טו-בשבט

הענין של ראש־השנה לאילנות נמצא גם בבני אדם, ככתוב: כי האדם עץ השדה. מהותו של אילן היא שהוא עושה פירות, שמהם גדלים אחר־כך אילנות נוספים, עושי פירות.

ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" ולפי הנאמר: "כי האדם עץ השדה", משמע, שיש לכך שייכות גם לענייני העבודה של האדם השייכים ל"עץ השדה" שבאדם.

סוד גדול טמון ברעיון של בחירת ט"ו בשבט כראש השנה לאילן בו אוכלים פירות, כדי שנתבונן ונדע את גודל החשיבות והעילוי והשלימות שיש בפרי בכח טרם התבשל.

בט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, עלינו להתבונן בעובדה שהאדם עץ השדה. כל מה שיש בעץ השדה יש באדם. וכפי שלימד אותנו הבעל שם טוב עלינו ללמוד מעץ השדה כיצד עלינו לצמוח. ללמוד בעצמנו קל וחומר מהנהגת האילן.

חודש שבט נחשב בעיקרו כחודש המים, מפני שבו יצאו רוב גשמי השנה והעצים מתחילים לשתות את המים החדשים. ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, לכן התקבל גם כחג הנטיעות. בשנים האחרונות הפכה ארץ ישראל לארץ נושבת, ופריחתה המחודשת של הארץ, אשר עציה חוזרים להניב בשפע נפלא, היא מסימני הגאולה.

מזלו של חודש שבט הוא דלי המסמל מים. המים בעיקרם דבר טוב וחיוני לאדם. המים יורדים מלמעלה למטה דוגמת הגשם ומחיים אותנו בגשמיות. ועל כן נמשלה התורה למים "אין מים אלא תורה". אף התורה ירדה בסתר המדרגות מלמעלה למטה, עד שהגיעה לעולם הזה והתלבשה בדברים גשמיים, כדי להחיות אותנו מבחינה רוחנית.

מֵאָז מְחַכֶּה עֵץ הַשָּׁקֵד לַיִּעוּד. רִאשׁוֹן הוּא לַפְּרִיחָה, וּבְכָל לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, עֵר הוּא כָּל הַלַּיְלָה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְכָל הֶמְיָה, מִתְנַעֵר מֵהַתַּרְדֵּמָה שֶׁל הַחֹרֶף, הַקֹּר וְהַקַּדְרוּת וּמִתְעוֹרֵר רִאשׁוֹן לְחַיִּים, מִתְקַשֵּׁט בְּכוֹתָרוֹת שֶׁל פְּרָחִים וְצִיצִים, "לָתֵת עָנָף וְלָשֵׂאת פְּרִי" וּלְבַשֵּׂר אֶת הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה.

הַסִּפּוּר בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָדָם אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְדֹּד כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת אָשְׁרוֹ וְעָשְׁרוֹ. הָעֹשֶׁר וְהָאֹשֶׁר נִמְצָאִים בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם נִמְצָא וְהַנְּדִידָה עֲשׂוּיָה לִגְרֹם לוֹ סֵבֶל. זֶהוּ צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ. אוּלָם מִצַּד שְׁנֵי בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ יִּתְרוֹן לְאָדָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "מְהַלֵּךְ", כִּי תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְקַדֵּם וְלָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל.

"זה מדהים" קרא אילן " זה הרי ממש אותו המכתב שהרבי ענה גם לי". "ובאמצעות איזה כרך כתבת?" שאל. "באגרות קודש כרך ג'", ענתה "וכאשר פתחתי לראות באיזה עמוד המכתב, התברר לי כי היה זה בעמ' נ"ב איגרת תמ"ה"… עם תשובה כפולה ומכופלת כזו, מובן שהוחלט על חתונה ב"ה. ואכן הצדדים החלו בהכנות לחתונה.