בִּמְקוֹם שֶׁיְּחַזֵּק הַטַּבָּק אֶת בְּהִירוּת מַחְשַׁבְתּוֹ, הִרְגִּישׁ הָרַב שֶׁבְּכָל שְׁאִיפָה הֲרֵיהוּ מִתְבַּלְבֵּל, וּבְתוֹךְ כָּךְ חָפְנוּ אֶצְבְּעוֹתָיו עוֹד מְעַט טַבָּק, וּלְפֶתַע נִתְקְלוּ בִּדְבַר-מַה קָּשִׁיחַ, הַמֻּנָּח לוֹ בְּתַחְתִּית הַקֻּפְסָה. הוּא הִבִּיט אֶל תּוֹכָהּ, פִּשְׁפֵּשׁ בַּטַּבָּק אָנֶה וְאָנָה, וְהִנֵּה הִתְנוֹצְצָה לְעֵינָיו מַטְבֵּעַ-זָהָב.

רַבִּי תַּנְחוּם מָסַר לְבַעַל הַדִּין אֶת הַקֻּפְסָה וְכֶסֶף לִקְנִיַּת הַטַּבָּק. אוּלָם מִיָּד נָקַף אוֹתוֹ מַצְפּוּנוֹ עַל שֶׁהֵטִיל אֶת הַמְּשִׂימָה עַל בַּעַל הַדִּין, וַהֲרֵי יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם שֹׁחַד לַדַּיָּן, וְהָרַב הִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַעֲלֵי הַדִּין. אוּלָם כְּבָר הָיָה מְאֻחָר, כִּי בַּעַל הַדִּין הִזְדָּרֵז וְהִתְרַחֵק מִן הַבַּיִת.

רַבִּי אָדָם בַּעַל שֵׁם הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וּמַה הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְכָל אֲנָשָׁיו לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת הַיְּהוּדִי. וְרַבִּי אָדָם הִרְגִּישׁ בָּטוּחַ וַאֲפִלּוּ לֹא נִמְנַע מִלְּהַסְבִּיר לַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לֶאֱכֹל מִסְּעוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁל יַהֲדוּתוֹ, וְעַל כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַמֶּלֶךְ.

כָּךְ לָמַד הַנַּעַר לָקַח שֶׁאֵין לַחְמֹד לַצֹּאן. אָסוּר לְשַׁקֵּר אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ צְחוֹק. כִּי כָּךְ עָנְשׁוֹ שֶׁל הַשַּׁקְרָן, אֲפִלּוּ אִם הוּא אוֹמֵר אֱמֶת אֵין מַאֲמִינִים לוֹ.

הָלְכוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין אֶל הַשּׁוֹפֵט. חָקַר הַשּׁוֹפֵט אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּמֵאֵין עֵדִים גַּם הַשּׁוֹפֵט לֹא הִצְלִיחַ לִפְסֹק מִי צוֹדֵק וּמֵי אָשֵׁם. בֵּינְתַיִם הָפַךְ סִפּוּר הַבַּשָּׂם וְהַשַּׁמָּן לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הָעִיר פְּרָג. כַּאֲשֶׁר הַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אֵלּוּ אוֹמְרִים: הַשַּׁמָּן צוֹדֵק, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַבַּשָּׂם צוֹדֵק.

לִפְעָמִים נִדְמֶה לָנוּ שֶׁהַזְּמַן עוֹמֵד לִרְשׁוּתֵנוּ וְאָנוּ יְכוֹלִים לִדְחוֹת דְּבָרִים מֵהַיּוֹם לְמָחָר, מֵהַשָּׁנָה לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְכֵן הָלְאָה, אוּלָם הַזְּמַן חוֹלֵף, הַזְּמַן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם אֵין לִדְחוֹת לְמָחָר. בְּסוֹף הָעֲבוֹדָה מֻבְטָחִים אָנוּ לְקַבֵּל שְׂכַר עֲבוֹדָה – יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ תַּאֲמִין!