רבי-מאיר

שַׁבָּת אַחַת נִמְשְׁכָה דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל רַבֵּי מֵאִיר יוֹתֵר מִן הָרָגִיל. וְהִנֵּה גָּרַם הַדָּבָר לְמֶתַח וְכַעַס בְּבֵיתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אַחַת שֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ לְאַחַר שֶׁכָּבָה הַנֵּר. בַּעֲלָהּ שֶׁהִמְתִּין לָהּ שָׁעָה אֲרֻכָּה כָּעַס עָלֶיהָ וְעַל הַדַּרְשָׁן כְּאַחַת, וְאָמַר לָהּ שֶׁעַד שֶׁלֹּא תִּירַק בְּפָנָיו שֶׁל הַדַּרְשָׁן אֵין לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה. לָמָּה עָשָׂה זֹאת?