אין לך דרך יפה ישרה וקלה לחנך למידות טובות, לקרב אנשים ליהדות, לישר את הלב ואת המוח, ללמד ערכים נעלים הבאים לידי מימוש בעולם המעשה, ליצור אוירה טובה של שבת אחים גם יחד, מאשר לספר סיפור חסידי.

סיפור חסידי על צדיק, על חסיד, על מעשה נפלא או על השגחה פרטית גלויה, היונק ממקורות יהודיים ומחנך לערכים יהודיים, הוא בעל עוצמה וגנוז בו אור גדול – אור יקרות. צריך לדעת לספר אותו ועוד יותר צריך לדעת לשמוע אותו. צריך ללעוס אותו שוב ושוב ולהפנים את המסר העולה ממנו. אפילו סיפורים מוכרים וידועים המסופרים שוב ושוב לעולם לא נס ליחם, כי הם מלאים חכמת חיים ויש בהם הומור רב.  

אדמו''ר הזקן אמר שסיפורי צדיקים שמספרים בהתוועדויות הם טל תחייה המחדיר חיות בהשכלה (עבודת המוחין) ובעבודה (עבודת הלב). והעיד, כשהיינו שומעים תורה מפי הרב המגיד זה היה עבורנו בבחינת תורה שבעל פה, אולם כשהיינו שומעים סיפור, זה היה בבחינת תורה שבעל פה.

ידוע גם הסיפור, שפעם הגיעו אל ר' ישראל מרוז'ין שני מחברי ספרים לקבל את הסכמתו, האחד חיבר חידושי תורה והשני סיפורי צדיקים. ור' ישראל מרוזין נתן הסכמתו קודם למחבר הסיפורים באומרו, שזו ההנהגה האלוקית בתורה שהקדים סיפורי צדיקים לחוקים. ולכן ספר בראשית נקרא גם ספר הישר להיותו מיישר את הלב ואת המוח.

ולואי שנשתמש בכלי יקר זה של הסיפור החסידי בכל עת הראויה לכם, כדי להאיר כל פינה חשוכה, ולפשט כל עקמומית שבלב, שדרכו נפתח חלון המאיר את אור העבודה.