מעלת-השבת

הָלַךְ הַקָּצִין לְבֵית הַיְּהוּדִי נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּמַה הִתְפַּעֵל מִן הָאֲוִירָה וְהַהוֹד שֶׁאָפְפוּ אֶת הַבַּיִת. בְּנֵי הַבֵּית לְבוּשִׁים חֲגִיגִית, נֵרוֹת שַׁבָּת מְאִירִים אֶת הַחֶדֶר, מַפָּה לְבָנָה וְיָפָה פְּרוּשָׂה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּמֵעָלֶיהָ כֵּלִים יְקָרִים, וּבְתוֹךְ קְעָרוֹת יָפוֹת מַעֲדַנִּים בְּרֵיחַ מְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן. מִכָּל פִּנָּה שֶׁל הַחֶדֶר בָּקַע אוֹר וּקְדֻשָּׁה.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבַּת שְׁמָהּ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְנָה לְיִשְׂרָאֵל, לְךָ וְהוֹדִיעָם (שבת י' ע"ב). אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְמַתָּנָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ שֶׁשּׁוּם עַם בָּעוֹלָם לֹא זָכָה בָּהּ. הַשַּׁבָּת הִיא קֹדֶשׁ לְהַשֵּׁם, וְכָל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּסִפּוּר זֶה הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה.

בְּשַׁבָּת הָעוֹלָמוֹת עוֹלִים לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר וּמַרְגִּישִׁים אֶת זֶה גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת. אָנוּ טוֹרְחִים כָּל הַשָּׁבוּעַ וּבִמְיֻחָד בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבְשַׁבָּת לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת, אוֹכְלִים מַאַכְלֵי שַׁבָּת, יֵשׁ לָנוּ מַצַּב רוּחַ טוֹב יוֹתֵר בְּשַׁבָּת וְהַרְבֵּה תַּעֲנוּג. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם מְיֻחָד בְּמַאַכְלֵי שַׁבָּת.