פרשת ויגש – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום חמישי ז׳ טבת ה׳תשע״ז
פרשת ויגש עוסקת בעיקרה בהתגלות יוסף לאחיו, בירידת יעקב ומשפחתו למצריים, בפגישה שבין יוסף לאביו יעקב ובהשתלטות המוחלטת של יוסף במצריים.
טבע

 

 

יְהוּדָה נִגַּשׁ אֶל יוֹסֵף בְּתֹקֶף

בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ מַגִּיעִים אֲחֵי יוֹסֵף לְשִׂיא הַהִתְנַצְּחוּת עִם יוֹסֵף אֲחִיהֶם. הֵם עֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים שֶׁהֵם מִתְעַמְּתִים עִם יוֹסֵף אֲחִיהֶם, הֵם רַק יוֹדְעִים שֶׁסִּפּוּר הַגָּבִיעַ הוּא סִפּוּר עֲלִילָה, וְהָיָה בָּרוּר לָהֶם שֶׁבִּנְיָמִין לֹא גָּנַב אֶת הַגָּבִיעַ. יְהוּדָה מַנְהִיג הָאַחִים שֶׁעָרַב אֶת הַנַּעַר, נִגַּשׁ עַכְשָׁו לְיוֹסֵף וּמַסְבִּיר לוֹ בְּנִימוּס אִם כִּי בְּתֹקֶף, שֶׁבִּנְיָמִין יָרַד לְמִצְרַיִם רַק עַל פִּי בַּקָּשָׁתוֹ, לַמְרוֹת שֶׁאָבִיו לֹא הָיָה שְׂבַע רָצוֹן מִכָּךְ, מֵאַחַר שֶׁאָחִיו מֵת… וְעוֹד הִסְבִּיר יְהוּדָה לְיוֹסֵף שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁעָרַב אֶת בִּנְיָמִין לֹא יוּכַל לַחְזֹר לְאֶרֶץ כְּנַעַן בִּלְעָדָיו. הוּא גַּם הִבִּיעַ נְכוֹנוּתוֹ לִהְיוֹת עֶבֶד בִּמְקוֹם בִּנְיָמִין, וְהִבְטִיחַ שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִבִּנְיָמִין.

 

יוֹסֵף מִתְוַדֵּעַ לְאֶחָיו

מֵאַחַר שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁאֶחָיו עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – אֵינָם מְוַתְּרִים עַל בִּנְיָמִין וְחָסִים עַל אֲבִיהֶם – כְּבָר אֵין הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמִּשְׂחָק, מָה גַּם שֶׁרִגְשׁוֹתָיו גּוֹאִים, כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה אֶת אֶחָיו הַנְּבוֹכִים וְהַמְּפֻחָדִים. עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה יוֹסֵף מְנֻתָּק מֵאֶחָיו, וְהִנֵּה מַגִּיעַ הָרֶגַע לְהִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם שׁוּב. לִקְרַאת הָרֶגַע הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם שֶׁל הִתְוַדְּעוּת יוֹסֵף לְאֶחָיו, מְבַקֵּשׁ יוֹסֵף מִכָּל הַנּוֹכְחִים לָצֵאת מִן הַחֶדֶר. כְּשֶׁנּוֹתַר יוֹסֵף לְבַדּוֹ עִם אֶחָיו וּפָנָיו מוּאָרוֹת בְּאוֹר מְיֻחָד, הוּא פּוֹנֶה אֶל אֶחָיו וְאוֹמֵר: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה"… הָאַחִים נִבְהָלִים וּנְסוֹגִים אֲחוֹרָה. מֵרֹב חֲרָדָה פָּרְחָה נִשְׁמָתָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת לוֹ. בְּנֵס שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַשֵּׁם, חָזְרָה נִשְׁמָתָם. יוֹסֵף קוֹרֵא לָהֶם: "גְּשׁוּ נָא אֵלַי"… הִתְבַּיְּשׁוּ הָאַחִים בּוּשָׁה גְּדוֹלָה. שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וְקָשׁוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם צָפוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם – סִבְלוֹ שֶׁל יוֹסֵף, צַעַר אֲבִיהֶם שֶׁמֵּאֵן לְהִתְנַחֵם, כֵּיצַד יְכַפְּרוּ עַל כָּל זֶה?!… הֵם הִבִּיטוּ בּוֹ בַּפְּלִיאָה – הַאֻמְנָם זֶה יוֹסֵף?!… מִזְּמַן הֱיוֹתוֹ בֵּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה לֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ אוֹתוֹ. הוּא עָזַב אוֹתָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן… כָּל כָּךְ הִשְׁתַּנָּה!… וְיוֹסֵף מִתְאַמֵּץ לְהוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁהוּא אֲחִיהֶם. הֲרֵי הוּא מְדַבֵּר אִתָּם בִּלְשׁוֹנָם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּכְדֵי לְהַרְגִּיעָם הוּא אוֹמֵר לָהֶם: "וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם… כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבִּי עַל בִּנְיָמִין כָּךְ אֵין בְּלִבִּי עֲלֵיכֶם".

מֵרֹב בּוּשָׁה בִּקְּשׁוּ לְהוֹרְגוֹ אוֹ לְהֵהָרֵג. שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָךְ וּפִזְּרָם בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָגַעַת בְּיוֹסֵף. צָעַק יְהוּדָה צְעָקָה גְּדוֹלָה וְנִזְדַּעֲזֵעַ הָעוֹלָם – נָפְלוּ חוֹמוֹת מִצְרַיִם, וְאַף פַּרְעֹה וְיוֹסֵף נָפְלוּ מִכִּסְּאוֹתֵיהֶם. נִגַּשׁ יוֹסֵף לְכָל אֶחָד מֵאֶחָיו, נִשֵּׁק אוֹתָם וּבָכָה, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִים בְּנֵיהֶם לִגְלוֹת בֵּין הָאֻמּוֹת וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד עַל יְדֵיהֶן. גַּם עַל צַוְּארֵי בִּנְיָמִין בָּכָה יוֹסֵף בִּגְלַל חֻרְבָּן שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ, וּבִנְיָמִין בָּכָה עַל צַוָּארָיו בִּגְלַל חֻרְבַּן הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה בְּנַחֲלַת יוֹסֵף.

יוֹסֵף הִסְבִּיר לְאֶחָיו, שֶׁהַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה, שֶׁהֲרֵי הָפַךְ לְמִשְׁנֶה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהַצִּיל אֶת הָעָם מֵרָעָב. שֶׁכָּל גְּדֻלָּתוֹ מֵאֵת הַשֵּׁם, כְּדֵי שֶׁהַשֶּׁפַע יָבוֹא מִמָּקוֹר אֱלֹקִי. יוֹסֵף בִּקֵּשׁ מֵאֶחָיו: "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹקִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד… וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ". וּכְדֵי לְעוֹדֵד אֶת אָבִיו לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה בִּקֵּשׁ מֵהֶם לוֹמַר לוֹ: "וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה". נָתַן יוֹסֵף עֲגָלוֹת לְאֶחָיו, כְּדֵי שֶׁיַּרְאוּ אוֹתָן לַאֲבִיהֶם, לְהַזְכִּיר לוֹ אֶת פָּרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה בָּהּ עָסְקוּ הוּא וְאָבִיו קֹדֶם נִפְרְדוּ.

יוֹסֵף מַעֲמִיס עַל אֶחָיו מָזוֹן וּמַתָּנוֹת וּמְשַׁלֵּחַ אוֹתָם לְהָבִיא אֶת אֲבִיהֶם, וְגַם מְבַקֵּשׁ מֵהֶם: אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.

הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁיּוֹסֵף וְאֶחָיו נִפְגְּשׁוּ מַגִּיעָה לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ פַּרְעֹה. פַּרְעֹה שְׂבַע רָצוֹן שֶׁהַמִּשְׁנֶה הָאָהוּב עָלָיו מָצָא אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְיַשֵּׁב בְּמִצְרַיִם. הוּא מַבְטִיחַ לְמִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב חֶבֶל אֶרֶץ מְשֻׁבָּח וּמִלּוּי כָּל צָרְכֵיהֶם.

 

עוֹד יוֹסֵף חַי

עֲמוּסִים בְּמָזוֹן וּבְמַתָּנוֹת חָזְרוּ אֲחֵי יוֹסֵף לְאֶרֶץ כְּנַעַן, לְבַשֵּׂר לַאֲבִיהֶם שֶׁ"עוֹד יוֹסֵף חַי".

קְרוֹבִים לְבֵיתָם הִתְלַבְּטוּ הָאַחִים אֵיךְ לְבַשֵּׂר לַאֲבִיהֶם, שֶׁעוֹד יוֹסֵף חַי. הֵם חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא לֹא יַחְזִיק אֲבִיהֶם הַזָּקֵן מַעֲמַד בִּבְשׂוֹרָה כֹּה גְּדוֹלָה. בְּדַרְכָּם רָאוּ אֶת סֶרַח בַּת אָשֵׁר הַחֲכָמָה רוֹעָה אֶת הַצֹּאן בַּשָּׂדֶה וְהֶחְלִיטוּ לְהַטִּיל עָלֶיהָ אֶת הַמְּשִׂימָה.

וְאָכֵן בְּחָכְמָתָהּ נִגְּנָה סֶרַח בַּכִּנּוֹר לִפְנֵי יַעֲקֹב וְשָׁרָה לְפָנָיו כָּל מִינֵי שִׁירִים: "יוֹסֵף דּוֹדִי חַי, וְהוּא הַשַּׁלִּיט בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם". "יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנַיִם – מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם". שָׁמַע יַעֲקֹב וְשָׁבָה אֵלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵבִין שֶׁדִּבְרֵי סֶרַח נְכוֹנִים, שָׂמַח מְאוֹד וּבֵרֵךְ אֶת סֶרַח בַּאֲרִיכוּת יָמִים, אוּלָם עֲדַיִן הִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה אֶת בָּנָיו שֶׁהִגִּיעוּ עַתָּה הַבַּיְתָה בְּמֶרְכְּבוֹת פְּאֵר וּבְבִגְדֵי מַלְכוּת, אוֹתָם לִוּוּ הַרְבֵּה מְשָׁרְתִים. בְּהִכָּנְסָם אָמְרוּ לְיַעֲקֹב: "עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם". וַעֲדַיִן הָיָה כְּלֹא מַאֲמִין. הֶרְאוּ לוֹ הָאַחִים אֶת הָעֲגָלוֹת שֶׁשָּׁלַח יוֹסֵף לְהָבִיאוֹ ולְהַזְכִּירוֹ הִלְכוֹת עֶגְלָה עֲרוּפָה בָּהֶם דָּנוּ לִפְנֵי פְּרֵדָתָם. נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וַתְּחִי רוּחוֹ. וְאָמַר מִתּוֹךְ אֱמוּנָה: "רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת"…

שָׂמַח יַעֲקֹב וְרוּחוֹ שֶׁבָּהּ אֵלָיו. אוּלָם עֲדַיִן חָשַׁשׁ לָרֶדֶת מֵהָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת מִצְרַיְמָה מִפְּנֵי רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁבָּהּ. הוּא חוֹנֶה בִּבְאֵר שֶׁבַע וְזוֹבֵחַ לְהַשֵּׁם זְבָחִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. נִגְלָה אֵלָיו הַשֵּׁם וְאָמַר לוֹ: "אָנֹכִי הָאֵ-ל אֱלֹקֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם… אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". כְּלוֹמַר, הַשֵּׁם מְבַשֵּׂר לוֹ כִּי מִשְׁפַּחְתּוֹ תִּהְיֶה לָעָם גָּדוֹל. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַשֵּׁם יַעֲלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.

 

מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב יוֹרֶדֶת לְמִצְרַיִם

נָטַל יַעֲקֹב אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁמָּנְתָה שִׁבְעִים נֶפֶשׁ (וְהַתּוֹרָה מוֹנָה אוֹתָם לִשְׁמוֹתֵיהֶם) וְיָרַד מִצְרַיְמָה. וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, כְּדֵי שֶׁיָּכִין עֲבוּר הַמִּשְׁפָּחָה בָּתֵּי תַּלְמוּד לִפְסִיקָה הִלְכָתִית וּלְחִנּוּךְ הַיְּלָדִים בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.

מִשֶּׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְיוֹסֵף שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ לְמִצְרַיִם, הוּא מִזְדָּרֵז לִרְתֹּם הַסּוּסִים לְמֶרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת אָבִיו. אֵין לְתָאֵר אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁהָיְתָה בַּפְּגִישָׁה בֵּין הָאָב יַעֲקֹב לִבְנוֹ יוֹסֵף הָאָהוּב לְאַחַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת נִתּוּק, אֶת הַחִבּוּקִים וְהַדְּמָעוֹת וּ"קְרִיאַת שְׁמַע" שֶׁל יַעֲקֹב וְכוּלֵּיהּ.

לְבַסּוֹף, יוֹסֵף אוֹמֵר לְאָבִיו וְאֶחָיו שֶׁיַּסְבִּירוּ לְפַרְעֹה שֶׁהֵם רוֹעֵי צֹאן, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן הַמְּשֻׁפַּעַת בְּמִרְעֶה, וְכָךְ הִיא תֵּהָפֵךְ לְחֶבֶל אֶרֶץ מִשֶּׁלָּהֶם.

 

הַמִּפְגָּשׁ עִם פַּרְעֹה

יוֹסֵף מַצִּיג לִפְנֵי פַּרְעֹה אֲחָדִים מֵאֶחָיו הַמְּסַפְּרִים לוֹ שֶׁהֵם רוֹעֵי צֹאן. וּפַרְעֹה נוֹתֵן לָהֶם לְהִתְנַחֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. אַחַר כָּךְ הוּא מַצִּיג אֶת אָבִיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. פַּרְעֹה מִתְעַנְיֵן לְדַעַת מַה גִּילוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהוּא מֵשִׁיב לוֹ כִּי הוּא בֶּן מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, עִם זֹאת מְצַיֵּן שֶׁשְּׁנוֹת חַיָּיו הָיוּ עֲמוּסִים קְשָׁיִים שֶׁגָּרְמוּ לוֹ צַעַר. בְּסִיּוּם פְּגִישָׁתָם מְבָרֵךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה.

מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב מִתְנַחֶלֶת בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְיוֹסֵף דּוֹאֵג לְכָל מַחְסוֹרָם.

 

יוֹסֵף מִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל מִצְרַיִם

יְרִידַת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם הֵבִיאָה עִמָּהּ בְּרָכָה גְּדוֹלָה וְהָרָעָב פָּסַק, אַף שֶׁרַק שְׁנָתַיִם חָלְפוּ מֵאָז הֵחֵלּוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת לְתָאֵר מַה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנוֹת הָרָעָב.

כְּשֶׁהֵחֵל הָרָעָב בְּמִצְרַיִם הָיוּ הָאֶזְרָחִים רוֹכְשִׁים מָזוֹן מִיּוֹסֵף בְּכַסְפָּם. לְאַחַר שֶׁתַּם כַּסְפָּם שִׁלְּמוּ הָאֶזְרָחִים בְּצֹאן וּבָקָר וּשְׁאַר בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתָם. בְּתֹם שְׁנַת הָרָעָב הָרִאשׁוֹנָה, לֹא נוֹתַר לָעָם כִּי אִם גּוּפָם וְאַדְמָתָם. לָכֵן הֶחְלִיט יוֹסֵף תְּמוּרַת הַמָּזוֹן שֶׁנָּתַן לָהֶם לִקְנוֹת אֶת אַדְמָתָם וְאוֹתָם הֶעֱבִיר מֵעִיר לָעִיר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָהֶם טַעֲנַת חֲזָקָה בְּאַדְמָתָם. עַל יְדֵי זֶה גַּם מָנַע יוֹסֵף אֶת חֶרְפַּת הַזָּרוּת שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

כָּאָמוּר, מִשֶּׁהִגִּיעַ יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה הִתְבָּרְכָה אַדְמַת מִצְרַיִם וְהֵחֵלָּה לְהַצְמִיחַ תְּבוּאָתָהּ, נָתַן יוֹסֵף לְאֶזְרְחֵי מִצְרַיִם זֶרַע לִזְרֹעַ בָּאֲדָמָה, וַעֲשָׂאָם כְּמִין חוֹכְרִים שֶׁל אַדְמַת הַמֶּלֶךְ עַל יְדֵי שֶׁתָּרְמוּ חֲמִישִׁית מִן הַיְּבוּל מַס לְאוֹצָרוֹ. כָּךְ גַּם הָעָם הוֹדָה לַמֶּלֶךְ עַל שֶׁהֶחֱיָה אוֹתָם וְגַם אוֹצַר הַמֶּלֶךְ הֶעֱשִׁיר וְהִתְעַצֵּם.

 

פרסום תגובה חדשה

test email