יפה כח הפשרה מכח הדין

יום ראשון י״ג טבת ה׳תשע״ב
רוב העילות למריבות הן טפשיות וקטנוניות ורק כי הן נוגעות לנו אנו מקימים מהומה בגללן. בואו ננסה להתייחס לכל סיבה לריב בפרופורציה המתאימה, וכשהאש מתחילה לעלות לכבות אותה מיד. ותמיד עם קצת התבוננות אפשר למצוא פשרה שתענה לדרישות שני הצדדים. ואין דבר נפלא יותר מפשרה המתקבלת על כל הצדדים. עד שאמרו חז"ל אפילו בעניינים הלכתיים ממש: יפה כח הפשרה מכח הדין.
מאת שולמית שמידע

 

איש ואשתו זוג יראי שמים רבו ביניהם על נושא שנראה בעיניהם חשוב ועקרוני עד שהבעל החליט לגרש את אשתו. אולם קודם לכן החליטו לפנות את רבם המגיד מקוזניץ הוא רבי ישראל מקוזניץ.

כשהגיעו אל הרב שאל הרב את האיש: מדוע אתה רוצה להתגרש מאשתך?

התלונן האיש ואמר: אשתי מכינה פעם בשבוע פשטידה (=קוגל) טעימה לשבת. הפשטידה הזו טעימה כל כך עד שכל השבוע אני מחכה לשבת כדי לאכול מפשטידה זו. זה התענוג של שבת שלי, ומצוה להתענג ממאכלי השבת. "וקראת לשבת עונג" זה מצוה, וכל המענג את השבת נותנים לו משאלות לבו. הפשטידה הזאת נותנת לי כח לכל השבוע…

"אבל אשתי מה עושה? במקום לגרום לי עונג שבת היא מענה אותי. אני מצפה לקבל את הפשטידה לאחר הקידוש. אולם היא מתנגדת לכך בתוקף. היא מגישה את המרק ואת הדגים, את הירקות ואת הבשר, ורק לאחר שמלאתי את כרסי ואני שבע ומלא וכבר אין לי חשק לאכול עוד שום דבר, היא מגישה לי את הפשטידה ומצפה שאוכל ממנה. האם לא ראוי לגרש אשה כזאת?…

האישה ישבה במקומה מבוישת קמעא, אך מיהרה להתנצל: למה בעלי אינו מבין אותי? בבית אבא בו גדלתי היה המנהג להגיש את הפשטידה רק בסוף הסעודה. האם מותר להפר מנהג אבות?…

המגיד מקוזניץ ברוב חוכמתו הציע הצעת פשרה נפלאה המתאימה לרצונותיהם של בני הזוג, מעתה תכין האשה שתי פשטידות. פשטידה אחת יאכלו בני הזוג מיד לאחר הקידוש כרצון האיש, ופשטידה שניה תוגש בסוף הסעודה לקינוח כמנהג האישה. בני הזוג יצאו שמחים ומרוצים.

ואכן מאותו היום היו מגישים בני הזוג על שולחנם שתי פשטידות. האחת לאחר הקידוש אותה כינו "קוגל של שלום בית", ואת השניה היו מגישים בסוף הסעודה כמנהג אבותיה של האשה. והתרבה השלום בבית ושני בני הזוג היו מרוצים.

*   *   *

סיפור מצחיק, נכון?… אך הוא סיפור מאלף ללמדנו איך היצר הרע מחפש אותנו בפינות כדי להפר את השלום בביתנו. כאן זה נראה כל כך פשוט ומגוחך… על דבר כזה רבים?… ולא עוד אלא שרוצים להרוס בית, ח"ו?…

האמת היא שדבר זה נראה לנו מגוחך ועצוב כאחד, רק כי הוא לא נוגע לנו, לכן אפשר להשקיף עליו מלמעלה. אולם באמת רוב העילות למריבות הן טפשיות וקטנוניות ורק כי הן נוגעות לנו אנו מקימים מהומה בגללן. בואו ננסה להתייחס לכל סיבה לריב בפרופורציה המתאימה, וכשהאש מתחילה לעלות לכבות אותה מיד. ותמיד עם קצת התבוננות אפשר למצוא פשרה שתענה לדרישות שני הצדדים. ואין דבר נפלא יותר מפשרה המתקבלת על כל הצדדים. עד שאמרו חז"ל אפילו בעניינים הלכתיים ממש: יפה כח הפשרה מכח הדין. ואם בדין חייבים שיהיו מינימום שלושה דיינים, הרי שלפשרה מספיקים שנים.

שלום צריך לאהוב ועוד יותר צריך לרדוף. שלום הוא מקור הברכה לחיי המשפחה בכלל ולחיי הזוג בפרט, ואל נשכח את האהבה הטבעית הקיימת בין בני המשפחה ובעיקר בין בני הזוג, ואת הרצון הפנימי והעמוק של כל אחד לחיות בשלום.

פרסום תגובה חדשה

test email