מה עושים כשרואים מפלצת?

יום חמישי ט״ז אייר ה׳תשע״ז
שָׁמְעָה הַמִּפְלֶצֶת אֶת דִּבְרֵי הַלַּעַג וְהַקֶּלֶס שֶׁל הַשּׁוֹמֵר, וּבְכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמְעָה דְּבַר דְּחִיָּה וְלִגְלוּג גָּדְלוּ מְמַדֶּיהָ, עַד שֶׁגָּדְלָה וְגָדְלָה וְהִפְחִידָה אֶת הַשּׁוֹמֵר בִּמְמַדֶּיהָ! דָּרְכָה עַל הַשּׁוֹמֵר, עָשְׂתָה חֹר בְּדֶלֶת הָאַרְמוֹן, נִכְנְסָה לָאַרְמוֹן, וְהִסְתּוֹבְבָה בּוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, הָלוֹךְ וָשׁוֹב.

 

 

מִי מְפַחֵד מִמִּפְלֶצֶת?…

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ חָכָם וְחָבִיב שֶׁהִתְיַחֵס בְּכָבוֹד לְכָל אָדָם קָטָן כְּגָדוֹל. הַמֶּלֶךְ עָשָׂה עֲבוֹדָתוֹ בִּמְסִירוּת וּבְיֹשֶׁר, עִם זֹאת דָּאַג לִשְׁמֹר עַל כּוֹחוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְנַהֵל אֶת מַלְכוּתוֹ כָּרָאוּי. אָכַל אֹכֶל מֵזִין וּבָרִיא וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם יָצָא לְטִיּוּלִים וְהָיָה דֻּגְמָה אִישִׁית טוֹבָה בְּמִדּוֹתָיו לְכָל בְּנֵי עַמּוֹ, לָכֵן לֹא יִפָּלֵא שֶׁכָּל אֶזְרְחֵי מַמְלַכְתּוֹ אֲהָבוּהוּ מְאוֹד וְכָבוֹד גָּדוֹל חָלְקוּ לוֹ.

יוֹם אֶחָד חָבַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת סוּסוֹ רָכַב עָלָיו וְיָצָא לְטַיֵּל בַּטֶּבַע כְּדַרְכּוֹ, לִנְשֹׁם אֲוִיר צַח לְהִתְבּוֹנֵן בִּיפִי הַבְּרִיאָה הַנִּפְלָאָה וּלְהוֹדוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ וְעַל הַכִּשְׁרוֹנוֹת וְהַמִּדּוֹת הַתְּרוּמִיּוֹת שֶׁחָנַן אוֹתוֹ.

וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ יוֹם, בּוֹ יָצָא הַמֶּלֶךְ מֵאַרְמוֹנוֹ, הוֹפִיעָה מִפְלֶצֶת בְּפֶתַח אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְהִקִּישָׁה עַל דֶּלֶת הָאַרְמוֹן. פָּתַח שׁוֹמֵר הַסַּף אֶת הַדֶּלֶת, וּלְתַדְהֵמָתוֹ, עוֹמֶדֶת לְפָנָיו מִפְלֶצֶת! אָמְנָם מִפְלֶצֶת קְטַנָּה וְרַכְרוּכִית, אוּלָם הִצְלִיחָה לְהַטִּיל אֵימָתָהּ עַל הַשּׁוֹמֵר. נֶחְרַד הַשּׁוֹמֵר וְזָעַק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת: מִפְלֶצֶת מְכֹעֶרֶת, אֵיךְ הֵעַזְתָּ לְהַגִּיעַ לְכָאן? אֵינְךָ רְאוּיָה לִהְיוֹת כָּאן, עוּפִי מִפֹּה!!!

שָׁמְעָה הַמִּפְלֶצֶת אֶת דִּבְרֵי הַלַּעַג וְהַקֶּלֶס שֶׁל הַשּׁוֹמֵר, וּבְכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמְעָה דְּבַר דְּחִיָּה וְלִגְלוּג גָּדְלוּ מְמַדֶּיהָ, עַד שֶׁגָּדְלָה וְגָדְלָה וְהִפְחִידָה אֶת הַשּׁוֹמֵר בִּמְמַדֶּיהָ! דָּרְכָה עַל הַשּׁוֹמֵר, עָשְׂתָה חֹר בְּדֶלֶת הָאַרְמוֹן, נִכְנְסָה לָאַרְמוֹן, וְהִסְתּוֹבְבָה בּוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, הָלוֹךְ וָשׁוֹב.

שָׁמְעוּ שׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן אֶת הָרַעַשׁ שֶׁל זַעֲקוֹת הַשּׁוֹמֵר וּשְׁבִירַת הַדֶּלֶת, וְרָצוּ לִרְאוֹת מָה קָרָה. נִכְנְסוּ לַחֲדַר הַמֶּלֶךְ וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים מִפְלֶצֶת גְּדוֹלָה וּמַפְחִידָה מִסְתּוֹבֶבֶת בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. צָעֲקוּ הַשּׁוֹמְרִים לְעֶבְרָהּ: מִפְלֶצֶת מְכֹעֶרֶת וּמְלֻכְלֶכֶת, מָה אַתְּ עוֹשָׂה כָּאן בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ? אֵין זֶה מְקוֹמֵךְ! אֵיךְ הִגַּעַתְּ הֲלוֹם? הִסְתַּלְּקִי מִיָּד! וּכְכָל שֶׁהִרְבּוּ בְּמִלִּים שֶׁל לַעַג, דְּחִיָּה וְזִלְזוּל גָּדְלָה הַמִּפְלֶצֶת עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁהָפְכָה לָעֲנָקִית וְהִתְיַשְּׁבָה עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ.       

אֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁצָּפָה בַּמַּחֲזֶה מֵרָחוֹק, יָדַע שֶׁרַק הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם וְהֶחָבִיב יִגְבַּר עַל הַמִּפְלֶצֶת. הִזְדָּרֵז הָעֶבֶד וְחָבַשׁ אֶת סוּסוֹ וְרָץ לְחַפֵּשׂ אֶת הַמֶּלֶךְ. כַּאֲשֶׁר מָצָא אֶת הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, דָּבָר נוֹרָא קָרָה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. הִגִּיעָה מִפְלֶצֶת לְפֶתַח הָאַרְמוֹן, שָׁבְרָה אֶת דֶּלֶת הָאַרְמוֹן וְנִכְנְסָה לָאַרְמוֹן. נִסּוּ הַשּׁוֹמְרִים לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ, וּבִמְקוֹם לָצֵאת הִיא גָּדְלָה וְגָדְלָה, וְעַכְשָׁו הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ. מָה עוֹשִׂים?!…

 

הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ מְפַחֵד מִמִּפְלֶצֶת!

נָשַׁם הַמֶּלֶךְ עֲמֻקּוֹת וְצִוָּה אֶת הָעֶבֶד לְקַחְתּוֹ בִּמְהִירוּת לָאַרְמוֹן. הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ לָאַרְמוֹן, רָאָה אֶת הַחֹר שֶׁבַּדֶּלֶת, נִכְנַס לְחַדְרוֹ, וְרָאָה אֶת הַמִּפְלֶצֶת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל כִּסְּאוֹ. הִבִּיט הַמֶּלֶךְ בְּחֶמְלָה עַל הַמִּפְלֶצֶת, וְאָמַר לָהּ בְּקוֹל נָעִים וְרַךְ: בְּרוּכָה הַבָּאָה. מַה שְּׁלוֹמֵךְ? הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר? הֵחֵל הַמֶּלֶךְ לְהַרְעִיף עַל הַמִּפְלֶצֶת מִלּוֹת חִבָּה, כָּבוֹד וְחֶמְלָה, וְעִם כָּל מִלָּה חַמָּה, נֶעֶשְׂתָה הַמִּפְלֶצֶת קְטַנָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁהָפְכָה לִקְטַנְטַנָּה. הִמְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִם הַמִּפְלֶצֶת בְּקוֹל חֶמְלָה: יְדִידָה יְקָרָה, אוּלַי יֵשׁ בָּךְ רֵיחַ קְצָת לֹא נָעִים, כְּדַאי שֶׁתַּעֲשִׂי מִקְלַחַת. וּמִיָּד קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמְּשָׁרְתוֹת וְאָמַר לָהֶן: אָנָּא עִזְרוּ לַיְּדִידָה שֶׁלִּי לְהִתְקַלֵּחַ.

כָּךְ הִמְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר בְּחֶמְלָה וּבְאַהֲבָה לַמִּפְלֶצֶת שֶׁכְּבָר נִהְיְתָה קְטַנָּה כָּל כָּךְ, וְאָמַר לָהּ: יְדִידָה יְקָרָה וַאֲהוּבָה, אַתְּ מֻזְמֶנֶת לִהְיוֹת אוֹרַחַת כָּבוֹד בְּבֵיתִי כָּל זְמַן שֶׁתִּרְצִי…

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! לְאַחַר הַיַּחַס הַיָּפֶה וְהַטּוֹב שֶׁל הַמֶּלֶךְ, נֶעֶלְמָה הַמִּפְלֶצֶת!!!…    

 

מַה לּוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?

לְכָל אָדָם יֵשׁ אוֹיֵב קָטָן אוֹ גָּדוֹל שֶׁנִּמְצָא אוֹ בְּתוֹכוֹ – כְּמוֹ שִׂנְאָה, קִנְאָה, כָּעַס, יֵאוּשׁ וְכַדּוֹמֶה – אוֹ מִחוּץ לוֹ – כְּמוֹ חָבֵר רַע, אוֹ שָׁכֵן רַע אוֹ אֲפִלּוּ בֶּן מִשְׁפָּחָה שֶׁמְּעַצְבֵּן, אוֹ אָדָם שֶׁבְּקֹשִׁי מַכִּירִים אוֹתוֹ שֶׁמַּרְגִּיז – וְהַנְּטִיָּה שֶׁלָּנוּ לִרְאוֹת אוֹתָם כְּאוֹיְבִים וּכְ"מִפְלָצוֹת".

כָּל הַחָכְמָה הִיא לְהַקְטִין אֶת הַ"מִפְלֶצֶת" עַד שֶׁתֵּעָלֵם. כָּל הָעֲבוֹדָה הִיא לַהֲפֹךְ אֶת הָאוֹיֵב לְאוֹהֵב. צָרִיךְ רַק לִלְמֹד וְלָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.

לֹא בְּקִנְטוּר, נְקִימָה וּנְטִירָה נִדְחֶה אֶת הָרַע, אֶלָּא בְּאַהֲבָה וְחֶמְלָה וְכָבוֹד שֶׁנִּתֵּן לָ"אוֹיְבִים" וְלַ"מִּפְלָצוֹת", עַד שֶׁיִּתְבַּיְּשׁוּ לְהִתְנַהֵג כְּ"מִפְלָצוֹת".

וּכְמוֹ שֶׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁלִּמְּדָנוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם וְרוֹדְפֵי שָׁלוֹם, אוֹהֲבִים אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבִים אוֹתָם לַתּוֹרָה. כָּךְ נִתְנַהֵג הֵן עִם בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּרְאִים לָנוּ "רָעִים", וְהֵן עִם מִדּוֹתֵינוּ הַ"בִּלְתִּי רְצוּיוֹת". נִבְחַן אֶת מִדּוֹתֵינוּ בְּחֶמְלָה, נַקְטִין אוֹתָן, עַד שֶׁנַּהֲפֹךְ אוֹתָן לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְכָךְ נִזְכֶּה לִהְיוֹת מִתַּלְמִידֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּמֵחֲסִידָיו שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן.    

פרסום תגובה חדשה

test email