שָׁמְעָה הַמִּפְלֶצֶת אֶת דִּבְרֵי הַלַּעַג וְהַקֶּלֶס שֶׁל הַשּׁוֹמֵר, וּבְכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמְעָה דְּבַר דְּחִיָּה וְלִגְלוּג גָּדְלוּ מְמַדֶּיהָ, עַד שֶׁגָּדְלָה וְגָדְלָה וְהִפְחִידָה אֶת הַשּׁוֹמֵר בִּמְמַדֶּיהָ! דָּרְכָה עַל הַשּׁוֹמֵר, עָשְׂתָה חֹר בְּדֶלֶת הָאַרְמוֹן, נִכְנְסָה לָאַרְמוֹן, וְהִסְתּוֹבְבָה בּוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, הָלוֹךְ וָשׁוֹב.

מִי לֹא שָׁמַע עַל מִשְׁפַּחַת רוֹטְשִׁילְד, מִמֶּנָּה יָצְאוּ בַּנְקָאִים עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, שֶׁשְּׁמָם נוֹדַע לִתְהִלָּה בְּמַעֲשֵׂי הַצְדָּקָה שֶׁלָּהֶם. מַהוּ סוֹד הַצְלָחָתָם?

הֵבִין רַבִּי יִצְחָק מַהוּ גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁל מַתַּן צְדָקָה! צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת! מִן הַשָּׁמַיִם הֶרְאוּ לוֹ שֶׁסַּכָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לוֹ וְנִצַּל מִמֶּנָּה בְּנֵס. לֹא עַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רַבּוֹ אֶלָּא רַק בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם.

זֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לְכֻלְּכֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁבְּנוֹתֵיכֶם לֹא תִּהְיֶינָה יְתוֹמוֹת, תִּזְכּוּ לְהַשִּׂיא אוֹתָן בְּעַצְמְכֶם לָאֲנָשִׁים. תִּתְּנוּ לָהֶם נְדוּנְיָה בְּיָד רְחָבָה וְלֹא תִּצְטָרְכוּ לְעֶזְרַת בַּעַל עֲגָלָה…

אוּלָם, בְּיוֹם הַחֻפָּה, הָיָה הֶעָנִי מְבֻלְבָּל בְּשֶׁל הַטְּרָדוֹת הַמְּרֻבּוֹת, וְלֹא זָכַר אֶת מֵיטִיבוֹ – הֶעָשִׁיר שֶׁתָּרַם לוֹ אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה וְאֶת הַבְטָחָתוֹ אֵלָיו – וַיִּשְׁכָּחֵהוּ!

נִסָּיוֹן הַצְּדָקָה הוּא נִסָּיוֹן קָשֶׁה וּבִפְרָט אֵצֶל אֲנָשִׁים עֲנִיִּים. אוּלָם כְּבָר הוּבְטַחְנוּ שֶׁהַשָּׂכָר עַל הַצְּדָקָה הוּא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. אֶלָּא שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לְהַמְתִּין הַרְבֵּה זְמַן וּבְסַבְלָנוּת רַבָּה עַד שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת הַשָּׂכָר. לָכֵן תָּמִיד צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה בְּלִי לְצַפּוֹת לְשָׂכָר וְאָז הַשָּׂכָר מַגִּיעַ בְּהַפְתָּעָה.