הרב טברדוביץ

איך בוחרים שידוך בימינו? מהו סדר הנישאים במשפחה? ומה היא דעתו של הרבי בענין גיל הנישואין?
מהי הגישה הנכונה לשידוכין? מה חשוב לדעת על המועמד/ת לשידוך? ומה מנהגנו בענין צוואת רבי יהודה החסיד?
❖ מה חייבים לספר אודות המועמד/ת לשידוך ומה אסור לספר בשום אופן? ❖ באיזו מן ההצעות להתעניין? ❖ ומה מקומה של משיכת הלב בדרך לסגירת השידוך?
❖ איך ומתי מפרסמים את השידוך? ❖ מהי הנהגת המשודכים בין ההחלטה לחתונה? ❖ וכיצד נקבע מועד החתונה?
❖ מתי משלמים לשדכן? ❖ מדוע שוברים צלחת? ❖ ומה עוד נוהגים לעשות בחגיגת ה׳ווארט׳?
❖ מה נדרש מהחתן ומהכלה ללמוד? ❖ ממתי הם מחוייבים בשמירה? ❖ ומה הם מנהגי שבת העליה לתורה?
❖ מהו סדר יום ההתונה? ❖ מתי אין מתענים? ❖ מתי כותבים את הכתובה ואת שטר התנאים? ❖ ומתי נגמרת תענית יום החופה?
❖ איך מתכוננים לחופה? ❖ מתי יש לחפש שושבינים אחרים? ❖ ומדוע מכסה החתן את הכלה?
❖ מה ההבדל בין קידושין לנישואין? ❖ מה חשוב שהכלה תדע על הטבעת? ❖ ואת מה העדים מוכרחים לראות?
❖ כיצד נוהגים בחדר ייחוד? ❖ אילו מנהגים מיוחדים לתקופת השבע-ברכות? ❖ ומה חשוב לדעת בקשר ל"שנה ראשונה"?
ביום החופה החתן והכלה עמוסים ביותר ולכן עשויים לשכוח איזה פרט חשוב ונחוץ להם, לכן נותן הרב טברדוביץ תזכורת הכוללת את כל הפרטים הנחוצים לזכור.
ביום החופה החתן והכלה עמוסים לעייפה גם מבחינה רגשית ועשויים לשכוח איזה פרט חשוב ונחוץ להם, לכן נותן הרב טברדוביץ תזכורת מוכנה שבעיון בה ימצאו את כל הפרטים הנחוצים לזכור.
הקשר הראשוני בין שני בני זוג העומדים להתחתן הוא קשר השידוכין, כאשר שני בני הזוג נפגשים עם בני משפחותיהם, ובזה מבטיחים זה לזה להינשא בקרוב.
הרב דב טברדוביץ' הביא בחלקו השני של ספרו "חוסן ישועות" את הלכות טהרת המשפחה בקצרה, וכאן מובא הפרק הראשון המסביר את הגדרת מצב האשה הנאסרת על בעלה?
הרב דב טברדוביץ' הביא בחלקו השני של ספרו "חוסן ישועות" את הלכות טהרת המשפחה בקצרה, וכאן מובא הפרק השני המסביר את דיני ההרחקות בין בעל לאשתו בעת נידתה.
הרב דב טברדוביץ' הביא בחלקו השני של ספרו "חוסן ישועות" את הלכות טהרת המשפחה בקצרה, וכאן מובא הפרק השלישי המסביר את דיני הפסק טהרה ושבעה נקיים.
הרב דב טברדוביץ' הביא בחלקו השני של ספרו "חוסן ישועות" את הלכות טהרת המשפחה בקצרה, וכאן מובא הפרק הרביעי המסביר את דיני ליל הטבילה.
הרב דב טברדוביץ' הביא בחלקו השני של ספרו "חוסן ישועות" את הלכות טהרת המשפחה בקצרה, וכאן מובא הפרק החמישי הנותן חלק מדיני יולדת ומפלת.
הרב דב טברדוביץ' הביא בחלקו השני של ספרו "חוסן ישועות" את הלכות טהרת המשפחה בקצרה, וכאן מובא הפרק השישי הנותן את הלכות וסתות בקצרה.
הרב דב טברדוביץ' הביא בחלקו השני של ספרו "חוסן ישועות" את הלכות טהרת המשפחה בקצרה, וכאן מובא הפרק השביעי המביא את דיני הבדיקה בזמני וסתות ובזמנים נוספים.
אשה העומדת לטבול טבילת מצוה צריכה להכין את עצמה קודם הטבילה כדי שלא יהיה שום דבר החוצץ בינה לבין המים. ועל כן עליה לרחוץ גופה ולחפוף שערותיה היטב קודם הטבילה.
אשה העומדת לטבול טבילת מצוה צריכה להכין את עצמה קודם הטבילה כדי שלא יהיה שום דבר החוצץ בינה לבין המים. ועל כן עליה לרחוץ גופה ולחפוף שערותיה היטב קודם הטבילה. ולהלן דיני חציצה.
גמר טהרת האשה הוא ע"י הטבילה במקווה כשרה כדין. הטבילה היא מצווה: א) כדי להיטהר לבעלה. ב) לכמה פוסקים יש מצווה על האשה מצד עצמה לטבול בהקדם האפשרי, אלא שנהגו שלא תטבול אם אין בעלה בעיר [מחשש סכנה...
היחוד של בני הזוג הוא דבר גדול, הן מבחינת הקשר הגשמי הבא לידי ביטוי אז בצורה החזקה ביותר, והן מבחינה רוחנית, שגם למעלה נחשב יחוד זה לדבר גדול (כדברי אדמוה״ז בתורה אור על מגילת אסתר ובכ״מ). לכן הוא...
במסכת נדה (יא, ב) נאמר, שאשת כהן ששימשה עם בעלה ורוצה לאכול תרומה בטהרה, עליה לבדוק את גופה כדי לברר שלא נטמאה ע״י התשמיש, כיון שלעיתים התשמיש מביא דם. ומכיון שהוציאוה מחזקת טהרתה והצריכוה בדיקה לאחר...
כל כלה לפני חופתה צריכה ספירת שבעה נקיים וטבילה, וזאת מכמה טעמים: א) משום שהייתה טמאה נדה בגלל הווסתות שהיו לה; ב) נקבע בהלכה, שסמוך לחתונה מקבלת כל כלה דימום [קל] בגלל חימוד - תשוקה לנישואין.
מדין תורה דם בתולים [שלרוב שותת בביאה ראשונה] אינו מטמא, כיון שאינו מהרחם, אלא דינו כדין דם פצע חיצוני. אבל חז״ל טימאו דם בתולים [באשה בוגרת שמצוי אצלה וסת], מחשש שאולי התערב בתוך דם הבתולים דם מהרחם.
למעשה, היום מטמאים כל דם שתראה יולדת גם אם הוא בימי טוהר - מצד המנהג שנהגו שלא לחלק בין דם לדם, כדי שלא יקילו בדם טמא [ויש דיעות שזה כלול במנהג בנות ישראל לשבת שבעה ימים נקיים על טיפת דם ולדעתם גם דם...
אשה שהיא טהורה, כשמגיע הזמן שסביר שתראה בו דם וסת, צריך בעלה לפרוש ממנה מחשש שיצא ממנה דם תוך כדי הקירוב אליה, ואמנם מן הדין אסור רק תשמיש כיוון שיש סבירות שהדימום יקרה תוך כדי התשמיש, משום שדרכו...
יש זמנים או מצבים שבהם יש חשש סביר שמגיע המחזור החודשי שאז יש להיזהר מכל מגע גופני של חיבה. להלן הגדרת זמני החשש.
עונה בינונית היא יום השלושים לתחילת ראייתה. אשה שאין לה וסת קבוע חוששת ליום השלושים.
לדעת שוע״ר הפלגה היא מסוף ראייתה [כלומר, מהפסק טהרה לתחילת ראייתה]. ומנהג העולם למנות מתחילת ראייה לתחילת ראייה [ויש שכתבו שראוי גם לחשוש לדעת שוע״ר. וראה במסגרת השולחן על קיצור שו״ע].
יש וסתות שאין חוששין להם בפעם אחת או שתיים כשאר וסת שאינו קבוע אלא רק אם נקבעו שלש פעמים חוששין להם והם וסת הדילוג ווסת הסירוג.
וסת הגוף משמעו, שיש הרגשה גופנית בזמן סמוך לקבלת הוסת או עם הוסת, ואם חזרה לה עוד פעם הרגשה זו חוששת שמא תראה וסת ואסורה לשמש עד סוף העונה שבה פסקו הרגשות הגוף וכן צריכה לבדוק עצמה.
לעניין ימי הפרישה חובת האשה לדעת אם יש לה וסת קבוע או וסת שאינו קבוע. אמנם לרוב הנשים בימינו אין וסת קבוע, בכל זאת יש לבדוק את העניין, כי על פי זה היא אשה קובעת את ימי הפרישה.
במסגרת לימוד טהרת המשפחה נותן לנו הרב דב טברדוביץ בסוף ספרו "חוסן ישועות" מבחן עצמי לחזרה ושינון. לפניכם שאלות המבחן ובסופו התשובות.
מצווה לענג את השבת במאכלים חשובים וכל המרבה בהוצאות שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח.
שבת קודש שבת המלכה מחייבת הכנות בערב שבת היינו ביום ששי. רוב ההכנות נעשות הרבה קודם השבת אולם יש הכנות שנעשות ממש סמוך לשבת והן חלק ממצוות השבת.
מצווה לאכול אוכל מבושל וחם בשבת, אולם אסור באיסור חמור לבשל בשבת. להלן סיכום ההלכות השכיחות של שהייה והטמנה בערב שבת ובשבת.
תיקנו חכמים שיהיה נר דולק בשבת בכל חדר וחדר שהולך שם בשבת משום שלום בית, שלא יכשל [בחושך] בעץ או באבן [ויבואו לריב מי אשם בזה]. לפניכם הלכות הדלקת נרות שבת.
מצוות עשה לקדש את יום השבת בדברים. כלומר, לשבחו בכניסתו [ויש אומרים גם ביציאתו]. ומן התורה יוצאים ידי חובה בהזכרת השבת בתפילת ערבית על ידי אמירת פרשת ״ויכולו השמים״ וכו׳. וחכמים תיקנו לקדש את השבת על...
בכלל מצוות עשה "זכור את יום השבת לקדשו", כלומר, לקדשו בדברים, שמזכירים מעלתו בין בכניסת שבת ע"י הקידוש ובין ביציאתה בהבדלה. ונחלקו הראשונים האם חיוב הבדלה הוא מן התורה או שעיקר מצוות...
מצווה לאכול סעודה אחר צאת השבת - הקרויה "מלווה מלכה": דהיינו, ללוות את השבת [הנקראת "מלכה״] ביציאתו דרך כבוד כמו בכניסתו. ובתחילת החודש אחר שבעה ימים מהמולד, מקדשים את הלבנה. ולכתחילה...
אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת . איסור זה נקרא "מוקצה", כלומר, שמוקצה ומוצא [מדעת האדם] מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור.
מה דין כלי שמלאכתו לאיסור והוא מיועד למלאכת איסור בלבד. האם מותר לטלטלו? לאיזה צורך? ובאיזה אופן?
כלי שמלאכתו להיתר, כלומר, ששימושו הרגיל תמיד הוא דבר שמותר בשבת [ואפילו אם עיקר פעולתו הוא דבר שאסור לעשותו בשבת, אבל מיוחד וקבוע גם לדבר המותר בשבת] - מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, וגם לצורך הכלי...
אוכלים ומשקים כשרים, וכן ספרים שמותר לקרות בהם בשבת - אינם מוקצה כלל ומותר לטלטלם בשבת גם שלא לצורך כלל.
כל דבר שאין עליו תורת כלי ואינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה, כגון אבנים, כספים, עצים, קנים, קורות, עפר, חול וקמח, וכן מאכלי אדם שאינם מבושלים ואין אפשרות לאוכלם חיים, כגון מיני קטניות, שאין ראויין לאוכלם...
דבר שאסור בטלטול, שהיה מונח כל בין השמשות על גבי דבר המותר בטלטול - הרי דבר ההיתר נעשה כמו המוקצה שמונח עליו. ועל כן אם היה מונח עליו מוקצה גמור - הרי הוא נעשה מוקצה גמור ואסור בטלטול גם לצורך גופו...
אסרו חכמים להשתמש בבעל-חיים בשבת, כגון להשתעשע עימו על ידי שישפשף בו את התינוק או הגדול; או להגביה את הבעל-חיים וכן לרכוב עליו ולישב על גבי בעל חיים בשבת - אסור.
מותר לומר לנכרי לטלטל כל מוקצה לצורך הישראלי או לצורך מקומו או לצורך גופו [או כדי לסלקו מפני שמתבייש ממנו הישראלי, או מפני שאינו מריח טוב וכיו"ב].
כל אוכל שראוי לאכילה, גם אם ראוי קצת לאכילה, אינו מוקצה כלל ומותר לטלטלו גם שלא לצורך. כל מה שאינו ראוי לאכילה, כגון קטניות הצריכות להתבשל, הוא מוקצה גמור כל זמן שלא נתבשלו.
אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה גם כן חילוקי דינים כדלקמן. וגם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה כדלקמן.
אסור לבשל בשבת כל מאכל שעדיין לא נתבשל כל צורכו, ואפילו מאכל הנאכל גם ללא בישול [כגון פירות וירקות מסויימים] יש בזה איסור בישול מן התורה.
הרוצה להכין תה או קפה בשבת חייב להיזהר שלא יעבור על איסורים, הן בהכנת המשקה והן במים שעל גבי האש, כדלהלן:
איסור בורר מן התורה הוא בין באוכלים בין במשקים, בין בשאר דברים המעורבים יחד, וכמו שיפורט בע״ה. ויש דברים שאסורים מדרבנן וכמו שיתבאר בע״ה.
המגבונים הלחים ספוגים בנוזלים ועל ידי השימוש בהם נסחטים הנוזלים, ולכאורה, יש כאן איסור מטעם סוחט בשבת. אם כן, מה הדין?
אסור לסחוט זיתים וענבים וכן שאר פירות שרגילים לסחוט מהם משקה לשתות. ומה עם שאר דיני סחיטה?
כשם שיש איסור בישול באוכלין כך יש איסור בישול במשקין, בין במים ובין בשאר משקין. וכן המבשל סממנים לעשות מהם מי צבע חייב משום מבשל.
אין חיוב בישול מהתורה אלא במבשל באש או בתולדות אש, דהיינו מה שקיבל חום מהאש. אבל המבשל בדבר שקיבל חום מהשמש או בחמי טבריא וכיו״ב פטור, אבל אסור מדרבנן. ובשמש עצמה מותר לגמרי.
המבשל בשבת בדבר שיש בו משום איסור בישול דאורייתא במזיד התבשיל אסור לו ולבני ביתו עולמית (וכן אם נתבשל עבור אדם אחר ברצונו וידיעתו ה״ה אסור לאותו אדם עולמית) וגם הכלי טעון הכשר ע״י הגעלה במים רותחין (...
אין רוחצין את הגוף או רובו במים חמים או קרים בשבת, וע״כ אין נכנסים לבריכה או לים. וכן אין מתקלחים בשבת.
חולה שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת, והזריז ה"ז משובח [שהוא קיים מצוות הצלת נפש].
שאין בו סכנה, שיש לו דבר קל, כגון גירוד בעור, עור יבש או סדוק, או מכה קלה וכיו"ב, אסור לו לקחת רפואות בשבת ואסור לעשות מלאכה בשבת בין ע"י יהודי בין ע"י נכרי.
סיכום הלכות קורע - בעניין פתיחת אריזות וקריעת ניירות ואותיות כתובות על נייר או העוגות וכו׳.
הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.