פרשת-שמיני

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה הוּא הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי? 2. עַל מַה כִּפֵּר הָעֵגֶל שֶׁהִקְרִיב אַהֲרֹן? 3. מַה הִיא הַבְּרָכָה בָּהּ בֵּרֵךְ אַהֲרֹן אֶת הָעָם?


פרשת שמיני עוסקת ביום השמיני לשבעת ימי המילואים ובענייני טומאה וטהרה בבעלי חיים

יש מועדים של שבעה ימים ויש של שמונה ימים, שבעת ימים הם ימי ההיקף, ומספר שמונה הוא השומר את ההיקף ולמעלה ממנו.

המספר שמונה מסמל ביהדות את העל טבעי. לא בכדי חוגגים את חג החנוכה בשמונה ימים, ולא סתם את ברית המילה עורכים דווקא ביום השמיני להיוולדו של תינוק. ומה בקשר לפרשת שמיני?…

…ביום השמיני אחרי שבעת ימי המלואים, בראש חודש ניסן מקריבים את הקרבנות וחונכים את עבודת הכהנים בקדש…

מַה טַּעַם אָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה מַאֲכָלוֹת מְסֻיָּמִים כְּגוֹן בְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת?… מֵהֶם סִימָנֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה וּמָה לוֹמְדִים מִזֶּה?…

את פרשת פרה קוראים בשבת לפני שבת החודש – ניסן – פרשה שעניינה רצוא ושוב, התעלות ורגיעה. דבר המאפיין את כל החיים שלנו. הכיצד?…

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. בְּאֵיזֶה תַּאֲרִיךְ הָיָה יוֹם הַשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים? 2. אַהֲרֹן נִצְטַוָּה לָקַחַת עֵגֶל לְקָרְבַּן חַטָּאת, לָמָּה דַּוְקָא עֵגֶל? 3. לָמָּה נִכְנַס מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן לְאֹהֶל מוֹעֵד?


בפרה מרומזות ד׳ המלכיות (ד׳ גלויות), אדומה זו בבל תמימה זו מדי (גלות אחשוורוש) וכו׳. וצריך להבין השייכות דפרה אדומה לענין הגלויות, והרי פרה קשורה למשכן ומקדש, ובזמן הגלות גלינו מארצנו ונחרב בית מקדשנו, ומה ענין פרה אצל גלויות?…

פרשת שמיני נאמרה בפשטות בר״ח ניסן, וקריאתה ברוב השנים היא בסמיכות לחג הפסח. ומזה מובן שענין "ויהי ביום השמיני", הוא המשכה למעלה מהשתלשלות עד למטה מטה, שייך וקשור גם עם ענינו של חג הפסח.

בפרשת שמיני מדובר על הבהמות הטהורות המותרות לאכילה והבהמות הטמאות האסורות באכילה. מהו הלקח שלנו מכך?

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. חֶטְאָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיָה שֶׁהִקְרִיבוּ _______ _______ ב. אַחַד הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים ג. אַחַד הַסִּימָנִים שֶׁל בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁהִיא מַעֲלַת _______


חידון לשוני לפרשת שמיני. אין כמו חידות ושאלות מחכימות הממריצות את הלומד לדרוש ולחקור בעיון לעומק בפרשת השבוע.


בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן קָרָה דָּבָר נוֹרָא. שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא לָקְחוּ אִישׁ מֵחִתָּתוֹ, וְהִקְרִיבוּ לְהַשֵּׁם קְטֹרֶת שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ, וְלָכֵן נֶעֶנְשׁוּ וְנִשְׂרְפוּ.

בשיחת הרבי לפרשת שמיני מסביר הרבי שלברכת כהנים השפעה מתמדת על כל הדורות, כי עבודת אהרן, המסתיימת בברכה זו, הביאה לידי השראת השכינה למטה, באופן שמאז נמצאת השכינה בתחתונים לנצח, אפילו בלילה ואפילו בחוץ לארץ.

פרשת שמיני – הרב יוסי גינזבורג מסביר את דבר מלכות, טעימה מתורתו של משיח כהכנה לגאולה.

בדבר מלכות לפרשת שמיני כ"ו סיון מסביר הרבי שכשרואים את הנסים שהקב"ה עושה – מעורר זה ביהודי עוד יותר, את ההכרה שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו, ושהוא עושה תמיד נסים לבני ישראל.

התורה היא נצחית ושייכת לכל זמן ולכל מקום, לכן עניין הקניגיא של הלויתן ושור הבר קשור לעבודת כל איש ישראל גם בימינו. ללויתן ולשור הבר יש גם משמעות רוחנית, הרומזת לשתי דרכים בעבודת ה' – לשני מיני צדיקים. בסופו של דבר, הקב"ה יראה לצדיקים לעתיד לבוא, שכללות עבודת כל אחד משניהם טובה כאחת.

הדבר היחידי שיכולני לעשות – למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם – ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון – להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש! ויה"ר שסוכ"ס ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקב"ה, ובודאי יפעלו אצל הקב"ה – כמ"ש "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" – להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

לֶעָתִיד לָבוֹא הַלִּוְיָתָן בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם שׁוֹר הַבָּר יִשְׁחַט אֶת שׁוֹר הַבָּר בִּסְנַפִּירָיו. אֵין "וְשָׁחַט" אֶלָּא "וּמָשַׁךְ", שֶׁבֶּאֱמֶת כַּוָּנַת הַשְּׁחִיטָה תִּהְיֶה לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ, עַד שֶׁיַּעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה מֵהֵיכָל לְהֵיכָל, עַד לְמָקוֹם שֶׁיְּקַבֵּל כּוֹחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִכּוֹחוֹ. וּמִצַּד שֵׁנִי, שׁוֹר הַבָּר יִדְקֹר אֶת הַלִּוְיָתָן בְּקַרְנָיו וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ לְדַרְגָּה נַעֲלֵית יוֹתֵר, וְאַף הוּא יְקַבֵּל מִן הַשּׁוֹר אֶת הַיְּכֹלֶת לְקִיּוּם מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ".

הבעל שם טוב מייסד תורת החסידות גילה לנו בהדגשה יתירה ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהבורא משגיח היא על כל הנבראים, אף על מין הצומח והדומם ועל כל פרטיהם ופרטי פרטיהם ובכל רגע ממש, שהרי השגחה פרטית של הבורא קשורה בעצם קיום העולם וחיותו בכל רגע. ומכיון שהנבראים כולם מתהווים על ידי הבורא בכל רגע מחדש, פשיטא שהם פרטים בידיעתו ובהשגחתו.

בדבר מלכות לפרשת שמיני מסביר הרבי שבכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה

רק ביום השמיני למילואים, ראש חודש ניסן, יום הקמת המשכן, עם ישראל זוכה לראות את כבוד ה' עין בעין – "וירא כבוד ה' אל כל העם, ותצא אש מלפני ה'…", עם ישראל מגיע לדרגה גבוהה שאין גבוהה ממנה, עד שערבה שמחתם ושבחו לה' – "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם". מהי מעלתו של השמיני על השביעי?

משמעות מיוחדת לשבת מברכים של חודש אייר שבכולו אנו אומרים את ספירת העומר, בתחושה שכל יהודי יכול להיות "מדלג על ההרים (בזכות אבות) ומקפץ על הגבעות" (בזכות אמהות), ואף למעלה מזה.