כָּל הַדִּיּוּנִים אוֹדוֹת הַשִּׁירָה וְהַהַדְפָּסָה וְהָעִנְיָן דְּ"יְחִי אדמו"ר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד" וְכָל הַכָּרוּךְ בָּזֶה – אֵין בָּזֶה שׁוּם צֵל שֶׁל שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה, וְיֵשׁ לָזֶה מְקוֹרוֹת בש"ס מְפֹרָשׁ, בַּזֹּהַר, וּמִגְּדוֹלֵי הַמְּקֻבָּלִים עֲלֵיהֶם אָנוּ (כְּלַל יִשְׂרָאֵל) סוֹמְכִים גַּם לַהֲלָכָה לַמַּעֲשֶׂה (לְבַד מִזֶּה שֶׁגַּם הָרַבִּי מליובאוויטש – בִּבְחִינַת רַב תַּנָּא הוּא, וְאִם הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ בְּנוֹגֵעַ לְחָמִיו זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וּמֵאוֹת פְּעָמִים, זֶה לְעַצְמוֹ כְּבָר יָכֹל לִהְיוֹת מָקוֹר וּבַר סַמְכָא).

אָנוּ הַדּוֹר שֶׁל עִקְבְתָא דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, לְאַחַר שֶׁכְּבָר עָבַרְנוּ אֶת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה מְאוֹד וְהַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, וּכְבָר שׁוֹמְעִים פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ. דּוֹרֵנוּ, הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן לַגָּלוּת, הוּא כְּנַנָּס עַל גַּבֵּי עֲנָק, הַמְּקַבֵּל אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לוֹ. לָכֵן דַּוְקָא לָנוּ יֵשׁ יְכֹלֶת לִרְאוֹת מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ לִרְאוֹת כָּל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וּבִגְלַל אֹרֶךְ הַגָּלוּת גַּם נִפְטַרְנוּ מִ"מִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג", וְאַף "חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ" כְּבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ.

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא חָכָם עָצוּם. חָכְמָתוֹ נִפְלָאָה מֵחָכְמַת שְׁלֹמֹה. הוּא בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנָבִיא גָּדוֹל, וּבִנְבוּאָתוֹ יִגְדַּל אַף עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הוּא גִּבּוֹר בַּעַל גְּבוּרָה גַּשְׁמִית וּבִמְיֻחָד רוּחָנִית. הוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק. מַעֲשָׂיו יָפִים וּגְדוֹלִים וְכֻלָּם בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר. הוּא בַּעַל עֲנָוָה – לוֹמֵד עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, וּבַעַל רַחֲמִים – דּוֹאֵג לְאֶבְיוֹנִים וְדַלִּים.

הַמָּשִׁיחַ אֵינוֹ חֲלוֹם – הַמָּשִׁיחַ הוּא דָּבָר מְצִיאוּתִי. הַקֹּשִׁי לְהָבִין שֶׁהָרַבִּי הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נוֹבֵעַ בְּדֶרֶךְ כְּלָל מֵחֹסֶר יְדִיעָה בְּעִנְיְנֵי גְּאֻלָּה וּמָשִׁיחַ אוֹ מֵהֶרְגֵּש עַצְמִי. לָכֵן עָלֵינוּ לִלְמֹד אֶת הַנּוֹשֵׂא וְלַחְזֹר וְלִלְמֹד אוֹתוֹ שׁוּב וְשׁוּב, עַד שֶׁהָעִנְיָן יִהְיֶה מֻנָּח אֶצְלֵנוּ. וְרֵאשִׁית כָּל, לִלְמֹד דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר.

הַגְּמָרָא קוֹבַעַת: "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כ"ד, א). לַמְרוֹת ו' בְּסִיוָן. וְכַנֶּאֱמָר: "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ – נָתַתָּ לוֹ, אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד!" (תְּהִלִּים כא ה). כִּי מַלְכוּת דָּוִד הִיא נִצְחִית בָּעוֹלָם הַזֶּה לַמְרוֹת שֶׁהִיא בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר, וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד פּוֹעֵל פְּעֻלּוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם עַכְשָׁו, וּבַגְּאֻלָּה הוּא יִתְגַּלֶּה נְשָׁמָה בְּגוּף. וְלָכֵן נֶאֱמַר: "יְחִי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעוֹלָם" (מְלָכִים א א לֹא).

הָרַבִּי דּוֹרֵשׁ לְפַרְסֵם אֶת עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ וְהִתְגַּלּוּתוֹ הַקְּרוֹבָה בָּעִתּוֹנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. לְהַסְבִּיר לָעוֹלָם שֶׁהָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא נְבִיא הַגְּאֻלָּה, כִּי הַמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה כְּנָבִיא עוֹד קֹדֶם הַגְּאֻלָּה, וְתַפְקִידוֹ לְבַשֵּׂר אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה וּלְהָכִין אֶת הָעוֹלָם לַגְּאֻלָּה.

הָרַבִּי מליובאוויטש מֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא נְבִיא הַדּוֹר, וְכִנְבִיא הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, הוּא מְבַקֵּשׁ לְפַרְסֵם לְכָל אַנְשֵׁי הַדּוֹר שֶׁהוּא שׁוֹפֵט דּוֹרֵנוּ, יוֹעֵץ דּוֹרֵנוּ וּנְבִיא דּוֹרֵנוּ בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבְחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם. הָרַבִּי נְבִיא הַגְּאֻלָּה, וְהוּא מֵכִין אוֹתָנוּ (הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן) לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה. הוּא מַסְבִּיר לָנוּ אֵיךְ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה וּמַדְרִיךְ אוֹתָנוּ כֵּיצַד לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ.

עִנְיָנָהּ וּמַהוּתָהּ שֶׁל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת הוּא מָשִׁיחַ. וּלְפִיכָךְ בְּיָמֵינוּ לִמּוּד חֲסִידוּת הוּא חוֹבָה מַמָּשׁ. רֵאשִׁית, בִּגְלַל הַחֹשֶׁךְ הַכָּפוּל וּמְכֻפָּל שֶׁבָּא קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, צָרִיךְ אוֹר גָּדוֹל בִּמְיֻחָד לְהָאִיר לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת הַקְדָּמַת רְפוּאָה לַמַּכָּה. וְשֵׁנִית, מִכֵּיוָן שֶׁזּוֹהִי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַשַּׁיֶּכֶת לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, אֲזַי לִפְנֵי הַשַּׁבָּת – הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי – יֵשׁ לִטְעֹם מִמַּאַכְלֵי הַשַּׁבָּת, כַּהֲלָכָה הַיְּדוּעָה בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ.

כָּל דּוֹר וְהַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ. בְּכָל דּוֹר יֵשׁ גִּלּוּי אוֹר אֱלֹקִי חָדָשׁ, וְלָכֵן גַּם בְּכָל דּוֹר יֵשׁ נִסָּיוֹן הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה לְפָנָיו. הַנְּקֻדָּה וְהַתַּכְלִית הַיְּחִידָה הִיא לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים, אַךְ דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה לְהַגִּיעַ לְתַכְלִית זוֹ מִשְׁתַּנִּים מִדּוֹר לְדוֹר. וְלֹא תָּמִיד הָעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן הֵם הָרַבָּנִים, הַגְּאוֹנִים אוֹ הַחֲסִידִים, לִפְעָמִים הָעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן הֵם דַּוְקָא יְהוּדִים פְּשׁוּטִים, שֶׁהָאוֹר הָאֱלֹקִי מֵאִיר בְּנַפְשָׁם. וְיֵשׁ לָהֶם מְסִירוּת נֶפֶשׁ מֻחְלֶטֶת בְּלִי שִׁקּוּלִים וְחִשּׁוּבִים, אֲפִלּוּ בְּלִי הַשִּׁקּוּלִים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית…

כְּבָר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְהַחֲכָמִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה צַדִּיק הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, וְהוּא יִתְגַּלֶּה עוֹד בִּזְמַן הַגָּלוּת, לְאַחַר מִכֵּן יִתְכַּסֶּה לִזְמַן מַה, לְצֹרֶךְ מְסֻיָּם בְּעִנְיַן הַגְּאֻלָּה, כִּסּוּי לְשֵׁם גִּלּוּי, עַל דֶּרֶךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהִתְעַלֵּם בְּהַר סִינִי כְּדֵי לְהָבִיא תּוֹרָה (לוּחוֹת) לְיִשְׂרָאֵל.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר וְלָדַעַת, שֶׁאָנוּ שְׁלוּחָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, לִלְמֹד תּוֹרָתוֹ וּלְקַיֵּם אֶת הוֹרָאוֹתָיו בִּמְדֻיָּק. לְהִתְנַהֵג כְּחַיָּלִים פְּשׁוּטִים, הַמְּצַיְּתִים לַמְּפַקֵּד. לִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִלְחֶמֶת תְּנוּפָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. לִרְאוֹת אֶת תְּמוּנַת הַמֶּלֶךְ תָּדִיר נֶגֶד עֵינֵינוּ כְּדֵי לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים בַּשְּׁלִיחוּת וּלְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ כִּרְצוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְנַחְדִּיר לְתוֹדַעְתֵּנוּ, שֶׁהָעֲבוֹדָה וְהַשְּׁלִיחוּת עַכְשָׁו הִיא לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּפֹעַל מַמָּשׁ. כְּלוֹמַר, שֶׁבְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶּׁנַּעֲשָׂה בְּהִדּוּר רַב יִהְיוּ חֲדוּרִים עִנְיְנֵי גְּאֻלָּה וּמָשִׁיחַ.

בְּכָל דּוֹר יֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁהוּא "צַדִּיק – יְסוֹד עוֹלָם" שֶׁהוּא נַעֲלֶה בְּלִי שׁוּם עֵרֶךְ וְיַחַס מִכָּל אַנְשֵׁי הַדּוֹר, הוּא מַנְהִיג הַדּוֹר וְהוּא נְשִׂיא הַדּוֹר, וּלְעוֹלָם לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מִצַּדִּיק אֶחָד כָּזֶה בְּדוֹר. צַדִּיק זֶה מִתְמַנֶּה לְתַפְקִידוֹ וּשְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ הוּא נִבְרָא.

חוֹבַת הַצִּפִּיָּה לַיְּשׁוּעָה וְהָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ, תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, הִיא מִצְוָה, אַחַת וְרִאשׁוֹנָה מִתּרי"ג הַמִּצְווֹת, וְעִקַּר הָעִקָּרִים שֶׁבְּעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה. וְזוֹהִי חוֹבָתוֹ וּזְכוּתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי.

הָרַבִּי נוֹתֵן עֵצָה וְאוֹמֵר, שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה וְהַקַּלָּה לָצֵאת מִן הַגָּלוּת וּלְהַתְחִיל לִחְיוֹת בַּגְּאֻלָּה, הִיא לִלְמֹד עִנְיְנֵי מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה, כְּפִי שֶׁהִיא בַּתּוֹרָה, וּבִפְרָט בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. כִּי בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל אָדָם שָׁם הוּא נִמְצָא. וְעוֹד, שֶׁבְּכוֹחַ הַתּוֹרָה לְשַׁנּוֹת אֶת טֶבַע הָאָדָם.