עיקר הבקשה והתחינה, לפי דברי אותו צדיק, היא לא על האמונה בה', אלא דווקא על אמונת חכמים ואמונת צדיקים פשוטה. לכן גם נאמר "תורה ציוה לנו משה" ו"זכרו תורת משה עבדי", למרות שהתורה היא תורת ה' ולכאורה היו צריכים להדגיש את זאת ולא את העובדה שזו "תורת משה" – שכן העיקר והיסוד של הכל היא האמונה המוחלטת ב"משה עבדו".

היום נדרשת מאיתנו מסירות נפש ועקשנות תקיפה ובלתי מתפשרת, יחד עם אהבה ואחדות אמיתיים להביא את הגאולה. מסירות נפש של "אל ייבוש מפני המלעיגים" ומסירות נפש של "אנא נסיב מלכא".

אומר לך, עונה אותו יהודי: מבחינתי לא השתנה אז דבר. אני הייתי מוכן ורוצה ומשתוקק להמשיך את טקס הנישואין עד תומו ולהתחתן עמה. אלא שברגע האחרון, כשעמדתי כבר לפני השופט, ראיתי מולי את דמותו של הרבי. הדבר הפיל עלי אימה ופחד והרגשתי שאינני מסוגל בשום אופן לעשות את הצעד הזה, ואת ההמשך אתה כבר יודע.

הי' זה לקראת יו"ד שבט לפני כמה שנים. פנה אלי מייסד ומנהל ישיבתנו בראשון לציון הרב יואל רוזן, שביקשו ממנו להביא אותי להתוועד בכולל אצל הרב יורם.

מבואר בחסידות (ד"ה החודש תרס"ו, זאת חוקת עטר"ת ועוד) שענינו של דוד המלך הוא "ב"ן", ספירת המלכות, היורדת מטה מטה. כדי שהתיקון לא יהי' רק ע"י גילוי האור והטוב, שאז אין תיקון לחושך ולשפלות עצמם אלא רק התעלות והתרוממות מעליהם וביטולם. תפקיד "נשמות דב"ן", לרדת מטה מטה ולהתעסק דווקא עם התחתון שאין תחתון למטה הימנו, ולהעלותו, שיעלה גם מצד עצמו למעלה.

זהו סדר חדש, תקופה חדשה, אומר הרבי. אי אפשר בשום אופן להסתפק במה שהי' עד עתה, ולהוסיף לו עוד איזשהו פרט או כלל או אפילו כלל גדול. "רב לכם שבת בהר הזה". די לסדר העבודה שהי' עד עתה. "פנו וסעו לכם", עשו תפנית חדה, התחילו לעבוד באופן חדש לגמרי. "בואו ורשו את הארץ" – "צריך כל אחד ואחד מישראל לעשות כל התלוי בו לנצל זמן סגולה זה להביא את הגאולה האמיתית והשלימה כפשוטה ממש".

הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות הוא לקבל על עצמנו, ולעשות הכל שכולם, כל אנשי הדור, יעשו כן, את מלכותו של הרבי מלך המשיח שליט"א – "לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל למלא את שליחותו ולהוציא את ישראל מן הגלות". ובפרט בהכרזת "יחי המלך", שבה מבקשים ומכריזים וקובעים עובדה ופועלים את התגלותו.

מהסיפור על סוסי הקוזקים אפשר ללמוד הרבה על עבודת ה', ללמוד מהי הקרבה, מהי מסירות, מה הפירוש לתת את הכל למען המטרה, להחזיק מעמד בגבורה בתנאים הקשים ביותר ועוד ועוד.

הדרכים לגילוי עצם פנימיות התורה, הדרכים לגילוי משיח מלאות העלמות והסתרים. אין להתפעל מהעלמות והסתרים. לכל גילוי של אור חדש גדול קודם העלם והסתר. כל ירידה היא צורך עליה. שבירה קודמת לתיקון כמו שגזירה קודמת לתפירה.

בבואנו מחודש תשרי עם כל ה'גילויים' שקשורים בו, אפשר לחשוב שכאשר החודש הסתיים וחוזרים הביתה ומתחילה העבודה של "ויעקב הלך לדרכו" – זוהי ירידה גדולה מהמעמד ומצב שהי' בחודש תשרי, ובמילא אין סיבה להיות בשמחה. אומרים לו, שאין זו ירידה, אלא אדרבה – כעת מתחילה העבודה של לעשות להקב"ה דירה בתחתונים.

בקשר ליום הבהיר י"ט טבת. למרות שהרבי שליט"א לא קבע אותו ליום-טוב וליום התוועדות וקבלת החלטות טובות, והוא קשור "רק" אל הרבי אישית – הרי דווקא יום זה מבטא את האמיתיות והפנימיות ממש. את העצם שבעצם.

רבי בשר ודם נשמה כללית שלמעלה מהגבלות. מדוע פרץ הרבי הריי"צ בבכי סוער? מדוע מבקש ילד יהודי פליט שואה שלא נותר לו דבר לנסוע לרבי? מי אמר: "לא צריך לחפש להצדיק את הקב"ה הוא מסתדר לבד"? על שאלות ועניינים אלה במאמר שלפניכם מאת הרב לויצ"ח גינזבורג

אנו הקטנים והשפלים, שוכני בתי חומר, מנסים להבין את דרכיו של הקב"ה, מה קורה כאן, מדוע ולמה הוא נוהג כפי שהוא נוהג, ומגיעים למסקנה מוחלטת על פי השכל האנושי ואפילו על פי השכל האלוקי של התורה שאין לזה שום הסבר ושום הצדקה כלל וכלל – "דבר הכי בלתי מובן כלל וכלל"…

הרבי שליט"א מכיר כל אחד בפרטי פרטיות ואוהב אותו כבן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנתם, והרבה יותר. הוא מביט בי ברחמים רבים, מושיט לי את יד קדשו להוליכני בכל פרט בגשמיות, עד הגשמיות היותר נמוכה ופשוטה, וכמובן גם ברוחניות. הוא אכן גם דורש ותובע ממני, לטובתי, כי אעמול ואתייגע, אתמסר בכל כוחי, עד כדי מסירות נפש, לכל אותן משימות שהוא מטיל עליי, והוא נותן לי כוחות לעשות זאת.

הדבר הפשוט והבסיסי ביותר: את מה שצריך לעשות לא קובע העולם מסביב ולא השכל והרגש האנושיים, אלא אך ורק מה שאומרת התורה נטו לשם כך נחוץ ומוכרח ללמוד ולהתייגע, להתעמק ולהתבונן בתורה בכלל, במיוחד בדברי רבותינו נשיאינו, ובפרט בתורתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א * ובנוגע למצבנו היום במיוחד: בשיחות האחרונות ששמענו לעת עתה, בדבר-מלכות תנש"א-תשנ"ב

פלא אדיר. הרבי יושב בברוקלין ומדבר לפני אלפים בכל מיני פינות בעולם. ובו ברגע אכפת לו והוא מכוון את דבריו גם ובמיוחד לאיזה יהודי נידח שיושב לו בקלקוטא, התוהה אם יש בכלל משמעות להדלקת נר חנוכה שלו. והרבי דואג שהוא, "ממש במקרה" יפתח "מכשיר" וישמע את הרבי מדבר על הכוח הנפלא שיש ליהודי בקלקוטא להאיר את העולם כולו!

נמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא. והעבודה, לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא.

הרבי מלך המשיח שליט"א הוא טוב מוחלט ונצחי, וה"כלי" לקבל את הטוב הזה הוא, לימוד תורתו ומילוי הוראותיו הקדושות, המצוות והפרטים בהם נתן את עצמו, בביטול מוחלט.

לנו יש רק מציאות אמיתית אחת, בלי מירכאות – מה שהרבי אומר. אם זה מתאים למציאות שרואות עינינו, מוטב. ואם לאו – סימן שהעיניים מתעתעות בנו, בשביל הניסיון האחרון הנדרש מאתנו, כדי לגלות את האמת והפנימיות גם בתחתון שאין תחתון למטה הימנו.

צריך להפסיק את ההסתכלות על הרבי כמו על "בשר ודם" פשוט עם כל החולשות האנושיות. הרבי לא טועה, הרבי לא שוכח, הרבי לא נכשל ח"ו. הרבי שליט"א אומר (בשיחת כ' מנחם אב תש"י. כמובן אודות "כ"ק מו"ח אדמו"ר", הוא בכלל לא דיבר על עצמו…), כי הרבי, בהיותו בטל ודבוק לגמרי עם הקב"ה, הוא בבחינת "נמנע הנמנעות" ו"מי יאמר לו מה תעשה". הוא יודע הכל ויכול הכל. ומי שיש לו ספקות בזה ח"ו, אומר הרבי, יש לו ספק ב"אנכי ולא יהי' לך"!

ההיסטוריה של עם ישראל מלאה בסיפורים של קידוש ה', ולא די בזה אלא שבעינינו חזינו מאורעות של קידוש השם כשיהודים נפגעו רחמנא ליצלן. הרבי מלך המשיח שליט"א בתחילת חודש אדר א' ה'תשנ"ב מתייחס למאורע של קידוש השם ברבים ע"י אשה מישראל שארע בשכונת קראון-הייטס, ואומר שעלינו "לזעוק להקב"ה על אריכות הגלות, עד מתי?!" ולבקש ולדרוש ולעשות כל מה שאפשר שתיכף ומיד תבוא הגאולה".

בשבוע שעבר ביקרתי אצל השליח ברמת גן הרה"ח ר' מרדכי בן רחל (המכונה ר' מוטי גל). הוא זקוק לרפואה שלמה וקרובה בע"ה. וכפי שהרבי שליט"א מלמד אותנו תמיד, דווקא מצב זה דוחף אותו לפעול ולהפעיל במרץ בלתי נלאה למען התגלות הרבי שליט"א מלך המשיח נאו. הוא הפנה את תשומת לבי לאגדת חז"ל על הפסוק: "וישבי בנוב", וביקש שאלמד זאת, אחפש במפרשים, אתבונן בזה, ואנסה להבין מזה איזה מסר עבורנו.

כדי לצאת מהמציאות שלי, מה"אני" שלי, כדי להתבטל לאלוקות באמת – צריך לכל לראש להתקשר לרבי, ללמוד חסידות וללכת בדרכי החסידות: כשם שב"עולם קטן זה האדם", העובדה שכל האברים חיים וממלאים את תפקידם כראוי אינה אלא על ידי שהם מקבלים את חיותם מהנפש הרוחנית השורה ומתגלה במוח, רק הודות להתבטלות והתקשרות שלהם לראש ולמוח – כך, מבואר בחסידות, גם בעולם כפשוטו…

הרבי הוא טוב, אך ורק טוב. הוא דואג אך ורק לטובתו של כל אחד ואחד גם בגשמיות כפשוטו, בטוב הנראה והנגלה בפשטות. "הנשיא הוא הכל" ויש בו הכל, ישנם בו כל הבחינות, אלא שהדבר תלוי בך איך יהי' היחס אליך ומה אתה תקבל. הרבי לא לוקח ממך את הבחירה החופשית. כפי שאתה תסתכל על הרבי, כך, באותו אופן ובאותה מידה, הרבי נראה אליך ומשפיע אליך.