ברכת "אשר ברא" בשבע ברכות

בברכת "אשר ברא" יש עשר לשונות שמחה - שלימות השמחה - אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה דיצה וחדוה, אהבה ואחוה שלום ורעות.
מאת: 
הרב יוסף קרסיק

 

 

עשר לשונות שמחה - שלימות השמחה

"אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה דיצה וחדוה, אהבה ואחוה שלום ורעות. מהרה .. ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה[1] קול מצהלות חתנים בחופתם ונערים ממשתה נגינתם, ברוך .. משמח חתן עם הכלה".

א. בברכה זו מובאים עשרה לשונות של שמחה: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה, אחווה, שלום ורעות. מספר עשר מורה על שלימות, כי כידוע שבנפש האדם ישנם עשרה כוחות: בשכל - חכמה, בינה ודעת, ובמדות - חסד. גבורה. תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.

תוכנה של הברכה - שלימות מוחלטת בעניין השמחה, שמחה שבבחינת עשר, כלומר שהשמחה היא מושלמת שהיא חודרת בכל עשרת כוחות האדם.

[הסיבה שעשר הוא מספר של שלימות נובעת מהתורה, שכן בתורה יש "עשרת הדברות". וכמו כן גם העולם נברא ב"עשרה מאמרות", וכן גם בנפש האדם יש עשר כוחות].

 

חמש - שלימות על טבעית

ב. גם המספר חמש מוזכר בברכה זו[2]:

חמש פעמים נאמר קול: "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים", וכל דברי חז"ל מדוייקים הם, וגם למספר "חמש" יש קשר ושייכות לחתונה.

ובהקדמה - גם לתורה יש קשר למספר חמש, שנאמר[3] בעת מתן תורה חמש פעמים "קול": "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות (לשון רבים, שניים) גו' וקול השופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלוקים יעננו בקול".

מהעובדה שגם בתורה וגם בחתונה מופיע קשר עם מספר חמש, לומדים חז"ל[4] שיש קשר בין חתונה לתורה, ובלשונם: "כל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה".

ויש לבאר את מהות המספר חמש:

מבואר בתורת הקבלה והחסידות שמספר חמש רומז על דרגה רוחנית שמעל העולם:

העולם מורכב מארבעה יסודות כלליים: אש, רוח, מים ועפר, כמו כן בעולם ישנם ארבעה סוגי נבראים: דומם, צומח, חי ומדבר. והתורה - יש בה שייכות למספר "חמש", הוי אומר שהתורה נעלית מהעולם.

לכן, בחתונה מזכירים את המספר חמש, כי לחתונה יש פעולה גם בעניינים שמעל העולם, בנשמה הרוחנית, שהיא "חלק אלוקה ממעל".

[זאת ועוד:

מבואר בתורת הקבלה שגם במישור הרוחני, העולמות הרוחניים, מורכבים מארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה, כלומר שמכלול המציאות הוא במספר ארבע.

לכן התורה והנשמה של היהודי, שהם בדרגה הגבוהה מכל ארבעת העולמות העליונים קשורים למספר חמש].

 

משמח חתן עם הכלה

ג. ברכה זו מסתיימת "משמח חתן עם הכלה", לעומת זאת בברכה הקודמת נאמר "משמח חתן וכלה", ויש לבאר את סיבת השינוי[5]?

 

בנוסח "משמח חתן וכלה" הרי החתן קודם לכלה והכלה היא לאחר החתן, אבל בנוסח "חתן עם הכלה" הרי להיפך עיקר השמחה בכלה והקב"ה ישמח את החתן עם הכלה.

כמו כן אנו מוצאים שינוי זה בעוד מקומות, ולדוגמא, הנוסח המקובל בחז"ל הוא "שמחת חתן וכלה", שהחתן קודם לכלה, אולם בנביא אנו מוצאים גם לשונות הפוכים, ולדוגמא: "כמשוש חתן על כלה"[6], ש"על" משמעותו עבור, בשביל, ו"כמשוש חתן על כלה" משמעותו שהחתן ישיש בזכות הכלה, מכאן שהכלה נעלית מהחתן.

המצב שהחתן לפני הכלה הוא בימינו כאשר האיש קודם, אבל לעתיד לבוא בימות המשיח, "נקבה תסובב גבר"[7], "אשת חיל עטרת בעלה"[8], שהאשה תהיה נעלית מהאיש, ולכן בברכה האחרונה, המדברת על המצב הנעלה של ימות המשיח נאמר "חתן עם הכלה", שהאשה תהיה למעלה מהאיש.

ביאור סיבת ההבדל והשינוי בין ימינו לימות המשיח ראה בשער תכונות האיש והאשה.

 

 

הערות



[1] ואף על פי ש"קול באשה ערוה" (ברכות כד, א), הרי מדובר אודות הזמן דימות המשיח, אשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ולא יהיה האיסור של קול באשה. לקוטי שיחות חלק כא, עמוד 379.

[2] בהבא לקמן ראה לקוטי שיחות חלק ו עמוד 108.

[3] יתרו יט, פסוקים טז - יט.

[4] מסכת ברכות דף ו, עמוד ב.

[5] בהבא לקמן עיין במאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה, חלק א, עמוד כד. ועוד.

[6] ישעיה סב, ה.

[7] ירמיה לא, כב.

[8] משלי יב, ד.