פרשת ויחי – תוכן הפרשה

יום רביעי י״ד טבת ה׳תשע״ז
פרשת ויחי עוסקת בעיקרה בברכות שברך יעקב את בניו קודם מותו, וגם בצוואה שציוה יעקב לקבור אותו במערת המכפלה בארץ כנען ועוד.

 

 

יַעֲקֹב מְצַוֶּה אֶת יוֹסֵף לְקוֹבְרוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים יָשַׁב יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם, הָיוּ אֵלֶּה הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו. מִשְׁפַּחְתּוֹ הִתְאַחֲדָה עִם יוֹסֵף בְּנוֹ הָאָהוּב, שֶׁבֵּינְתַיִם נָשָׂא אִשָּׁה וְנוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְהוּא הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם.

וְהִנֵּה קָרְבוּ יְמֵי יַעֲקֹב לָמוּת וְהוּא קָרָא לְיוֹסֵף בְּנוֹ כְּדֵי לְצַוּוֹת אוֹתוֹ עַל סִדְרֵי קְבוּרָתוֹ. מֵאַחַר שֶׁיּוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל מִצְרַיִם, רַק הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. יַעֲקֹב מַשְׁבִּיעַ אֶת יוֹסֵף שֶׁלֹּא יִקְבֹּר אוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לְצַד לֵאָה, מָקוֹם בּוֹ קְבוּרִים גַּם אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה.

יוֹסֵף מַבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי יַעֲקֹב.

 

יַעֲקֹב מְבָרֵךְ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם

יַעֲקֹב, בְּגִילוֹ הַמֻּפְלָג בִּהְיוֹתוֹ בֶּן מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים, יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם פְּקֻדָּתוֹ קָרוֹב, וּמִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם שֶׁלֹּא יִטֹּל נִשְׁמָתוֹ פִּתְאוֹם, אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אוֹת אַזְהָרָה עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה חוֹלֶה קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו וּלְצַוּוֹתָם לִפְנֵי מוֹתוֹ. תְּפִלַּת יַעֲקֹב מִתְמַלֵּאת וְהוּא חוֹלֶה. מֵאָז חָל שִׁנּוּי בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁהִתְחִילוּ בְּנֵי אָדָם לַחְלוֹת קֹדֶם שֶׁמֵּתוּ, מַה שֶּׁלֹּא קָרָה קֹדֶם לָכֵן, שֶׁעַד אָז בְּנֵי אָדָם מֵתוּ בְּאֹפֶן פִּתְאוֹמִי מִבְּלִי לָדַעַת שֶׁסּוֹפָם קָרֵב.

יַעֲקֹב שׁוֹלֵחַ שָׁלִיחַ לְיוֹסֵף לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה, וְיוֹסֵף מְמַהֵר לָבוֹא אֶל אָבִיו עִם שְׁנֵי בָּנָיו. הוּא מִתְיַצֵּב לְמַרְגְּלוֹת מִטַּת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב מִסְפָּר לוֹ שֶׁהַשֵּׁם נִרְאָה אֵלָיו בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּבֵרְכוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִ"קְהַל עַמִּים", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: "גּוֹי וּקְהַל עַמִּים", וּמֵאָז לֹא נוֹלְדוּ לוֹ עוֹד יְלָדִים, וְהֵבִין יַעֲקֹב שֶׁ"גּוֹי" זֶה בִּנְיָמִין וְ"קְהַל עַמִּים" הֵם שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שֶׁמֵּעַתָּה לִדְבָרָיו יִכָּלְלוּ עִם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

כָּאן, כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב, מִתְנַצֵּל יַעֲקֹב עַל שֶׁלֹּא קָבַר אֶת רָחֵל בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וּמַסְבִּיר כִּי לֹא עָשָׂה זֹאת עַל דַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא לְפִי צִוּוּי מִלְּמַעְלָה. וְאָכֵן נִקְבְּרָה רָחֵל בְּבֵית לֶחֶם עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁתִּתְפַּלֵּל שָׁם עֲבוּר בָּנֶיהָ בְּצֵאתָם לַגָּלוּת.

יַעֲקֹב מְבַקֵּשׁ לְבָרֵךְ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, יוֹסֵף מַגִּישׁ אֶת מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר לִימִין יַעֲקֹב וְאֶת אֶפְרַיִם הַצָּעִיר לִשְׂמֹאלוֹ. אוּלָם יַעֲקֹב מְשַׂכֵּל אֶת יָדָיו, וּמַנִּיחַ אֶת יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְאֶת יַד שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה וּמְבָרֵךְ אוֹתָם, שֶׁיִּדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יוֹסֵף נִסָּה לְתַקֵּן אֶת אָבִיו וּלְהַסְבִּיר שֶׁאֶפְרַיִם הוּא הַבְּכוֹר, כִּי חֲשָׁשׁ שֶׁאָבִיו טָעָה, אוּלָם יַעֲקֹב הִסְבִּיר שֶׁאָמְנָם אֶפְרַיִם יִהְיֶה לְעָם גָּדוֹל אוּלָם מְנַשֶּׁה יִגְדַּל מִמֶּנּוּ בִּדְגָלִים וּבַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים. וְעוֹד מוֹסִיף יַעֲקֹב וְאוֹמֵר לְיוֹסֵף, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד לַעֲסֹק בִּקְבוּרָתוֹ, הוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל מֵאָבִיו אֶת שְׁכֶם כְּחֵלֶק יָתֵר עַל אֶחָיו.

                

יַעֲקֹב מְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו

מַגִּיעַ יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל יַעֲקֹב וְהוּא מַזְמִין אֶת כָּל בָּנָיו כְּדֵי לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ, וּמֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, הִתְחִיל לוֹמַר לָהֶם דְּבָרִים אֲחֵרִים. דְּבָרִים הַמְּיֻחָדִים וּמַתְאִימִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הַכּוֹלְלִים: בְּרָכָה, תּוֹכֵחָה וּנְבוּאָה לֶעָתִיד וְהַכֹּל בְּרֶמֶז וּבְקִצּוּר.

רְאוּבֵן – בְּכוֹר יַעֲקֹב הָיָה רָאוּי לְכֶתֶר כְּהֻנָּה, אוּלָם בִּגְלַל תְּכוּנַת הַפַּחַז שֶׁבּוֹ, הַמְּבִיאָה לִידֵי כַּעַס, לֹא הִתְאִים לְכֶתֶר כְּהֻנָּה, שֶׁנִּתַּן לְלֵוִי בִּמְקוֹמוֹ.

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי – כַּעֲסָם עַז, בְּשֶׁל כָּךְ חָמְסוּ אֶת אָמָּנוּת הַחֶרֶב מֵעֵשָׂו. עַל כֵּן בְּעֵצָה אַחַת הָיוּ עַל שְׁכֶם וְעַל יוֹסֵף. וּכְדֵי לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם יָצָא לֵוִי מִמִּנְיַן הַשְּׁבָטִים וּבִמְקוֹמוֹ הֻכְפַּל שֵׁבֶט יוֹסֵף. מִשִּׁמְעוֹן יָצָא זִמְרִי בֶּן סַלּוּא וּמִלֵּוִי יָצָא קֹרַח, לָכֵן הִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב: "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי".

יְהוּדָה – מַנְהִיג בְּעֶצֶם מַהוּתוֹ, לָכֵן מִמֶּנּוּ תָּקוּם מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁמִּמֶּנָּה יָקוּם הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

זְבוּלוּן – נַחֲלָתוֹ עַל חוֹף יַמִּים, בָּנָיו יִהְיוּ סוֹחֲרִים שֶׁיִּתְמְכוּ בְּשֵׁבֶט יִשָּׂשׂכָר שֶׁעִסְקָם בַּתּוֹרָה.

יִשָּׂשׂכָר – עַצְמוֹתָיו חֲזָקוֹת כַּחֲמוֹר לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה, וּבָנָיו יִהְיוּ פּוֹסְקֵי הֲלָכָה לְעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ.

דָּן – מִמֶּנּוּ יֵצֵא שִׁמְשׁוֹן שֶׁיִּנְקֹם נִקְמַת עַמּוֹ מִפְּלִשְׁתִּים, כְּדַרְכּוֹ שֶׁל נָחָשׁ הַנּוֹשֵׁךְ עִקְבֵי סוּס.

גָּד – כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא "גְּדוּד". מְרַמֵּז שֶׁבָּנָיו יִהְיוּ גְּדוּדֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲלוּצִים בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ.

אָשֵׁר – יִתְבָּרֵךְ בְּגִדּוּל זֵיתִים, מֵהֶם יִהְיֶה שֶׁפַע שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יֵהָנוּ מִמֶּנּוּ.

נַפְתָּלִי – נַחֲלָתוֹ "בִּקְעַת גִּינוֹסַר" שֶׁנִּמְשְׁלָה לְ"אַיָּלָה שְׁלוּחָה", כִּי קַלָּה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ כָּאַיָּלָה הַקַּלָּה לָרוּץ. בְּנֵי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי יִלָּחֲמוּ בֶּעָתִיד בְּסִיסְרָא, וְעַל יְדֵיהֶם יָשִׁירוּ דְּבוֹרָה וּבָרָק אֶת "שִׁירַת דְּבוֹרָה". 

יוֹסֵף – יַעֲקֹב מְבָרֵךְ אֶת הַבֵּן הָאָהוּב יוֹסֵף. אַרְצוֹ תִּתְבָּרֵךְ בְּבִרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעַל וּבְבִרְכוֹת תְּהוֹם מִתַּחַת, נַחֲלָתוֹ תִּהְיֶה מְבֹרֶכֶת וּמְשֻׁפַּעַת בְּבָתֵּי שְׁלָחִין. יַעֲקֹב גַּם מְתָאֵר אֶת סִבְלוֹ הָרַב שֶׁל יוֹסֵף וּמְשַׁבְּחוֹ עַל שֶׁכָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ, עַד שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּשְׁלִיחַ הַשֵּׁם לִרְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם. עִם זֹאת לֹא הֶעֱנִיק לְיוֹסֵף מַלְכוּת עוֹלָם שֶׁזּוֹ נִמְנְעָה מִמֶּנּוּ וְנִתְּנָה לִיהוּדָה.

בִּנְיָמִין – בְּנַחֲלָתוֹ יִהְיֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מִבָּנָיו יִהְיוּ מַנְהִיגִים שֶׁיּוֹשִׁיעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ וּמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר.

 

יַעֲקֹב נִפְרַד מִבָּנָיו וּמִצְוָה אוֹתָם לְקוֹבְרוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

שׁוּב חוֹזֵר יַעֲקֹב וּמְבַקֵּשׁ מִבָּנָיו לִקְבֹּר אוֹתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. בַּמְּעָרָה שֶׁבָּהּ נִקְבְּרוּ אֲבוֹתָיו – אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, וּבָהּ קָבַר יַעֲקֹב אֶת לֵאָה אִשְׁתּוֹ. וּלְאַחַר שֶׁמְּסַיֵּם יַעֲקֹב דְּבָרָיו הוּא אוֹסֵף רַגְלָיו לַמִּטָּה וְנֶאֱסַף אֶל עַמָּיו, וְלֹא נֶאֶמְרָה בּוֹ לְשׁוֹן מִיתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים.

 

יַעֲקֹב זוֹכֶה לִכְבוֹד מְלָכִים

יוֹסֵף נוֹפֵל עַל פְּנֵי אָבִיו, מְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, וּמְבַקֵּשׁ מֵעֲבָדָיו הָרוֹפְאִים לַחְנֹט אוֹתוֹ. מִצְרַיִם מִתְאַבֶּלֶת עַל יַעֲקֹב שִׁבְעִים יוֹם. וּבְתֹם יְמֵי הָאֵבֶל מְבַקֵּשׁ יוֹסֵף מִפַּרְעֹה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן כְּפִי שֶׁצִּוָּה. פַּרְעֹה מַסְכִּים. בְּרֹאשׁ אֶחָיו וּבְלִוְיַת עַבְדֵי פַּרְעֹה זִקְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם יוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם בְּכִרְכָּרוֹת וּפָרָשִׁים שַׁיָּרָה שֶׁל מַחֲנֶה כָּבֵד מְאוֹד לְלַוּוֹת אֶת יַעֲקֹב בְּדַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה כְּדֵי לְקוֹבְרוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן. בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִתְפַּעֲלוּ מְאוֹד מֵהַשַּׁיָּרָה הַכְּבוּדָה שֶׁהִגִּיעָה מִמִּצְרַיִם, וְאַף הֵם הִצְטָרְפוּ לְמַסַּע הַהַלְוָיָה. כָּךְ זָכָה יַעֲקֹב לַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ.

 

הָאַחִים חוֹשְׁשִׁים שֶׁיּוֹסֵף יִנְקֹם בָּהֶם

לְאַחַר מוֹת יַעֲקֹב הֵחֵלּוּ אֲחֵי יוֹסֵף לַחְשֹׁשׁ, שֶׁמָּא מֵאַחַר שֶׁמֵּת אֲבִיהֶם, יִנְקֹם בָּהֶם יוֹסֵף עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ לוֹ. לָכֵן שָׁלְחוּ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁאֲבִיהֶם צִוָּהּ לִפְנֵי מוֹתוֹ לִסְלֹחַ לָהֶם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ. יוֹסֵף בָּכָה כְּשֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵיהֶם, וְהֵם נָפְלוּ לְפָנָיו וְהִצִּיעוּ לִהְיוֹת לוֹ לָעֲבָדִים.

יוֹסֵף נִבְהַל לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו מֻשְׁפָּלִים. הוּא נִחֵם אוֹתָם וְדִבֵּר עַל לִבָּם. הוּא מַסְבִּיר לָהֶם שֶׁהַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה כְּדֵי לְכַלְכֵּל עַם רַב, וְכִי אֵין הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת בִּמְקוֹם אֱלֹקִים, הֲרֵי הֵם עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד וְאֵיךְ הוּא הָאֶחָד יוּכַל לְכַבּוֹת עֲשָׂרָה נֵרוֹת. הוּא מַבְטִיחַ לְהַמְשִׁיךְ לְכַלְכֵּל אוֹתָם.

 

צַוָּאַת יוֹסֵף

יוֹסֵף זוֹכֶה לִרְאוֹת נְכָדִים וְנִינִים. סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ, הוּא מְצַוֶּה אֶת אֶחָיו, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמִּצְרַיִם, יַעֲלוּ אֶת עַצְמוֹתָיו לִקְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יוֹסֵף מֵת בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְהַמִּצְרִים חוֹנְטִים אֶת גּוּפָתוֹ וְשָׂמִים אוֹתוֹ בָּאָרוֹן.

פרסום תגובה חדשה

test email