פרשת השבוע

צפה בוידיאו
תוכנית לחנוכה בכח כסלו עם הרבנית שאבי רחל - מתוך הרדיו "מבשר טוב".
צפה בוידיאו
פרשת שמיני - הרב יוסי גינזבורג מסביר את דבר מלכות, טעימה מתורתו של משיח כהכנה לגאולה.
צפה בוידיאו
פרשת אמור - ביאור הרב יוסי גינזבורג לדבר מלכות, בו הוא מסביר את מהות עניין הגאולה.
צפה בוידיאו
הרב יוסי גינזבורג מלמד דבר מלכות לפרשת בהר בחוקותי בישיבת תומכי תמימים ברמת אביב, במסגרת לימודי יהדות קבלה, ולימוד תורתו של משיח כהכנה לגאולה.
בשיחת הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי, ששלימות מנוחת העבד היא אם שנת יציאתו לחופשי חלה בשנת השמיטה, כמו ששלימות ספירת העומר היא כשסופרים שבע שבתות תמימות ממחרת השבת כפשוטו, ושלימות זכירת יציאת מצרים היא...
בשיחת הרבי לפרשת בהר בחוקותי מסביר הרבי שטבע משפיע ומקבל שכשהמקבל מהלל ומשבח ומקלס את המשפיע עי״ז מתעורר אצל המשפיע להשפיע. אנו מהללים את ה' והוא מרפא ומושיע אותנו.
פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בְּהַר פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה, כְּדֵי לְהָבִין אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוָה זוֹ, הָבָה נִרְאֶה לְמַה הִיא מְחַיֶּבֶת?
חידון לשוני לפרשת בהר. אין כמו חידות ושאלות מחכימות הממריצות את הלומד לדרוש ולחקור בעיון לעומק בפרשת השבוע.
בשיחת הרבי לפרשת בחוקותי מסביר הרבי, ש"בחוקותי תלכו" משמעו, שתהיו עמלים בתורה עד מיצוי הנפש. ובכל יום השגה נעלית יותר, ובמילא - חוקים נעלים יותר.
פרשת בחוקותי לילדים – אם בחוקותי תלכו. כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְקַיֵּם אֶת הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ קַבָּלַת עֹל, רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם צִוָּהּ! כָּךְ עָלִינוּ לְקַיֵּם אֶת כָּל...
במאמר הרבי על פרשת אחרי שואל הרבי, מכיון שנאמר במדרש, שהפסוק "ובקרובי אקדש", לא חל לא על משה ולא על אהרון אלא על נדב ואביהוא שהיו מקודשים יותר ממשה ואהרן, אם כן, איך יתכן שחטאו?
פרשת בחוקותי – והשבתי חיה רעה מן הארץ. פרשת בחוקותי פותחת בתיאור בו כל בני האדם מצאו ויודעים את ייעודם, הולכים בחוקות ה' ורואים גילויי אלוקות בכל מקום, מצב גאולתי, שבו אין אפילו חיות רעות.
בשיחת הרבי לפרשת במדבר מסביר הרבי, שבכל פעם שמונים את ישראל יש תכלית מיוחדת, ובמיוחד המניין השלישי שהיה הכנה למתן תורה, שעל ידי מניין זה התגלתה הנקודה הפנימית של עם ישראל.
פָּרָשָׁה זוֹ, פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, אוֹתָהּ אָנוּ קוֹרְאִים תָּמִיד לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת, קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר הָדוּק לְמַתַּן תּוֹרָה.
בפרשת במדבר מונה התורה את בני אהרון נדב ואביהוא וכו' כבני אהרון ומשה. מבחינה ביולוגית הם בני אהרן, אולם משה לימד אותם תורה, והמלמד בן חברו תורה כאילו ילדו.
קרבנות הנשיאים בפרשת נשא מעוררים שאלות. מדוע הקריבו כולם אותם הקרבנות? כיצד נתנו בני יששכר אותה עצה לכל הנשיאים? ומדוע מפרטת התורה אותם הקרבנות 12 פעמים?
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַעֲמִיד אֶת קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, אַף אִישׁ לֹא יָכֹל לְהַעֲמִידוֹ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי אָדָם?
בפרשת נשא נצטוינו "נשא את ראש". אכן עם ישראל נבחר לתפקיד מיוחד וקשה. גם על אומות העולם הוטל לקיים 7 מצוות בני נח, וגם לסייע לעם ישראל בתפקידם.
בשיחת הרבי על פרשת בהעלותך הוא מדבר על מעלת המן שהיה לחם מן השמים, ואף ברדתו למטה נשאר במעלתו. המן משל לפנימיות התורה שכולם חייבים לעסוק בה.
בפרשת בהעלותך מתארת התורה את תלונות עם ישראל במדבר. מה המניע לתלונות? ולמה חרה אף השם על כך?
פרשת בהעלותך עוסקת בפרשת המן. המן שאכלו ישראל במדבר היה מזון איכותי ובו טעמו כל טעם שרצו, אז למה התלוננו ישראל על המן?
בשיחת הרבי על פרשת שלח מסביר הרבי שיתרון העבודה שבארץ ישראל על העבודה במדבר, מתבטאת בקיום מצוות ויותר מזה, בהתמסרות אל יהודי שני ולעשותו שומר תורה ומצוות.
פרשת שלח עוסקת בפרשת ציצית. ומסביר הרבי, שהפניה "דבר אל בני ישראל" היא מפני שענין זה שייך דוקא לבני ישראל, המושרשים בעצמותו ומהותו ית', שזה שייך לבחי׳ מצוותי.
פָּרָשַׁת שְׁלַח מְסַפֶּרֶת לָנוּ אֶת כָּל סִפּוּר הַמְרַגְּלִים שֶׁתָּרוּ אֶת הָאָרֶץ.
בפרשת שלח למדים ש"כיבוש הארץ" אינו רק מושג השייך לימי יהושע והמלכים. זה קשור לימינו. כאשר יש לנו מלחמה פנימית עם העולם החיצון, עלינו לכבוש את ארץ ישראל ברוחניות.
על פי פנימיות התורה מפרשת קורח למדים, שרק נשמות כלליות של נשיאי ישראל ממשיכות השפע לעם, ולא אנשים כקורח ועדתו, שלכן "קריאי מועד" כתוב בכתיב חסר.
מחלוקת קרח ועדתו היפך משה ואהרן, לפי שהוא גבורה בלי חסד, התחלקות שאינה לשם שמים, שרוצה שהיש יהיה מציאות בפני עצמו, אך אין סופה להתקייםכי בסוף יתברר.
פָּרָשַׁת קֹרַח עוֹסֶקֶת בְּמַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ. בְּתוֹךְ הֲמֻלַּת הַמַּחֲלֹקֶת הָיָה אוֹן בֶּן פֶּלֶת. אֵיךְ קָרָה שֶׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְהַמַּכְרִיעַ נִמְלַט מִסַּעֲרַת הַמַּחֲלֹקֶת,...
מפרשת קורח למדים שמשה הוא נשמה כללית. הוא נבחר על ידי הקדוש ברוך הוא להיות נשיא הדור ולכן על כל בני דור לציית לו. בכל דור יש לנו משה שבדור שחובה לציית לו.
במאמר הרבי לפרשת חוקת מסביר הרבי, זאת חוקת התורה - חוקה מלשון גזירה ומלשון חקיקה. וחקיקה דרגה גבוהה מכתיבה ואמירה, הן בסדר השתלשלות והן בנפש האדם.
במאמר הרבי לפרשת חוקת הוא מסביר, שתכלית תורה ומצוות, לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים. היינו שענין הרצוא ושוב מגלה את אותיות החקיקה שלמעלה בספירת המלכות.
בחידון זה לפרשת חוקת השאלות מבוססות בעיקר על פירוש רש"י. מה טוב לחבר את הילדים בלימוד הפרשה לגדול פרשני התורה רש"י.
עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר חַי כְּמוֹ בְּגַן עֵדֶן - עַנְנֵי הַכָּבוֹד הִקִּיפוּ אוֹתוֹ, הוּא אָכַל מָן שֶׁיָּרַד מִשָּׁמַיִם וְשָׁתָה מַיִם מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם.
מי מנה עפר יעקב, משמע, שתחילה צריך ה"יחד לבבי", "ומלתם את ערלת לבככם", ענין עפר יעקב, ואח״כ אפשר להגיע ל"ומל הוי׳ אלקיך את לבבך". שעפר הוא היסוד הכי תחתון.
בפרשת חוקת שרים בני ישראל את שירת הבאר כדי להודות לה' על הניסים שקרו להם במדבר. ללמדנו שעלינו להודות לה' על כל הניסים שעושה עמנו ה' בכל יום.
החידון לפרשת בלק לילדים בא להעשיר ולהעמיק את לימוד הפרשה על פי רש"י גדול המפרשים, בשימת דגש לפתגמים מתוך רש"י.
בָּלָק בּוֹחֵר בְּבִלְעָם, שֶׁכּוֹחוֹ בְּפִיו לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וּלְבַסּוֹף בָּלָק מִתְאַכְזֵב מֵהָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא רַק לֹא קִלֵּל בִּלְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף בֵּרֵךְ אוֹתָם.
בפרשת בלק אומר בלעם - "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" פסוק המכוון להווה ונבואה לעתיד לבוא.
פרשת בלק מזכירה לנו שהצניעות מתחילה בפנימיות. וכאשר העולם הפנימי שלנו מלא תוכן יהודי אמיתי, אין לנו מה לחפש בחוץ. והדגשה על החיצוניות לא תחפה על הריקנות.
הבעל שם טוב אומר על מ״ב המסעות שבפרשת מסעי, שכולם מצויים אצל כל אדם במשך שנות חייו. כלומר, החיים בעולם הזה הם מסע.
פרשת פינחס לילדים – חידון המעמיק בהבנת הפרשה ומבוסס על המפרשים, בעיקר על פירוש רש"י, תוך הדגשה לנושאים העיקריים העוסקים בפרשה.
בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס מְתָאֶרֶת הַתּוֹרָה אֵיךְ תִּפֹּל הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל שֵׁבֶט יְקַבֵּל נַחֲלָה מִשֶּׁלּוֹ עַל פִּי גּוֹרָל, וּלְלֹא שׁוּם סִבָּה הֶגְיוֹנִית.
פינחס הוא אלי'הו, מבשר הגאולה. פינחס מצד עצמו היה ראוי לכהונה, עוד בטרם הרג את זמרי, אלא שניתנה לו כהונה דוקא על ידי עבודת מסירות נפשו. מדוע?
בפרשת פינחס מסופר על בנות צלפחד, מהן למדים על כוחה של האשה. ובימינו ימות המשיח שבהם "נקבה תסובב גבר" ברור שלנשים יש חלק פעיל ביותר בהבאת הבאולה.
המרגלים עמדו בנקודה של התלבטות, ועליהם היה להפעיל שיקול דעת כיצד לנהוג בהתאם למצב החדש שנתגלה להם. ננסה לבחון וללמוד כיצד יש לנהוג בשיקולי דעת.
כשקוראים פרשת פינחס בג' השבועות בין המצרים מפטירים "דברי ירמיהו"... (ירמי' ב) בו נקראים ישראל קודש לה', ראשית תבואתו, שעניינם לגלות את בחינת היחידה שבנפש.
ההבדל בין שאר השבטים לבני גד ובני ראובן וכו׳, ששאר השבטים היו עובדי ה׳ בדברים גשמיים, ואילו בני גד ובני ראובן כרועי צאן היו צריכים לעשות עבודתם בהתבודדות מהעולם.
בכל דור ובכל יום מוכרח אדם לחוש יציאת מצרים כרצון התורה בחיות כחלק מעבודתו בעולם כמו שהרגיש בט"ו בניסן, וכן את מסעי בני ישראל וכך עולה ומתקדם עד לגאולה.
פרשת מטות מסעי לילדים – חידון. אין כמו שאלות וחידות במיוחד לילדים שיוצרים אוירה של לימוד משעשעת ליד שולחן שבת.
פרשת מסעי לילדים – למה כל כך הרבה מסעות? כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּם וְלַעֲלוֹת בְּהַדְרָגָה.
קורח לא טעה במטרתו שהייתה קדושה. טענת קורח, ש״פיקח היה״ , הייתה, שרצונו להיות כהן גדול. אולם טעה בשיקול הדעת, באופן שבחר להגיע אל היעד.
בני ישראל מגיעים כמעט לארץ, אבל שבט גד, ראובן וחצי משבט מנשה מודיעים שאינם רוצים לעבור את הירדן ולהתנחל בארץ. מדוע? איך מגיב משה? ואיך הבעיה נפתרת?
משיחת הרבי לפרשת דברים למדים, שפנימיות ענין הגלות היא - גילוי אור חדש, שמחמת ההיצמדות אליו באה התרחקות ההשפעה, ולכן ככל שמתקרב המשיח, הולכת הגלות ומתגברת.
פָּרָשַׁת דְּבָרִים קוֹרְאִים לְעוֹלָם בְּשַׁבַּת חֲזוֹן. בְּשַׁבַּת "חֲזוֹן" מַרְאִים לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, וְזוֹהִי סִבָּה לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה יְתֵרָה.
פרשת דברים לילדים – חידון. שאלות וחידות גורמות לילדים להתעמק בפרשה בדרך חביבה. קראו והשתעשעו.
פרשת דברים, הנקראת לפני תשעה באב מכילה קורלציה הדוקה להתרחשות של החורבן. דרך התוכחה של משה ניתן להבין את מהותו של תשעה באב.
פרשת ואתחנן לילדים - חידון. אין כמו חידונים ושאלות המחדדות את השכל ומפנות לגדול המפרשים רש"י, כדי לחזק את הבנת הפרשה.
פרשת ואתחנן מתארת את קול ה' במתן תורה כקול גדול ולא יסף, עד כדי כך שאדם לומד תורה, קול התורה חודר לא רק בו אלא אפילו בכתלי הבית בו הוא לומד.
בְּמַעֲמַד הַר סִינַי זָכָה עִם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשֵּׁם, קוֹל שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וּמִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף״ - קוֹל שֶׁלֹּא פָּסַק!
ה' הוא האלוקים - לפי הבעל שם טוב, הקב"ה לא סיים לברוא את העולם ועבר לגור בשמיים. הוא מנהל ומקיים את העולם בכל רגע ובכל שניה מכוח הדיבור האלוקי.
פרשת עקב - האם העולם מדבר גדול ונורא? במקום להחשיב את העולם לגדול ונורא, יש להתחזק ביהדות ולזכור "אתה בחרתנו מכל העמים ורוממתנו".
פרשת עקב לילדים – כדאי לרענן את זכרון התלמידים בפניני רש"י על הפרשה בשאלות וחידונים דוגמת החידון שלפניכם.
מפרשת עקב לומדים שאין לפחד משום דבר בעולם אלא רק מהשם שהוא השליט היחידי על העולם, והוא בחר בנו ורומם אותנו על כל העמים.
כאשר משה רבינו הוריד את הלוחות השניים אמר לו הקב"ה: "פסול לך.." חז"ל מפרשים: "פסולתן – שלך יהא". איזה ערך גשמי ורוחני היה לפסולת זו?
פרשת ראה לילדים – לפניכם חידון לילדים שיוכלו להשתעשע בלימוד עמוק של הפרשה עם פירוש רש"י המלא פניני תורה.
מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת רְאֵה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל? "אֱלוּל" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה בְּאֹפֶן שֶׁל "רְאֵה...
פרשת ראה עוסקת בעניין עיר הנידחת, עליה פוסק הרמב"ם, שאם יושבי עיר הנידחת עשו תשובה, מוטב. ויש בזה חידוש גדול - דבר המעורר שאלות רבות.
בפרשתנו, פרשת ראה מתקשרים עניינים חשובים ואקטואליים מהפרשה לחיינו ממש. מכללי שנת שמיטה למדים על חודש אלול והשנה הבאה עלינו לטובה.
פרשת שופטים מדברת על נביא שקר, המתנבא מה שלא שמע מה', ואשר ציוה ה' לנביא אחר ולא לו. המתנבא מה שלא נאמר לו, או שמדבר בשם עבודה זרה. מה דינו?
פרשת שופטים לילדים – חידון. רצונכם להתעמק בביאורים של רש"י לפרשת השבוע, אין טוב מאשר לחדד את הבנת הפרשה בשאלות וחידונים על תוכן הפרשה וביאורה.
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ" - הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת תְּמִימִים, כְּלוֹמַר, יְשָׁרִים וַאֲמִתִּיִּים. וְגַם לִהְיוֹת תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן...
פרשת השבוע עוסקת בדיני נפשות המחייבים שני עדים. כי לנו בעצמנו אין זכות לפגוע בגוף. לא להרעיבו, לא לאמללו ולא למנוע ממנו חיים, כי הגוף הוא פיקדון מה'.
פרשת כי תצא דנה במצות מעקה ״כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך״. מדוע כתוב ״בית חדש", הרי ההלכה היא שחייבים במעקה לא רק כאשר בונים בית חדש?
פרשת כי תצא לילדים – חידון. אין כמו חידונים ושאלות לחדד את לימוד הפרשה והבנתה, במיוחד כאשר השאלות קשורות בלימוד רש"י.
פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא דָּנָה בְּמִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, מִצְוָה הַכּוֹלֶלֶת הַרְבֵּה הֲלָכוֹת הַמְּלַמְּדוֹת אוֹתָנוּ, עַד כַּמָּה רְכוּשׁ הַזּוּלָת וְכָל אֲשֶׁר לוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת נוֹגֵעַ לָנוּ.
בפרשת כי תצא מופיע האיסור על הלנת שכר ונותנת התורה דוגמא של שכיר יום, שחובה לשלם לו את שכרו עוד באותו היום. מה המשמעות הפנימית למצוה זו?
פרשת כי תבוא כוללת את פרשת התוכחות. על ידי לימוד פנימיות התורה של דברי התוכחה, יתגלה בקרוב ממש הטוב אשר בפנימיות דברי התוכחה, בטוב הנראה והנגלה לעין.
פרשת כי תבוא לילדים – חידון. מה טוב לרענן את לימוד הפרשה בשאלות וחידונים על פי רש"י.
הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת כִּי תָּבוֹא מְצַוָּה אוֹתָנוּ: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". הֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הִיא אַחַת מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת הַתּוֹרָה. נִשְׁאֶלֶת...
פרשתנו פרשת כי תבוא פותחת במצוות הבאת ביכורים, ובגמרא מתעוררת מחלוקת: מתי למעשה הציווי הוא להבאת ביכורים,
פרשת ניצבים קורין לעולם קודם ראש השנה המרומז במלת "היום". ועבודת ראש השנה (אתם נצבים היום) היא הכתרת הקב"ה למלך.
פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִצָּבִים פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם... וְאָכֵן, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד.
פרשת ניצבים לילדים – חידון. מה טוב לשעשע את הילדים בלימוד הפרשה על ידי שאלות וחידונים.
אדמו"ר הזקן סלל עבור כולנו שער הכולל, דרך כללית בעבודת ה' לזירוז הגאולה, בחברו שולחן ערוך להלכות, ואת ספר התניא לפנימיות התורה ובבררו את נוסח התפלה.
פרשת וילך עוסקת במצוות הקהל בה נאסף כל העם אנשים נשים וטף בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה בבית המקדש והמלך קורא בתורה, כך שהעם נחשף לתורה ומצוותיה.
בחודש תשרי קוראים את פרשת האזינו, שעל ידי כך מקבלים את השכר מהקב״ה לקבלת כח המשפיע על ידי שמים וארץ לכל סוגי העבודות, ועל ידי כך כל השנה.
הָרַמְבַּ"ן, רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן, לִמֵּד פַּעַם אֶת תַּלְמִידָיו, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וְאַף כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם רְמוּזִים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ.
הביטוי בעצם היום הזה המופיע בפרשת האזינו נדיר בתורה ומשמעו: באמצע היום. מדוע מציין הקב"ה את זמן פטירתו המדויק של משה? ועונה: "וכל מי שיש בו כוח למחות - יבוא וימחה"?
פרשת וזאת הברכה לילדים - חידון. מה טוב להתעמק בפרשת השבוע ובמיוחד בלימוד רש"י על ידי שאלות וחידונים.
פרשת וזאת הברכה מספרת שכאשר משה רבינו מת "ויבכו בני ישראל את משה" - רַק הַזְּכָרִים בָּכוּ כַּאֲשֶׁר מֵת מֹשֶׁה, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן בָּכוּ גַּם זְכָרִים וְגַם נְקֵבוֹת. מדוע?
פרשת בראשית לילדים - חידון. להתחיל שוב את לימוד החומש ופרשת השבוע גם בשאלות וחידונים המחדדים את הבנת פירוש רש"י.
פרשת בראשית לילדים – התורה פותחת באות בי"ת. מַדּוּעַ פּוֹתַחַת הַתּוֹרָה בָּאוֹת בֵּי"ת, הַשְּׁנִיָּה בְּסֵדֶר הָ"אָלֶף בֵּית", וְלֹא בָּאוֹת אָלֶף הָרִאשׁוֹנָה בְּסֵדֶר הָ"...
מדוע מתחילה התורה בפרשת בראשית באות השני' של הא"ב? על כך שהתורה מתחילה באות "ב" - "בראשית ברא...", ולא באות א', הראשונה בא"ב, ישנם כמה ביאורים, כדלהלן.
פרשת בראשית מספרת על בריאת העולם, אולם העולם לא נברא רק פעם אחת, אלא הוא נברא כל רגע מחדש. וכל רגע הוא הזמן להתחיל לעשות הכל מחדש כדי לעשות לה' דירה בתחתונים.
פרשת נח עוסקת בנח ובניו עליהם אומרת המשנה: ״חביב אדם שנברא בצלם״ הכוונה לנפש השכלית של המין האנושי, ו״בחיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם״ הכוונה היא לנפש השכלית של ישראל.
"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו" - הַאִם זֶה שִׁבְחוֹ אוֹ גְּנוּתוֹ? - פרשת נח לילדים – חידון המסייע בלימוד הפרשה.
פרשת נח לילדים – נח איש צדיק בדורותיו. נֹחַ אִישׁ צַדִּיק... בְּדוֹרוֹתָיו - לְשֶׁבַח! אולם יֵשׁ הָרוֹאִים גְּנַאי בָּזֶה שֶׁהָיָה צַדִּיק רַק בְּהַשְׁוָאָה לִבְנֵי דּוֹרוֹ.
פרשת נח מתארת מצב שהאדם משחת דרכו, עד שהעולם הופך למקום בלתי נסבל לחיות בו, עד כדי כך שדרוש לשטוף את העולם כדי להתחיל מחדש.
פרשת לך לך - המשנה אומרת שאברהם קבל שכר של עשרה דורות. כי הקדוש־ברוך־הוא חיכה להם שיחזרו בתשובה, ומכיון שהכעיסו ולא חזרו בתשובה, אברהם אבינו זכה לקבל שכר כולם.
פרשת לך לך לילדים – חידון. שאלות ותשובות המעמיקות את הלימוד בפרשת השבוע על פי רש"י הן דרך טוב ללימוד הפרשה.
פרשת לך לך מלמדת שתמיד יש התקדמות בהליכה גם כאשר הולכים ממטה למעלה וגם כאשר הולכים ממעלה למטה. ומכאן שגם הירידה היא עלייה.
שֵׁם הַפָּרָשָׁה "לְךָ לְךָ" מֵעִיד עַל מַשְׁמָעוּת הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ. מָה פֵּרוּשׁ לָלֶכֶת?... לְהִתְקַדֵּם! לֹא לִדְרֹךְ בַּמָּקוֹם!...
לך לך - הליכה בתנועה נפשית, להשתחרר ממושגים ישנים, ממעמסה של האגו ותבניות מחשבתיות מגבילות ופשוט ללכת פנימה אל הנקודה העצמית הפנימית שלנו.
פרשת וירא - חביבות ברית מילה לשמונה ימים. דוקא אצל יצחק, שנימול לשמונה ימים, היה גלוי כיצד הענין של ברית מילה הוא - קשר הנוצר לא מצד האדם הנימול אלא מצד הקדוש־ברוך־הוא.
בפרשת נח מסופר, שכאשר יהודי מחליט להתנהג כ"צדיק", הנה אף על פי שכל העולם סביבו מתנהג באופן אחר - אין זה מפריע לו כלל להתנהג על פי רצונו של הקב"ה.
מהו הרעיון הפנימי העמוק שמובא בהפטרת פרשת השבוע וירא בעניין: "לכי שאלי לך כלים"? מהם כלים ריקים ולמה צריך להרבות בהם ולא להמעיט?
פרשת וירא לילדים – חידון. מה טוב להתעמק בפירוש רש"י לפרשת השבוע על ידי שאלות וחידונים.
מַה מְּיֻחָד בְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה? אִם אַבְרָהָם לֹא הָיָה עוֹמֵד בְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, לָמָּה יֵשׁ בָּזֶה הוֹכָחָה שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ?
על לפי פרשת וירא יש דרך לפתור את "הסכסוך" בינינו לבין הערבים. הפתרון הוא לא חיצוני, אלא פנימי. כלומר, עלינו לדבר עם עצמנו קודם.
בפרשתנו פרשת חיי שרה מסביר הזוהר את מעלת בעלי תשובה על־פני צדיקים גמורים, שעבודת הצדיקים נעשית בצורה מסודרת, ואילו אצל בעלי תשובה היא בשעתא חדא.
פרשת חיי שרה לילדים - חידון. שאלות וחידונים מעמיקים את ההבנה בלימוד הפרשה. קראו ותהנו.
שֵׁם הַפָּרָשָׁה כּוֹלֵל אֶת תֹּכֶן הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ. דָּבָר זֶה נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי שְׁמָהּ שֶׁל כָּל פָּרָשָׁה כּוֹלֵל פָּרָשָׁתֵנוּ חַיֵּי שָׂרָה.
על אברהם אבינו נאמר בפרשת חיי שרה "ואברהם זקן בא בימים". בא בימים, משמע, "שכל ימיו באו איתו" כלומר, כל רגע ורגע בחייו מוצה באופן יסודי. לא בזבז רגע.
על הפסוק בפרשתנו, פרשת תולדות, "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" מביא רש"י שלושה פירושים לגבי הסיבה ל"ותכהין". מדוע הוא מביא את שלושת הפירושים האלה?
פרשת תולדות - חידון לילדים. לפניכם שאלות על פרשת תולדות לעיון בפירוש רש"י.
בפרשת תולדות נצטוה יצחק - "גור בארץ הזאת". ומכאן שכשם שתפקידינו לדאוג ליהודי התפוצות, עלינו גם לחזק את אחיזתנו בארץ ישראל מתוך אמונה כי "לזרעך נתתי את הארץ הזו".
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". מַדּוּעַ חוֹזֶרֶת הַתּוֹרָה וְאוֹמֶרֶת: "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק", הֲרֵי זֶה בָּרוּר...
מפרשת ויצא לומדים על שכר שמירת שבת. כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים - איך זה שייך ליעקב אבינו?
פרשת ויצא לילדים – חידון האל"ף בי"ת. לפניכם שאלות על פרשת ויצא על פי סדר האלף בית, כאשר כל אחת מן התשובות פותחת באותה אות של מספר (אות) השאלה.
פרשת ויצא לילדים – חידון שמטרתו להעמיק בלימוד רש"י לפרשת השבוע.
בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וַיֵּצֵא מְסֻפָּר עַל יַעֲקֹב הַחוֹלֵם חֲלוֹם, וּבַחֲלוֹמוֹ סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ...
פרשתנו פרשת ויצא מספרת את סיפור יציאת יעקב לחרן. רש"י מסביר שאין זה מקום מובחר. ובלשונו: חרן=חרון אף של הקב"ה, ומה בכוונתו לעשות שם?
בפרשת וישלח משתנה שמו של יעקב לישראל. נשאלת השאלה: לאחר שכבר נקרא שמו ישראל, למה הוא נקרא גם בשם יעקב?
לפניכם שאלות על פי סדר האל"ף ב"ית, חידון שעשוע לילדים לפרשת וישלח. קראו ובחנו את ידיעותיכם.
פרשת וישלח לילדים – חידון, לפניכם שאלות לפרשת השבוע כדי להעמיק בלימוד הפרשה על ידי עיון ברש"י.
במאמר הרבי לפרשת וישלח "קטנתי מכל החסדים" מסביר הרבי, על פי אגרת הקדש ב' של אדמו"ר הזקן שכל החסדים שה' עושה עמנו אינם צריכים לפעול גאוה אלא ענוה - קטנתי".
בְּבֵית לָבָן הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב עַצְמוֹ זָר, וּבִזְכוּת זֶה הִצְלִיחַ לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת. הֲכֵיצַד?
בפרשת וישלח מסופר על דינה שיצאה לראות בבנות הארץ. אותה "יציאה" של דינה, וגם של לאה אמה, היתה יציאה טובה וחיובית. תנועה של פריצה החוצה לדאוג גם לאחרות.
בפרשת השבוע וישב מסופר על חלומות יוסף. שני החלומות נותנים לנו הוראות בעבודת ה'.
פרשת וישב לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות שהתשובות להן מסודרות לפי האל"ף בי"ת ועל כן מקלות על הפתרון ומשעשעות יותר.
פרשת וישב לילדים – חידון. שאלות על פרשת וישב להעמקה בלימוד הפרשה מתוך פירוש רש"י.
פרשת וישב לילדים – והבור ריק אין בו מים. בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וַיֵּשֶׁב מְסֻפָּר עַל אֲחֵי יוֹסֵף, הָאַחִים שֶׁקִּנְּאוּ בְּיוֹסֵף עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְזָרְקוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר. הֲיִתָּכֵן?... עַד...
פרשת וישב – ללמוד מיוסף כיבוד אב ואם, שהיא מצוה מן התורה ואחת מעשרת הדברות: "כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך".
פרשת וישב מספרת על חלומות יוסף. בדרך כלל חלומות שוא ידברו, אולם יש חלומות שהם חלומות נבואה כמו חלומותיו של יוסף. בכל זאת גם בהם היו דברים בטלים.
פרשת מקץ לילדים – חידון האל"ף ב"ית. לפניכם שאלות לפרשת השבוע מקץ, כאשר כל תשובה פותחת באחת מאותיות האל"ף בי"ת.
בתחילת פרשת מקץ מספרת התורה באריכות על שני חלומות פרעה - חלום הפרות וחלום השבלים; כן מסופר על הפתרון שנתן יוסף לחלומות. למה מאריכה התורה בסיפור חלומות אלה?
פרשת מקץ לילדים – ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו. סיפור יוסף ואחיו הוא סיפור מרגש בכל פעם מחדש עם קריאת הפרשות העוסקות בכך. במיוחד לאחר שיוסף פוגש את אחיו במצרים.
פרשת מקץ לילדים – חידון. שאלות וחידות לפרשת מקץ להעמקה בפירוש רש"י לפרשה.
בפרשתנו, פרשת מקץ, מסופר כי יוסף, הפך מעבד נחות לשליט כל יכול, ואת מצריים הפך למעצמה כלכלית בתקופות של רעב. במה זכה לכל זה?
פרשת ויגש לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות על הפרשה לפי סדר אותיות האל"ף בי"ת באופן משעשע
פרשת ויגש לילדים – חידון. שאלות ותשובות על הפרשה מתוך הדגשה על התבוננות בפירוש רש"י.
פרשת ויגש - ב"ויגש אליו יהודה" נרמז ענין התפילה. כי סמיכת גאולה לתפילה הוא ענין ההמשכה מלמעלה למטה, שאחריה באה ההעלאה מלמטה למעלה, ענין "ויגש אליו יהודה".
פרשת ויגש - פרשת יוסף ואחיו מגיעה לשיאה. בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ שֶׁל יְהוּדָה יוֹסֵף נִשְׁבַּר... הוּא כְּבָר לֹא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עוֹד אֶת הַמִּשְׂחָק. עַכְשָׁו הוּא מֻכְרָח לְהִתְגַּלּוֹת...
בשעה שראה יעקב את אלופי עשו הכתובים בסוף פרשת וישלח איך שהם בתוקף ובריבוי פחד, אמר מי יכול לכבוש את כולם?... אלא שניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם.
ענין נס חנוכה הוא להאיר את החושך וכמו שכתוב: והוי׳ יגי׳ חשכי, והוי׳ בתוספת ו׳, שהוא שם הוי׳ הב׳, שם הוי׳ שלמעלה מסדר ההשתלשלות, הנה דוקא בכחו יכול להאיר את החושך.
שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יפה משעה אחת של קורת רוח בעולם הזה, ואפילו משעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, עד שיפה מכל חיי העולם הבא.
כמו בסיפור עם יוסף, על עם ישראל נגזרו גלויות ארוכות וקשות. חשובה העובדה, שברגע שהסתיימה הגזירה, ממש מיד יש להיפטר ממנה כמה שיותר מהר ולחזור למצב תקין.
פרשת ויחי לילדים – חידון על פי הא"ב. שאלות ותשובות קלות ומשעשעות לפרשת ויחי על פי סדר האל"ף בי"ת.
פרשת ויחי לילדים – חידון. שאלות ותשובות על הפרשה במטרה להעמיק בלימוד רש"י.
הֲיִתָּכֵן שֶׁמִּבְחַר שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב בְּחִיר הָאָבוֹת הָיוּ דַּוְקָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם - עֶרְוַת הָאָרֶץ?
במאמר הרבי לפרשת שמות מסביר הרבי את עניין הגאולה על פי ההפטרה "הבאים ישרש יעקב"... שאם בגלות מצרים היתה עבודת פרך כפשוטה, בגלות זה האחרון, צריך להיות לימוד התורה בקל וחומר, ובמקום הלבנים...
פרשת שמות לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות ותשובות על הפרשה לפי סדר האל"ף בי"ת.
פרשת שמות לילדים – חידון. אין כמו חידונים לשעשע את הילדים בלימוד הפרשה, ובמיוחד כשעוסקים בפירוש רש"י על הפרשה.
פָּרָשַׁת שְׁמוֹת פּוֹתַחַת בְּוָ"ו הַחִבּוּר "וְאֵלֶּה", לְלַמְּדֵנוּ שֶׁסֵּפֶר שֵׁמוֹת הוּא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית.
פרשת וירא לילדים – חידון האל"ף בי"ת. חידון לילדים לפרשת השבוע וארא. שימו לב שאותיות האל"ף בי"ת מסייעות במציאת התשובה.
פרשת וארא לילדים – חידון. שאלות ותשובות לפרשת וארא כדי להעמיק בלימוד רש"י באופן קליל ומשעשע.
פרשת וארא מתארת את שעבוד הגוף במצרים, כי באמת תכלית העילוי הוא בגוף. על ידי ביטוש הגוף מאיר האור העצמי של הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.
מִשֵּׁם פָּרָשָׁתֵנוּ "וָאֵרָא" לְמֵדִים הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם - אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה - רְאִיַּת אֱלֹקוּת.
פרשת בא לילדים – חידון האל"ף בי"ת. בחידון זה יש רמז לתשובה. הרמז הוא האות הפותחת את התשובה.
פרשת בא - בעשור לחודש הזה. בעשור, משמע בעשירי לחודש. אז למה נאמר: בעשור? כי אין הוא העשירי בלבד, אלא הוא כולל את כל העשרה.
פרשת בא לילדים – חידון. שאלות ותשובות על רש"י לפרשת בא.
פרשת בא לילדים - בני ישראל נגאלו ממצרים בזכות שתי מצוות: דם פסח ודם מילה שעניינן: סור מרע ועשה טוב.
אנו, בני כל הדור הזה, בעצם גלגול נשמות של דור המדבר. וכמו שהדור שיצא ממצרים, עמד להיגאל בקבלת התורה ובכניסה לארץ ישראל, כך אנו עומדים בפיתחה של הגאולה האמיתית והשלימה.
פרשת בשלח לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות ותשובות לפי סדר האל"ף בי"ת, כך שהאות הראשונה של התשובה היא רמז לתשובה. ולמי שמתקשה התשובות מופיעות לאחר השאלות.
פרשת ויגש - הנקודה של "הגומל לחייבים טובות" קשורה למהותו הפנימית של היהודי, שבפנימיותו גם הוא טוב, ושומה עלינו להביט על יהודי כפי שהוא בפנימיותו, ובכך מעוררים את הטוב שבו.
פרשת בשלח לילדים – חידון. שאלות ותשובות המסייעות לעיון בפירוש רש"י לפרשה.
מֹשֶׁה מַסִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף בְּעַל כָּרְחָם. הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים לִקְרַאת מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר - יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז לְמַעֲמַד הַר סִינַי וּלְמַתַּן תּוֹרָה!...
בשיחת הרבי לפרשת בשלח שואל הרבי: מדוע, אכן, שירת משה ובני ישראל - הגברים - לא היתה בשמחה כבשירת מרים וכל הנשים? ומשיב על כך...
דורנו הוא גלגול נשמות של דור המדבר, ובכך גם עסקנו בפרשה הקודמת, בפירוש רש"י על הפסוק: זה א-לי ואנווהו, המדבר על הילדים, ילדי דור המדבר, ש"הם הכירוהו תחילה".
פרשת יתרו לילדים – חידון האל"ף בי"ת. התורה היא שעשועי המלך בעצמותו, ואף אנו כבני אדם, מלשון "אדמה לעליון" משתעשעים בה. ואין כמו חידונים לשעשע בה גם את הילדים.
קודם לכל הווי' והתהוות צריך שיהיה העדר, וכמו הצמצום שהוא בשביל הגילוי. החרדה ע"י הקולות וברקים שהי' במתן תורה גרמה לביטול וענוה ובעקבות זאת לגילויי העצמות במתן תורה.
פרשת יתרו לילדים – חידון. על התורה אמר דוד המלך: "לולא תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי". ומה טוב ללמוד תורה בדרך של חידונים ושעשועים.
אַחַת הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר הִיא כִּבּוּד הוֹרִים. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי נִשְׁמַע הַקּוֹל שֶׁהִדְהֵד בְּכָל הָעוֹלָם: כִּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמְּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ...
לקראת מתן תורה על הר-סיני אמר הקב"ה למשה רבינו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל". מי הם "בית-יעקב"? - "אלו הנשים".
מאמר זה של הרבי לפרשת יתרו מתפרסם לראשונה, זהו מאמר מיוחד המדבר על יהודי רוסיא ומדוע יש מצב בעולם שיהודים אינם יכולים לקיים מצוות.
פרשת משפטים לילדים – חידון האל"ף בי"ת - שעשועי תורה. החידון ערוך לפי סדר האלף בית, כך שיש רמז לתשובה באות הראשונה שלה.
הפסוק בפרשת השבוע משפטים: "כסף תלוה את עמי את העני עמך" מלמד שעַמִי הכוונה עִמִי , בחי׳ עמך מקור חיים , שזהו מקור החיים, שמחי׳ החיים יתן לך חיים, שע״י גמילות חסדים ממשיכים מבחי׳ עמי, מחיי...
פרשת משפטים לילדים – חידון. השאלות המשעשעות בפרשת השבוע תוך הדגשה של עיון בפירוש רש"י מסייעת בלימוד התורה ולימוד ערכיה.
פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שֶׁבָּאָה לְאַחַר פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ מִצְווֹת רַבּוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הַתּוֹרָה בָּאָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, עַל כֵּן, דּוֹרֶשֶׁת...
בפרשת משפטים מצווה התורה - "לא תבשל גדי בחלב אמו". מדוע התורה מציינת דווקא את הבישול, והרי גם האכילה של בשר כזה, או ההנאה מנתח גדי שבושל בחלב אסורה?... אלא בודאי יש פה מסר מסוים ומדויק.
וידבר הוי׳ אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם וגו׳ , ואמרו רז״ל ג׳ תרומות נאמרו בפרשה זו, ויקחו לי תרומה, תקחו את תרומתי,...
במאמר הרבי לפרשת תצוה, מסבר הרבי, שמשמעות "ואתה תצוה את בני ישראל" הוא, שעל ידי השפעת האמונה נהי' "תצוה את בני ישראל", תצוה, לשון צוותא וחיבור, היינו, שמחבר את כל בני ישראל...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן: א. אֶחָד מִצִּבְעֵי הַפָּרֹכֶת ב. עֲשׂוּיִים מֵעֲצֵי שִׁטִּים ג. עֲשׂוּיִים בַּמְּנוֹרָה כְּמִין כּוֹסִיּוֹת קְטַנּוֹת לְנוֹי בִּלְבַד...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. הָעֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֶעֶשְׂתָה בִּידֵיהֶם ב. מִכְנְסֵי הַכֹּהֲנִים נוֹעֲדוּ לְכַסּוֹת _______ _______ ג. אֶחָד מִשְּׁמוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. וְיִקְּחוּ לִי תְּרוּמָה - מָה מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "לִי"? 2. כַּמָּה אַבְנֵי שֹׁהַם הָיוּ וּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ? 3. כַּמָּה אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְּצַלְאֵל?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. בְּאֵיזֶה סֵדֶר נִכְתְּבוּ שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אַבְנֵי הַחֹשֶׁן? 2. מֶה הָיוּ בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה שֶׁל אַהֲרֹן? 3. "וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם" - מַה פֵּרוּשׁ...
פרשת תרומה מספרת לנו על בניית המשכן. לכאורה, הרבה מאוד פרטים טכניים, אולם הם טומנים בחובם עולם שלם של מסרים עמוקים ורלוונטיים לנו. רק צריך להתבונן קמעא.
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הָרֵי תַּכְלִית בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה רוּחָנִית אֱלֹקִית, אָז לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְהַדֵּר בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ, מַדּוּעַ הַמִּשְׁכָּן הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת...
פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה פּוֹתַחַת בְּעִנְיַן הַמְּנוֹרָה, וּמַסְבִּיר רַשִׁ"י שֶׁהִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמְּנוֹרָה, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁלִיךְ אֶת...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כַּמָּה זְמַן הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּהַר סִינַי? ב. הַשֵּׁם מִלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ חֲכָמָה לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן ג. שֵׁם מִדָּה.
במאמר הרבי לפרשת כי תשא מסביר הרבי, שהעילוי של צדיק הוא שיתעלה לדרגת בעל תשובה, וזה מה שיהיה לעתיד לבוא, שמשיח ישיב את הצדיקים בתשובה.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מִנַּיִן שֶׁעָלֵינוּ לְצָרֵף בְּכָל תַּעֲנִיּוֹתֵינוּ וּתְפִלּוֹתֵינוּ אֶת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִמְנִים עִמָּנוּ? 2. לָמָּה כָּפַל הַכָּתוּב וְאָמַר לְגַבֵּי...
לָמָּה לֹא נָתַן הַשֵּׁם לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַתּוֹרָה בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים, לָמָּה נָתַן אוֹתָם דַּוְקָא בַּלּוּחוֹת הַשְּׁנַיִם אַחֲרֵי הַחֵטְא וְאַחֲרֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת?...
פרשת פקודי לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ כִּסְּתָה אוֹתוֹ ב. נַעֲשׂוּ מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי ג. קְלִיעָה, שְׁזִירָה, כְּמִין חֶבֶל
פרשת ויקהל לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אוֹתָם הֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים ב. הַשֵּׁם נָתַן בָּהֶם חָכְמָה וּתְבוּנָה לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ ג. הֵם קִשְּׁטוּ אֶת...
על ידי "ויקהל משה" נזכה ל"ואתם תלוקטו לאחד אחד" גו׳. שום ניצוץ של קדושה לא ישאר בגלות. קהל גדול ישובו הנה - לארץ ישראל ולירושלים ולבית המקדש השלישי מיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה.
פרשת ויקהל לילדים – חידון. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מָתַי הִקְהִיל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל? 2. לָמָּה מַקְדִּימָה לָנוּ הַפָּרָשָׁה אֶת אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן? 3....
פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל הָעוֹסֶקֶת בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשַּׁבָּת: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ"
מאהבה רבה של קיום מצוות ובמיוחד קיום שמירת שבת באים להרגש הביטול, תענוג עצמי.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מֵהֶם פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן? 2. מַה שָּׁמַע בְּצַלְאֵל מֵהַשֵּׁם שֶׁלֹּא שָׁמַע מֹשֶׁה, וְאֵיךְ קִשֵּׁר מֹשֶׁה דָּבָר זֶה לִשְׁמוֹ - בְּצַלְאֵל?...
לְאַחַר הַהֶעְלֵם שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי בָּא הַגִּלּוּי בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא. וְכָל גִּלּוּי שֶׁלְּאַחֲרֵי הֶעְלֵם מַעֲלָתוֹ יְתֵרָה.
צפה בוידיאו
מדוע מקדישה התורה 5 פרשות לתיאור בניית המשכן? מדוע התורה חוזרת על הפרטים שוב ושוב? הרב שרגא זלמנוב משיב על שאלות אלה בשיחתו על פרשת פקודי.
נשאלת השאלה: מה הקשר בין עבודת המשכן לבין הפסוקים המסיימים את הפרשה ומתארים מצב שבה יוצאים בני ישראל לעוד חלק מתוך המסע הארוך במדבר?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. קָרְבָּן הַמְּכַפֵּר עַל חֲטָאִים מְיֻחָדִים, וְהוּא קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָנוּ מֵהֶם שִׁשָּׁה. שְׁלוֹשָׁה מֵהֶם נִזְכָּרִים...
נאמר ויקרא אל משה ולא נאמר מי הקורא. והכוונה היא ל"אנכי מי שאנכי", ומצד שחסר אצלו בהתעוררות מלמטה, חסר באותיות שלו, לכן מה שנמשך באותיות הוא רק באופן של מלאך או ספירת המלכות.
בשיחת הרבי לפרשת ויקרא מסביר הרבי, שעבירה בשוגג היא פעולה הנעשית מאליה ומלמדת על מהותו של האדם, שבה קשור ה"אני" שלו, שהוא יותר מכוונה ודעת, ולכן הוא נמשך, אינסטינקטיבית, לעשות אותה בפועל...
פרשת ויקרא לילדים – חידון. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" - מַה טִּיבָהּ שֶׁל קְרִיאָה זוֹ? 2. "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" - לָמָּה כָּתוּב "אָדָם"? 3...
פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא עוֹסֶקֶת בְּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת. בְּנוֹשֵׂא הַקָּרְבָּנוֹת יֵשׁ סוֹדוֹת עֲמֻקִּים. בְּסֵפֶר הַזֹּהַר נֶאֱמַר, שֶׁסּוֹד הַקָּרְבָּן עוֹלֶה עַד הַסּוֹד שֶׁל הָאֵין סוֹף...
ספר ויקרא נקרא גם ספר הקורבנות כי תוכנו עוסק באחת המצוות שהיו נהוגות במשכן ואחר כך בבית המקדש - הקרבת קרבנות.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. מֹשֶׁה נִצְטַוָּה לְהַקְהִיל אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אֶל פֶּתַח _______ _______ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹכְחִים בְּקִדּוּשׁ הַכֹּהֲנִים. ב. מַדֵּי הַכֹּהֵן הָיוּ עֲשׂוּיִים אָרִיג...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. "אֵין צַו אֶלָּא לְשׁוֹן זֵרוּז" - מָתַי יֵשׁ צֹרֶךְ מְיֻחָד בְּזֵרוּז? 2. לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: "בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ, אַל...
מצות הצדקה שקולה כנגד כל המצוות, ונקראת "מצוה סתם", כי היא עיקר כל המצוות, ו"עולה על כולנה", כי היא "נוגעת" לכללות נפשו הבהמית, שהרי "במעות אלו היה יכול לקנות חיי...
הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ דָּלְקָה תָּמִיד גַּם בְּשַׁבָּת גַּם כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ טְמֵאִים, וּמֵעוֹלָם לֹא כִּבּוּ אוֹתָהּ.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. חֶטְאָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיָה שֶׁהִקְרִיבוּ _______ _______ ב. אַחַד הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים ג. אַחַד הַסִּימָנִים שֶׁל בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁהִיא מַעֲלַת _______
בפרשת שמיני מדובר על הבהמות הטהורות המותרות לאכילה והבהמות הטמאות האסורות באכילה. מהו הלקח שלנו מכך?
פרשת שמיני נאמרה בפשטות בר״ח ניסן, וקריאתה ברוב השנים היא בסמיכות לחג הפסח. ומזה מובן שענין "ויהי ביום השמיני", הוא המשכה למעלה מהשתלשלות עד למטה מטה, שייך וקשור גם עם ענינו של חג הפסח.
בפרה מרומזות ד׳ המלכיות (ד׳ גלויות), אדומה זו בבל תמימה זו מדי (גלות אחשוורוש) וכו׳. וצריך להבין השייכות דפרה אדומה לענין הגלויות, והרי פרה קשורה למשכן ומקדש, ובזמן הגלות גלינו מארצנו ונחרב בית...
צפה בוידיאו
פרשת ויקרא פותחת במילים: ויקרא אל משה, אולם לא נאמר מי הוא הקורא. והכוונה היא, שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו קורא למשה, וכך גם כל איש ישראל יכול להתקשר לה' על ידי קיום מצוות.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. בְּאֵיזֶה תַּאֲרִיךְ הָיָה יוֹם הַשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים? 2. אַהֲרֹן נִצְטַוָּה לָקַחַת עֵגֶל לְקָרְבַּן חַטָּאת, לָמָּה דַּוְקָא עֵגֶל? 3. לָמָּה נִכְנַס מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן...
את פרשת פרה קוראים בשבת לפני שבת החודש - ניסן - פרשה שעניינה רצוא ושוב, התעלות ורגיעה. דבר המאפיין את כל החיים שלנו. הכיצד?...
מַה טַּעַם אָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה מַאֲכָלוֹת מְסֻיָּמִים כְּגוֹן בְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת?... מֵהֶם סִימָנֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה וּמָה לוֹמְדִים מִזֶּה?...
...ביום השמיני אחרי שבעת ימי המלואים, בראש חודש ניסן מקריבים את הקרבנות וחונכים את עבודת הכהנים בקדש...
בפרשת צו מצווה משה לדבר אל אהרון ואל בניו ולצוותם על חובת הקרבת קרבנות ישראל: העולה, המנחה, חביתי הכהן הגדול, החטאת, האשם, התודה, השלמים, איסורי חלב ודם...
בפרשת ויקרא ה' קורא למשה ומצוה אותו על הקרבנות המובאים בנדבה או בחובה; אלה הם מיני הקרבנות: העולה, המנחה, השלמים, החטאת, והאשם.
המספר שמונה מסמל ביהדות את העל טבעי. לא בכדי חוגגים את חג החנוכה בשמונה ימים, ולא סתם את ברית המילה עורכים דווקא ביום השמיני להיוולדו של תינוק. ומה בקשר לפרשת שמיני?...
בפרשיות "תרומה-תצווה" למדנו על ציווי ה' למשה לעשות את המשכן וכליו. בפרשיות "ויקהל-פקודי" משה מוסר את דבר ה' אל ראשי האבות.
במרכז פרשת כי תשא עומד חטא העגל. משה עלה אל הר-סיני. כיוון שמלאו ארבעים יום ולא שב, נתייאשו בני-ישראל ודרשו מאהרון, שיעשה להם צורה מוחשית, שתסמל את האלוקות.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אַחַד הַצְּבָעִים הַמֵּעִיד עַל נֶגַע צָרַעַת ב. נֶגַע צָרַעַת יָכוֹל לִהְיוֹת בָּאָדָם, בְּקִירוֹת הַבַּיִת אוֹ בְּ_______ ג. קָרַחַת בְּחֵלֶק הָרֹאשׁ שֶׁלְּיַד הַמֵּצַח...
החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. אמרו רז״ל, משבחר ביעקב ובניו קבע להם חודש של גאולה שנאמר החודש הזה לכם וגו׳.
במצות מילה שקיימו ישראל במצרים נתגלה יחודה של מצות מילה, שלגביה לילה "כיום יאיר": שהרי כל ענין יציאת מצרים היה כולו בדרך של "פסח" - דילוג, למעלה מהגבלות הטבע.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מְנֵה שֵׁמוֹת שֶׁל נְגָעִים. 2. מִי הַמַּחְלִיט הַבִּלְעָדִי שֶׁהַנֶּגַע טָמֵא? 3. לְאַחַר שֶׁהַכֹּהֵן קוֹבֵעַ שֶׁאָדָם טָמֵא, כִּי הוּא נָגוּעַ בְּצָרַעַת. הַצָּרוּעַ זָקוּק...
מַדּוּעַ בָּרָא הַשֵּׁם אֶת הַיְּהוּדִי בִּלְתִּי מָהוּל וְצִוָּהוּ לָמוּל אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי הָיָה יָכוֹל לִבְרֹא אוֹתוֹ מָהוּל מִלְּכַתְּחִלָּה?
פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ עוֹסֶקֶת בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. כַּאֲשֶׁר כֹּהֵן קוֹבֵעַ שֶׁאָדָם נָגוּעַ בְּצָרַעַת, הַצָּרוּעַ נֶחְשַׁב לְטָמֵא וְעָלָיו לָשֶׁבֶת בָּדָד מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
לפי פרשת תזריע, כשם שזריעה היא בארץ, באדמה, כדי שתהיה צמיחה, כך גם הזריעה הרוחנית היא דווקא בעשייה גשמית, ארצית - קיום המצוות בפועל.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אַחַד הַצְּבָעִים שֶׁל קִירוֹת הַבַּיִת שֶׁמְּעִידִים שֶׁהֵם נְגוּעִים בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. כַּאֲשֶׁר הֵן ________ ב. מְעֹרֶבֶת ג. הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת צָרִיךְ...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מָתַי מְטַהֲרִים אֶת הַמְּצֹרָע, בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה? 2. מַהִי תַּקָּנָתוֹ שֶׁל הַמְּצֹרָע, כֵּיצַד יִתְרַפֵּא? 3. "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת" - בְּשׂוֹרָה...
פרשתנו נקראת בספרי הראשונים בשם "זאת תהיה". אך בדורות המאוחרים יותר מנהג ישראל (אשר תורה הוא) לקרוא לה בשם "מצורע". מדוע?
סיבת הנגעים הוא מחמת הסתלקות אור החכמה, שהרי ענין הנגעים הוא כאשר מאיר רק מוחין דאימא, והתיקון לענין הנגעים הוא להמשיך המוחין דאבא.
פָּרָשַׁת מְצֹרָע עוֹסֶקֶת בְּטֻמְאַת צָרַעַת וּבְעִנְיְנֵי טֻמְאָה וּנְגָעִים אֲחֵרִים. וְכַיָּדוּעַ, כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם בָּעוֹלָם הַכֹּל לְטוֹבָה. אָז מָה בִּדְבַר עִנְיְנֵי צָרַעַת...
פרשת מצורע עוסקת בדיני טומאה וטהרה, ולכן היא נקראת גם "פרשת טהרות" או "פרשת זאת תהיה". לרוב היא נקראת עם פרשת תזריע, העוסקת אף היא בדיני טומאה וטהרה.
חטא בני אהרן היה שב"רצוא" שלהם לא נרגש ה"שוב", הם נכנסו לפני ולפנים ולא חשבו אודות היציאה. ואף שעבודתם היתה בתכלית העילוי, והיו מקודשים יותר ממשה ואהרן, בכל זאת היו צריכים את ה...
תכלית הבריאה היא שתהיה דירה לה' יתברך בתחתונים, שמהדברים הנחותים יעשו דירה לקדוש־ברוך־הוא.
על הפסוק "ושמרתם את משמרתי" נאמר בגמרא: "עשו משמרת למשמרתי". מכאן היסוד לגדרים והסייגים דרבנן, וגם של הגדרים והסייגים שכל יהודי חייב לגדור עצמו בהם - אפילו ביחס לדברים המותרים -...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כָּל אֶחָד ב. בִּגְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל ג. הַכֹּהֵן נָתַן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. פִּיתוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ ב. אָסוּר לָאָדָם לִשְׂרֹט אֶת _______ ג. עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ _______ ד. עָנִי
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. שֵׁם הַפָּרָשָׁה ב. אָדָם חָשׁוּב וְנִכְבָּד בְּעַמָּיו ג. אָסוּר לְכֹהֵן לְהִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה _______ ד. מִלָּה הַמּוֹפִיעָה שֶׁבַע פְּעָמִים בַּפָּרָשָׁה
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. יִשְׂרְאֵלִי בְּיַחַס לְיִשְׂרְאֵלִי אַחֵר עַל פִּי הַפָּרָשָׁה הוּא _______ ב. אָסוּר לִרְדּוֹת בְּעֶבֶד עִבְרִי _______ ג. בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהּ נֶאֱחָזִים...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אֲפַזֵּר ב. בִּזְמַנָּם ג. מָאֲסָה ד. וְהִשִּׂיג לָכֶם _______ אֶת בָּצִיר ה. כָּל הַיָּמִים שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, כָּל יְמֵי _______
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. נְשִׂיא שֵׁבֶט זְבוּלוּן ב. אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי הָיָה נְשִׂיא שֵׁבֶט _______ ג. נְשִׂיא שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי ב. מְעֻרְבָּבוֹת ג. הַבֵּן הַבְּכוֹר שֶׁל קְהָת ד. נְשִׂיא אֵיזֶה שֵׁבֶט הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. וְעַל צְבָא מַטֶּה בְּנֵי גָּד... ב. אַחַד הַמַּאֲכָלִים הַזְּכוּרִים לְטוֹבָה מִמִּצְרַיִם ג. וְעַל צְבָא מַטֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כַּמָּה זְמַן נִשְׁאֲרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בִּגְלַל חֵטְא הַמְּרַגְּלִים? ב. בְּנֵי עֲנָק ג. הַמְּרַגֵּל לְמַטֶּה גָּד...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ בְּנֵי... ב. הַפָּרָשָׁה עוֹסֶקֶת בְּפִדְיוֹן... ג. "אִישׁ" בַּאֲרָמִית
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. מִי אוֹסֵף אֶת אֵפֶר הֲפָרָה? ב. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ מִמַּתָּנָה לְנַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל לְ_______ ג. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּכוּ אַרְבָּעִים יוֹם לְאַחַר שֶׁאַהֲרֹן...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. מַה טֹּבוּ _______ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל ב. נָבִיא גּוֹי ג. הָאֲנָשִׁים
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אִסּוּר ב. הוּא גָּרַם לְעָווֹן פְּעוֹר ג. בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה כָּבְשׁוּ אֶת... ד. כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה - לֹא יָחֵל _______ ה. חִגְרוּ חֲלָצֵיכֶם...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. שָׁם הָיוּ 12 עֵינוֹת מַיִם וְ-70 תְּמָרִים ב. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ ג. "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרוֹצֵחַ מִיָּד _______ _______"
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא הַשֵּׁם אֶת הַ_______ ב. הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּצַלְּמוֹ _______ _______ ג. הַשֵּׁם שָׂם אֶת הָאָדָם שֶׁיָּצַר בְּ_______ _______
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. נֹחַ זָכָה לְהִנָּצֵל מִן הַמַּבּוּל בִּזְכוּת הֱיוֹתוֹ... ב. הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן נוֹעֲדָה לִהְיוֹת אוֹת ________ ג. אֶחָד מִבְּנֵי יֶפֶת
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. שְׁמוֹ הִשְׁתַּנָּה מֵאַבְרָם לְ_______ ב. מֶלֶךְ סְדוֹם ג. וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן _______
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. מֶלֶךְ גְּרָר ב. אֶחָד מִבְּנֵי נָחוֹר ג. הַשֵּׁם הִמְטִיר עַל סְדוֹם וַעֲמֹרָה...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל ב. עֶבֶד אַבְרָהָם הָלַךְ לִמְצֹא שִׁדּוּךְ לְיִצְחָק לְיַד... ג. עֶבֶד אַבְרָהָם לָקַח עִמּוֹ עֲשָׂרָה _______ מִגְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. עֵשָׂו הָיָה... ב. עֵשָׂו מָכַר לְיַעֲקֹב אֶת הַ_______ ג. בְּבִטְנָהּ שֶׁל רִבְקָה הָיוּ שְׁנֵי _______ ד. בְּבִרְכַּת יִצְחָק לְיַעֲקֹב הֻבְטַח לוֹ גַּם רֹב _______
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַהִי הַגִּימָטְרִיָּא שֶׁל "בְּזֹאת", וּמַה הִיא מְרַמֶּזֶת? 2. מַדּוּעַ אַהֲרֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים בִּפְנִים אֶלָּא רַק בַּחוּץ? 3. מָה זֶה...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מִנַּיִן שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּ"הַקְהֵל"? 2. לָמָּה נֶאֱמַר: "אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ", הַאִם אִשָּׁה אֵינָהּ מְצֻוָּה בְּמוֹרָא אָב וְאִם...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אַחַד הַנְּחָלִים שֶׁעָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ ב. אַחַד הַדְּבָרִים מֵהֶם פָּחֲדוּ הַמְּרַגְּלִים וְהִפְחִידוּ אֶת כָּל הָעָם ג. הָאֵימִים...
א. "כִּי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ..." ב. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי הָהָר הָיָה... ג. הַמְּיֻחָד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהַשֵּׁם לָקַח אוֹתוֹ...
בפרשת קדושים מדובר על איסור ערלה... הטעם לכך שפירות הערלה מתבטלים דוקא לאחר לקיטתן, אבל כל עוד הפירות על הנטיעות אין הנטיעה של ערלה בטילה בשאר הנטיעות הוא, משום ש"מחובר לא בטל".
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כַּמָּה זְמַן הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל עַם יִשְׂרָאֵל? ב. מֹשֶׁה יָרַד מִן הָהָר כְּשֶׁהָהָר _______ _______ ג. וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי...
על פי הלל מצד הדרגה ש"ישראל קדמו לתורה", הרי כל התורה היא למען ישראל, כדי לגלות את מעלתם. וכיון שהם אחים ממש מצד שורש נפשם, הרי שאהבת ישראל היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא.
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁפֵּרוֹת הַשָּׁנָה הַחֲמִשִּׁית הַנֶּאֱכָלִים בְּכָל מָקוֹם, מַעֲלָתָם גְּדוֹלָה מֵהַפֵּרוֹת שֶׁהֵם "קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לְהַשֵּׁם", הַנֶּאֱכָלִים רַק...
קדושים תהיו כי קדוש אני גו' , וכתיב והתקדשתם והייתם קדושים גו', ואיתא במד"ר, משל למלך שעשו לו בני המדינה ג' עטרות.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. "רַק בְּכָל _______ נַפְשֵׁךְ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָּשָׂר" ב. עַם יִשְׂרָאֵל _______ לְהַשֵּׁם ג. עַל אֵיזֶה הַר אָמְרוּ אֶת הַבְּרָכָה?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אָסוּר לִנְטֹעַ... ב. בְּכַוָּנָה ג. עָרֵי מִקְלָט שׁוֹמְרִים עַל רוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה מִפְּנֵי _______ _______
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בְּנוֹשֵׂא... ב. הוּא נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם ג. צִיצִית ד. עַד מָתַי צָרִיךְ הַמּוֹצֵא שׁוֹר אוֹ שֶׂה נִדָּחִים לְאוֹסְפָם לְבֵיתוֹ? עַד...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. הַגְּשָׁמִים נִקְרָאִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ ב. הַשֵּׁם הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם... ג. הַמְּבָרְכִים אֶת הָעָם עָמְדוּ עַל הַר...
עבודת ספירת העומר היא בירור המדות, שלכן סופרים ארבעים ותשעה יום, "שבע שבתות תמימות", כדי לברר את שבע המדות, כאשר האדם משלים את עבודתו בבירור המדות נותנים לו מלמעלה ענין זה של תורה.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. סִיחוֹן וְעוֹג הָיוּ מַלְכֵי הַ_______ ב. אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה יָפֵר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת _______ _______ ג. גַּם הֵם מִשְׁתַּתְּפִים בְּמִצְוַת הַקָּהָל
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. הַשֵּׁם שׁוֹמֵר עַל עַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ עַל _______ _______ ב. "הַשֵּׁם _______ יַנְחֶנּוּ" ג. הַנֶּשֶׁר מְרַחֵף עֲלֵיהֶם
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כִּנּוּיוֹ הַנַּעֲלֶה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ ב. הַשֵּׁבֶט שֶׁזָּכָה בַּכִּנּוּי: יְדִיד הַשֵּׁם ג. פֵּרוֹת שֶׁהַלְּבֵנָה מְּבַשֶּׁלֶת אוֹתָם
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מִנַּיִן לוֹמְדִים שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג קְדֻשָּׁה בְּכֹהֵן, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בִּסְעוּדָה? 2. אִם כֹּהֵן נָשָׂא גְּרוּשָׁה מָה קוֹרֶה עִם...
תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לָכֵן לֹא יִפָּלֵא שֶׁמִּיָּד שֶׁיָּצָא עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, סָפַר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת... עַד לְיוֹם...
ונקדשתי בתוך בני ישראל - ידוע הדרוש על זה בלקוטי תורה ראשית פרשתנו, שמדייק שם כמה דיוקים בפסוק זה, מהו לשון תוך, וגם מה שכתוב בנזיר גם לשון קדוש - קדוש יהי' גדל פרע.
פרשת "בהר" עוסקת במצוות חשובות הדואגות לחלשים ואף נותנת שנת מנוחה לאדמה. היא פותחת במצוות שמיטה ויובל ומסיימת בקדושת השבת והמקדש.
בפרשת "בהר", או "בהר סיני" מוזכרות מצוות חשובות הדואגות לחלשים (כעניים ועבדים) ואף נותנת שנת מנוחה לאדמה. היא פותחת במצוות שמיטה ויובל ומסיימת בקדושת השבת והמקדש.
פרשת אמור עוסקת בשמירת קדושתם של כוהני ה', ובמיוחד של הכוהן הגדול. באיסור כהן בעל מום לשרת במקדש. אכילת תרומה - למי מותר ולמי אסור ועוד.
פרשת אמור עוסקת בקדושת הכהנים ובפרט כהן גדול, למי מותר לאכול בקדשים שבת ומועדים ועוד.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מִנַּיִן שֶׁאָדָם זָקוּק לִבְרָכָה בַּמָּזוֹן לֹא רַק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל, אֶלָּא גַּם בְּרָכָה לְאַחַר שֶׁאָכַל? 2. מַה טַּעַם אֵין מוֹכְרִים אֶת הָאָרֶץ...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" - מַהוּ "בְּעִתָּם"? 2. מִנַּיִן שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל? 3. בְּאֵיזֶה פָּסוּק מַבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן ... 2. לָמָּה לֹא נִכְלַל שֵׁבֶט לֵוִי בְּמִפְקַד הָאֻכְלוּסִין שֶׁל אֶחָד בְּאִיָּר? 3. מַדּוּעַ נֶחְשְׁבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן גַּם לִבְנֵי מֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: "וְאֵלֶּה...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל - וְכִי יֵשׁ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים, אוֹ בֵּן אוֹ אָח אוֹ שְׁאֵר בָּשָׂר קָרוֹב מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו לְמַעְלָה עַד יַעֲקֹב? 2...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לְפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים? 2. "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה" - מַה לּוֹמְדִים מִמִּלִּים אֵלֶּה? 3. "קַח אֶת הַלְּוִיִּים...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַדּוּעַ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת מִרְיָם? 2. הַאִם הַמְּרַגְּלִים הִתְאִימוּ לַשְּׁלִיחוּת? 3. מֶה עָשָׂה כָּלֵב בְּחֶבְרוֹן?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֵּן קְהָת בֶּן לֵוִי - לָמָּה לֹא הִמְשִׁיךְ וְאָמַר "בֶּן יַעֲקֹב"? 2. מַדּוּעַ נָפַל מֹשֶׁה עַל פָּנָיו? 3. קֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה...
במרכזה של פרשת "בחוקותי", העשירית והאחרונה בספר ויקרא, הברכות והקללות. ונוסף על כך, דיני הקדשה פדיון וגאולה.
פרשת בחוקותי עוסקת בעיקרה בברכות וקללות ונחמה, ונוסף על כך מלמדת דינים הקשורים בהקדשה פדיון וגאולה.
בשבת נמשך מתנה מלמעלה, כמאמר: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל. ולכן גוי ששבת חייב מיתה, כי השבת היא מתנה שניתנה לישראל דוקא.
פרשת נשא עוסקת בספירת משפחות הלויים נושאי המשכן וכליו, בפרשת סוטה ופרשת נזיר, הפורש ונבדל מתענוגות העולם, בברכת הכוהנים, בקרבנות הנשיאים ועוד.
פרשת נשא שמייחדת מקום וחשיבות רבה לקרבנות הנשיאים, עוסקת גם בפרשת נזיר, פרשת סוטה, ברכת כהנים ועוד.
פרשת בהעלותך עוסקת במנורת המשכן, בפסח שני, הענן כסימן למסעות בני ישראל במדבר, בחטא המתאוננים, בחטא לשון הרע של מרים ועונשו ועוד.
פרשת בהעלותך עוסקת במצות הדלקת המנורה במשכן. בטהרת הלויים והכנתם לעבודת המשכן. בצבא העבודה של הלויים. בקרבן פסח ראשון במדבר ועוד.
מַדּוּעַ נִתְּנָה תּוֹרָה דַּוְקָא עַל הַר סִינַי? הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שֶׁבִּזְמַן מַתַּן תּוֹרָה הִתְאַסְּפוּ כָּל הֶהָרִים, כִּי כָּל הַר רָצָה שֶׁעָלָיו יִתֵּן הַשֵּׁם אֶת הַתּוֹרָה...
איזה מזל שיש שבת! בכל הדורות שקדמו לנו אבל בעיקר בדור הזה, של קצב מסחרר, מידע מהיר, ריבוי משימות... שבת היא תחנת עצירה, הרגעות, ריענון וטעינה.
אם בחוקותי תלכו - אין אם אלא לשון תחנונים, כלומר שהקב״ה מבקש ומתחנן ונותן כח לכל אחד ואחד מישראל שיהי׳ בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה.
עניינה העיקרי של פרשת קורח הוא מרד קורח בן דודו של משה ועדתו במשה ואהרון, בטענה שחלוקת התפקידים בכהונה ובמשכן של משה אינה צודקת.
פרשת חוקת עוסקת בנושאים: פרה אדומה, מות מרים, מי מריבה, מות אהרון, מלחמת סיחון ועוג ועוד.
פרשת בלק עוסקת בפגישה שבין בלק לבלעם מתוך רצון לקלל את עם ישראל אלא שהקדוש ברוך הוא הופך את הקללה לברכה.
פרשת פינחס עוסקת בשכרו של פינחס, במלחמת מדיין, במפקד בני ישראל, בבנות צלפחד וחוק הירושה, בקרבנות תמידים ומוספים ועוד.
פרשת מטות עוסקת בדיני נדרים ושבועות, במלחמת מדין ובהתנחלות בני גד ובני ראובן בעבר הירדן המזרחי.
פרשת מסעי עוסקת במקומות חנייתם של בני ישראל במדבר, במצוות ירושת הארץ, בערי מקלט, בדין בת יורשת נחלה ועוד.
פרשת בחוקותי דנה בהלכות תמורה. חפץ שהוקדש על-ידי מישהו לבית-המקדש ואחר-כך הוא החליט להחליפו באחר. קובעת התורה: "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש".
פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחַנֵּן לִפְנֵי...
מספר בני ישראל בפרשת במדבר הוא 60 ריבוא הוא רק שורשי נשמות ישראל. וכמו שכתוב בהפטרה: והי' מספר בני ישראל אשר לא ימד ולא יספר, הכוונה, שהמספר גופא הוא בבחי' בלי מספר. שכל אחד הוא בבחי'...
בפרשת במדבר נצטווה משה למנות את בני ישראל בשיטה מיוחדת. כל אחד נתן מטבע וע"פ ספירת המטבעות ידעו מה מניין בני ישראל. יצאו מן הכלל שבט לוי, שלא נמנו במניין הכללי.
במאמר הרבי לפרשת במדבר מסביר הרבי, שהספירות על ידם נברא העולם, הם ענין של הגבלה, עשר ולא תשע ולא אחד עשר. ותפקידנו בעולם הוא להמשיך את הבלי גבול בתוך הגבול, עד אשר לא ימד ולא יספר.
נשא את ראש בני גרשון גם הם, נוסף על נשיאת ראש בני קהת, מלמד על עבודת המשכן אצל כל אחד. בזמן המקדש הכוהנים והלויים עשו את העבודה כשלוחי העם, אולם עבודת המשכן מוטלת על כל יהודי.
שלך גדולה משלהם - כי ענינם הוא עלי' מבי"ע לאצילות, וזהו ענין של אתערותא דלתתא מלמטה למעלה, ושלך גדולה, כי עבודתו של אהרן היא באצילות גופא, שזה בא מלמעלה.
יש מצב של "לחם מן השמים" כמו המן - שהיה שמיימי וניסי וקיבלו אותו חינם אין כסף, ואכלו מן המוכן, ויש מצב של "לחם מן הארץ". מה עדיף?
במאמר הרבי לפרשת שלח מסביר הרבי, שכלב השתיק את העם, כלומר, את בחי׳ המדות. קודם כל, הוא פעל בהם את הביטול הכללי, כדי שעל ידי זה יוכל להפכם אחר כך.
פרשת שלח העוסקת בפרשת המרגלים כוללת את שליחות המרגלים, ההוראות שניתנו למרגלים, "ויתורו את הארץ", הוצאת דיבת הארץ רעה. תגובת העם, כעס ה' העונש וכו'.
המרגלים דאגו כביכול לטף והקב"ה משיב להם שדוקא הם יירשו את הארץ, ומסבירה תורת החסידות שלא סתם מדברים המרגלים על "הטף" דווקא...
פרשת קורח עוסקת במרד הגדול של קורח ועדתו במשה ואהרון, בהשתדלותו של משה לפייסם, בכעס ה', בעונשם החמור, בתלונות העדה, במטות הנשיאים ומטה אהרון ועוד.
מפרשת קורח למדים שבכל דור ישנו "משה רבנו שבדור", אדם שהוא כתובת ברורה, עם שם, עם נוכחות פיזית. לא רעיון אמורפי, או מבחר אנשים. אדם אחד. יחיד ומיוחד. בדור, בכל דור.
טענת קרח היתה, טלית שכולה תכלת תהא פטורה מן הציצית. כי טלית הוא אור הסובב, וטלית שכולה תכלת הוא שגם אור הסובב המשכתו ע״י הצמצום ונגע בו הצמצום, וטענתו היתה שלא רצה באור פנימי, אלא מספיק ההמשכה של אור...
זאת חוקת התורה, משמע, שאת בחינת החקיקה שבתורה צריך להמשיך באותיות הכתב - בתורה שבכתב, וממנה לתורה שבע״פ. וגם בנפש האדם, את החקיקה שבנפש האדם צריך להמשיך בעבודה של הכחות הפנימיים, עד למעשה בפועל. ועוד...
פרשת חוקת עוסקת במצוות פרה אדומה, במות מרים ואהרון, בחטא מי מריבה בכיבוש ארץ סיחון ועוג מלך הבשן ועוד.
למקום שאליו לא הצליח להגיע שלמה המלך בחוכמתו העצומה, הגיע משה רבנו, הרועה הפשוט וכבד הלשון באמונתו הפשוטה. למה? כי משה רבנו לא השתמש בכלים שכליים, אלא בכוח האמונה שמעל השכל.
לאחר מחלוקת קרח התחזקה המהירות שבהמשכה ע״י אהרן, וכמו נהר שכאשר יש בו דברים מעכבים הוא מתגבר עליהם ופורץ ביתר שאת וביתר עז, ואז ההמשכה היא במהירות ועד מהרה ירוץ דברו, שאין מי שמעכב בידו.
כל העבודה בקיום תורה ומצוות היא בשתי התנועות של המשכה מלמעלה למטה והעלאה מלמטה למעלה, רצוא ושוב. ולכן נאמר בפרה אדומה זאת חוקת התורה, כי מצוה זו היא כללות הענין של רצוא ושוב
שירת הבאר מרמזת על מעלת הנשמה ותכלית ירידתה למטה. מעין גנים - מדריגת הנשמה למעלה טרם ירידתה למטה, ובאר מים חיים - הנשמה כמו שהיא יורדת ומתלבשת בגוף למטה בעולם הזה.
מפרשת חוקת למדים שהמצוות צריכות להיות חקוקות בנפשנו. יש ענין בנפש האדם שהוא למעלה מבחינת אותיות החקיקה, כי אף שחקיקת האותיות היא מיני׳ ובי׳, האבן עצמה היא למעלה מהאותיות הנחקקות בה. אבל האיתן שבנשמה...
לאחר כיבוש ארץ סיחון ועוג, נפל פחד גדול על מדיין ומואב. לכן מואב ומדיין שעד אז היו אויבים זה לזה עשו שלום ביניהם ומטכסים עצה איך להינצל מישראל לשם כך הם פונים לבלעם.
במאמר הרבי לפרשת בלק מסביר הרבי שכוונת בלעם: אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב גו׳, לראיה דוקא משום שרומז על משיח צדקנו שחידושו יהיה בבחינת ראיה דוקא. וכדי להביא גילוי זה לעתיד צריכה להיות גם העבודה עתה...
כתוב שאין מזל לישראל, אז איך אפשר לומר "דרך כוכב מיעקב"? ועוד כתוב שהכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל. ומבאר שם הרב המגיד שמדריגת אין שהיא חכמה היא המזל לישראל.
כל יהודי הוא בן אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, שיסודתו צורים וגבעות, צורים הם האבות וגבעות הן האמהות. וכשמסתכלים בו רואים שרשו ומקורו.
מעלת ישראל היא שהם ראשית תבואתה. מעלת התבואה הוא שעניינה למעלה הם המלאכים, כמבואר בזהר, שהמלאכים נקראים חציר, וישראל הם ראשית תבואתה, היינו שהם למעלה מהמלאכים.
אך בגורל יחלק את הארץ - הכוונה לחלוקת הארץ בימי יהושע, חלוקה שנעשתה על פי הגורל, וכמפורש גם בספר יהושע. גורל הוא למעלה מטעם ודעת, היינו שהחלוקה אינה ע״פ שכל וסברא אלא משום שכך עולה בגורל.
בכל חודש יש צירוף אחר של שם הוי׳, וכן של שם אדנ-י, ולפי הצירוף כן הוא עליית הקרבנות בפרטות. כלומר, שלפי אופן הצירופים דחדשי השנה כן הוא אופן הקרבנות. מלבד עולת התמיד שהוא ענין כללות כולם דרך כלל,...
פרשת פינחס כוללת את שכרו של פינחס, המלחמה במדין, מפקד בני ישראל, חלוקת הארץ בגורל, בנות צלפחד וחוק הירושה, קרבן התמיד וקרבנות מוספים.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן ...1. מַדּוּעַ מְצַוָּה הַתּוֹרָה לִנְקֹם בַּמִּדְיָנִים וְלֹא בַּמּוֹאָבִים? 2. הִזְדָּרְזוּת מֹשֶׁה לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן מְעִידָה עַל מַעֲלָתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל מֹשֶׁה, מַהִי? 3...
פרשת מטות עוסקת בענייני נדרים ושבועות, במלחמת מדיין ובעניין בני ראובן ובני גד המקבלים נחלה בעבר הירדן המזרחי.
ענין הנדרים - איש כי ידור נדר גו׳ לא יחל דברו, משמעו, לא יעשה דבריו חולין, וככל היוצא מפיו יעשה. ולא שאוסר דבר האסור כבר, כי אם לאסור דבר המותר לו. מהי תכלית הנדר?
קליפת מדין מנגדת לשם הוי׳. מדין מלשון מדון ומריבה. כלומר, קליפת מדין הוא ענין הפירוד וההתחלקות, ועד לשנאת חנם ופירוד הלבבות, היפך ענין השלום והאהבה שבקדושה, לכן יש להילחם בה.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. לָמָּה נִכְתְּבוּ כָּל 42 הַמַּסָּעוֹת בַּפָּרָשָׁה? 2. לָמָּה נִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם "רִתְמָה"? 3. מִנַּיִן שֶׁאַהֲרֹן מֵת בִּנְשִׁיקָה? 4. אֵיזוֹ שְׁמוּעָה...
פרשת מסעי עוסקת במסעי בני ישראל במדבר, במצוות התנחלות הארץ, בגבולות הארץ, בערי הלויים ומגרשיהן, בערי מקלט ובדיני רוצחים, ובדין בת היורשת נחלה, שעליה להינשא לבן שבטה.
וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים - סֵפֶר דְּבָרִים נֶאֱמַר עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...
בפרשת דברים מוכיח משה את עם ישראל ברמזים על פי המקומות בהם חטאו. הוא מתעכב במיוחד בעניין חטא המרגלים. הוא מזכיר להם את מינוי השופטים, את מסעותיהם במדבר ועוד.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּחַיָּיו. נִקְמַת מִדְיָן וְכִבּוּשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וַחֲלֻקָּתָהּ לִשְׁנַיִם וָחֵצִי הַשְּׁבָטִים: רְאוּבֵן, גָּד וַחֲצִי מְנַשֶּׁה....
פרשת ואתחנן עוסקת בבקשת משה להיכנס לארץ, באזהרה על שמירת המצוות, בערי מקלט, בעשרת הדברות, בקריאת שמע ועוד.
על המילים בפרשת ואתחנן: "קול גדול ולא יסף" אומר המדרש בשמות רבה, שהיה זה קול שלא הייתה לו בת קול. כלומר, לא היה לו שום הד. על כך נשאלות שתי שאלות (או יותר)...
עֶרֶב כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ מַזְכִּיר מֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בַּכְּנִיסָה לָאָרֶץ הִיא קִיּוּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ. עַם יִשְׂרָאֵל מְצֻוֶּה לְקַיֵּם אֶת "כָּל...
פרשת עקב עוסקת בחזרה על מעשה העגל ושבירת הלוחות, בלוחות השניים, בסיפור הניסים במדבר, באזהרה על שמירת התורה ומצוותיה, בשבח ארץ ישראל אותה באים לרשת, בפרשת קריאת שמע השנייה ועוד.
הפסוק ציון במשפט תיפדה... נאמר בסוף הפטרת פרשת דברים, שבתחילתה מדובר בענינים בלתי רצויים, כי הפדייה וההשבה אינה רק ביטול העניינים הבלתי רצויים שבתחילת ההפטרה, אלא יתירה מזו, שזהו ענין הפיכת כל...
"ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה", הוא הפסוק החותם את ההפטרה של שבת פרשת דברים. ואמנם על פי רז״ל, "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", אבל כשאינו כן אזי העצה היעוצה לזה היא, ציון במשפט...
לשון ההפטרה לפרשת ואתחנן: נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, ללמדנו שהנחמה היא בכפליים, לכן נאמר פעמיים נחמו, וכמו שחטאה בכפליים שנאמר: חטא חטאה ירושלים, לכן לקתה בכפליים ונוחמה בכפליים שנאמר נחמו נחמו עמי.
מהפטרת פרשת ואתחנן: "נחמו נחמו עמי" לומדים, שמכיון שלקתה בכפליים: חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. לקתה במוחין ובמידות, שזהו ענין פמליא של מעלה ופמליא של מטה. על זה באה הנחמה בכפליים.
מהפסוק בפרשת עקב: ועתה ישראל מה הוי׳ אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו׳ לומדים, שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר: ועתה ישראל מה השם אלקיך שואל מעמך, אל תקרי מה אלא מאה.
בית הוא כמו עולם שלם והמזוזה שקובעין בפתח הבית שומרת את הבית וכל מי שנמצא בבית. כך שבקביעת המזוזה בפתח הבית מראים שהבית וכל מה שבו וגם בעל הבית הנמצא בו שייך לקב״ה.
בפרשת עקב נאמר על ארץ ישראל: ארץ אשר... תמיד עיני השם אלקיך בה... מרשית השנה ועד אחרית שנה. כי בכל שנה יורד אור חדש עליון יותר שלא היה מאיר מעולם עדיין אור עליון כזה, וזה נמשך בכל ראש השנה, רשית השנה...
בפרשת ראה נאמר: "אחרי הוי׳ אלקיכם תלכו... ובו תדבקון". והכוונה היא, הפרישו עצמכם מעבודה זרה ודיבקו בהשם. השאלה היא: איך יתכן שתכלית העבודה להידבק בהשם היא על ידי פרישה מעבודה זרה?
במאמר הרבי לפרשת ראה, הוא מסביר את הפסוק בהפטרה: "ושמתי כדכד שמשותיך". ששמשותיך הן שתי בחינות שמש, האחת, "כי שמש ומגן הוי׳ אלקים", ששם הוי׳ נקרא שמש, והשנית, "שמש צדקה ומרפא...
פרשת ראה פותחת במילים: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". לא מובן מדוע נאמר כאן דוקא לשון אנכי, שלא כבכל ציוויי התורה שנאמר בהם שם הוי׳ או שם אלקים (ובפרט בספר דברים).
פרשת ראה עוסקת בנושאים רבים: הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל, חוקים ומשפטים הקשורים בכניסה לארץ, דין נביא שקר, מסית ומדיח ועיר הנידחת, דיני צדקה, דיני מעשר, דיני כשרות, חגיגות שלושת הרגלים ועוד.
פרשת שופטים עוסקת במצוות מינוי שופטים ושוטרים, באיסור עבודה זרה, ומצוות הקמת בית הדין הגדול בירושלים, בהלכות מלכים, במתנות כהונה, בסדר עבודת הכוהנים בבית השם, בדיני נביא ואיסור כישוף ועוד.
פרשת השבוע שופטים עוסקת בהלכות המכינות את עם ישראל לכניסה לארץ ישראל, למנות שופטים ושוטרים, לתת לכוהנים וללויים כל מחסורם כי אין להם חלק ונחלה, להישמר מחוקות הגויים ועוד.
פרשת שופטים קשורה לחודש אלול, כי אלול הוא זמן מוגבל לחשבון הנפש במחשבה דיבור ומעשה. חשבון הנפש מתחיל באיברים הקרויים "שעריך", ומהם נמשך לכל האיברים.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" - "שעריך" הם כל אברי הגוף: עיניים ואזניים פה ידים ורגליים, שצריך לתת עליהם שופטים ושוטרים. ועל פי ספר יצירה זה כולל גם שבעה שערים בנפש.
כי האדם עץ השדה - מזונותיו של האדם אינם אלא מן האילן. מסביר הבעל שם טוב: "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף" – מדוע בני-אדם רעבים וצמאים? משום ש"נפשם בהם תתעטף" – הנפש עטופה ברעב...
"כי תצא למלחמה" נאמר בלשון יחיד. מכיון שמדובר במלחמה של עבודת התפילה, שצריכה להיות באופן של אחדות ישראל ואהבת ישראל. לכן גם אומרים קודם התפילה: הריני מקבל עלי מצות עשה של "ואהבת לרעך...
"כי תצא למלחמה על אויביך" - אדם צריך לכבוש את ענייני העולם ולעשותם כלים לאלוקות. והוא צריך הוא לדעת שמלכתחילה הוא במצב של על אויביך, למעלה מאויביך, כי הוא הולך בכח התורה.
פרשת כי תצא עוסקת בריבוי נושאים: אשת יפת תואר, דיני ירושה, בן סורר ומורה, איסורי עריות, נדרים, ציצית, מצוות שילוח הקן, מעקה וכלאיים ועוד.
פרשת כי תצא עוסקת בדינים רבים בנושאים אחדים: אשת יפת תואר, משפט הבכורה, בן סורר ומורה, השבת אבדה, שילוח הקן, נשך וריבית, מתנות עניים ועוד.
פרשת כי תבוא פותחת בנושא הבאת הביכורים לבית המקדש וגם בביעור המעשר מן הבית בשנה הרביעית לשמיטה ובשנת השמיטה. ועיקר תוכנה בברית שבערבות מואב.
פרשת כי תבוא, שנושאה העיקר הוא הברית שבין השם לישראל בערבות מואב. עוסקת בנושאים: פרשת הביכורים, ביעור מעשרות ומעמד הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל.
במאמר הרבי לפרשת כי תבוא מסביר הרבי, שירידת הנשמה היא באופן של "נותן לך", שהנשמה גם בהיותה למטה הרי היא מתקשרת למעלה להיות מציאות אחת עם אלקות, עד שעבד מלך מלך.
הקב״ה פונה לכנסת ישראל ואומר: "קומי אורי כי בא אורך" גם בזמן הגלות, ובפרט בימים האחרונים של הגלות, זה אפשרי וומוכרח, הן בנוגע לאור הנשמה (אורך) והן בנוגע לזה שהנשמה מאירה את הגוף (קומי אורי...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן ... 1. בְּאֵיזוֹ מִצְוָה הִתְחַיְּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבוֹאָם לָאָרֶץ? 2. אֵילוּ פֵּרוֹת מְבִיאִים לַבִּכּוּרִים? 3. בְּתוֹךְ מֶה הָיוּ שָׂמִים אֶת הַפֵּרוֹת?
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא וגו׳ ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. מדוע לא נפלאת היא ממך, בשעה שמצד עצמה היא נפלאת...
אתם נצבים היום כולכם... ראשיכם שבטיכם... טפכם נשיכם... לעברך בברית... עשר דרגות בבני ישראל, חמש בפסוק הראשון וחמש בפסוק השני, שהם ב׳ דרגות כלליות, זו למטה מזו. למה מפרט גם חמש הדרגות התחתונות?
פרשת ניצבים מזהירה את עם ישראל מהפרת הברית עם השם, תוך שהיא מסבירה מה יהיו תוצאות הפרת הברית. עם זאת, מורה לישראל את דרך התשובה שעל ידה יוכלו לחזור למעמדם הטוב.
פרשת ניצבים מזהירה את עם ישראל שלא להפר את הברית בינם לבין השם, ועם זאת, היא מורה את דרך התשובה שלא נפלאת היא ולא רחוקה.
פרשת ניצבים היא הפרשה האחרונה שקוראים השנה, ויש בה מסרים חשובים עבורנו. בפרשה זו מתאר משה רבנו לעם ישראל מה דרוש מהם על מנת להיות עם חופשי באמת.
בפרשת וילך מכין משה רבינו את עם ישראל לכניסתם לארץ. הוא ממנה תחתיו את יהושע, הוא מדבר על מצוות הקהל, ומנבא להם שיעברו על דברי תורה וייענשו, ועל כך תהיה שירת האזינו לעד.
בפרשת וילך מעודד משה את בני ישראל העומדים להיכנס לארץ. הוא ממנה את יהשע במקומו, ומביא להם את שירת האזינו לעד שלא יעברו על דברי תורה.
פרשת נח עוסקת בעניין המבול. מכיוון שהעולם היה מלא פשע שטף הקדוש ברוך הוא את העולם במי המבול ובנה עולם חדש מנח ובניו - עולם מתוקן.
פרשת בראשית עוסקת בבריאת העולם - שמיים וארץ וכל מה שבתוכם חי צומח דומם. בבריאת האדם, בחטא אדם הראשון ועונשו, בחטא קין ועונשו, ובעצם בהיסטוריה של עשרה דורות הראשונים מאדם עד נח.
פרשת בראשית עוסקת בנושאים: בריאת העולם, בריאת האדם, חטא אדם וחווה ועונשם, סיפורם קין והבל, חטאו של קין ועונשו, מניית עשרת הדורות מאדם עד נח וחטא דור המבול.
פרשת לך לך עוסקת ביציאת אברהם מחרן והליכתו לארץ כנען, בירידתו למצריים מפני הרעב בארץ, בריב שבין רועיו לרועי לוט, בברית בין הבתרים, בהבטחת הארץ והבטחת הזרע לאברהם ועוד.
פרשת לך לך כוללת בתוכנה את יציאת אברהם מחרן בדרכו לארץ כנען, את הריב בין רועי אברהם לרועי לוט, את ברית בין הבתרים, את הבטחת הארץ והבטחת הזרע ועוד.
פרשת וירא עוסקת בבשורת הולדת יצחק, בהפיכת סדום ועמורה, בלדת יצחק, לידתו וגמילתו, בגירוש הגר וישמעאל... ובעקדת יצחק.
פרשת וירא ממשיכה לתאר את שרשרת הנסיונות של אברהם אבינו ומסיימת בניסיון הגדול והעיקרי - עקדת יצחק.
פרשת חיי שרה עוסקת במות שרה וקבורתה במערת המכפלה, בשידוך של יצחק ורבקה ובבני הפילגשים אשר לאברהם.
נוֹשְׂאֵי פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה: א. אַבְרָהָם קוֹנֶה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְהַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר ב. נִשּׂוּאֵי יִצְחָק וְרִבְקָה ג. בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים שֶׁל אַבְרָהָם
הרבי מסביר שמשמעות הפסוק: כי חלק הוי׳ עמו... היא שישראל הם חלק מן העצם, ובחלק מן העצם נמצא כל העצם, שכאשר אתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו...
הפסוק בפרשתנו פרשת האזינו: כנשר יעיר קנו, מלמד על בחינת הרחמים שלמעלה מהשתלשלות, כהמשך לכתובים שלפניו, ששם נאמר ימצאהו בארץ מדבר גו׳.
מדת הרחמים מושרשת בפנימיות הכתר, לפיכך נפלה למטה מטה עד הנשר. נשר מלשון נשירה ונפילה, דנפיל מן דרגי׳, עד לעוף טמא שמחוץ למקום הקדושה.
הפסוק: "ישאהו על אברתו", כוונתו, ישראל קדמו לכל דבר אפילו לתורה, וכדאיתא במדרש: שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם.
פרשת תולדות עוסקת בלדתם של יעקוב ועשיו, בסיפור המורכב של הברכה שברך יצחק את יעקוב ועוד.
פרשת תולדות עוסקת בלידת יעקב ועשיו בישיבת יצחק בגרר, בזכיית יעקב בברכת יצחק ובברכת אברהם, בתחבולת רבקה להעביר את הברכה ליעקב ועוד.
השמחה ב"שמחת תורה" נמשכת על כל השנה כולה, שתהיה שנה שמחה בלימוד התורה בלי שום מניעות ועיכובים. לכן נתאוו כל ישראל לימות המשיח, שאז לא יהיה שום מונע ומעכב מלעסוק בתורה ובמצוות כדרוש...
"על הפסוק: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי׳ אלקים ארץ ושמים", מבואר בתלמוד ירושלמי, "בהבראם", משמע, שהם חזקים כיום הבראם, והיינו שהנבראים הם באופן כזה שאין בהם...
בראשית ברא אלקים... והארץ היתה תהו... אשר ברא אלקים לעשות - לתקן. בריאת העולם מלמעלה היתה כפי שהוא באופן של גילוי ויופי, אולם באופן של עולם התהו, והתיקון לזה בעבודת האדם, אשר ברא אלקים לעשות - לתקן.
ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכולו לשון תענוג. כשם שאדם הראשון פעל בעולם את שלימות הבריאה, כך כל אחד מישראל עושה להשם יתברך דירה בתחתונים. וכמו שהשם הסתכל בתורה וברא עולם, כך אדם עוסק בתורה ומקיים...
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה - טרדות הפרנסה שהן המים רבים, לא יכבו ולא ישטפו את האהבה שבין ישראל לקדוש ברוך הוא ולא בין הקדוש ברוך הוא לישראל.
אלה תולדות נח נח איש צדיק. פירותיו של צדיק הם המצוות. וזהו מה שועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, שכל אחד מישראל יש לו חלק לעולם הבא (ירשו ארץ) ע״י שמקיימים את העולם, שענין זה הוא ע״י קיום המצוות.
כריתת הברית עם נח בא ע״י וירח השם את ריח הניחוח, לא רק על ריח הקרבנות, אלא גם ריח העבודה במסירות נפש. כי ענין לא ישבותו גילוי כח האין סוף, ועד לאמיתית הענין דאין סוף, שמצד העצמות.
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך... מבאר רבינו הזקן בתורה אור שהליכה זו יש בה שני ענינים, כמו שכתוב: וילך למסעיו, מסעיו לשון רבים, שהם שני מסעות, ממטה למעלה וממעלה למטה...
דוקא אחרי שנימול אברם נעשה לאב המון גוים, אב ומושל ושולט עליהם. לפני המילה, מכיון שהיתה המשכת החסד שלמעלה ונשמות הגבוהות גם לגוים, לכן לא היתה לאברם שליטה עליהם כל כך. ודוקא כשנימול אברם, ונפרדה...
לך לך מלמטה למעלה. צריכה להיות הליכה מארצך - מרצונו של אדם, וממולדתך הם המוחין, ומבית אביך הן המדות הנולדות ע״י המוחין. ומזה אל הארץ אשר אראך, אל בחינת הרצון שלמעלה, רצונו של הקב״ה, ועד שנעשה עשה...
עיקר תוכנה של פרשת ויצא הוא נישואי יעקב ולידת שבטי ישראל. לשם כך יצא יעקב מחרן והגיע לבית לבן ולאחר העמדת השבטים חזר לבית אביו.
פרשת ויצא מספרת על יציאתו של יעקב מבאר שבע על מנת להגיע לחרן. כשהוא מגיע לחרן הוא מתיישב בבית לבן ושם הוא נושא את בנותיו לנשים ומקים את בית ישראל - שנים עשר שבטים.
פרשת וישלח עוסקת בעיקרה במפגש שבין יעקב ועשיו. היא מתארת גם את המאבק שבין יעקב לשרו של עשיו, צרת דינה וכיבוש שכם, לדת בנימין ועוד.
פרשת וישלח עוסקת במפגש המרגש שבין יעקב לעשיו, במאבק שבין יעקב למלאך, בצרת דינה וכיבוש שכם, בלידת בנימין ומות רחל, בתולדות עשיו ועוד.
פרשת וישב עוסקת בחלומות יוסף וירידתו למצרים, בפרשת תמר ויהודה, בהצלחתו הגדולה של יוסף בבית פוטיפר ובבית האסורים ובפתרון החלומות של שר המשקים ושר האופים.
פרשת מקץ עוסקת בחלומות פרעה ופתרונן על ידי יוסף. במינוי יוסף למשנה למלך פרעה, בפגישת יוסף עם אחיו והתנכרותו אליהם, בפגישת יוסף עם בנימין ועוד.
פרשת מקץ מתארת את עלייתו של יוסף מן הבור לשליט על כל ארץ מצרים, לאחר שפתר ליוסף את חלומותיו, ואת פגישת יוסף עם אחיו והתנכרותו להם, עד להבאת בנימין אליו וכו'.
פרשת ויגש עוסקת בעיקרה בהתגלות יוסף לאחיו, בירידת יעקב ומשפחתו למצריים, בפגישה שבין יוסף לאביו יעקב ובהשתלטות המוחלטת של יוסף במצריים.
הקב״ה נותן לישראל גשמיות והם עושים מגשמיות רוחניות. זהו "ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט". וכך הולך לבטח ואין לו כל ספיקות וטרדות, ואדרבה הוא במנוחה, ועד שפועל נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה...
נוסף על לימוד התורה יש גם עשיית צדקה, וכל המצוות נקראות "צדקה". והכוונה ב"צדקה ומשפט" היא, שצדקה צריכה להיות במשפט, שישפוט אדם את עצמו מהמותרות, ויחשוב היטב מה שהוא מוכרח לנפשו,...
והשם פקד את שרה - חז"ל אמרו, שבני חיי ומזוני תלויים במזל, ומסביר הרבי, שגם הענינים התלויים במזל גם הם נמשכים ומשתקפים בעבודת האדם לקונו.
פרשת ויחי עוסקת בעיקרה בברכות שברך יעקב את בניו קודם מותו, וגם בצוואה שציוה יעקב לקבור אותו במערת המכפלה בארץ כנען ועוד.
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". הרי כבר נאמר "ויהיו חיי שרה", ולמה נכפל עוד פעם "שני חיי שרה"?
נאמר במדרש: אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים וג׳ דפים היא אמורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה...
"ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם בכל" - לכאורה אינו מובן מה שנאמר "בכל" ואינו מפרש במה ברכו. מהו, אם כן, "בכל"?
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" - יעקב יוצא מבאר שבע לחרן, מקום שגורם חרון אף, כדי לעשות את עבודת הבירורים ולהעלות את הניצוצות, דבר שמעלה את העולמות מעלה מעלה עד לגאולה.
עבודת יעקב בעניין "ושבתי בשלום", נמשכת בעבודת כל אחד מישראל, כחלק וכהכנה לשלום שיהיה בביאת משיח צדקנו, שלום בפמליא שלמעלה ושלום בפמליא שלמטה.
"וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו"... מבואר בחסידות, שהתורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים, ומה שכתוב: "וישכם לבן בבוקר" מרמז על בחינת הלובן העליון שלמעלה...
פרשת ויחי המסיימת את ספר בראשית עוסקת בברכות יעקב לבניו קודם מותו, בצוואתו לקוברו במערת המכפלה, בצוואת יוסף ועוד.
עם לבן גרתי ותרי״ג מצוות שמרתי. עשיו בא עם ארבע מאות איש כדי להלחם נגד יעקב, ואצל עשיו לא היה חשוב קיום המצוות, אז למה יעקב מודיע לו ששמר תרי״ג מצוות?
על הפסוק: ויאבק איש עמו, אמרו חז"ל, שהעלו אבק עד כסא הכבוד. כי שמעלים את אבק הבירורים עד למעלה מעלה מגיעים לתכלית הבירור. ואופן הבירור הוא כמו ענין ויאבק כפשוטו, התאבקות והתדבקות.
וישלח יעקב מלאכים לפניו, פירושו, ששלח לעשיו כפי שהוא בשרשו הנעלה בחינת המקיפים של עולם התוהו, שקדם לעולם התיקון. כי יעקב כבר היה שלם בעבודתו בבחינת עולם התיקון. לכן שלח יעקב מלאכים לפניו לעורר העלאת...
כיצד אפשר להבין חלומות שאדם חולם מה שלא ראה ולא חשב מעולם, ועוד שבחלום רואים אמת ושקר. אלא שענין החלום הוא בדוגמת ענין הנס שהוא למעלה מהשכל.
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען - רבינו הזקן מקשה על פסוק זה. למה כפל הלשון: בארץ מגורי אביו בארץ כנען, ללמדנו, שכנען פירושו סוחר. וכמו שסוחר מפזר ממונו כדי להרויח, כך תכלית ירידת הנשמה למטה היא...
ובגפן שלשה שריגים - מאחד שבחלום שר המשקים ראה ענבים לבנים, לכן ידע יוסף שהוא חלום טוב.
ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור - מדוע מדגישה התורה שחלום פרעה היה "מקץ שנתיים ימים"? ומדוע משתמש בלשון "שנתיים" ולא "שתי שנים", ומה מוסיפה המילה...
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני - יש בזה הוראה עיקרית בעבודת כל אחד במשך כל ימי חייו. על פי הזהר הגשת יהודה ליוסף הוא עניין סמיכת גאולה לתפילה. יהודה הוא מלשון הודאה - תפילה, ויוסף - גאולה.
ויגש אליו יהודה - מזה שיהודה היה צריך לגשת אל יוסף מוכח שיהודה הוא למטה מיוסף, כי עניינו של יהודה הוא ענין הביטול, יהודה מלשון הודאה וביטול ודומם, ואילו יוסף הוא לשון תוספת וריבוי וצמיחה.
בהפטרת פרשת ויגש נאמר: "ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם" - למה מייחסים את מלך המשיח לדוד המלך עליו השלום וקוראים אותו בשם דוד?
"ויגש אליו יהודה" - תוכן ענין הגשת יהודה ליוסף הוא יחוד יהודה ויוסף. וכמו שמבואר בהפטרת הפרשה, שלעתיד לבוא יהיו שני עצים, עץ יהודה ועץ אפרים, ומלך אחד יהיה לכולם שהוא דוד. ככתוב: "...
"יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך" - למה נאמר "אתה", מה שלא נאמר בשאר השבטים, ובפרט שמדבר בנוכח: "יודוך אחיך" אז ברור שמדובר ב"אתה", וגם ממשיך: "ידך...
"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי". נשאלת השאלה: וכי בחרבו ובקשתו לקח, והלא כבר נאמר: "כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני"?...
"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" - מכאן שעיקר שנותיו חי יעקב במצרים. נשאלת השאלה: הרי גם לפני זה היו בחיי יעקב ענינים נעלים, ועד שנאמר: לפני זה: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו"...
פרשת שמות עוסקת בעיקרה בשליחות משה להושיע את בני ישראל ממצריים, לאחר שקם עליהם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ועינה אותם בעבודת פרך והרבה עליהם מסים.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה שֵּׁם הֶעָרִים שֶׁבָּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? 2. מַה שֵּׁם הַמְּיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת בַּפָּרָשָׁה? 3. מִי הֵן?
פרשת שמות עוסקת בתחילת השעבוד של עם ישראל למצריים, בהתגלות השם למשה ומינויו לגאול את עם ישראל, ובהתייצבות משה ואהרון לפני פרעה כדי להוציא את בני ישראל ממצריים.
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו". נשאלת השאלה: הרי כבר סופר בפרשת ויגש על דבר ביאת יעקב ובניו למצרים, אז למה זה נזכר כאן שוב?
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". כתוב במדרש - על שם גאולתן נקראו... כלומר, שכבר בעת שבאו למצרים, בתחילת הירידה, כבר אז ישנה תכלית הכוונה, ירידה צורך עליה, גאולתן של ישראל. ועל זה מרמז...
"ושמי הוי׳ לא נודעתי להם". יש שם הוי׳ דלתתא ושם הוי׳ דלעילא , הוי׳ דלתתא הוא האור שנמשך ע״י הכלים, ושם הוי׳ דלעילא הוא האור שלמעלה מהכלים לגמרי, שהוא למעלה מהאור שהכלים יכולים להמשיך אותו...
נשאלת השאלה: הלא עולם הבא הוא השכר על העבודה על תורה ומצוות, והשכר על עבודה צריך להיות יותר מהעבודה, אז איך יתכן שתשלום הגמול על העבודה הוא פחות מן העבודה, עד ש"יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים...
"הוא אהרן ומשה אשר אמר השם להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים" - מדוע בענין הוצאת בני ישראל ממצרים מקדים אהרן למשה ובענין הדיבור לפרעה מקדים משה לאהרן?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. אֵילוּ מַכּוֹת מֻזְכָּרוֹת בַּפָּרָשָׁה? 2. מֶה הָיָה מְיֻחָד בְּסוּג זֶה שֶׁל מַכַּת הָאַרְבֶּה? 3. כֵּיצַד הִגִּיעַ הָאַרְבֶּה לְמִצְרַיִם וְכֵיצַד הִסְתַּלֵּק?
פרשת וארא עוסקת בשליחות משה ואהרן להוציא את בני ישראל ממצרים, ולאחר מופת התנין מקבל פרעה מכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד (יתר המכות בפרשה הבאה) ובכל זאת אינו מוכן לשלח את עם ישראל...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. בְּאֵיזֶה שֵׁם נוֹדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הָאָבוֹת? א. צְבָאוֹת ב. אֵ-ל שָׁ-דַי ג. אֱלֹקִים 2. לְמַה מִתְכַּוֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹמְרוֹ - "...
נוֹשְׂאֵי פָּרָשַׁת וָאֵרָא א. חִדּוּשׁ שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְהַבְטָחַת הַשֵּׁם לְקַיֵּם אֶת בְּרִית הָאָבוֹת ב. יִחוּסָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי לֵוִי וּבִרְשִׁימַת...
התורה היתה צריכה להתחיל ב"החודש הזה לכם" מצד החכמה והשכל, ומכל מקום פתחה ב"בראשית" מצד התאחדותה (של התורה) בנותן התורה שלמעלה מבחינת הגילויים.
"ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים". מהו ענין צבאות השם? כתוב במסכת ברכות: "מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שיקראו להקדוש ברוך הוא צבאות, עד שבאת חנה",...
מהו יציאת מצרים בעבודה הרוחנית בגוף ונפש האדם בכל יום? יציאת מהמיצרים לא רק של הלעומת זה אלא מהמיצרים שבקדושה. הכיצד?...
ישראל נקראים "צבאות" בשלושת הפירושים של המילה "צבא": חיל, זמן, צביון. ומה שנקראים בשם "צבאות השם", "צבאות" בחירי״ק ש"צבאות" נטפל להשם הוא מפני שכל...
פרשת בא עוסקת בשלוש המכות האחרונות שניתנו לפרעה: ארבה חושך ומכת בכורות. מכת בכורות הביאה ליציאת מצריים. בני ישראל מקבלים מצוות ראשונות.
פרשת בשלח עוסקת ביציאת בני ישראל ממצריים, בקריעת ים סוף ובשירת הים, בתלונות בני ישראל במדבר, בפרשת המן, במלחמת עמלק ועוד.
פרשת בשלח שעוסקת ביציאת מצריים מגיעה לשיאה בקריעת ים סוף ובשירת הים, שהיא הבעת שבח והודאה להשם על הניסים הגדולים שהתרחשו בים בעקבות יציאת מצריים.
פרשת יתרו עוסקת במעמד הר סיני, בהכנות לקבלת התורה, בעשרת הדברות, בעצת יתרו בארגון הסדר השלטוני, ובמצוות נוספות אותן קיבלו בני ישראל לאחר מתן תורה.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה הֵם הַ"מִּשְׁפָּטִים" עֲלֵיהֶם מְדֻבָּר בַּפָּרָשָׁה? 2. בְּאֵיזוֹ שָׁנָה יוֹצֵא עֶבֶד עִבְרִי לַחָפְשִׁי? 3. מַכֵּה אִישׁ וָמֵת - מַה דִּינוֹ?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַהוּ הַשֵּׁם הַנּוֹסָף שֶׁבּוֹ נִקְרֵאת "שַׁבַּת פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח" וּמַדּוּעַ? 2. מַדּוּעַ לֹא הוֹלִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. כַּמָּה שֵׁמוֹת הָיוּ לְיִתְרוֹ? 2. מַה הֵם? כָּל הַמַּרְבֶּה תְּשׁוּבוֹת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. 3. מַה הֵם שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף לַזָּהָב, כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת? 2. מַה הַגָּוֶן שֶׁל צֶבַע הָ"אַרְגָּמָן"? 3. מִמַּה הָיָה עָשׂוּי צֶבַע הַתְּכֵלֶת הַמֻּזְכָּר...
"וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" - מה פירוש "לאמר"? הפירוש הרגיל של "לאמר" הוא, שהשם מדבר עם משה, ועל משה לחזור ולומר את הדברים לישראל, אולם כאן הרי כל ישראל היו...
עשרת הדברות שהם כללות כל התרי״ג מצוות, זהו ע״י שם "אלקים" שמורה על צמצום דוקא, שעל ידו נמשך מלמעלה ביותר עד לעשרת הדברות, שהיא ירידה גדולה...
"וישמע יתרו", פירש רש״י, מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף... עניין קריעת ים סוף הוא בקיעת וקריעת כל הפרסאות והמסכים וכו׳, ועל ידי זה היה גילוי "עתיק" למטה, ויתרו ראה את זה בבחינת...
"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" - מהו ענין הקולות הללו, והלא כל הדברים שנצטוו במתן תורה הם דברים פשוטים כמו לא תרצח לא תענה כו׳...
מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וגו׳. ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה. מדוע במזבח אדמה כתוב סתם מזבח אדמה תעשה לי, ובמזבח אבנים כתוב לשון תנאי, ואם מזבח אבנים תעשה לי?
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם - ואמרו רבותינו: כל מקום שנאמר "לי" אינו זז לעולם לא בעולם הזה ולא בעולם הבא...
"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" - מהי משמעות יתור הלשון מה שכתוב: "את עמי", מאחר שמסיים אחר כך: "את העני עמך"?
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה מְּיֻחָד בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה? 2. מַהוּ "שֶׁמֶן זַיִת זַךְ"? 3. מַה פֵּרוּשׁ "כָּתִית"?
צדקת פרזונו בישראל - אמרו רז״ל, אמר רבי אושעיא [מלשון ישועה ] מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל? צדקה עשה הקב״ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ופירש רש״י שאין יכולין לכלותם יחד.
ויולך הויה את הים - והנה במאמר ד״ה זה מלפני ששים שנה (שבת בשלח תרס״ו) מדבר גם כן אודות הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית...
יש מועדים של שבעה ימים ויש של שמונה ימים, שבעת ימים הם ימי ההיקף, ומספר שמונה הוא השומר את ההיקף ולמעלה ממנו.
אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, משמע, שבתחלה (לפני שנתגלה ה״פנימיות״ דעבודת ישראל), העבודה דכנסת ישראל וההמשכה מלמעלה הם שני דברים, ובמילא ההמשכה שבאה על ידה היא מהאור השייך לעולמות (שהאתערותא דלתתא מגעת...
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. אֶל מִי צִוָּהּ הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וּמַה מְּיֻחָד בְּכָךְ? 2. בְּאֵיזֶה מַעֲמָד נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה? 3. מַה פֵּרוּשׁ "קָדוֹשׁ"?
בד, דבר העולה מן הקרקע בד בבד - קנה יחידי מכל גרעין שלא כמו שאר צמחים, שענין הבד הוא היותו יחיד. ובעבודת השם הוא מה שחבקוק העמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה, שכל המדריגות צריכות להיות על יסוד...
קדושים תהיו כי קדוש אני - יכול כמוני? תלמוד לומר: כי קדוש אני. קדושתי למעלה מקדושתכם! אולם הקדושה שלמעלה היא על ידי קדושתכם. אם אתם מקדישים עצמכם, מעלה אני עליכם כאילו קידשתם אותי, היינו שישראל...
לעתיד לבוא "ומלאה הארץ דעה את השם". ארץ כוללת את כל הנבראים, שהכל מן העפר אפילו גלגל החמה כך שבארץ הגשמית עם כל הנבראים הגשמיים שבה, תהיה ידיעת השם, גילוי אור הסובב.
במאמר הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי שכללות פרשה בהר מדברת על כללות עבודת האדם. שתכלית העבודה היא - "ושבתה הארץ שבת להשם", ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים
במאמר הרבי לפרשת בחוקותי מסביר הרבי, שתכלית הכוונה היא לעשות להשם יתברך דירה בתחתונים. וזהו מה שמסיים "ואולך אתכם קוממיות", שהיא ברכה הכי נעלית ותכלית השלימות שנעשה ע״י עשיית הדירה בתחתונים...
במאמר הרבי לפרשת פינחס מסביר הרבי שלא די במסירות נפש, כי תכלית ה"רצוא" היא, שלא יהיה באופן של יציאת האור מהכלי, אלא אדרבה, שה"רצוא" יביא ל"שוב".
הבחינה שלמעלה מהשכל נקראת בשם גורל, שכל נפש מישראל יש לה ענין מיוחד ומצוה פרטית השייכת במיוחד לנשמה פרטית זו, וענין זה אינו בבחי׳ הטעם והדעת המושג אלא למעלה מבחי׳ הדעת, ודוגמתו למטה הוא בחי׳ הגורל...
בדבר מלכות לפרשת אמור מסביר הרבי שבעבודה דהפיכת הגלות לגאולה ישנם שלשה ענינים: גילוי אלקות בתוך ובערך לעולם. גילוי אלקות שלמעלה מעולם שיש לו איזה ערך ויחס לעולם. וגילוי אלקות שלמעלה לגמרי מעולם.
במאמר הרבי לפרשת אמור שנת ה'תשכ"ד מסביר הרבי את משמעות הפסוק: ולאחותו הבתולה... לה יטמא. כלומר, הוא מסביר מהי מעלת ישראל שבשבילם מיטמא הקב״ה בעצמו כביכול.
בשיחת הרבי לפרשת אמור מסביר הרבי, שבנטילת ארבעת המינים, כל סוגי היהודים מתאחדים יחדיו, עד שמכפרין אלו על אלו, וגורמים נחת רוח לבורא והוא מתעלה. זה מביא את הגאולה האמיתית והשלימה, שאין ישראל נגאלין עד...
פרשת השבוע "אמור" מלמדת שיש לקיים "אמור" באופן של ציווי תמידי... והכוונה להרבה מצוות הקשורות באמירה ודיבור - תפילות, ברכות ולימוד תורה וכל הקשרים בין איש לרעהו הנוצרים בעיקר...
פרשת אמור מדברת על ספירת העומר. כשעם ישראל יצאו ממצרים נגלה עליהם מלך מלכי המלכים, לכן יצאו "ביד רמה" הן הנפש האלוקית והן הנפש הבהמית ו"ברכוש גדול" הן חלקו בעולם, אך לאחר הגילוי,...
פרשת השבוע "אמור" עוסקת במצות קידוש ה'. הנבראים - מלאכים ונשמות - מתפעלים מהקדוש ברוך הוא המופלא הטמיר והנעלם, ומביעים את התפעלותם ואהבתם לה' כל אחד לפי רמת השגתו.
פרשת אמור קוראים סמוך לל"ג בעומר. שני דברים מיוחדים קרו בל"ג בעומר: יום הסתלקות רשב"י ויום של חיות תלמידי ר' עקיבא. אמנם רשב"י אחד מחמשת תלמידי ר' עקיבא האחרונים שנותרו...
פרשת אמור מלמדת אותנו מהו כוחה של מלה. ומכאן שמלה טובה, לימוד זכות או חשיפת צד חיובי, קטן ככל שיהיה, אצל הזולת בעצם מוציא לאור את הצד הזה שבו ונותנת לו תוקף וממשות במציאות.
פרשת אמור - חידון לשוני. שאלות וחידות לשוניות לפרשת אמור המאפשרות עיון מעמיק בפרשה.
אמנם "את השמים ואת הארץ אני מלא" תמיד, אבל בהעלם, על ידי קיום תורה ומצוות ממשיכים את אור הסובב בגילוי ובפנימיות. על ידי קיום תורה ומצוות נעשה יחוד שם הוי' ואלוקים ואז מתגלה שם הוי...
מהו סוד תקנת דוד המלך לברך מאה ברכות בכל יום? מדוע תקנה זו נוגעת גם לנשים? מהי משמעותה של הברכה שכוחה גדול כל כך?
זוהי מעלת האדם שבבריאתו נעשה שותף לבריאה, ומשלים את הבריאה. שהעולם נברא במדידה והגבלה, ואדם הראשון על ידי עבודתו פורץ את כל הגדרים. על ידי עבודת האדם נמשך אור שלמעלה ממדידה והגבלה.
שרשם של ישראל הוא בעצמותו ומהות ה' ית' שבו הרצון המוחלט... לכן הם יכולים לפעול חידוש ושינוי עד שמגלים את הרצון למלוכה?... זהו החידוש והשטורעם של ראש השנה שמחדשים דבר בעולם כשממשיכים את...
בפרשה כי תצא אין התורה מדברת על מלחמת הגנה אלא על מלחמת רשות שמטרתה להרחיב את גבול ישראל. מדובר במלחמת תנופה שיש בה תשוקה לעלות מעלה מעלה ממדרגה למדרגה. לכן נאמר "כי תצא", משמע, לצאת ממדידה...
הרבי מסביר: "גלה סודו אל עבדיו הנביאים" – הם רבותינו נשיאינו, החל מהבעש"ט, שאצלם הי' השראת השכינה ורוח הקודש... וראו אצלם אותות ומופתים בגלוי.
אנו דור של תשובה כבר מוכנים לגאולה, כבר שמענו ש"הנה הנה משיח בא", אך עדיין אין זה בבחינת ראיה, "עניה סוערה" עדיין "לא נוחמה", כי עדיין אינה רואה את הגאולה האמיתית...
המן אוכל שמיימי אלוקי, אוכל ניסי, אוכל של אמונה משולחן גבוה – שולחנו של מקום, שאינו חלק מהעולם החומרי הרגיל שלנו. המן הוא בחינת טל – "ותעל שכבת הטל", הוא "טל תחיה", שעתיד הקב...
בחמישה עשר באב בנות ירושלים היו יוצאות וחולות בכרמים לתכלית שידוכים וזיווגים, ומה היו אומרות: "בחור שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך"... - הבט להויה הרוחנית העליונה!...
עבודת ה' בשמחה היא יסוד ועיקר ביהדות, ומודגש בחסידות. ואף ש"משנכנס אב ממעטים בשמחה" לא מבטלים אותה. ולמעלה מזה, ממעטים את העצבות על ידי שמחה.
פרשת מטות מסעי - סיפור בנות צלפחד כסיום לספר במדבר. "נשים – עם בפני עצמן". סוד נפש האשה הוא, שהיא עיקר הבית, וכגפן פוריה סוככת על כל יושבי הבית בענפיה.
פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן קינא לה' במסירות נפש, כשראה את הפרצה שנוצרה בעם ישראל בחטא בנות מואב, כשסכנה מאיימת עליהם, קם ועושה מעשה...
מפרשת בלק למדים שישראל עם מבורך. אך ההשגחה העליונה רצתה גם להפוך את הקללה לברכה. ה' רצה לשים את ברכותיו בפי בלעם הרשע, כי יש יתרון באור הבא מן החושך.
שירת הבאר בפרשת חוקת אינה על גשם ולא על מעיין אלא על באר עליונה המחברת שמים וארץ, על באר המחברת את רצון האדם ופעולתו עם כוונת הבורא.
כל סיפור בתורה הוראה בעבודת ה'. התורה מספרת לנו את הסיפור הנורא על קורח, כדי ללמדנו לקח. ומדגישה התורה, שיש לזכור להישמר, שלא להיות כקורח וכעדתו.
המרגלים התרים את הארץ רואים שארץ ישראל – "ארץ זבת חלב ודבש" - "טובה הארץ מאד מאד" והיא מבורכת בפירות טובים וגדולים. ובכל זאת, אינם רוצים להיכנס לארץ. מה טעם?...
פרשת השבוע בהעלותך מדברת על השראת השכינה בהדלקת הנרות מבהירה לנו מהי החשיבות הגדולה כל כך של הדלקת המנורה עד שהיא למעלה מן הקרבנות, הרי "רזא דקורבנא עולה עד רזא דאין סוף"?... הדלקת הנרות...
פרשת השבוע נשא, משמעה התנשאות. עם ישראל הלך במדבר 40 שנה, כדי להפוך מדבר שמם מקור הקליפות והטומאה ללא השפעה של חסד, כדי לשבור את הקליפות ולהשפיע חסד מצד הקדושה.
הקב"ה מבקש לתת לעם ישראל חמדה גנוזה, והם בטחו בה' וסמכו עליו ואמרו לו בענווה ובביטול מתוך שמחה של אהבה: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". עם פזיז שמקדים לשמוע ולציית עוד קודם...
פרשת אחרי קדושים קוראים בימי בימי ספירת העומר - המקשרים את חג הפסח עם חג השבועות, חג מתן תורה, ומסמלים את הגעגועים וההכנה למתן תורה ולבית המקדש ובהם עבודת בירור שבע המידות הוא בהדגשה יתירה.
בפרשות תזריע ומצורע נרמזים ענייני גאולה. כנסת ישראל משולה לאשה של הקב"ה – והקב"ה משבח את רעייתו. גם המצורע קשור בגאולה!... זהו שמו של משיח בזמן הגלות.
רק ביום השמיני למילואים, ראש חודש ניסן, יום הקמת המשכן, עם ישראל זוכה לראות את כבוד ה' עין בעין - "וירא כבוד ה' אל כל העם, ותצא אש מלפני ה'...", עם ישראל מגיע לדרגה גבוהה...
ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף היה גילוי מלך מלכי המלכים, גילוי העצמות, הקב"ה פסח ודילג על הפרסאות והמסכים - "ופסח הוי' מעל הפתח". אבל רק על ידי ה"פתח", רק על ידי ספירת...
כשבניית המשכן מגיעה לסיומה ולתכליתה - כבוד ה' ממלא את המשכן! "כבוד ה'" הוא אור אין סוף ממקום עליון ונורא מאד, בחינת אור אין סוף הסובב כל עלמין שנמשך ושורה במשכן, בחינה שאין לבני...
פרשת ויקהל מספרת על בצלאל שה' מילא אותו רוח אלוקים בחכמה ולחשוב מחשבות... חכמת בצלאל גדולה משל אהליאב, אך לעניין הוראת המלאכה הם שוים. שני חכמי לב אלה משני קצוות העם זוכים לעסוק במלאכת המשכן....
מפרשת החודש הקשור בחודש ניסן למדים שנס וטבע הם אותו עניין ובאים מאותו מקור. כל חידוש טבעי בפעם הראשונה הוא נס, וכשהוא נעשה תמידי ומתרגלים אליו, הוא יוצא מכלל נס והופך לטבע. ידיעת ה' היא...
יהודי בעולם הזה הוא בתנועה מתמדת של "רצוא" ו"שוב". כנשמה שהתלבשה בגוף הוא בחינת "שוב", אך מכיון שיש בו עניין עלייה וסילוק עד לעולמות האין סוף, הוא בחינת "רצוא...
למי שחושב שסיפור המגילה ארע בעבר, אומר הבעל שם טוב: "הקורא את המגילה למפרע לא יצא"... בכל דבר צריך את ההתחזקות בהתקשרות לקב"ה על ידי לימוד תורה וקיום מצוות, ורק אחרי זה יש לחפש את...
פרשת תרומה עוסקת במשכן. במקדש מאיר שם הוי' ממש בדוגמת הארת זיו השכינה בגן עדן. וכמו בגן עדן גם במקדש יש השגת מהות אלוקות. שלכן במקדש יש מצות ראיה – "כשם שבא לראות בא ליראות".
פרשת משפטים עוסקת במצוות המובנות בשכל אנושי. מעלת תורת הוי' שהיא מובנת גם בשכל אנושי, מפני היות שורשה באור אין סוף הבלי גבול, שאינו מוגבל בגדרי מעלה ומטה, ולכן יכול להיות גם למטה. ואדרבה על ידי...
מפרשת יתרו למדים שלימוד התורה צריך להיות באופן של "לאמר". כשיהודי לומד תורה הוא צריך להרגיש, שלא הוא המדבר והלומד, כי אם שכינה מדברת מתוך גרונו ממש. הקב"ה עצמו חוזר שוב על ענייני התורה...
שבת פרשת בשלח זכתה לשמה המיוחד "שבת שירה" על שם "שירת הים". אך מכיון שמתגלית מעלת הנשים על האנשים בהרבה עניינים, ובעיקר בענייננו "קריעת ים סוף", ששירת הנשים נעלית משירת...
בפרשת בא עם ישראל מסיים את תפקידו בבירור ניצוצות הקדושה במצרים - ערב רב של נשמות גרים, כלי כסף וכלי זהב ושמלות... "וינצלו את מצרים"... עשאוה "כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים...
יציאת מצרים אינה עניין חד פעמי - יציאת מצרים היא עניין של יום יום. בכל יום הנפש האלוקית יוצאת מהמיצרים והגבולים של מאסר הגוף והעולם הזה. לכן בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו...
בפרשתנו, יוסף ויהודה הם בחינות "שמים" ו"ארץ" – "צומח" ו"דומם" – "זעיר אנפין" ו"מלכות" – (מידות ואותיות). יוסף (לשון תוספת וריבוי) מוסיף...
אף שמעלת נרות המקדש גדולה ביותר, מעלת נרות חנוכה גדולה מהן, (שלכן שונים הם במספרם ובזמן הדלקתם). אם מספר "שבע" קשור בסדר השתלשלות, הרי שמספר "שמונה" הוא למעלה מסדר השתלשלות, וכמו...
הנביא זכריה בהפטרה לפרשתנו פרשת וישב מדגיש – "וראיתי והנה מנורת זהב כולה" – ראיתי כללות נשמות ישראל כמקשה אחת, ("נר ה' נ