פעם אחת יצא רבי עקיבא למסע והצטייד בחמור, תרנגול ונר.

חמור לרכוב עליו ולהניח עליו משאו. 

תרנגול כדי שיעיר אותו בבוקר לתפילה כשעון מעורר.

ונר כדי שיאיר לו בלילה ויוכל ללמוד תורה.

עשה רבי עקיבא דרכו דרך ארוכה,

וכשפנה היום והחשיך הגיע לעיר אחת ורצה לנוח בה,

חיפש מלון אך לא מצא,

ביקש רבי עקיבא מאנשי העיר מקום ללון,

ואיש לא הסכים לתת לו מקום לינה.

עמד רבי עקיבא ברחובה של עיר לבדו בחושך ובקור ואמר:

כל מה שעושה ה', הכול לטובה! 

רבי עקיבא לא רצה להישאר בעיר שאנשיה אינם מכניסי אורחים.

יצא לשדה, התיישב מתחת לעץ, הדליק נר,

האכיל את התרנגול ואת החמור וישב ללמוד תורה,

למד עד ששכח שהוא לבד. 

פתאום שמע שאגה מבהילה של אריה גדול שהגיח מן היער.

האריה טרף את החמור שלו.

ומיד בא חתול וטרף את התרנגול, 

ולאחר מכן באה רוח וכיבתה את הנר,

נשאר רבי עקיבא עומד לבד ביער בחושך גמור.

ללא חמור, ללא חתול וללא נר.

אמר רבי עקיבא: כל מה שעושה ה', הכול לטובה.

לפתע נשמע רעש גדול מכיוון העיר.

אויבים נכנסו לעיר ולקחו איתם את אנשי העיר בשבי,

בדרכם עברו בשדה ששם עמד רבי עקיבא בחשיכה.

אולם בגלל החושך לא ראו אותו וכך ניצל מידם.

אמר רבי עקיבא: הוא מה שאמרתי,

כי מה שעושה ה', הכל לטובה!

אילולא אכל האריה את החמור- היה החמור נוער,

אילולא אכל החתול את התרנגול, היה התרנגול קורא בקול גדול,

ואילולא כיבה הרוח את הנר, היה מאיר את החושך,

והחיילים יכלו לראות גם אותי ומי יודע מה היה קורה.

המשיך רבי עקיבא לדרכו והודה לה' על חסדו.

(על פי הגמרא מסכת ברכות דף ס ע"ב)

ואכן כל מה שעושה ה' הכל לטובה. יש לדעת שה' הוא עצם הטוב וטבע הטוב להיטיב.

ובאמת אין רע יורד מלמעלה. אלא שלא תמיד הטוב הוא גלוי, ולא תמיד הוא נראה מיד. אולם עם קצת סבלנות כשמלאים אמונה וביטחון בה', רואים שכאשר חושבים טוב, אז גם נהיה טוב באופן גלוי באופן הנראה ונגלה לעין.

לכן צריך לדעת ככלל: "תחשוב טוב יהיה טוב!"… מחשבה מולידה מציאות!…