פרשת נשא – כל יהודי מברך ברכת כהנים

יום חמישי כ״ט אייר ה׳תשע״ד
ברכת כהנים שבפרשת נשא שייכת לכל ישראל בהיותם "ממלכת כהנים וגוי קדוש", ולא סתם כהנים אלא "כהנים גדולים", לכן כל יהודי פותח את היום בברכת כהנים כבר בברכות השחר.
מאת שולמית שמידע

 

 

ה' נושא פנים לישראל

אמרו רז"ל, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה:

רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים",

והלא אתה נושא פנים לישראל שנאמר: "ישא ה' פניו אליך".

והשיב להם: איך לא אשא פנים לישראל, שאני אמרתי: "ואכלת ושבעת וברכת",

והם הולכים לפנים משורת הדין ומדקדקין עצמן עד כזית ועד כביצה.

(גם באכילה שאינה כדי שביעה ורק עד כזית מברכים ברכת המזון).

לכן מגיע להם שאתנהג אתם לפנים משורת הדין במשוא פנים שזוהי מידה כנגד מידה.

לכאורה, למה יש נשיאת פנים על דקדוק בברכת המזון דוקא,

הלא בכל דור יש כמה חכמי ישראל המדקדקים בכל איסורי דאורייתא ודרבנן,

אז מה הטעם לנשיאת פנים על הדקדוק על כזית ועל כביצה דוקא?

הענין הוא, כי בראש השנה דנים את האדם בענין הפרנסה ברוחניות ובגשמיות,

והקב"ה שולח ברכתו וזן את העולם כולו בחן ובחסד וברחמים.

וברור שכאשר מגיעה לאדם פרנסה בריוח, הוא מברך את ה'.

אלא שיהודי אינו מברך את ה' רק כשפרנסתו ברווח,

אלא אף כשפרנסתו בדוחק ואוכל כזית וכביצה הוא מברך את ה'.

ה' משפיע ברכה דרך ברכת הכהנים

הקב"ה אינו נשאר חייב ושולח ברכתו לעמו דרך הכהנים.

ומצווה עליהם: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם"…

וכשהכהנים נושאים את ידיהם ומברכים את העם,

אזי השפע מלמעלה נמשך דרך כל העולמות

במהירות ובאין מונע ומעכב מבלי לעיין בדין כלל.

לא רק מפני שכהנים זריזים הם, ולא רק לפי שפרח מטה אהרן ויגמול שקדים,

אלא מפני שהברכה באה בהארת פנים מלמעלה – "ואני אברכם"

לכן הכהנים מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו לברך את עמו ישראל באהבה".

ואכן מאהבת ה' לבניו וברוב חסדו הוא משפיע עליהם שפע ברכה יום יום,

דרך ידיהם ואצבעותיהם של הכהנים הפרושות כלפי עם שראל,

באמצעות שלושה פסוקים העולים בסדר עולה משלוש לחמש ועד שבע מילים:

"יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

באמצעות ברכת כהנים המזכירה בתבניתה את תבנית מנורת המקדש,

המתרחבת משלושה לחמישה ועד שבעה קנים.

ובעוד המנורה מאירה אור גשמי, ברכת כהנים מאירה אור רוחני פנימי.

אור של שמחה ואהבה, המעידה על ריצוי ומביאה לקירוב.

יש "חסד" ויש "חסד" – יש "חסד עולם" גבולי ויש "רב חסד" בלי גבול.

אהרן הכהן שהוא מבחינת "ורב חסד" זוכה שדרכו נמשך חסד בלי גבול במרוצה,

עד שכל הדינים עוברים ומתבטלים מחמתו.

דוגמת נהר גדול מאד הזורם בתגבורת גדולה ושום דבר אינו מעכב בעדו,

שבמרוצתו הוא שוטף את העצים והעפר שאינם מצליחים לעכבו.

גם בימינו מבלי הביט על מעלת הכהנים המברכים את העם,

ברכתם מתקבלת ברצון כי בעצם הקב"ה הוא המברך,

כפי שהוא מבטיח – "ואני אברכם" והכהנים אומרים רק את דבר ה' – "כה תברכו".

הברכה הבאה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה של הקב"ה היא ברכה שלימה,

ברכה עד בלי די בלי שום מדידה והגבלה במקום ובזמן,

ובמילא נמשכת במהירות ומיד ממש.

וכשהקב"ה מברך את הכהנים הוא ממשיך ברכה לכל ישראל

לכולם ביחד ולכל אחד לחוד, שלכן הברכה באה בלשון יחיד.

ברכה כללית ("אברכם" ללא פרטים) הכוללת את כל הברכות,

הן בענינים הכלליים והן בענינים הפרטיים, עד לפרטי פרטים.

זוהי ברכה שיש בה מעלות על שאר הברכות ועד שהברכה נמשכת במתברך בפנימיותו,

לפי ענינו ולפי ההצטרכות שלו.

ברכת כהנים – ברכה ותפילה

כידוע, יש הבדל בין "תפילה" ל"ברכה" שתפילה היא בקשה, ואילו ברכה היא ציווי שכך יהיה.

ויש גם מעלה בתפילה על הברכה, שהברכה היא רק המשכה כמו "המבריך את הגפן",

לעומת זאת, התפילה עושה רצון חדש מלמעלה – למעלה ממקור ההמשכות.

לכן כשההמשכה היא על ידי תפילה אין מניעות ועיכובים בהמשכה.

ברכת כהנים מיוחדת בכך שיש בה גם מעלת ברכה וגם מעלת תפילה.

שמקור הברכה הוא בתפילה העושה רצון חדש ועם זאת היא באופן של ציווי,

ומהארת פנים הנמשכת מלמעלה יש יכולת לברכה להימשך מטה מטה.

עד שהברכה נמשכת מטה עד לממון, שנחשב לתחתון ביותר למטה מרגלי האדם.

(כפירוש הפסוק: "היקום אשר ברגליהם" – זה ממונו של אדם המעמידו על רגליו).

והברכה נמשכת עוד למטה מזה למקום שמצריך שמירה ממזיקים – "וישמרך מן המזיקין".

ואף למטה מזה ל"עם בשדות", למי שהוא בתכלית הירידה,

למי שהוא בבחינת "שדה" כמו עשו "איש שדה".

ולמי שהוא בבחינת "עם" מלשון "גחלים עוממות",

למי שהאש שלו עמומה חלשה ונעלמת.

"אש" היא היסוד השואף לעלות למעלה בניגוד לשאר יסודות: "מים" ו"עפר" ואפילו "רוח".

אש מקבילה לדרגת האצילות וקיימת בכל יהודי בנפשו פנימה.

בכל יהודי יש אש, יש ניצוץ, יש אותו חלק בנשמה שבבחינת "טהורה היא".

ולפעמים אותו ניצוץ הוא חלש ועמום.

וכאש חלשה הנמצאת בגחלים העוממות ויכולה להתעורר רק על ידי רוח,

כך בברכת כהנים המילה "וישמרך" פועלת,

שגם אם הניצוץ היהודי חלש והוא בבחינת "גחלים עוממות",

הוא יתעורר ותתגלה בו הנשמה בחינת "טהורה היא".

זוהי ברכת ה' הנמשכת מלמעלה מעלה עד למטה מטה בלי מניעות ועיכובים.

ברכת כהנים כוללת את כל ברכות התורה

ברכת כהנים הנעלית מכל הברכות כוללת בתוכה את כל ברכות התורה,

ומה שנכון לגבי ברכת כהנים נכון לגבי כל ברכה בתורה.

ויש בה שלוש דרגות חיבה לישראל:

"יברכך" – בחינת בתי, "יאר" – בחינת אחותי, ו'ישא" – בחינת אמי.

"לא זז מחבבבה עד שקראה בתי" (בחג הפסח – יציאת מצרים)

"לא זז מחבבבה עד שקראה אחותי" (בחג השבועות – מתן תורה)

"לא זז מחבבבה עד שקראה אמי" (ביום הכיפורים – יום התשובה, יום חתונתו…

ששלימותו בחג הסוכות – "זמן שמחתנו", ושמחה פורצת גדר לגלות כל דבר).

ושלימות הכל היא "וישם לך שלום", שהשלום שקול כנגד הכל.

כל יהודי דומה לכהן גדול

עם ישראל "ממלכת כהנים וגוי קדוש", ולא סתם כהנים אלא "כהנים גדולים",

לכן כל יהודי פותח את היום בברכת כהנים כבר בברכות השחר.

זכות אבות ניתנה לכל יהודי… לברך את כל עם ישראל בברכת כהן…

אשרינו שכח הברכה של אברהם אבינו – "והיה ברכה – הברכות יהיו נתונות בידך",

ניתן לכל יהודי.

עד כדי כך שלכל אחד מישראל יש שייכות לא רק לברך את ישראל,

אלא להגיע לקדושה של "קדש הקדשים" שבבית המקדש.

וכמו שפסק הרמב"ם:

"לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש… אשר נדבה רוחו אותו…

הרי זה נתקדש קדש קדשים"…

אמנם כיום דבר זה הוא בהעלם,

אולם בגאולה האמיתית והשלימה זה יהיה בגלוי ובשלימות ובפועל ממש.

כל יהודי קדוש

וכבר היה לעולמים בזמן הנביאים,

שיהושבע החביאה בשעת סכנה את יואש (שהיה מזרע הממלכה) עם מניקתו

בחדר המטות שבעליית בית קדשי הקדשים במשך שש שנים,

וכמובן שם קיבלו כל צרכיהם הגשמיים: אכילה ושתיה ושינה.

ומה הפלא?

הרי באמת מקומו של כל אחד ואחד מישראל הוא בקדש הקדשים.

יהודי הוא קדוש במהותו גם בהיותו נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי,

והוא יכול להתעלות למצב של קדושה נעלית ביותר עד לקדושתו של הקב"ה,

כפירוש החסידי על דרשת חז"ל: "יכול כמוני? תלמוד לומר: כי קדוש אני" –

"יכול כמוני!" בניחותא, בדרגת הקדושה ד"קדוש אני".

 כפי שיהיה בגלוי בגאולה האמיתית והשלימה.

רבי ישמעאל כהן גדול מברך את ה'

וכבר היה לעולמים בזמן התלמוד קשר נפלא ועמוק בין אדם ילוד אשה לבוראו.

ישמעאל בן אלישע כהן גדול הגיע לדרגת קדושה עצומה ביום הכיפורים –

"יכול כמוני!"… בניחותא!…

ובמצב זה נוצר בינו לבין הקב"ה קשר פנימי עמוק ופתוח.

וכפי שסיפר, פעם אחת כשנכנס לבית קדשי הקדשים ביום הכיפורים

להקטיר קטרת לפניי ולפנים,

ראה את ה' צבאות יושב על כסא רחמים רם ונשא.

אמר לו הקב"ה: ישמעאל בני, ברכני!

ענה ר' ישמעאל: רבונו של עולם,

יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך,

ויגולו רחמיך על מידותיך,

ותתנהג עם בניך במידת הרחמים,

ותכנס להם לפנים משורת הדין,

והקב"ה הסכים עמו ונענע לו בראשו.

סיפור מפתיע ומרגש ביותר על מפגש בין בורא לנברא ביום הכיפורים,

הרוצים לברך ולהתברך ובעיקר להתאחד.

ר' ישמעאל בן אלישע בעל כתר כהונה, שהיה כוהן גדול,

ובעל כתר תורה, שהיה תלמיד חכם גדול, מיושבי הסנהדרין ביבנה

(לאחר שגלתה מירושלים).

חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא, ואחד מעשרה הרוגי מלכות הקדושים.

ר' ישמעאל שקבע את שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן,

והשתמש בהן במדרשי ההלכה שלו.

באחת הפעמים שנכנס להקטיר קטורת והגיע למדרגה של "לפני ולפנים" בקרבתו לה',

עד שהגיע לעולם האצילות אם לא למעלה מזה ושרתה עליו רוח הקודש,

זכה לראות אלוקות בפשיטות – "ה' צבאות היושב על כסא, רם ונישא".

מפגש פנימי נפלא של אב ובנו. ומה מבקש האב מבנו? ישמעאל בני, ברכני!…

הבן שהגיע בעבודת ה' שלו לעבודה הפנימית ביותר "לפני ולפנים",

ומתאחד עם אביו ומתכלל בו בתכלית ההתאחדות, איזו ברכה הוא מברך?

הוא אומר את התפילה שאביו שבשמים, הכוסף למעשה ידיו, מתפלל ובדיוק באותו הנוסח.

ואכן אבינו שבשמים באהבתו אלינו רוצה לנהוג עמנו במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.

וכשרבי ישמעאל מבקש בקשה עבור עם ישראל נחשב לו כאילו מבקש טובה להקב"ה.

לכן ביקש הקב"ה בלשון: ברכני, כי הבקשה שר' ישמעאל מבקש עבור עם ישראל,

מעלה עליו הקב"ה כאלו הוא מברך אותו.

לכל יהודי כח כמו של ר' ישמעאל 

מזה נוכל ללמוד לקח.

כל יהודי הוא פרט ב"בני בכורי ישראל"!…

וכל עם ישראל יהיו לעתיד לבוא בדרגת כוהנים גדולים בגילוי,

וכבר עכשיו יש בנו כוחות של כהנים,

שהרי בכל יום אנו פותחים (כבר בברכות השחר) בברכת כהנים.

אם כן, גם לנו יש הכח להיות שותפים לקב"ה בתפילתו ולבקש,

שהקב"ה יתנהג עמנו במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.

וכשם שהקב"ה נענע בראשו לר' ישמעאל לאות הסכמה ולאות המשכת השפע,

גם לנו הוא ינענע בראשו, יסכים אתנו וימשיך לנו שפע רב.

ומאחר שכבר עברו הרבה דורות של עבודת ה' רצופה בתורה ותפילה,

הרי שצריך לדרוש מה' שינהג אתנו במידת הרחמים,

ויגאל אותנו גאולה אמיתית ושלימה מיד ממש,

ונזכה לראותו ניצב מולנו ומנענע ראשו עם כל המשמעויות שבדבר.

יהי רצון שכל הברכות של ברכת כהנים יומשכו לכל אחד מישראל,

ועד מהרה ירוץ דברו שיהיה גילוי אלוקות בעולם

ויהיה שלום עד ל"וגר זאב עם כבש"

ולא תהיה מלחמה… בכל באי עולם ובפרט לא בישראל,

ויתגלה עניין "תורה חדשה מאתי תצא".

וכבר בשבת זו נעלה מ"נשא את ראש" ל"בהעלותך את הנרות",

ונזכה לראות נרות ציון במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון!

(על פי מאמר הרבי ש"פ נשא ה'תשמ"ז)

פרסום תגובה חדשה

test email