרְעֹה: "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם, פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ. וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר."

 

יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה וּמַצִּיעַ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת

בְּמִצְוַת פַּרְעֹה מְרִיצִים אֶת יוֹסֵף בֶּן הַשְּׁלוֹשִׁים מִן הַבּוֹר, וְהוּא מַגִּיעַ אֶל פַּרְעֹה מְגֻלָּח לָבוּשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים.

אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: "חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ"…

יוֹסֵף בְּעַנְוְתָנוּתוֹ אָמַר: "בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה – אֵין הַחָכְמָה שֶׁלִּי אֶלָּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". הַמֶּלֶךְ מְסַפֵּר אֶת שְׁנֵי חֲלוֹמוֹתָיו, יוֹסֵף אוֹמֵר לְפַרְעֹה: "חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא, אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה". וּמִיָּד פּוֹתֵר יוֹסֵף לְפַרְעֹה אֶת חֲלוֹמוֹתָיו. הוּא מְבָאֵר לוֹ שֶׁשֶּׁבַע הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת וְשֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הַמְּלֵאוֹת רוֹמְזוֹת לַבְּרָכָה שֶׁתִּתְבָּרֵךְ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַקְּרוֹבוֹת. וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת וְהַשִּׁבּוֹלִים הַשְּׁדוּפוֹת רוֹמְזוֹת לְשֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב שֶׁיָּבוֹאוּ לְאַחַר שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשָּׂבָע. שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב אֵלֶּה יִהְיוּ קָשׁוֹת וְיַשְׁכִּיחוּ אֶת שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשָּׂבָע. הַחֲלוֹם חָזַר עַל עַצְמוֹ לְלַמֵּד עַל רְצוֹן הַשֵּׁם לְמַמֵּשׁ אֶת הַחֲלוֹם מִיָּד.

לְאַחַר שֶׁפּוֹתֵר יוֹסֵף אֶת הַחֲלוֹמוֹת, מַמְשִׁיךְ יוֹסֵף לְיַעֵץ לְפַרְעֹה מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל שְׁנוֹת הָרָעָב. הוּא מַצִּיעַ לְמַנּוֹת אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן שֶׁיֶּאֱגֹר בִּשְׁנוֹת הַשָּׂבָע תְּבוּאָה וְיִשְׁמֹר אוֹתָהּ לִשְׁנוֹת הָרָעָב.

פַּרְעֹה מִתְפַּעֵל מִיּוֹסֵף וּמִפִּתְרוֹן הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר לַעֲבָדָיו: "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ?!"…

 

יוֹסֵף הוֹפֵךְ מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ

פַּרְעֹה הֵסִיר טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וּנְתָנָהּ לְיוֹסֵף. יוֹסֵף לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְיוֹצֵא בְּמֶרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְמַסַּע הַכְתָּרָה, כַּאֲשֶׁר מְלַוִּים אוֹתוֹ אֲלָפִים מִגְּדוֹלֵי הַמְּלוּכָה בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. בְּנוֹת מִצְרַיִם מַשְׁלִיכוֹת לְעֶבְרוֹ תַּכְשִׁיטִים וַעֲדָיִים, אוּלָם הוּא אֵינוֹ מַבִּיט בָּהֶן, לָכֵן זָכָה שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן רָעָה. וְעוֹד זָכָה יוֹסֵף לְכִנּוּי "אַבְרֵךְ" – "אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בַּשָּׁנִים". וְהַמֶּלֶךְ צִוָּהּ לִקְרֹא לוֹ "צָפְנַת פַּעְנֵחַ".

כָּךְ הִתְמַנָּה יוֹסֵף לִהְיוֹת 'מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ', וּלְמַעֲשֶׂה לְשַׁלִּיט בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, רַק כִּסֵּא הַמַּלְכוּת נוֹתַר לְפַרְעֹה.

פַּרְעֹה נוֹתֵן לְיוֹסֵף אֶת בַּת פּוֹטִיפֶרַע לְאִשָּׁה, וְנוֹלָדִים לוֹ שְׁנֵי בָּנִים: מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם.

מַעֲשֵׂה הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל יוֹסֵף כָּךְ הָיָה:

כָּאָמוּר, בְּנוֹת מִצְרַיִם זָרְקוּ לְעֶבְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תַּכְשִׁיטִים. בֵּין הַנָּשִׁים הָיְתָה גַּם אָסְנַת, שֶׁרָצְתָה לַעֲשׂוֹת כְּחַבְרוֹתֶיהָ, אוּלָם לֹא הָיוּ לָהּ תַּכְשִׁיטִים רַק קָמֵעַ צָרוּר בִּקְלָף. פָּתַח יוֹסֵף אֶת הַקְּלָף וְרָאָה כָּתוּב בּוֹ: "הַמִּדַּבֵּק בָּזוֹ, מִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב". יוֹסֵף שֶׁהִכִּיר אֶת כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְאֶת שֵׁם הַקֹּדֶשׁ, שָׁמַר לְעַצְמוֹ אֶת הַקְּלָף שֶׁל אָסְנַת. הָיְתָה זוֹ אָסְנַת שֶׁגָּדְלָה בְּבֵית פּוֹטִיפַר, וְהִיא שֶׁהִצִּילָה אֶת יוֹסֵף כַּאֲשֶׁר גִּלְּתָה לְפוֹטִיפַר אֶת מְזִמּוֹת אִשְׁתּוֹ וּשְׁאַר נְשׁוֹת הַשָּׂרִים. כַּאֲשֶׁר הִתְיַצֵּב יוֹסֵף לִפְנֵי פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ: "בָּזֹאת אֲנִי חָפֵץ", וְהִסְכִּים פַּרְעֹה.

מִשֶּׁקִּבֵּל יוֹסֵף אֶת שַׁרְבִיט הַהַנְהָגָה לֹא שָׁקַט עַל שְׁמָרָיו אֶלָּא עָבַר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, הִכִּיר אֶת הָעָם, אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וְאַסְמֵיהֶם, וְצִוָּה אֶת הָעָם לֶאֱגֹר חֹמֶשׁ מִכָּל הַתְּבוּאָה שֶׁלָּהֶם. אַף הוּא אָסַף כַּמֻּיּוֹת אַדִּירוֹת שֶׁל תְּבוּאָה, וּכְדֵי שֶׁהַתְּבוּאָה לֹא תַּרְקִיב עִרְבֵּב אֶת הַתְּבוּאָה בְּעָפָר וָאֵפֶר, וְכָךְ הוֹרָה לַמִּצְרִים, אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא שָׁמְעוּ לוֹ וּתְבוּאָתָם הִרְקִיבָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.

 

מָה קוֹרֶה בִּשְׁנוֹת הָרָעָב?

כְּמוֹ שֶׁפָּתַר יוֹסֵף אֶת הַחֲלוֹמוֹת, לְאַחַר שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשָּׂבָע, הִתְחִילוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב. בַּצֹּרֶת קָשָׁה פָּקְדָה אֶת מִצְרַיִם וּבְעִקְבוֹתֶיהָ הָיָה רָעָב קָשֶׁה בְּיוֹתֵר. תּוֹשָׁבֵי מִצְרַיִם וּסְבִיבָתָהּ שִׁוְּעוּ לְמָזוֹן. הֵם פָּנוּ לְמֶלֶךְ פַּרְעֹה, וּבִקְּשׁוּ לֶחֶם. הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם: "הֲרֵי יוֹסֵף אָמַר לָכֶם לֶאֱגֹר מָזוֹן!" עָנוּ הַמִּצְרִים: "אָגַרְנוּ וְהִרְקִיב". חָשַׁשׁ פַּרְעֹה לִפְתֹּחַ לָהֶם אֶת אוֹצְרוֹתָיו, שֶׁמָּא הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ יִגְוְעוּ בָּרָעָב, וְהִפְנָה אוֹתָם לְיוֹסֵף. יוֹסֵף פָּתַח אֶת אוֹצְרוֹתָיו וּמָכַר מָזוֹן לְכָל דּוֹרֵשׁ וּכְבוֹדוֹ עָלָה.

 

יוֹסֵף מִתְנַכֵּר לְאֶחָיו וּמְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת

הָרָעָב כָּבֵד גַּם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. יַעֲקֹב מַחְלִיט לִשְׁלֹחַ אֶת עֲשֶׂרֶת בָּנָיו לְמִצְרַיִם לְהָבִיא אֹכֶל לַמִּשְׁפָּחָה, רַק בִּנְיָמִין נִשְׁאַר עִמּוֹ בַּבַּיִת. אֲחֵי יוֹסֵף מַגִּיעִים לְמִצְרַיִם וּמִשְׁתַּחֲוִים לְיוֹסֵף. יוֹסֵף מַכִּיר אוֹתָם, אוּלָם הֵם אֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ, כִּי כְּשֶׁנִּפְרַד מֵהֶם הָיָה לְלֹא חֲתִימַת זָקָן. יוֹסֵף נִזְכַּר בַּחֲלוֹמוֹתָיו וְרָאָה אֵיךְ הֵם מִתְגַּשְּׁמִים לְנֶגֶד עֵינָיו. עַכְשָׁו הוּא מְנַסֶּה אֶת אֶחָיו לִרְאוֹת עַד כַּמָּה הֵם מוּכָנִים לְשַׁחְרֵר אֶת אֲחִיהֶם הָאוֹבֵד. לְשֵׁם כָּךְ הוּא מִתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וּמְדַבֵּר אַתֶּם קָשׁוֹת. הוּא מַאֲשִׁים אוֹתָם, כִּי מְרַגְּלִים הֵם, שֶׁהֲרֵי נִכְנְסוּ לָעִיר בַּעֲשָׂרָה שְׁעָרִים. כְּשֶׁהֵם מַסְבִּירִים לוֹ שֶׁעָשׂוּ זֹאת כְּדֵי לִמְצֹא אֶת אֲחִיהֶם שֶׁאָבַד, הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָם: "מַה יִּהְיֶה אִם תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ וְתִדָּרְשׁוּ לְשַׁלֵּם כֹּפֶר גָּבוֹהַּ עֲבוּר שִׁחְרוּרוֹ?" הֵם עוֹנִים: "נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ בְּכָל מְחִיר". יוֹסֵף מוֹסִיף וּמַקְשֶׁה: "וְאִם לֹא תַּצְלִיחוּ לְשַׁחְרְרוֹ בְּשׁוּם מְחִיר, מַה תַּעֲשׂוּ?" הֵם עוֹנִים: "בָּאנוּ לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁחְרְרוּהוּ". אַף שֶׁתְּשׁוּבָה זוֹ בְּוַדַּאי מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי יוֹסֵף, הוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הַמִּשְׂחָק לְאַשֵּׁשׁ אֶת טַעֲנָתוֹ, שֶׁהֵם מְרַגְּלִים וּמְסֻכָּנִים לְמִצְרַיִם. וּבְכָל זֹאת הוּא מְנַסֶּה כִּבְיָכוֹל לָלֶכֶת לִקְרָאתָם וְאוֹמֵר: "בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה". הוּא מוּכָן שֶׁאַחַד הָאַחִים יָבִיא אֶת בִּנְיָמִין מִבֵּיתוֹ וְהֵם יִשָּׁאֲרוּ בְּמַעֲצָר עַד בּוֹאוֹ. מֵאַחַר שֶׁאֵין הֵם מַסְכִּימִים, הוּא עוֹצֵר אֶת כֻּלָּם לִשְׁלוֹשָׁה יָמִים. לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הוּא כִּבְיָכוֹל מִתְרַכֵּךְ וּמַצִּיעַ שֶׁרַק שִׁמְעוֹן יִשָּׁאֵר בַּמַּעֲצָר, וְהַשְּׁאָר יָשׁוּבוּ לְבֵיתָם עִם הָאֹכֶל שֶׁקָּנוּ וְכַאֲשֶׁר יַחְזְרוּ עִם בִּנְיָמִין, הוּא יְשַׁחְרֵר אֶת שִׁמְעוֹן.

הָאַחִים מַרְגִּישִׁים שֶׁכָּל הַצַּעַר הַזֶּה שֶׁהֵם עוֹבְרִים בָּא לָהֶם כְּעֹנֶשׁ עַל מְכִירַת יוֹסֵף, וְהֵם מַבִּיעִים צַעַר  וַחֲרָטָה עַל מַעֲשֵׂיהֶם. יוֹסֵף מִתְרַגֵּשׁ וּדְמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו וְהוּא מְמַהֵר לָצֵאת, כְּדֵי שֶׁאֶחָיו לֹא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר. לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּע הוּא חוֹזֵר וּמְצַוֶּה לֶאֱסֹר אֶת שִׁמְעוֹן לְעֵינֵי אֶחָיו וּמְשַׁחְרֵר אֶת שְׁאַר אֶחָיו.

 

אֲחֵי יוֹסֵף שָׁבִים לְבֵיתָם

אֲחֵי יוֹסֵף חוֹזְרִים הַבַּיְתָה. יוֹסֵף מְצַוֶּה לְהַחְזִיר כַּסְפָּם שֶׁשִּׁלְּמוּ עֲבוּר הָאֹכֶל לְתוֹךְ שַׂקֵּיהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמָּלוֹן בּוֹ חָנוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, אַחַד הָאַחִים פָּתַח אֶת שַׂקּוֹ, וּמָצָא לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁכַּסְפּוֹ הוּשַׁב אֵלָיו. בְּעִקְבוֹתָיו כָּל הָאַחִים מָצְאוּ אֶת כַּסְפָּם בְּשַׂקֵּיהֶם. הֵם נֶחְרְדוּ, כִּי הֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ פֹּה אֵיזוֹ כַּוָּנָה לִטְפֹּל עֲלֵיהֶם עוֹד עֲלִילָה.

הָאַחִים מַגִּיעִים הַבַּיְתָה וּמְסַפְּרִים לַאֲבִיהֶם אֶת כָּל מַה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם.

כַּאֲשֶׁר רָצוּ הָאַחִים לָשׁוּב לְמִצְרַיִם לְהָבִיא מָזוֹן לַמִּשְׁפָּחָה וּבִקְּשׁוּ לָקַחַת אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין, יַעֲקֹב סֵרַב בְּתֹקֶף וְכָל הַשִּׁכְנוּעִים שֶׁל בָּנָיו הָיוּ לְלֹא הוֹעִיל.

 

יַעֲקֹב מַסְכִּים לִשְׁלֹחַ אֶת בִּנְיָמִין

הִגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁהַמָּזוֹן בַּבַּיִת אָזַל, וְהָרָעָב הֵצִיק. יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ מִבָּנָיו לָשׁוּב לְמִצְרַיִם וּלְהָבִיא מָזוֹן, אוּלָם הַבָּנִים מַסְבִּירִים לוֹ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם, אִם בִּנְיָמִין לֹא יִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. רַק לְאַחַר שֶׁיְּהוּדָה אוֹמֵר שֶׁהוּא יַעֲרֹב אֶת בִּנְיָמִין, יַעֲקֹב מַסְכִּים, וְהוּא מְבַקֵּשׁ מִבָּנָיו לָקַחַת מִנְחָה עֲבוּר יוֹסֵף וּלְהַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּשַׂקֵּיהֶם.

 

לְהַפְתָּעָתָם זוֹכִים הָאַחִים לְיַחַס טוֹב בְּמִצְרַיִם

עַכְשָׁו מַגִּיעִים לְמִצְרַיִם כָּל אֲחֵי יוֹסֵף כּוֹלֵל בִּנְיָמִין. יוֹסֵף זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה שֻׁתָּף בִּמְכִירָתוֹ וּמִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד. יוֹסֵף מְצַוֶּה לְהָבִיא אֶת כָּל אֶחָיו לְבֵיתוֹ כְּדֵי לִסְעֹד אִתָּם. הָאַחִים מַגִּיעִים לְבֵית יוֹסֵף, הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כְּשֶׁהֵם נְבוֹכִים וּמְפֻחָדִים. אֵין הֵם יוֹדְעִים מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת. בְּכָל אֹפֶן הֵם מִיָּד רוֹצִים לְהָשִׁיב אֶת הַכֶּסֶף שֶׁמָּצְאוּ בְּשַׂקֵּיהֶם, וּמְצַיְּנִים שֶׁהֵבִיאוּ כֶּסֶף נוֹסָף כְּדֵי לִקְנוֹת אֹכֶל. מְנַהֵל הַבַּיִת מַרְגִּיעַ אוֹתָם וּמַזְמִין אוֹתָם לִסְעוּדָה עִם יוֹסֵף.

לְפֶתַע מוֹצְאִים הָאַחִים אֶת עַצְמָם בִּסְעוּדָה עִם יוֹסֵף, שֶׁבָּהּ מִתְרַחֲשִׁים דְּבָרִים מַפְתִּיעִים שֶׁלֹּא צִפּוּ לָהֶם. יוֹסֵף הָיָה לְבָבִי וְנֶחְמָד, בְּהַקִּישׁוֹ עַל גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ, הוּא מוֹשִׁיב אֶת אֶחָיו עַל פִּי סֵדֶר הֻלַדְתָּם וְאֶת בִּנְיָמִין הוּא מוֹשִׁיב לְיָדוֹ. הוּא נוֹתֵן לָהֶם מַתָּנוֹת וּלְבִנְיָמִין נוֹתֵן יוֹתֵר, וְהֵם שׁוֹתִים וְאַף מִשְׁתַּכְּרִים עִמּוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא עָשׂוּ מֵאָז מְכִירַת יוֹסֵף.

עֲמוּסִים בְּאֹכֶל וּבְמַתָּנוֹת כַּאֲשֶׁר בִּנְיָמִין וְשִׁמְעוֹן אִתָּם הֵם חוֹזְרִים לְאֶרֶץ כְּנַעַן.

 

יוֹסֵף מַמְשִׁיךְ אֶת מַסֶּכֶת הַתַּעֲלוּלִים בְּאֶחָיו

הָאַחִים הַנְּבוֹכִים טֶרֶם יָצְאוּ אֶת הָעִיר, וְהִנֵּה מְנַהֵל מֶשֶׁק בֵּיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף עוֹצֵר אוֹתָם וְאוֹמֵר לָהֶם: "לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה. הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם"… הוּא מַאֲשִׁים אוֹתָם שֶׁגָּנְבוּ אֶת גְּבִיעַ הַמֶּלֶךְ שֶׁבּוֹ הוּא מְנַחֵשׁ אֶת נִחוּשָׁיו. הָאַחִים מַסְבִּירִים: "הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב? אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים". וְהוּא עוֹנֶה לָהֶם: "גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא, אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם".

הֵם פָּתְחוּ אֶת שַׂקֵּיהֶם וְהוּא חִפֵּשׂ הָחֵל בַּגָּדוֹל וְכַלֵּה בַּקָּטָן. וְהִנֵּה הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחְתּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.

אֲחֵי יוֹסֵף קוֹרְעִים בִּגְדֵיהֶם וְשָׁבִים מִצְרַיְמָה.

הֵם פּוֹגְשִׁים אֶת יוֹסֵף בְּבֵיתוֹ, נִגָּשִׁים אֵלָיו וְנוֹפְלִים לְפָנָיו אַרְצָה. יְהוּדָה מַצְדִּיק אֶת הַדִּין וְאוֹמֵר: "מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק? הָאֱלֹקִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ.

יוֹסֵף אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת הַצָּעַת יְהוּדָה וְאוֹמֵר: "חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם".

יוֹסֵף תִּכְנֵן אֶת תַּעֲלוּל הַגָּבִיעַ רַק כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת יַחַס אֶחָיו לְבִנְיָמִין, שֶׁהָיָה בֶּן הָאִשָּׁה הָאֲהוּבָה, שֶׁהֲרֵי בְּשֶׁל כָּךְ קִנְּאוּ בּוֹ, וְרָצָה לְמַעֲשֶׂה לִרְאוֹת אִם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְרַק כַּאֲשֶׁר גִּלָּה שֶׁכֵּן הַדָּבָר, הִתְגַּלָּה אֲלֵיהֶם. עַל כָּךְ בַּפָּרָשָׁה הַבָּאָה. 

פרסום תגובה חדשה

test email